שלום לכבוד הרב,
אני נשוי כשנה קצת פחות, בזמנים שאני עם אשתי ואנחנו מותרים היחסי אישות שלנו ברוך ה' טובים ואנחנו נהנים אחד מהשניה.
אבל כבר למחרת במהלך היום עולה לי שוב חשק בלתי מוסבר... אציין שגם אני וגם אשתי אנשים די עסוקים לא שאני יושב בבטלה ופתאום חש ברצון. האם זה טבעי? אולי משהו לא תקין? האם הרב יכול לענות לי על זה.
מדובר בשאלה שלא נעים לי לשאול, אבל ההכרח לא יגונה. אנו נשואים מזה 25 שנה, והזוגיות בינינו מורכבת מאוד, עברנו משברים רבים מאוד בשלום בית, הקשיים שהיו מנת חלקנו היו ללא נשוא, איני יכול לתאר את המורכבות בה אנו חיים. בשנתיים האחרונות יש קצת רגיעה, אבל עדיין מאוד מאוד קשה, אשתי ''מסכימה'' ללכת למקווה, וכל פעם זה קורה רק לאחר מסלול ארוך ומפרך שלה ושלי. אציין כי מזה מספר שנים שהיא מטופלת בתרופות פסיכיאטריות. אחת הבעיות עימן אנו מתמודדים היא חוסר היכולת שלי להביאה ל''אורגזמה'', ניסינו את כל התנוחות האפשריות, וכמעט אף פעם לא הצלחתי. לפני כשנה נגררנו לקיום יחסים אוראלי, כלומר, ליקוק עם הלשון של או''מ ואח''כ אני גומר כרגיל באופן שלא יצא לבטלה ח''ו, ואז היא הצליחה להגיע לזה, אך הבנו שיש בעיה הלכתית לא פשוטה כלל כי נישוק באו''מ הוא דבר בעייתי ולמרות שלא מדובר כאן בנישוק ממש, ולכן היא לא רצתה לחזור ע''כ שוב. בחודשים האחרונים התסכול שלה גובר מפעם לפעם עקב חוסר ההצלחה שלי בתחום, ואתמול היא הלכה שוב למקוה, ואיכשהוא שוב נגררנו לקיום יחסים באופן זה, ושוב היא הצליחה להגיע לאורגזמה לאחר תקופה ארוכה שלא זכתה לזה, ואח''כ ניכר היה עליה כי קיבלה מזה חיות ועונג, אבל הואיל ויש בעיה בזה בעיה הלכתית היא לא שלימה עם זה. שאלתי בזאת, האם יש מקום להתיר זאת ?
אשה שקיבלה מחזור עם ראיות קטנות של דם במוצ"ש, ועשתה הפסק ביום שלישי (כיון שלא שימשה), אבל בכל הז' נקיים ראתה בפד הפרשות חומות ולפעמים אדומות, וכמובן בהוראת רב המשיכה את הז' נקיים, אך ביום השביעי חוששת לבדוק מחמת שתראה בעד דם, מה תעשה?
וכן האם מקרה זה תקין, שהרי לא זכור לה שהיה לה כאלו הפרשות גם בז' נקיים. יש לציין שהתחילה לקחת כדורי ויטמינים הנקראים פרינג'טלי, האם יכול להיות שהם גרמו לשיבוש הנ"ל? ומה עושים במקרה כזה.
תודה רבה.
שלום לכבוד הרב.
נסתפקנו בכולל בעניין עד הבדוק המבואר בסוף סי' קצ שדינו כראיה לחוש לו, באשה שבדקה באחד מימי הפרישה שלה בעד ונמצא דם ורק לאחר יומיים בא השפע, האם אמרינן דאזלינן בתר עיקר השפע או דלמא סו"ס חישינן בעד הבדוק לארגשה ולאו אדעתא או שנחוש לשני הימים. ואם יש חילוק אם לאישה אירע כמה פעמים אשר קודם בוא השפע ראתה ע"ג העד הבדוק בנידון הנ"ל.
