אשה שרגילה להתפלל תפילה אחת ביום, ושכחה ולא התפללה כלל, ונזכרה בלילה, האם כשעושה תשלומין מספיק לה בתפילה אחת ערבית רק לתשלומין [ומחר תתפלל שחרית או מנחה חובה], או שכיון שצריך שיהיה תשלומין על מנחה חייבת להתפלל פעמיים ערבית כדי שיהא היכר לתשלומין ולא יחשב שמתפללת ערבית.
ומה הדין כשרגילה או תכננה להתפלל ג' תפילות בלנ"ד האם יכולה להחליט שאינה חפצה להתפלל ערבית ומה שכן תתפלל יהיה רק לתשלומין.
וכן יש לשאול במי ששכחה הזכרה המעכבת במנחה שצריכה להשלים בערבית, האם חייבת להתפלל ב' פעמים וכנ"ל.
תודה רבה
שלום וברכה,
קיבלנו היתר מהרב פנירי לפני 3 שבועות לקשירת חצוצרות.
רקע: אני כמעט בת 41 בהריון תשיעי לקראת לידה שמינית בע'ה (יש לנו 7 ילדים ובע"ה יהיו 8)
מיועדת לעבור בשבוע הבא ניתוח קיסרי בעקבות שליית פתח. זה הריון שני שלי עם שליית פתח מדממת וזה מביא אותי למצב של סכנת חיים.
הרופאים ממליצים לי עכשיו בתוך כדי הניתוח לעשות קשירת חצוצרות. הרופא שמנתח אותי פרטי אומר שהוא עושה כריתה ולא קשירה כי זה יותר טוב ופחות מסובך.
הרופא הזהיר אותי לגבי הריון נוסף קודם כל שנה לאחר ניתוח קיסרי חייב לעשות מניעה ולאחר מכן אהיה כבר בת 42 יש סיכויים גבוהים שיהיו הפלות בגיל כזה, מומים לא עלינו וסיבוכים נוספים ושתהיה שוב שליית פתח ואפילו נעוצה רח'ל (שזה מצב שמצריך כריתת רחם)
לפני 3 שבועות הרב פנירי התיר לנו בטלפון לעשות קשירה.
רציתי לדעת גם לגבי הכריתה אם זה היינו אך או שעדיף לעשות התקן לא הורמונלי - למרות שהרופא לא ממליץ בכלל מכיוון שזה פחות בטיחותי למניעה מהכריתה וגם עלול לגרום לסיבוכים ולדימומים. התקן הורמונלי וגלולות גם הרופא לא ממליץ בכלל בגיל כזה הגלולות עושות לי דימום מוגבר ושמי בעבר נוברינג שגרם לי למיגרנות נוראיות.
חשוב לי לציין שבעלי ממש חושש מהריון נוסף ולא מוכן בכלל לדבר על זה בכלל בכלל הוא באותה דעה של הרופא של מניעה בכמה שיותר אחוזים והכי בטוח (בעקבות השליית פתח אנחנו מנועים מקיום יחסים כבר חצי שנה ורק לחשוב על עוד חצי שנה של דימומים בעקבות ההתקן)
אשמח לתשובה בהקדם לגבי כריתת החצוצרות תוך כדי הניתוח קיסרי.
שוב רושמת שהרב התיר קשירה והרופא אמר לנו שזה פרצדורה שכמעט לא עושים היום ושהוא עושה רק כריתה.
תודה מראש
לכבוד הרב שליט"א. ברצוני לשאול:
א. לגבי בעל שהוא משמח את הבריות או שהוא רגיל עם אשתו בזה, האם בימי ההרחקות יהיה לו מותר לומר דברי שחוק וכדומיהם, דהרי כל הטעם שמא יביא לדבר עבירה והכא לא שייך דתמיד הוא מצוי.
ב. לגבי משחקים מה הגדר במה מותר ומה אסור, כלומר האם הוא משום קירבה או שהוא מטעם קלות ראש, שלכאורה אם רגיל הוא לשחק עמה ביום מן הימים כדורגל ופינג פונג ולא מרגיש בזה שום קורבה אלא הנאת משחק ותו לא, אי שרי.
שלום וברכה,
אשתי בהריון באמצע חודש שלישי, ובעקבות דימומים (קריש דם שנמצא ברחם - "המטומה" בשפה הרפואית) נטמאנו ועכשיו לאחר 5 שבועות בהם אנו אסורים היא עשתה בדיקה היום שזה היום השביעי של השבעה נקיים, והעד יצא לבן עם קצת הפרשה חומה.
רציתי לשאול מה הדין, והאם אשתי יכולה לטבול היום?
תודה רבה על העשייה המבורכת.
ב"ה שלום לכבוד הרב שליט"א.
אשמח לשמוע דעת הרב בנוגע לשימוש בסנני מים מהסוג המותקנים מתחת הכיור, אשר לכאורה בהם קשה להתיר מצד 'משמרת' משום שהמים יושבים שם משך זמן, ו'כוס' הראשונה של הסנן הם נעשים חומים ולא ראויים לשתיה כלל, וכן בסננים של ה'מיניבר' שהמים מעורבים בגרגירי הפחם ויושבים שם גם כן משך זמן, ובפתיחת המים בעצם נבררים המים מן הגרגירים.
שלום לכבוד הרב,
אני נשוי כשנה קצת פחות, בזמנים שאני עם אשתי ואנחנו מותרים היחסי אישות שלנו ברוך ה' טובים ואנחנו נהנים אחד מהשניה.
אבל כבר למחרת במהלך היום עולה לי שוב חשק בלתי מוסבר... אציין שגם אני וגם אשתי אנשים די עסוקים לא שאני יושב בבטלה ופתאום חש ברצון. האם זה טבעי? אולי משהו לא תקין? האם הרב יכול לענות לי על זה.
