אני נרשמתי ללימודי רבנות במכון .... מדובר במכון שמלמד למבחנים של הרבנות או דיינות. שהם מפרסמים שיש להם שיטה מיוחדת. אחרי שנרשמתי, ראיתי שזה לא זה, השיעורים נאמרו רק כדי לצאת ידי חובה, הרב מגיע מוסר שיעור מתוך סיכומים שהוא סיכם לפני שנים, ולא לומדים מתוך הספר. הרב לא מונח בתוך החומר ועל כל שאלה שנשאל התשובה תהיה לא צריך להיכנס לתוך זה או שזה כתוב בהמשך, כל השיטה הזאת מתאימה אולי ליחידי סגולה שיכולים לזכור דברים מעורפלים, בפירוש זאת לא שיטה, לא מבינים כמעט כלום הכל מלמעלה בלי להיכנס לשום דבר שמצריך להבין טוב ויסודי. (ולמשל הראתי לרב כמה שאלות מהמבחנים של הרבנות שאין לזה התייחסות בסיכום, הוא עונה לי אין אפשרות להיכנס לכל נישה.) קורס זה עולה 26,000 ש"ח, ואך ביקשתי לצאת מהלימודים הם לא הסכימו לוותר על התשלום וכמובן יש להם שיק בטחון, הלכתי וביררתי שלחתי מיילים לכל חברי הקבוצה, והנה פלא מתוך 30 מיילים ששלחתי לחברי הקבוצה לפחות 12 סיפרו שעזבו את הלימודים כליל או לא הצליחו כלל ואת הכסף הם משלמים עד היום , פשוט גזילה ע"פ חוק, והם עוד מפרסמים על 95 אחוז הצלחה. זה שיטה לעשוק אברכים תמימים שאחרי שחתמת על ציק בטחון אין להם שום חובה כלפיך חוץ ממילים יפות, כמובן זה באופן מתוחכם הם משקיעים בפרסומת, אבל בחוזה חותמים ששום פרסומת שלהם לא מחייבת ורק מה שכתוב זה מחייב. מסקנת הענין שיש עשרות שמשלמים מידי חודש 550 ש"ח למשך 4 שנים, ע"ס 26.000 ש"ח, בלי לקבל שום תמורה, פשוטו כמשמעו, כואב לי הלב אני משלם על לא כלום מילא הייתי היחיד הייתי יכול להגיד שאני עם ראש דפוק אבל כשיש עוד אז זה פשוט גזילה דרבים.
השאלה אם יש לי מה לגשת לדין תורה אחרי חוזה כתוב וחתום, האם יש פה טענות של מקח טעות וכדו' כי יש הרבה דברים שכתוב בפרסומת שזה שקר מוחלט!!! למשל שיש בדיקת התאמה וכו' או בפרסומת כתוב שיש 95 אחוזי הצלחה, השאלה היא האם אחר שיש חוזה אז פה נגמר הסיפור תודה אשמח למענה, וזה פשוט הצלת ממונם של עוד עשרות שלא הצלחתי להגיע אליהם, ובטוח שיש עוד עשרות עם אותו סיפור. אשמח לדעת מה אפשר לעשות בנידון כי על פניו זה נראה חוזה חזק שמבחינתי מחייב הכל והם מבחינתם לא חייבים לי כלום.
שלום עליכם.
רב מפורסם מאד בעיר מסוימת, וגם ברמה הארצית די מפורסם, תלמיד חכם. מתוקף רבנותו רבים מתייעצים איתו בכל מיני עניניים וכו', ראש של שני כוללים לפחות, רב של חלק מהשכונות בעיר גדולה בארץ, רב גם מטעם חברא קדישא העירונית. בקיצור תלמיד חכם.
נכנס לפתע לכולל שלו אדם (אח''כ התברר שהוא הלום קרב, עם רקע של אלימות במשפחה ומוכר למשטרה, כך השוטרים אמרו כשהגיעו. הוא נראה נורמלי לחלוטין כך שלא יכולתי לזהות זאת מראש ואולי להתנהג אחרת), והחל להטיח ברב אשמות חמורות ומילים גסות בתוך בהכנ''ס עם מילים בוטות והאשמות ח''ו על זנות ועוד דברים. (למעשה זה אדם שהרב עצמו מלווה אותו זמן רב, מתוקף היותו רב קהילות וכו'), בכל אופן אותו אדם הטיח כרבע שעה אישומים נוראים וקללות וגידופים.