תודה מראש.
לרב שליט"א.
אשה שנטמאה מכתם ביום החמישי לאבילותה או אבילות בעלה, האם לדעת הרמ"א יכולה לעשות הפסק טהרה בו ביום, כי לא שמשו מחמת איסור, דומיא דנטמאה בז' נקיים אחר מחזור או כשהמתינו מחמת ספק טומאה והתברר שטהור, או שרק בטומאת נדה אמרינן כן ולא באיסור צדדי שבזה אמרינן לא פלוג כמו לא שמשה בפועל בעלמא.
וכן מה הדין בזה לגבי יו"כ ות"ב להחשיבם כה' ימים. [מי שנטמאה מעד או כתם במוצאי כיפור או ת"ב האם יכולה לספור רק עוד ד' ימים].
ומה הדין בפרשו מסיבה רפואית, או כשלא חשו בטוב ומדעת לא שמשו. וכן באופן שהבעל לא היה בעיר. מה נכנס בתוך ה"לא פלוג" של הרמ"א ומתי יש להקל?
ייש"כ גדול מאד.
מפני מה לא עוברים על לאו דלא תחנם שאסור לתת לנכרי חניה בקרקע בא"י, כשמקנים בהיתר עיסקא את הדירה לבנק והיות ומניות הבנק נסחרות בבורסה שותפים בהם גם נכרים. [ואם נאמר שמהגויים הוא לווה בריבית קצוצה לאחר שהגוי ימכור את המניות לישראל יעבור לוקח המשכנתא על ריבית דאורייתא כמפורש בשו"ע]. אשמח עד מאוד לתשובת הרב שליט"א בענין זה שמטריד את מנוחתי מאוד.
לכבוד הרה''ג שליט''א
רציתי לשאול איזה דברים שנוגעים מאד ובפרט בימים הנוראים.
א) מי ששוהה הרבה בתפלתו (בלא תחנונים רק במילים של התפלה) ומכח זה לא מספיק להתחיל שמונה עשרה ביחד עם הציבור, מה עליו לעשות, האם חייב להמתין עד סוף התפלה כדי לענות עד ברכו ואח"כ להתפלל ביחיד (באופן שגם אם מתחיל אם חזרת הש''ץ לא יספיק לומר מודים עם הציבור ולפעמים גם לא לענות קדיש)?
ב) עוד שאלה מה נקרא להתחיל ביחד עם הציבור?
ג) אם נמצא אחר יהיו לרצון הראשון ביוה"כ שאז שאומרים ''על חטא'' והש''ץ כבר הגיע לקדושה, האם חייב גם לסיים תפילתו כמו שכתב השו''ע בס' קכב לענין האוחז באלקי נצור?
תודה מראש וגח''ט.
שלום וברכה אני צריכה לעבור בדיקת היסטרוסקופיה אבחנתית, בשל ביקורת בעקבות טיפול רפואי של הוצאת שארית מהפלה, וקבעו לי תור לבדיקה בתאריך שיוצא ביום החמישי לספירת השבעה נקיים. השאלה האם לאחר הבדיקה יש לסתור את ספירת השבעה נקיים? מדובר במקרה שלא מסתכלים לראות האם יוצא דם, ולא עושים בדיקה באותו יום. אני מציינת שאני אשכנזית אם זה משנה לתשובה. תודה רבה.
לכבוד הרבנים החשובים שליט"א
בדין ברכת הנותן ליעף כוח כיצד אנו מברכים אותה הרי מרן בשו"ע (סימן מ"ו) כותב "יש נוהגין לברך הנותן ליעף כוח ואין דבריהן נראין" ולפי מרן אין לברך.
והרי קיבלנו הוראות מרן שפוסק כדעת הרא"ש שכל ברכה שאינה נזכרה בתלמוד אין מברכין אותה
והאר"י כותב שכן לברך.
ולכאורה כל מה שנהגנו בני הספרדים לברך זה בגלל האר"י וא"כ קשה הרי אנחנו בני הספרדים ובראשינו מרן רבינו הענק היביע אומר זי"ע ועוד פוסקים כי אומרים סב"ל נגד האר"י.
