אנו זוג כבני 40+ עם 11 ילדים. לפני כשנה אשתי ילדה לראשונה בניתוח, שהיה ניתוח חירום בן כמה שעות, עם חתך T, ולאחריו אמרו לה שעדיף לא להכנס יותר להריון, ולכל הפחות למנוע שנתיים. בנוסף, לפני 3 חודשים היא עברה ניתוח לכריתת בלוטת רוק עקב גידול שפיר, וכעת הרופא אומר שאי אפשר יותר נובה רינג ושום דבר עם הורמונים.
בעקבות זאת אשתי לא בולעת כדורים יותר, ובכדי שלא להכנס להריון אנו דוחים את הטבילה בכמה ימים. כעת אנו מותרים בדרך כלל כשבוע וחצי, כי בהתחלה יש דימום קל, אחרי זה מחזור כשבוע, ואז שבעה נקיים, יוצא ימי טהרה בין שבוע לשבוע וחצי כך שאין מצב לקצר בעוד כמה ימים של איחור טבילה.
שאלתי היא האם ניתן לשמש בכיס על איבר הגבר? כי VCF הוא אמר שיש סיכון להכנס להריון, כמו כן אנו אשכנזים - ראיתי ברמ"א שמותר באקראי דרך איברים אפילו אם יוציא ש"ז, ובנו"כ ראיתי שכתבו שהרמ"א לא ראה את הזוהר.
מהי ההלכה באמת? ומה נקרא באקראי?
שלום רב אשמח לתשובה לשאלה שאני מחפש. מה דעת השו"ע? האם במעיין חייב 40 סאה כדעת הרא"ש. או דעתו כהרמב"ם שמספיק שכל הגוף יהיה טבול בבת אחת (בסי' קצט , סע' יד לכאורה משמע כדעת הרמב"ם. כט"ז שם אולם במ"ב כתב שלא קיימא לן הכי). בפרט שבסימן ר"א כתב מרן שבמעיין חייב 40 סאה או שאולי בסימן ר"א מדובר על אשה ולא על אדם אודה לכם אם תוכלו לעשות לי סדר בעניין.
תודה רבה.
שלום עליכם כבוד הרבנים.
ברצוני לשאול שאלה שהצניעות יפה לה, אך כיון שתורה היא וללמוד אני צריך, ובפרט שאני לא מעז לשאול ישירות לרבנים, על כן אני שואל פה, ומטעמי צניעות ופרטיות מעדיף שלא יעלו את התשובה הזאת לאתר, אלא אם כן זה יועיל לרבים כל עוד ששמי לא מופיע.
אני רוצה להקדים לתת קצת רקע, שהדרכת החתנים שקיבלתי לא הייתה מספיקה. ניסיתי לשאול שאלות והכל, אבל מה שהבנתי הוא שהרבה מדריכי חתנים שדיברתי איתם לפני שהתחתנתי וגם אחרי כן, הם לא בקיאים בנושא הזה. כן יודעים הלכות טהרה, אבל סימן ר"מ וסי' כ"ה באבן העזר לא למדו היטב. הבעיה שנוצרת מזה היא שיש אופנים שצריכים להקל ויש אופנים שצריכים להחמיר, הכל לפי הזמן, המקום, ומצב השואל. זה לא דרך ההלכה שמדת החסידות תהפוך לעיקר הדין הלכה למשה מסיני.
וכי איזה חסרון קדושה יש במי שאוהב את אשתו כגופו ומכבדה יותר מגופו? למה דווקא פה שבפרט מי ששמר את עצמו כל החיים מנשים אחרות גם אשתו תיאסר עליו ברוב הדברים. אני באמת לא מבין למה זו בכלל מעלה לעשות את זה כמי שכפאו שד או כדי לפרוע חובו וכו'. וכי האשה סמרטוט שמשתמשים בה ולא מתחשבים בה? זו דעת התורה? הגמרא בנדרים אומרת שהלכה כחכמים שמה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה, ואין הלכה כרבי יוחנן בן דהבאי. אבל סוף סוף כשמגיעים להלכה, פתאום כל מיני סברות לאסור. אז חזרנו לשיטת רבי יוחנן בן דהבאי ואין הלכה כחכמים.
וגם לשיטה הכי מחמירה שתפס המחבר, הראב"ד, שלא כדרכה מותר. איברא, ששיטת הראב"ד היא ש'שלא כדרכה' זה פנים כנגד עורף, אבל השאלה עדיין נשאלת, אם הלכה כחכמים, הלכה כחכמים. מי שרוצה להתקדש ולהיות חסיד, שיעשה את זה על חשבונו. כי כל לבבות דורש ה', וכל אחד יודע מתי הוא מתנהג כמו בהמה ומתי הוא עושה את זה לשם שמים לשמח את אשתו, להתקרב אליה, ולהנות אחד מן השני.
