שלום וברכה

מעיקר הדין הוא פטור ממצוות הפורים בט"ו.

חלק מהמקורות בקצרה:

אע"פ שבירושלמי איתא, בן עיר שעקר דירתו ליל ט"ו נתחייב כאן וכאן, והביאוהו כמה ראשונים לדינא לעניין בן כרך שנתחייב כבר בפורים בעיר מדין פרוז בן יומו, ואח"כ חזר לכרך בליל ט"ו, שמתחייב שוב בפורים (עי' בר"ן מגילה דף ו ע"ב מדפי הרי"ף, וכ"כ הרשב"א מגילה דף יט ע"א, בניגוד לדברי התוס' שלא מתחייב פעמיים. ועוד).

מ"מ י"ל שבנדו"ד בבן עיר שהלך בליל ט"ו לכרך, גם הירושלמי מודה שפטור. ומה שחייב זה דווקא במי שעוקר דירתו ממש לכרך על דעת להשאר לגור שם. וכן משמעות המאירי, וז"ל: "ומ"מ בן עיר שקרא בעירו ובא לו אחר כן לכרך אין בו שום חיוב לדברי הכל". ע"כ. (וקשה לומר דמיירי רק בהולך לכרך לליל ט"ו וחוזר באותו לילה לעיר, כפי שיש שרצו לדחוק בדבריו).

ולמעשה אע"פ שיש שחולקים על זה (עי' שו"ת מנחת שלמה א, כג), מ"מ מעיקר הדין אינו מתחייב שוב בנידון השאלה למעלה, וכפי שהעלו במקראי קודש (פורים, יט) אור לציון (א, מו, וע"ע בח"ד עמ' שלא) סנסן ליאיר (תשע"ד, עמ שנט). ע"ש. ואכמ"ל.

כמובן שכל האמור הוא בבן עיר שבא לכרך, אבל בן כרך שהיה בעיר בי"ד וחזר לכרך בט"ו הדין שונה, ואכמ"ל בזה.

בברכה,

הרב רותם אפלבוים, מו"צ בבית ההוראה.