צעקתי עליו לפחות פעמיים שאת הטענות יאמר בבהמ''ש ולא אצלנו (הוא הטיח ברבים והלבין פניו), דבר שני צעקתי עליו שלא ינבל את הפה בתוך בית הכנסת (ניסיתי לא לתפוס צד כדי שלא יאמר ''זה לא רב וכו''', לכן דיברתי על קדושת המקום).
עשיתי זאת ראשית מצד מחאה על ביזוי תלמיד חכם, ועוד בכדי שאותו אדם יפסיק להעלות עוד האשמות קשות, שהגם שמצד הלכות לשה''ר לא אמורים לקבל אותן, עדיין קשה שלא יחלחל קצת והיו שם רבים בכולל, אברכים רבים ועוד אנשים שלמדו שם תורה (המקום פתוח גם לציבור).
רציתי לשאול האם נהגתי כדין? ואם לא, אז מה גדר של חובת מחאה על כבוד תלמיד חכם? מה אמורים לעשות?
תודה רבה.
לרב שליט"א.
אשה שנטמאה מכתם ביום החמישי לאבילותה או אבילות בעלה, האם לדעת הרמ"א יכולה לעשות הפסק טהרה בו ביום, כי לא שמשו מחמת איסור, דומיא דנטמאה בז' נקיים אחר מחזור או כשהמתינו מחמת ספק טומאה והתברר שטהור, או שרק בטומאת נדה אמרינן כן ולא באיסור צדדי שבזה אמרינן לא פלוג כמו לא שמשה בפועל בעלמא.
וכן מה הדין בזה לגבי יו"כ ות"ב להחשיבם כה' ימים. [מי שנטמאה מעד או כתם במוצאי כיפור או ת"ב האם יכולה לספור רק עוד ד' ימים].
ומה הדין בפרשו מסיבה רפואית, או כשלא חשו בטוב ומדעת לא שמשו. וכן באופן שהבעל לא היה בעיר. מה נכנס בתוך ה"לא פלוג" של הרמ"א ומתי יש להקל?
ייש"כ גדול מאד.
השאלה המרכזית היא: כיצד לנהוג במצב שהוסת מגיע בצורת כתמים? האם ללכת על פי ההרגשה? שהאישה מרגישה כאבי מחזור? או לחכות למצב שתראה דימום בכמות שאוסרת?
המקרה הנוכחי הוא כזה: ביום שישי ראיתי כתם חום קטן מלווה בכאבי מחזור. מאז יום שישי יש כאבים אבל ללא דימום כלל גם לא בקינוח. היום יום ראשון, הופיע דימום פעם אחת בקינוח. לאחר מכן, מעין כתמים ע"ג הפד.
השאלה: האם יש לפרוש רק במצב של דימום מוגבר? וכל עוד שנמשכים הכתמים עדיין לא חל דין פרישה?
פרטים נוספים: נוטלת סרזט.
אבקש לציין שזה לא נובע מכתמים בגלל סרזט אלא מחזור שהופיע לאחר חודשיים נקיים. הוסת השניה מהפסקת הנקה.
ב"ה.
רציתי לשאול איך החוששים לשיטת ר"ת בשקיעה וצאה"כ מדליקים נרות שבת ע"פ הלוחות 20 ,30 ואף 40 דקות קודם השקיעה דידן, שנמצא שמדליקים זמן רב קודם פלג המנחה של ר"ת שיוצא 3 דקות בלבד קודם השקיעה?
ועוד תימה שכתב המשנ"ב בסימן רס"א ס"ק כ"ג שאם ידליק 20 דקות קודם השקיעה יצא י"ח כל השיטות (אף היראים), והרי לפי ר"ת אינם כדין, וכתב הביאוה"ל לחוש לר"ת משמע יותר מליראים.
אשמח מאוד לשמוע תשובת הרב בעניין.
שלום כבוד הרב,
ביקשתי מאבא שלי לאסוף בשבילי ספר של דברי תורה והוא נהג מונית (נוסע בשבת).
אני רואה אותו פעם בכמה שבועות בדרך כלל והוא בא במפתיע כי זה תלוי בנסיעות שהוא לוקח...
