לכבוד הגאון רבי משה פנירי שליט"א
אשמח מאד לשמוע דעתו של כבו' הרב, בצורת בדיקת חו"ס המקובל בספרי האחרונים שזה בצורה סיבובית. וכן מפורש בטה"ב (ח"א סי' ב ס"ג).
אולם ראיתי שטענו שבטה"ב ח"ב (בנד"מ עמ' שסז) הביא מהחזו"א שתכלית הבדיקה היא לבדוק שלא אמור לצאת עוד דם, ולכן יש לנענע את או"מ, ואין צורך בסיבוב.
אשמח לשמוע מה דעת מורנו הרב בדעת מרן הרב עובדיה זצ"ל, כי נאמרו לי בזה כמה שמועות בשם מורנו הרב.
בברכה רבה
נ.ב, מאחר ונאמרו לי בזה כמה שמועות בשם מורנו הגר"מ פנירי, אשמח מאד לשמוע את דעתו בזה.
למורינו הרב שליט"א
האם לפצח גרעינים מצלוחיות נפרדות, אבל להשליך את הקליפות לאותו כוס או צלחת, יש לאסור כי יש בזה קירוב ומשתמשים באותו הקערה באכילתם, או שכיון שאינו אישי כי שייך גם באנשים חיצוניים אז יש להתיר, או שלא גזרו אלא על אכילה מאותה הקערה ואין לאסור.
תודה רבה וייש"כ עצום בשם כלל ישראל על ההחכמות הרבות.
שלום וברכה,
קיבלנו היתר מהרב פנירי לפני 3 שבועות לקשירת חצוצרות.
רקע: אני כמעט בת 41 בהריון תשיעי לקראת לידה שמינית בע'ה (יש לנו 7 ילדים ובע"ה יהיו 8)
מיועדת לעבור בשבוע הבא ניתוח קיסרי בעקבות שליית פתח. זה הריון שני שלי עם שליית פתח מדממת וזה מביא אותי למצב של סכנת חיים.
הרופאים ממליצים לי עכשיו בתוך כדי הניתוח לעשות קשירת חצוצרות. הרופא שמנתח אותי פרטי אומר שהוא עושה כריתה ולא קשירה כי זה יותר טוב ופחות מסובך.
הרופא הזהיר אותי לגבי הריון נוסף קודם כל שנה לאחר ניתוח קיסרי חייב לעשות מניעה ולאחר מכן אהיה כבר בת 42 יש סיכויים גבוהים שיהיו הפלות בגיל כזה, מומים לא עלינו וסיבוכים נוספים ושתהיה שוב שליית פתח ואפילו נעוצה רח'ל (שזה מצב שמצריך כריתת רחם)
לפני 3 שבועות הרב פנירי התיר לנו בטלפון לעשות קשירה.
רציתי לדעת גם לגבי הכריתה אם זה היינו אך או שעדיף לעשות התקן לא הורמונלי - למרות שהרופא לא ממליץ בכלל מכיוון שזה פחות בטיחותי למניעה מהכריתה וגם עלול לגרום לסיבוכים ולדימומים. התקן הורמונלי וגלולות גם הרופא לא ממליץ בכלל בגיל כזה הגלולות עושות לי דימום מוגבר ושמי בעבר נוברינג שגרם לי למיגרנות נוראיות.
חשוב לי לציין שבעלי ממש חושש מהריון נוסף ולא מוכן בכלל לדבר על זה בכלל בכלל הוא באותה דעה של הרופא של מניעה בכמה שיותר אחוזים והכי בטוח (בעקבות השליית פתח אנחנו מנועים מקיום יחסים כבר חצי שנה ורק לחשוב על עוד חצי שנה של דימומים בעקבות ההתקן)
אשמח לתשובה בהקדם לגבי כריתת החצוצרות תוך כדי הניתוח קיסרי.
שוב רושמת שהרב התיר קשירה והרופא אמר לנו שזה פרצדורה שכמעט לא עושים היום ושהוא עושה רק כריתה.
תודה מראש
לכבוד הרה"ג שליט"א.
ילד שנולד בבה"ש ביום חול (למשל בין יום ב' לג') דכמבואר בשו"ע דח' ימים של המילה מונין מיום המחרת וכאילו היה בודאי לילה (ליל ג'), השאלה היא אחרי הי"ג שנים מתי חשיב שנהיה בר חיובא, ומסתבר שלכל מילי דאו' כהנחת תפילין וכדו' חייב להחמיר מספק, ומסתבר דצריך לכוון על תנאי שמא היא רק הנחה של חינוך גרידא או שבאמת חייב מדאו'.