וא"נ שזה מנהג הרי קשיא לי שלכאורה הוא מנהג טעות שהרי מרן היבי"א פוסק בכמה פעמים שלא כהמנג וכדעת מרן השו"ע (לדוגמא בברכה על נרות שבת) ולכן נראה שנבטל לכאורה המנהג שהוא טעות.
וא"נ שמרן חזר בו הרי זה בדוחק רב ועצום שהרי מרן החיד"א כותב שאם מרן היה רואה דעת האר"י היה חוזר בו ולכאורה א"כ נאמר בכל ההלכות הכי. והכנסה"ג כותב ששמע ממישהו שמרן חזר בו בסוף ימיו ודי לנו במה שאנו רואים.
וא"נ שברה זאת מוזכרת בגאונים הרי בסידור רב האי גאון אינה מוזכרת.
וא"נ שהרי מוזכר בראשונים הרי קיבלנו שכל ברכה שאינה נזכרה בתלמוד אין מברכין אותה. ועוד שזה רק חמשה-שבעה ראשונים בלבד (ר"ד אבדרהם, סמ"ג, בעל העיטור, הטור, מחזור ויטרי ועוד)
והב"ח כותב (סימן מ"ו ס"ק ח') שגם לאשכנזים יורה שלא לברך ומ"מ אין למוחקה מהסידורים,
והגם שהגאון רבי אליהו מוילנא לא היה מברך כדאיתא בספר "מעשה רב"
וכבר אמרו שאין להקשות על מרן זי"ע משתי טעמים
א. כי בכל רגע שהיה כותב תשובה היה לפני כן יושב ומעביר את כל התורה מול עיניו.
ב. כי מרן כדרכו בקודש לא משאיר את המעיין בדברי תימה, אלא תמיד מפרש דבריו מבלי שיצטרך לביאור, ואם היה כאן קושיא גדולה לא היה נמנע מרן מלכתוב הטעם. אמנם אני לא מחפש להקשות על מרן אלא להבין דעתו בלבד.
השיב לי הגר"ח רבי שליט"T וז"ל "ועיין שו"ת יבי"א ח"ד סימן כ"ה ס"ק י"ד. שמיישב את הכל. וע"ש לא רק אם היה רואה אלא במציאות היה שמרן הב"י חזור בו. ע"ש.
וגם לישב חקירה גדולה, אם האר"י ז"ל זיע"א כוחו כמו תנא וכן אם קיבלנו את האר"י ז"ל. כמו קבלת מרן הב"י, או לא. כ"ז פלפולים ידועים ועכ"פ למעשה מברכים הנותן ליעף כוח וכנראה שזה משמיים נוצר מצד כזה אשר כל עם ישראל מברכים ברכה זו. ויש בזה חיזוק גדול באמונה. והתרגום (ישעיה מ. כ"ט) מבאר שהכוונה לצדיקים שעייפים מלימוד תורה נותן חכמה. וכן ביבי"א ח"ד סימן י"ח ס"ק א'. תורה מתשת ודע זה רק בהתחלה עי"ש. ויש לכוון בברכה זו ולבקש בלב כח לתורה וזיכו הרבים וקידוש השם תמיד. ועיין יבי"א שם בהוצאה החדשה בגליון בסוף הסימן על מעלת זיכו הרבים. ומה מעיד מרן זיע"א על עצמו.
בברכת התורה חיים רבי עיה"ק חולון"
וקשיא לן הרי זה מנהג טעות לכאורה וגם מה שייך לומר שזה מן השמיים.