מה לעשות כשהספר אצלו באוטו בשבת? לבקש ממנו להשאיר אותו בבית וכנראה אקבל אותו ממנו בעוד הרבה זמן, או שישאיר אותו באוטו למתי שיבוא לעיר שלי במפתיע ויוכל להביא לי?
זכינו לשמוע את הרב היום בכנס בעפולה.
הרב דיבר על היתר רב שניתן לאשה שטסה בליל טבילתה, לטבול ביום ולא להתייחד עם בעלה עד הערב.
שאלתי היא, האם באופן כזה שאר קריבות מותרים (בצניעות כמובן), כי יש מקרים בהם בני הזוג אינם טסים יחד, או בעל שיוצא למילואים לתקופה והקושי הרגשי עצום...
אני שואלת בתור מדריכת כלות, כי הכלות שואלות הרבה שאלות דומות בשנה הראשונה, בעיקר בתקופת המלחמה.
שלום עליכם כבוד הרבנים.
ברצוני לשאול שאלה שהצניעות יפה לה, אך כיון שתורה היא וללמוד אני צריך, ובפרט שאני לא מעז לשאול ישירות לרבנים, על כן אני שואל פה, ומטעמי צניעות ופרטיות מעדיף שלא יעלו את התשובה הזאת לאתר, אלא אם כן זה יועיל לרבים כל עוד ששמי לא מופיע.
אני רוצה להקדים לתת קצת רקע, שהדרכת החתנים שקיבלתי לא הייתה מספיקה. ניסיתי לשאול שאלות והכל, אבל מה שהבנתי הוא שהרבה מדריכי חתנים שדיברתי איתם לפני שהתחתנתי וגם אחרי כן, הם לא בקיאים בנושא הזה. כן יודעים הלכות טהרה, אבל סימן ר"מ וסי' כ"ה באבן העזר לא למדו היטב. הבעיה שנוצרת מזה היא שיש אופנים שצריכים להקל ויש אופנים שצריכים להחמיר, הכל לפי הזמן, המקום, ומצב השואל. זה לא דרך ההלכה שמדת החסידות תהפוך לעיקר הדין הלכה למשה מסיני.
וכי איזה חסרון קדושה יש במי שאוהב את אשתו כגופו ומכבדה יותר מגופו? למה דווקא פה שבפרט מי ששמר את עצמו כל החיים מנשים אחרות גם אשתו תיאסר עליו ברוב הדברים. אני באמת לא מבין למה זו בכלל מעלה לעשות את זה כמי שכפאו שד או כדי לפרוע חובו וכו'. וכי האשה סמרטוט שמשתמשים בה ולא מתחשבים בה? זו דעת התורה? הגמרא בנדרים אומרת שהלכה כחכמים שמה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה, ואין הלכה כרבי יוחנן בן דהבאי. אבל סוף סוף כשמגיעים להלכה, פתאום כל מיני סברות לאסור. אז חזרנו לשיטת רבי יוחנן בן דהבאי ואין הלכה כחכמים.
וגם לשיטה הכי מחמירה שתפס המחבר, הראב"ד, שלא כדרכה מותר. איברא, ששיטת הראב"ד היא ש'שלא כדרכה' זה פנים כנגד עורף, אבל השאלה עדיין נשאלת, אם הלכה כחכמים, הלכה כחכמים. מי שרוצה להתקדש ולהיות חסיד, שיעשה את זה על חשבונו. כי כל לבבות דורש ה', וכל אחד יודע מתי הוא מתנהג כמו בהמה ומתי הוא עושה את זה לשם שמים לשמח את אשתו, להתקרב אליה, ולהנות אחד מן השני.
וגם יודעים שבהרבה מקומות המחבר כתב דברים ממידת חסידות. והרבה הלכות בשלחן ערוך הם של מידת חסידות ולא מעיקר הדין. ואף אחד לא מרעיש ועושה ענין מכמה הלכות בשו"ע שהרבה גדולי הראשונים והאחרונים כתבו שאינם מדינא. אבל פתאום פה, הכל הלכה למשה מסיני. איפה הלך הכלל שהמחבר הולך אחר שלושת עמודי ההוראה? מה קרא לדברי חז"ל? אפילו לא מתחשבים בדינא דגמרא. וחס ושלום אני לא מדבר ככה על מרן, אבל הוא כתב כן למידת חסידות ואין זה מעיקר הדין, כי כמעט כל הראשונים מתירים דברים מסוימים והוא אסר. אינו אלא ככל ההלכות שכתב שהם ממידת חסידות.