השאלה היא אם יכול להיות ש"ץ, דמחד גיסא הוא דין דרבנן שאינו מחוייב בכך משום ספקא דרבנן, אבל מאידך אולי הקולא היא שאכן יכול להוציא את אחרים י"ח.
וכמ"כ רציתי לשאול מתי כדאי לעשות את הסעודה לכבוד שמחת הכנסה לעול המצוות, האם כאילו נולד ביום (ביום ב') או דילמא ליום המחרת שהוא כבר ודאי חייב.
שלום עליכם.
רב מפורסם מאד בעיר מסוימת, וגם ברמה הארצית די מפורסם, תלמיד חכם. מתוקף רבנותו רבים מתייעצים איתו בכל מיני עניניים וכו', ראש של שני כוללים לפחות, רב של חלק מהשכונות בעיר גדולה בארץ, רב גם מטעם חברא קדישא העירונית. בקיצור תלמיד חכם.
נכנס לפתע לכולל שלו אדם (אח''כ התברר שהוא הלום קרב, עם רקע של אלימות במשפחה ומוכר למשטרה, כך השוטרים אמרו כשהגיעו. הוא נראה נורמלי לחלוטין כך שלא יכולתי לזהות זאת מראש ואולי להתנהג אחרת), והחל להטיח ברב אשמות חמורות ומילים גסות בתוך בהכנ''ס עם מילים בוטות והאשמות ח''ו על זנות ועוד דברים. (למעשה זה אדם שהרב עצמו מלווה אותו זמן רב, מתוקף היותו רב קהילות וכו'), בכל אופן אותו אדם הטיח כרבע שעה אישומים נוראים וקללות וגידופים.
צעקתי עליו לפחות פעמיים שאת הטענות יאמר בבהמ''ש ולא אצלנו (הוא הטיח ברבים והלבין פניו), דבר שני צעקתי עליו שלא ינבל את הפה בתוך בית הכנסת (ניסיתי לא לתפוס צד כדי שלא יאמר ''זה לא רב וכו''', לכן דיברתי על קדושת המקום).
עשיתי זאת ראשית מצד מחאה על ביזוי תלמיד חכם, ועוד בכדי שאותו אדם יפסיק להעלות עוד האשמות קשות, שהגם שמצד הלכות לשה''ר לא אמורים לקבל אותן, עדיין קשה שלא יחלחל קצת והיו שם רבים בכולל, אברכים רבים ועוד אנשים שלמדו שם תורה (המקום פתוח גם לציבור).
רציתי לשאול האם נהגתי כדין? ואם לא, אז מה גדר של חובת מחאה על כבוד תלמיד חכם? מה אמורים לעשות?
תודה רבה.
ב"ה.
רציתי לשאול איך החוששים לשיטת ר"ת בשקיעה וצאה"כ מדליקים נרות שבת ע"פ הלוחות 20 ,30 ואף 40 דקות קודם השקיעה דידן, שנמצא שמדליקים זמן רב קודם פלג המנחה של ר"ת שיוצא 3 דקות בלבד קודם השקיעה?
ועוד תימה שכתב המשנ"ב בסימן רס"א ס"ק כ"ג שאם ידליק 20 דקות קודם השקיעה יצא י"ח כל השיטות (אף היראים), והרי לפי ר"ת אינם כדין, וכתב הביאוה"ל לחוש לר"ת משמע יותר מליראים.
אשמח מאוד לשמוע תשובת הרב בעניין.
שלום וברכה אני צריכה לעבור בדיקת היסטרוסקופיה אבחנתית, בשל ביקורת בעקבות טיפול רפואי של הוצאת שארית מהפלה, וקבעו לי תור לבדיקה בתאריך שיוצא ביום החמישי לספירת השבעה נקיים. השאלה האם לאחר הבדיקה יש לסתור את ספירת השבעה נקיים? מדובר במקרה שלא מסתכלים לראות האם יוצא דם, ולא עושים בדיקה באותו יום. אני מציינת שאני אשכנזית אם זה משנה לתשובה. תודה רבה.
א'-ה' – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו' וערבי חג – 10:00-11:30
כמידי שנה יפעל מוקד מיוחד למענה לשאלות הציבור בענייני הצום בשיתוף קופת חולים כללית