הרה"ג שבתי לוי השיב לי וז"ל "במש''כ לשאול מדוע מברכין ברכת הנותן ליעף כח שהוא נגד השו''ע, עיין במש''כ בספר ברכת ה' ח''ד פ''ד סימן מח ובהערה 161, דמנהג זה מבוסס על מש''כ החיד''א (סימן מו אות לא) שמעיד שכך נתפשט המנהג ע''פ האר''י וגם מעידים שמרן חזר בו בסוף ימיו, וכ''כ גם בספר מטה יהודה, שרבים כך נהגו ומרן חזר בו בסוף ימיו. ובכה''ג אמרינן במקום מנהג שנתפשט לא אמרו סב''ל, אולם שאני נרות שבת שלא התפשט מנהג זה לנהוד כהרמ''א, וגם יסודתו היתה בטעות כי מדוע ננקוט רמ''א ונעזוב דברי השו''ע. משא''כ הכא נהגו כדעת האר''י ואין זה בטעות, ובמקום מנהג לא אמרינן סב''ל. והבן."
וקשה שלפי אחיו בכלל לא אומרים סב"ל נגד האר"י
ועוד שהרי גם יסדות מנהג לברך הנותן ליעף כוח הוא טעות.
ועוד השיב הרב יחיאל ברדא נר"ו
שלום וברכה,
בנוגע לשאלתכם בדין ברכת הנותן ליעף כח, שלכאורה יש לפסוק סב"ל נגד דברי האר"י ולומר שהמנהג לברך הוא בטעות. הרי זה ביאור דברי מו"ר הגר"ד יוסף שליט"א: אף שמצינו בכ"ד שאומרים על מנהג שיסודו בטעות ויש לבטלו, הרי זה דוקא באופן שאין לו סמך אמיתי בהלכה. משא"כ בנדו"ד שיש מקור לזה מדברי חלק מן הראשונים. ומה שהמנהג הוא נגד דברי השו"ע, אינה סיבה לבטלו, וכמו שמצינו במקומות רבים, שמנהג שקדם לפסק השו"ע, ויש לו יסוד בראשונים או פוסקים, יש לקיימו אף אם הוא נגד דברי השו"ע [ולדוגמא נציין לדברי השו"ע או"ח סי' רנ"ז ס"ח, בענין הטמנה בדבר המוסיף הבל ע"י דבר אחר, שאין אנו נוהגים כדבריו, וכמו שהעיר בזה כבר מרן זיע"א בשו"ת יבי"א].
בברכה מרובה
הרב יחיאל ברדה וכו'"
וגם כאן קשיא לי שהרי זה מנהג טעות ויסדתו בכמה ראשונים בודדים.
וחתנא דבי נשיאה הגאון ר' אהרון בוטבול השיב וז"ל
שלום וברכה!
כשיש מנהג שיסודו בהררי קודש ונהגו בו בכל הדורות ברצף, דור אחר דור, אין לבטלו בשום פנים ואופן.
הוכחה לדברנו שמהר"ם בן חביב פוסק להקל בדיני הטמנה ושהיה נגד מרן וטען שכך נהגו הספרדים, ועוד כמה דוגמאות.
ואולם המנהג שנהגו במרוקו לברך על הדלקת נרות לאחר ההדלקה לא התברר שהיה מנהג הספרדים מקדמא דנא, אלא להיפך.
בברכת הנותן ליעף כח, כל חכמי הספרדים נהגו לברך ברציפות בכל הדורות ממרן הב"י ועד דורנו.
בברכה
אהרן בוטבול"
וגם כאן קשיא לי שהרי המנהג שהיה בהדלקת נרות הוא לאר רק במרוקו ומסתמא היה לו סמך בהלכה ואע"פ כן ביטלנו.
בברכת התורה
האוחז בשולי גלימתו האדורה של גדול הדורות מרן זי"ע
שלום לכבוד הרב.
אני אחרי הפלה שהיתה בחודש 3, לפני 5 חודשים (במשך אותו הריון היו הרבה דימומים ולבסוף הפלה, אז אמרו לי שאין קשר למנוחה).