ומחילה מכבודכם על האריכות, אבל תורה היא ואף פעם לא העזתי לשאול, אבל אני חושב שאני לא הראשון וודאי לא האחרון שרוצה להבין. למדתי בישיבות ובכוללים ברוך השם, זה כמה שנים שאני לומד בכולל, ובפרט למי שלומד קשה לעכל את כל זה. מי שלא למד לא יודע, אז מקבל את כל מה שמלמדים אותו. אבל אחרי שלמדתי כמה מאותם סוגיות בעיון, באמת יש לי הרבה קושיות על ההדרכה שקיבלנו. אני מבין שהרבה דברים לא ראויים במיוחד בדברים הכי קדושים שיש, אבל יש את המשפט ויש את החסידות. בדברים הכי חמורים כמו שבת ונידה לא מחמירים ככל השיטות שיש, אבל פה כמעט הכל אסור ואוספים את כל החומרות וההנהגות של כל מקובל ואדמו"ר וחסיד, אין זה אלא מעצת היצר כדי להפיל אותך. כמו שאומרים בשם רבי חיים מוואלוז'ין "מי שיש לו ראשית חכמה בבית, יש לו אשת איש בחוץ", ואין משפט יותר נכון לדורנו. הנסיונות של עריות קשים עד מאוד, ושמירת הקדושה היא ממש ענין של מסירות נפש יום יום. זה היפך הקדושה להתנהג ב"קדושה". אם אפשר לומר, העולם הנוצרי מאוד מאוד השפיע עלינו בישירות או בעקיפין. דווקא סביב הנושא של בינו לבינה פתאום יש לנו תחושה לא נעימה. לא מדברים על זה, לא כותבים ספרים בנושא. ועל זה נסתתמה עינו של אותו רשע, בלעם, "מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל" כמו שכתבו חז"ל. ולא אאריך בכל המדרשים ובמה שכתבו הרמב"ן וכמה גדולים על קדושת עצם היחוד בין איש לאשתו.
שמרתי על ברית קודש וקדושה כל החיים, לא כדי שאתחתן ויוסיפו עלי עוד ועוד. די לי במה שאסרה תורה. שלא אומר על מותר אסור ולא על אסור מותר. חז"ל רצו לשמור על תורתנו הקדושה לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו.
וכאן אני שואל. אשתי נמצאת אחרי לידה ויש לה הרבה תפרים באותו מקום. קשה לה אפילו לעשות בדיקה מהכאב. וביאה כדרכה לא הדרך הכי ראויה עכשיו. הייתי מאוד מפחד משז"ל לפני כן, ובכמה מקרים זה קרה לי והייתי מתוסכל. ואתם יכולים להבין איך זה משפיע עלי וזוגתי. שבירת הבתולים לקח לנו יותר משבוע, ואין אפילו העראה ולשיטת הרמב"ם זה כמו דרך איברים, אז מה עשיתי איסור? וכמה פעמים זה יוצא עוד לפני שאני נכנס, ואני מתחרט ועושה תשובה. ולפעמים פתאום אני מרגיש שזה תכף יוצא ואני קופץ על אשתי. ושואל את עצמי למה? למה אני צריך להתנהג ככה? יש רשימה מלאה של ראשונים ואחרונים שמתירים ביאה שלא כדרכה שלכמה פוסקים כולל ביאה דרך איברים. כמובן באקראי. למה אני לא יכול לעשות את זה לכתחילה? הלוא כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה? אם לא זה, מהו ההיתר שהקילו חכמים והרמב"ם והרא"ש וכמה ראשונים? מותר לך לגעת באשתך?! אם לא ביאה שלא כדרכה אז מה החידוש בהיתר?