וגם יודעים שבהרבה מקומות המחבר כתב דברים ממידת חסידות. והרבה הלכות בשלחן ערוך הם של מידת חסידות ולא מעיקר הדין. ואף אחד לא מרעיש ועושה ענין מכמה הלכות בשו"ע שהרבה גדולי הראשונים והאחרונים כתבו שאינם מדינא. אבל פתאום פה, הכל הלכה למשה מסיני. איפה הלך הכלל שהמחבר הולך אחר שלושת עמודי ההוראה? מה קרא לדברי חז"ל? אפילו לא מתחשבים בדינא דגמרא. וחס ושלום אני לא מדבר ככה על מרן, אבל הוא כתב כן למידת חסידות ואין זה מעיקר הדין, כי כמעט כל הראשונים מתירים דברים מסוימים והוא אסר. אינו אלא ככל ההלכות שכתב שהם ממידת חסידות.
ומחילה מכבודכם על האריכות, אבל תורה היא ואף פעם לא העזתי לשאול, אבל אני חושב שאני לא הראשון וודאי לא האחרון שרוצה להבין. למדתי בישיבות ובכוללים ברוך השם, זה כמה שנים שאני לומד בכולל, ובפרט למי שלומד קשה לעכל את כל זה. מי שלא למד לא יודע, אז מקבל את כל מה שמלמדים אותו. אבל אחרי שלמדתי כמה מאותם סוגיות בעיון, באמת יש לי הרבה קושיות על ההדרכה שקיבלנו. אני מבין שהרבה דברים לא ראויים במיוחד בדברים הכי קדושים שיש, אבל יש את המשפט ויש את החסידות. בדברים הכי חמורים כמו שבת ונידה לא מחמירים ככל השיטות שיש, אבל פה כמעט הכל אסור ואוספים את כל החומרות וההנהגות של כל מקובל ואדמו"ר וחסיד, אין זה אלא מעצת היצר כדי להפיל אותך. כמו שאומרים בשם רבי חיים מוואלוז'ין "מי שיש לו ראשית חכמה בבית, יש לו אשת איש בחוץ", ואין משפט יותר נכון לדורנו. הנסיונות של עריות קשים עד מאוד, ושמירת הקדושה היא ממש ענין של מסירות נפש יום יום. זה היפך הקדושה להתנהג ב"קדושה". אם אפשר לומר, העולם הנוצרי מאוד מאוד השפיע עלינו בישירות או בעקיפין. דווקא סביב הנושא של בינו לבינה פתאום יש לנו תחושה לא נעימה. לא מדברים על זה, לא כותבים ספרים בנושא. ועל זה נסתתמה עינו של אותו רשע, בלעם, "מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל" כמו שכתבו חז"ל. ולא אאריך בכל המדרשים ובמה שכתבו הרמב"ן וכמה גדולים על קדושת עצם היחוד בין איש לאשתו.
שמרתי על ברית קודש וקדושה כל החיים, לא כדי שאתחתן ויוסיפו עלי עוד ועוד. די לי במה שאסרה תורה. שלא אומר על מותר אסור ולא על אסור מותר. חז"ל רצו לשמור על תורתנו הקדושה לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו.
וכאן אני שואל. אשתי נמצאת אחרי לידה ויש לה הרבה תפרים באותו מקום. קשה לה אפילו לעשות בדיקה מהכאב. וביאה כדרכה לא הדרך הכי ראויה עכשיו. הייתי מאוד מפחד משז"ל לפני כן, ובכמה מקרים זה קרה לי והייתי מתוסכל. ואתם יכולים להבין איך זה משפיע עלי וזוגתי. שבירת הבתולים לקח לנו יותר משבוע, ואין אפילו העראה ולשיטת הרמב"ם זה כמו דרך איברים, אז מה עשיתי איסור? וכמה פעמים זה יוצא עוד לפני שאני נכנס, ואני מתחרט ועושה תשובה. ולפעמים פתאום אני מרגיש שזה תכף יוצא ואני קופץ על אשתי. ושואל את עצמי למה? למה אני צריך להתנהג ככה? יש רשימה מלאה של ראשונים ואחרונים שמתירים ביאה שלא כדרכה שלכמה פוסקים כולל ביאה דרך איברים. כמובן באקראי. למה אני לא יכול לעשות את זה לכתחילה? הלוא כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה? אם לא זה, מהו ההיתר שהקילו חכמים והרמב"ם והרא"ש וכמה ראשונים? מותר לך לגעת באשתך?! אם לא ביאה שלא כדרכה אז מה החידוש בהיתר?