כרגע אני ב"ה בהריון בשבוע 11, ומתחילת ההריון היו מספר דימומים. לאחר בירור מסתבר שמדובר בהמטומה בגודל 60*20 מ"מ, לאחר הדימום השני הרופא נתן לי שבוע מנוחה (אני מורה במקצועי) ובאמת לאחר שבוע הדימום נספג בחציו, הרופא נתן עוד שבוע מנוחה ולאחריו (שלא כ"כ נחתי באמת) ההמטומה נשארה באותו גודל (35*25), הרופא נתן עוד 2 שבועות מנוחה ואמר לי לצאת לשמירת הריון.
אציין כי אני ממשיכה לעבוד יומיים קצרים מאוד בשבוע ואני מרגישה קצת מאמץ, ובאמת קשה לי לעמוד יותר מרבע שעה רצופה.
רציתי לשאול האם יש צורך אמיתי ביציאה זו או שזה רק שארגיש טוב יותר. אציין כי הרבה רופאים לא תומכים במנוחה במצב כזה וטוענים כי אין קשר.
תודה רבה.
שלום כבוד הרב, יש לי שאלה בענייני טהרה.
אני נוטלת גלולות מינס. אופן נטילת הגלולות שיש 24 גלולות פעילות ו 4 גלולות לא פעילות (ע"מ להמשיך רצף למניעת שכחה).
ע"פ הפרוטוקול של המינס - כאשר מתחילים ליטול את הגלולות הלא פעילות, מגיע הוסת החודשי, ובאמת כאשר הגעתי אליהם, ראיתי דימום בכמות קטנה, והודעתי לבעלי שקיבלתי וסת ופרשנו.
למפרע, הדימום הזה היה מאוד חלש ובגוון חום ולא אדום, ונמשך רק כיומיים. האם עליי לספור 7 נקיים וטבילה, או שלמפרע לא נאסרנו כלל?
יש מושג בהלכה שאני אוסרת את עצמי? מה הדין?
אודה לתשובת הרב.
שלום לכבוד הרב שליט"א.
עלתה לי קושיא כשלמדתי באבני שהם, לגבי וסת שאינו קבוע כתב שלפי הבית יוסף ע"פ הרשב"א א"צ בדיקה כלל מלבד בעונה בינונית, אלא שרוב האחרונים כתבו להצריכה בדיקה לכתחלה, וכן פשט המנהג.
והנה בשו"ע בסי' קפ"ט ס"ד לכאורה מוכח שלכתחלה צריכה בדיקה גם ביום חודש והפלגה שאינה קבועה, מדכתב שאם לא בדקה מותרת.
[ואפשר לדחות שהשו"ע רק העתיק לשון הטור שם וליה לא ס"ל, ודוחק. וגם א"כ צריך אז זה מחלוקת רשב”א וטור, ולא רק אחרונים שנחלקו על הב"י בהבנת הרשב”א].
אני נמצאת ביום ה-23 של המחזור שלי. הייתי אמורה ללכת לטבילה ביום ה-13. בדרך כלל יש לי מחזורים של 30-31 ימים, אם כי לפעמים יש לי מחזורים קצרים או ארוכים יותר.
ביום הטבילה, הבדיקה לפני ההכנה לא הייתה טובה, ומאז ניסיתי כל יום לעשות בדיקות לפני הרחצה. קרה שהבדיקה הייתה טובה, אבל הבדיקה של הבוקר לא הייתה טובה.
הלכתי אתמול לרופא. הוא עשה לי ספוגת ליפה frotis ואמר לי שהדם הזה לא מהרחם, אלא מהצוואר הרחם. הוא אמר שיש לי דלקת צוואר הרחם (פגיעה דלקתית בצוואר הרחם). הוא אמור לעשות לי לייזר על צוואר הרחם כדי לכווץ את הוורידים הבעייתיים בצוואר. כדי לעשות זאת, הוא צריך לחכות לפחות שבועיים ולקבל את תוצאות ספוגת הליפה, אז הוא ביקש ממני לקבוע תור בערך בעוד חודש ושהוא יראה בהתאם אם נדחה...
כרגע יש לי הפרשות חומות שהרופא ציפה להן, שכן הוא כבר ביצע את הכווייה אתמול עם מקל ותכשיר. תודה מראש על היעוץ עם מקורות והסבר.
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30