ובאמת שלמדתי את כל הנושא כמה פעמים ואני לא רואה סיבה להחמיר. ובפרט בשעת הצורך כמו כאב או אפילו לפעמים אשתי רוצה את זה וזה חלק ממצוות עונה. אם באמת כל שפיכה מחוץ הייתה אסור אז ניחא, אבל רואים שבכמה מקומות זה מותר, ולא אכנס לסוגיות כי אני לא כותב תשובה על הנושא ובאמת מבקש מחילה על האריכות. מ"מ אני ירא מלהורות לעצמי היתר כי אדם קרוב לעצמו ואני חס ושלום לא רוצה לחטוא, וזה למה אני שואל לכם. גם לא נכון לומר שהבית יוסף אסר, כי הביא את הרא"ש בתוספותיו שפסק כתירוץ שני של הר"י ואחר כך כתב ושומר נפשו וכו' שמעיקר הדין מותר אבל טוב להתרחק מזה. וגם מה שכתב בבדק הבית כבר כתבו כמה אחרונים ומי זוטר מה שמובא בגמרא נדה י"ג בשם רבי יוחנן, רבי אליעזר, רב אסי ורבי אמי? וגם בשלחן ערוך סתם ולא פירש. ובסימן כ"ג פסק אסור שיהא דש מבפנים וזורה מבחוץ דווקא שיש בזה כוונה להשחית כדי שלא תתעבר.
הרמב"ם בספר היד, בפירוש המשניות סנהדרין פ"ז וגם רוב כתבי יד של הרמב"ם וההכי מדויקים שיש, כתוב שמותר שלא כדרכה/ דרך איברים בהוצאת זרע. הרי"ף סתם. הרא"ש בהלכותיו סתם. שלושת עמודי הוראה מתירים. הטור, תוספות יבמות ל"ד, תוספות סנהדרין נ"ח, תוספות הרא"ש, פסקי הרי"ד יבמות י"ב, ר"ן סנהדרין, מהרש"ל בים של שלמה יבמות ל"ד, המרדכי שבועות תשל"ב, ריא"ז קונטרס הראיות סנהדרין נ"ח, רבינו ירוחם תולדות או"ח כ"ג ע"א, אגודה סנהדרין ז, ריטב"א בשיטה מקובצת נדרים כ, כן משמע מהרא"ם שם, סמ"ק, פסקי תוספות כתב יד, פסקי הרא"ש דפוס ויניציה רפ"ב ואחר זה השמיטו בדפוסים, תוספות תלמידי רבינו פרץ נדרים כ, הב"ח אבה"ע כ"ה, דרישה אבה"ע כ"ג וכ"ה, מהרש"א סנהדרין נ"ח, אליה רבה, בית שמואל סימן כ"ה לצורך שרי, ברכי יוסף או"ח ר"ם, עזר מקודש סימן כ"ג כ"ה וע"ו, יד אהרן, תורות אמת לרבי רפאל ברדוגו אבה"ע כ"ה, שו"ת משיבת נפש סימן י"ח, שו"ת אגרות משה אבה"ע ח"א סימן ס"ג, שו"ת בריתי שלום ח"ג סימן ד, שו"ת אחיעזר ח"ג סימן כ"ד, כן משמע משו"ת תורה לשמה סימן רצ"ט, ר"י אבוהב מנורת המאור, סמ"ק כתב שאסור ממדת חסידות אבל מעיקר הדין מותר, ועיין ערך ש"י סימן כ"ה על מה כתב הבית יוסף בבדק הבית בשם הזוהר ומיישב את זה אם היתר ר"י, ועיין עצי ארזים אבה"ע סימן כ"ג ס"א ומיישב גם הוא את דברי הזוהר הקדוש עם ר"י.
ויש לי עוד מה להגיד בנושא אבל לא אאריך עוד. לעניות דעתי יש להתיר ולא בדרך דיעבד. רוב ככל הראשונים פסקו להתיר. ובפרט במקום שיש גרימת צער לאישה ולמצוות עונה. אשמח אם תוכלו לעזור לי וסליחה על האריכות. תודה רבה לכם.
בית הוראה 'אפיקי מים' בראשות הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט"א
נוסד בשנת תשס"ז בשכונת רמות בירושלים.
כיום משיבים מטעם בית ההוראה למעלה מ 300 רבנים, בכ -100 ערים ברחבי הארץ והעולם
א'-ה' – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו' וערבי חג – 10:00-11:30
כמידי שנה יפעל מוקד מיוחד למענה לשאלות הציבור בענייני הצום בשיתוף קופת חולים כללית
