שאל את הרב

יונה שנאפתה ביחד עם חלות בתנור

שלח שאלה לרבני בית ההוראה

יונה שנאפתה ביחד עם חלות בתנור
כשרות
23/05/2022

שאלה:

היה מקרה שלתוך תנור פתוח של לחמים, נכנסה יונה  [לא ראו מה קרה, רק אחרי שאפו את החלות בתנור ביתי מצאו את היונה אפויה ליד התבנית] ואפו את הלחמים אתה.

שאלתי הם החלות נאסרו?

מו"ץ אחד התיר לדעת מרן, היכן יש מקור מפורש למקרה דידן שאוכל להגיד לו?

"אין צולין בשר כשרה עם בשר נבלה או של בהמה טמאה בתנור א', ואף על פי שאין נוגעים זה בזה. ואם צלאן, הרי זה מותר. ואפילו היתה האסורה שמינה הרבה והמותרת רזה. ואם התנור גדול שמחזיק י"ב עשרונים, ופיו פתוח, מותר לצלותם בו ובלבד שלא יגעו זה בזה. ואם אחד מהם מכוסה בקערה או בבצק וכיוצא בו, מותר לצלותם אפילו בתנור קטן ופיו סתום. הגה: וה"ה לבשר עם חלב נמי דינא הכי. (טור סימן צ"ז). ונוהגין להחמיר לכתחלה, אפילו בתנור גדול; ובדיעבד, להקל אפילו בתנור קטן. (ארוך כלל ל"ט ובתשובת ר"י מינץ ובהגהת ש"ד ואגור בשם מהרי"ל וטור בשם רשב"א שכן הסכמת רוב המורים והוא שיטת רש"י וה"ג ורי"ף ורמב"ם). ואם אפה פת עם בשר, אסור לאכלו עם חלב, אם יש לו פת אחר (שם). וכן אם עובד כוכבים אפה פת עם איסור, אסור לקנות אותו פת אם יש פת אחר, דכל זה מקרי לכתחלה. אבל אם אין לו פת אחר בריוח, מותר בשניהם, דזה מקרי לענין זה דיעבד. (אגור בשם ר"י מולין). י"א דאין מתירין ריחא, אפילו בדיעבד, אלא אם כן התנור פתוח קצת מן הצד או למעלה במקום שהעשן יוצא (שם בארוך). ובמקום הפסד אין להחמיר, בדיעבד (כי כן נראה מהפוסקים וכ"פ ב"י), אפילו סתום לגמרי".

אך מצד שני:

איך יונה מתה נכנסה לתנור? אם היא מתה צריך שמישהו יכניס אותה לתנור, שהרי לא יכולה ללכת לבד, ואם נפלה על הדלת היו רואים אותה כשסגרו את הדלת.

מרן היקל כאשר כל אחד מהמאכלים נמצא בנפרד, ואין חשש שנגעו זה בזה. אבל יונה, אם היא בחיים, כשהתנור מתחיל להתחמם מתחילה לרוץ ממקום למקום, עד שמתבשלת ומתה מהחום, ויש חשש גדול שמא נגעה בלחמים. ואפשר שכבר נזלו ממנה מיצים בזמן גסיסתה. גם נהגו להחמיר שב 45 מעלות זה כבר יד סולדת בו, ובחום כזה היונה מתרוצצת אבל עדיין יכולה לחיות?

אם מדובר ביונה חיה שנכנסה לתנור ונאפה עם הלחמים, נ"ל שיש חשש מאוד סביר שגוף האיסור נבלע בתוך הלחמים, או לפחות חלק מהם [וכמובן א"א לדעת באיזה]. האם אני צודק?

תודה.

תשובה:

מאת הרב ישראל סיתהון שליט"א

שלום וברכה.

א) מצד ריחא אין שום חשש, דלא מבעיא אם מצאו את היונה מתחת לתבנית הלחמים, בודאי שהכל מותר, וכמבואר בפסחים (עו:) ונפסק בשו''ע (סי' קח ס''ב), דאם יש הפסק כלי אין חשש לריחא. אלא אפי' מצאו את היונה בצד התבנית ממש, מ''מ בדיעבד לדעת מרן ז''ל (סי' קח ס''א) מותר דריחא לאו מילתא.
ב) ומצד פליטת טעם כשעפה בחיותה ונגעה בלחמים אין לחוש, דהא להלכה נקטינן דאין פליטה לבע''ח בחיותו. דאף כי מרן החת''ס (יו''ד סי' צד) החמיר בזה, יעו''ש. אמנם בשו''ת חקרי לב (יו''ד ח''א פ), כתב להקל. וכ''כ בשו''ת עמודי אור (סי' נד), דדבר ברור הוא דכל זמן שהוא חי אינו מבליע כלל, דאטו אם יכבוש בע''ח או אדם אבר בתבשיל צונן מעל''ע, או בציר כדי שיתחיל להרתיח, יאסור, לא ניתן להאמר, וה''ה אם נפל לרותח, אם לא נבדל האבר מחיותו לא שייך בליעה, ע''ש. וכ''כ בשו''ת שואל ומשיב (מהדורא תליתאה ח''א סי' מג), שאין פליטת בע''ח אוסרת, ע''ש. (ושם הנדון הוא לגבי דג חי שנפל לקדירה רותחת של בשר, יעו''ש). וגם בפת''ש (יו''ד סי' קד סק''ג) מצדד להקל. וכן הגרי''ח ז''ל בספר ידי חיים (הוספות לרב פעלים סי' ו' עמוד רה) הסכים עם החק''ל דאין כח בכבישה להפליט דבר שיש בו רוח חיים. גם בשו''ת משנה הלכות (ח''ג סו''ס נו) כתב דלהלכה ודאי דבע"ח אינו בולע ופולט. וכן הגאון הגדול הראשל''צ מהר''ש עמאר שליט''א האריך בזה בשו''ת שמע שלמה (ח''א יו''ד סי' ד'), והסיק דמותר, ע''ש. [וחלק מן הפוסקים האלה דנו בכבישה, אבל לדינא גם בפליטה בחום האש הכי נקטינן].
ומה גם כי יש חזקת היתר על הלחמים, וכל שלא ידענו שנגע בהם היונה, אין לנו לאסור מספק.
ג) ומצד זיעה אין לחוש, דבאפיית לחם בסתמא אין זיעה, וכמ''ש הרמ''א (סי' קח ס''א בהג''ה). 
סוף דבר איני רואה בזה שום חשש, ויאכלו ענוים וישבעו.
תשובות נוספות מאתהרב ישראל סיתהון שליט"א:

בית הוראה ‘אפיקי מים’ בראשות הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט”א
נוסד בשנת תשס”ז בשכונת רמות בירושלים.
כיום משיבים מטעם בית ההוראה למעלה מ 300 רבנים, בכ -100 ערים ברחבי הארץ והעולם

Ⓒ 2019 - All Rights Are Reserved