ובאמת שלמדתי את כל הנושא כמה פעמים ואני לא רואה סיבה להחמיר. ובפרט בשעת הצורך כמו כאב או אפילו לפעמים אשתי רוצה את זה וזה חלק ממצוות עונה. אם באמת כל שפיכה מחוץ הייתה אסור אז ניחא, אבל רואים שבכמה מקומות זה מותר, ולא אכנס לסוגיות כי אני לא כותב תשובה על הנושא ובאמת מבקש מחילה על האריכות. מ"מ אני ירא מלהורות לעצמי היתר כי אדם קרוב לעצמו ואני חס ושלום לא רוצה לחטוא, וזה למה אני שואל לכם. גם לא נכון לומר שהבית יוסף אסר, כי הביא את הרא"ש בתוספותיו שפסק כתירוץ שני של הר"י ואחר כך כתב ושומר נפשו וכו' שמעיקר הדין מותר אבל טוב להתרחק מזה. וגם מה שכתב בבדק הבית כבר כתבו כמה אחרונים ומי זוטר מה שמובא בגמרא נדה י"ג בשם רבי יוחנן, רבי אליעזר, רב אסי ורבי אמי? וגם בשלחן ערוך סתם ולא פירש. ובסימן כ"ג פסק אסור שיהא דש מבפנים וזורה מבחוץ דווקא שיש בזה כוונה להשחית כדי שלא תתעבר.
הרמב"ם בספר היד, בפירוש המשניות סנהדרין פ"ז וגם רוב כתבי יד של הרמב"ם וההכי מדויקים שיש, כתוב שמותר שלא כדרכה/ דרך איברים בהוצאת זרע. הרי"ף סתם. הרא"ש בהלכותיו סתם. שלושת עמודי הוראה מתירים. הטור, תוספות יבמות ל"ד, תוספות סנהדרין נ"ח, תוספות הרא"ש, פסקי הרי"ד יבמות י"ב, ר"ן סנהדרין, מהרש"ל בים של שלמה יבמות ל"ד, המרדכי שבועות תשל"ב, ריא"ז קונטרס הראיות סנהדרין נ"ח, רבינו ירוחם תולדות או"ח כ"ג ע"א, אגודה סנהדרין ז, ריטב"א בשיטה מקובצת נדרים כ, כן משמע מהרא"ם שם, סמ"ק, פסקי תוספות כתב יד, פסקי הרא"ש דפוס ויניציה רפ"ב ואחר זה השמיטו בדפוסים, תוספות תלמידי רבינו פרץ נדרים כ, הב"ח אבה"ע כ"ה, דרישה אבה"ע כ"ג וכ"ה, מהרש"א סנהדרין נ"ח, אליה רבה, בית שמואל סימן כ"ה לצורך שרי, ברכי יוסף או"ח ר"ם, עזר מקודש סימן כ"ג כ"ה וע"ו, יד אהרן, תורות אמת לרבי רפאל ברדוגו אבה"ע כ"ה, שו"ת משיבת נפש סימן י"ח, שו"ת אגרות משה אבה"ע ח"א סימן ס"ג, שו"ת בריתי שלום ח"ג סימן ד, שו"ת אחיעזר ח"ג סימן כ"ד, כן משמע משו"ת תורה לשמה סימן רצ"ט, ר"י אבוהב מנורת המאור, סמ"ק כתב שאסור ממדת חסידות אבל מעיקר הדין מותר, ועיין ערך ש"י סימן כ"ה על מה כתב הבית יוסף בבדק הבית בשם הזוהר ומיישב את זה אם היתר ר"י, ועיין עצי ארזים אבה"ע סימן כ"ג ס"א ומיישב גם הוא את דברי הזוהר הקדוש עם ר"י.
ויש לי עוד מה להגיד בנושא אבל לא אאריך עוד. לעניות דעתי יש להתיר ולא בדרך דיעבד. רוב ככל הראשונים פסקו להתיר. ובפרט במקום שיש גרימת צער לאישה ולמצוות עונה. אשמח אם תוכלו לעזור לי וסליחה על האריכות. תודה רבה לכם.
לרה"ג שליט"א
ראובן פנה לשמעון בבקשת הלואה. כיון שלשמעון לא היה כסף נזיל, ביקש ממנו ראובן אם יוכל להלוות לו צ'ק דחוי ושמעון נאות, אלא שלאחר שכתב שמעון את הצ'ק ביקש ראובן משמעון שאם יוכל לעשות לו טובה לפרוט את הצ'ק הדחוי בציינג' ולתת לראובן את הכסף שהתקבל בהפחתת העמלה, וכמובן ראובן ידאג לפדות את הצ'ק במועד מהציינג' ועלות העמלה תהיה על ראובן.