שלום עליכם.
רב מפורסם מאד בעיר מסוימת, וגם ברמה הארצית די מפורסם, תלמיד חכם. מתוקף רבנותו רבים מתייעצים איתו בכל מיני עניניים וכו', ראש של שני כוללים לפחות, רב של חלק מהשכונות בעיר גדולה בארץ, רב גם מטעם חברא קדישא העירונית. בקיצור תלמיד חכם.
נכנס לפתע לכולל שלו אדם (אח''כ התברר שהוא הלום קרב, עם רקע של אלימות במשפחה ומוכר למשטרה, כך השוטרים אמרו כשהגיעו. הוא נראה נורמלי לחלוטין כך שלא יכולתי לזהות זאת מראש ואולי להתנהג אחרת), והחל להטיח ברב אשמות חמורות ומילים גסות בתוך בהכנ''ס עם מילים בוטות והאשמות ח''ו על זנות ועוד דברים. (למעשה זה אדם שהרב עצמו מלווה אותו זמן רב, מתוקף היותו רב קהילות וכו'), בכל אופן אותו אדם הטיח כרבע שעה אישומים נוראים וקללות וגידופים.
צעקתי עליו לפחות פעמיים שאת הטענות יאמר בבהמ''ש ולא אצלנו (הוא הטיח ברבים והלבין פניו), דבר שני צעקתי עליו שלא ינבל את הפה בתוך בית הכנסת (ניסיתי לא לתפוס צד כדי שלא יאמר ''זה לא רב וכו''', לכן דיברתי על קדושת המקום).
עשיתי זאת ראשית מצד מחאה על ביזוי תלמיד חכם, ועוד בכדי שאותו אדם יפסיק להעלות עוד האשמות קשות, שהגם שמצד הלכות לשה''ר לא אמורים לקבל אותן, עדיין קשה שלא יחלחל קצת והיו שם רבים בכולל, אברכים רבים ועוד אנשים שלמדו שם תורה (המקום פתוח גם לציבור).
רציתי לשאול האם נהגתי כדין? ואם לא, אז מה גדר של חובת מחאה על כבוד תלמיד חכם? מה אמורים לעשות?
תודה רבה.
שלום וברכה,
אמר לי ד''ר אבי גלון (מומחה לגניקולוגיה ויילוד בפ''ת), שע''פ הרפואה המודרנית המציאות שאשה תראה דם הורמונלי (דם נדה) מחמת התשמיש אינו קיים, והרפואה לא רואה בתשמיש שום גורם לדימום שכזה.
שאלתי היא, האם אכן יתכן שבזמנינו נשתנו הטבעים ואין מי שתראה מחמת תשמיש? (ואותן נשים שטענו שראו מחמת תשמיש, אפשר שבאותם מקרים הדם היה מהוגינה, וידוע שהדבר מאד שכיח...) האם יהיה לזה השלכה למעשה לדין רואה מחמת תשמיש?
בתודה ובברכה.
בס"ד לכבוד הרב משה פנירי הי"ו שלום ואור.
בספר אבני שהם על הלכות נדה, סימן קצו סעיף ב עמ' תרנ"ו, מביא הרב (בשם הרב ב"צ אבא שאול) ראייה שמותר שיהיה פער של כמה ימים בין הפסק הטהרה לבין שבעת הימים הנקיים, מכך שהשו"ע קובע (קצו, ד) שאם "לא בדקה בכל הז', וביום השמיני בדקה ומצאה טהורה, אין לה אלא יום ח' בלבד ומשלמת עליו".
ולפי זה טוען הרב שמה שכתב בלחם ושמלה (שמלה, קצו ס"ק ז) שחובה ששבעת הימים הנקיים יהיו סמוכים להפסק הטהרה, היינו דווקא "לשיטת רב שסגי בבדיקה בתחילתן או בסופן, אבל להמצריכים תחילתן וסופן, יודה שאין צורך לסמוך" (לשון הרב שם בספר אבני שהם).
ולא הבנתי את דברי הרב, שהרי גם דברי השולחן ערוך סימן קצו סעיף ד' שצוטטו לעיל (בראייה בשם הרב ב"צ אבא שאול), נאמרו על פי שיטת רב שסובר שסגי בבדיקה בתחילתן או בסופן, וכפי שעולה בבירור מתוך דברי השולחן ערוך עצמו (בדעה הראשונה שהביא שם שהיא דעת רב), ולכן לכאורה המסקנה ההכרחית היא שדברי הלחם ושמלה אכן מנוגדים לדברי השולחן ערוך הללו.
אשמח מאד שהרב יאיר את עיניי. תודה רבה לרב.
לרב שליט"א
א' האם חיוב הבדיקה בעונת הוסת הוא חיוב בעצם, או רק כדי להתיר תשמיש. כי כל עוד לא בדקה מותרים בהרחקות. והאם ניתן להקל בזה באופנים מסויימים, לא לבדוק ולחכות בסבלנות ובינתיים לא להיאסר. וכן האם בדיעבד כששכחה ולא בדקה, חייבת עדיין לבדוק, כי רואה שעדיין לא בא, וכמובן בעונה בינונית יהיו אסורים לשמש ושאר ענייני פרישה כפי מנהגו.
ב' האם יש ענין להקפיד לבדוק בסופה ממש, או שיכול לפני השינה אם חל בלילה, או בבוקר אחרי הקימה.
ג' מה דעת הרב לענין מקלחת או בריכה בעונת וסתה.
ייש"כ גדול.
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30
כמידי שנה יפעל מוקד מיוחד למענה לשאלות הציבור בענייני הצום בשיתוף קופת חולים כללית