הרבה מאד מקפידים למכור לגוי רק תערובת חמץ ולא חמץ גמור (אא"כ בהכרח), ורציתי לשאול מה טעם הדבר.
והאם מותר לקנות מהחנוית חמץ שהם מכרו אותו, וא"כ מה ההבדל אם אני מוכר או הם. ונפ"מ לענין דיעבד שכבר מכרתי לגוי האם אפשר להשתמש אחרי פסח או ראוי להימנע (כשלא בהכרח).
שלום וברכה.
טעם למדקדקים להחמיר על עצמם שלא למכור חמץ גמור או תערובת חמץ, הוא מכיון שעיקר התקנה למכור חמץ לגוי נעשה כשיש הפסד מרובה מה שלא שייך בכל אדם פרטי. בנוסף סומכים כיום על כמה עניינים התלויים במחלוקת הפוסקים, כמו אם צריך להוציא את החמץ חוץ לביתו, מסירת מפתח לגוי, פירוט המוצרים. בכל זה יש טעם למחמירים, על אף שמעיקר הדין ודאי שהמכירה חלה.
מ"מ גם למחמירים הנ"ל, כשקונה חמץ לאחר פסח, מבעל חנות שמכר לגוי חמץ גמור, מקילים יותר, משום שחמץ לאחר הפסח איסורו מדרבנן. וכמבואר באור לציון (ח"ג. פ"ט ה"ה).
האפליקציה של בית ההוראה אפיקי מים
כל רבני בית ההוראה, מאגר השו״ת, שיעורים וצור קשר — בכיס, בכל מקום.
נבקש להקפיד לשלוח באמצעות טופס זה רק שאלה הנוגעת להבנת התשובה שלמעלה.
במידה וברצונכם לשאול שאלה חדשה,
נא להשתמש בכפתור "שלח שאלה חדשה" שבחלקו העליון של המסך.
בית הוראה 'אפיקי מים' בראשות הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט"א
נוסד בשנת תשס"ז בשכונת רמות בירושלים.
כיום משיבים מטעם בית ההוראה למעלה מ 300 רבנים, בכ -100 ערים ברחבי הארץ והעולם
א'-ה' – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו' וערבי חג – 10:00-11:30