האם עברו הם על איסור רבית משום שבסופו של יום המזומן שהתקבל מידיו של שמעון לראובן היה פחות מהסכום שראובן שילם לציינג' כדי לפדות את הצ'ק של שמעון, ומאידך גיסא האם נכון לומר שכל העמלה היא על חשבון ראובן שרצה את המזומן ומה ששמעון פרט את הצ'ק הוא רק עבור ראובן כמעשה בעלמא (ובמקרה הוא גם המלוה) ונחשב שבאמת הלוה לו את כל הכסף וממילא אין כאן ריבית. וכמו ששמעון נסע במונית על חשבון ראובן כדי להביא לו את הכסף.
ייש"כ גדול ותזכו למצוות.
מעשה בחזן שאחר שבירך על ספירת העומר התבלבל ביום וספר ספירה אחרת, והקהל הרעיש לתקנו (ב נו... נו...) בלא לומר את המספר הנכון, והחזן ניסה לתקן ושוב לא אמר את המספר הנכון רק אחר כמה פעמים. והשאלה אם כל המספרים שאמר בין הברכה למספר האמית הוו הפסק בין הברכה למצוה ויצטרך כה"ג לספור שוב, או שהכל בכלל המצוה (כי ניסה והתעסק להגיע למספר האמיתי) ולא הוי הפסק.
חבר ביקש ממני הלואה של 2000 ש"ח ולא היה עלי, ואמרתי לו שאמשוך לו מהכספומט, והיה רק פרטי שגובים על כל משיכה 6.9 והמירב הוא 500 ש"ח. והייתי צריך למשוך 4 פעמים. והוא אמר ששוה לו ומשכתי עבורו. האם את העמלה מותר לו להחזיר לי כיון שהיתה משיכה עבורו, או שכיון שקיבל ממני רק 2000 ש"ח ממילא מה שמשלם גם את העמלה זה ריבית, ואני צריך לספוג עלי את הסכום של ה6.9 *4.והאם הדין שונה אם אני הבאתי לו את הכרטיס שלי שהוא ימשוך או שאני משכתי עבורו.והאם זה שונה בין כרטיס בנקאי שמחייב את החשבון שלי מיד. או אשראי חוץ בנקאי, שמחייב את החשבון רק במועד חיוב האשראי.
ושאלה נוספת, האם לחברות האשראי כולם גם יש היתר עיסקא כמו הבנקים?
ומה הדין לגבי המשיכה מהכספומט הנ"ל, האם העמלה יש בה איסור רבית, או שגם להם יש היתר עיסקא, ואולי בכלל העמלה נגבית על השירות לתת מזומן ולא על ההלואה?
ייש"כ גדול מאד.
שלום רב.
לבעלי ולי ב"ה יש חמישה ילדים, שני בנים ושלוש בנות. אחרי לידת הבת החמישית, לפני 8 שנים, שמתי התקן בלי לשאול רב, יש לי פחד כיוון שלפני שהתחתנו רציתי למנוע בשנה הראשונה כי חששתי שיהיה לי קשה השילוב של חיי נישואים והריון ולידה ביחד. הרב ממנו ביקשנו היתר למנוע לא נתן, ואכן הריתי שבועיים לאחר החתונה וחוויתי את השנה הראשונה והלידה כקשות מאוד, יש דברים שאני עד היום נזכרת בהם בדמעות.
כמו כן אנחנו נשואים 18 שנים ובשנים שהילדים היו קטנים היו לנו הרבה בעיות בשלום בית, אפשר לומר שגידלתי את הילדים לגמרי לבד גם בתקופות של לפני לידה ואחרי לידה, אני קמתי בלילה ובבוקר, טיפלתי ועשיתי הכל הכל לבד ותוך כדי זה התמודדתי גם עם הקשיים בינינו שהיו ממש לא פשוטים, ופשוט - איך אומרים - הותשתי. היה לא קל בכלל, ורק בזמן האחרון כשהילדים קצת גדלו אני קצת נושמת וגם הקשיים בשלום בית קצת הסתדרו.
אני מרגישה שאני לא מסוגלת לא רוצה ולא יכולה להעלות על דעתי!!!! הריון נוסף ופוחדת שלא יתנו לי היתר למנוע, כמו הרב ששאלנו בתחילת הנישואים ולא נתן, ולכן מעדיפה לא לבקש לכתחילה. אני מרגישה שלהביא עוד ילד כשאני במצב כזה יהיה פשוט עוול גם לתינוק וגם לי - אני לא האמא שהייתי, ואין לי כוחות לתת לילד את מה שהוא צריך כגון הקשבה סבלנות וטיפול כמו שילד צריך, ואני פשוט אחזור לדיכאון שהייתי בו, זה ברור לי.
בעיה נוספת - עם ההתקן עצמו, הוא גורם לכתמים ואנחנו צריכים פעם בחודשיים-שלושה לקחת את העדים לרב, ולפעמים בעלי מרגיש שהרב מטהר אבל לא לכתחילה. (כשאני בלי התקן אין לי בכלל כתמים, אבל למעשה גם כאן דעותינו חלוקות. אני יודעת מחברות ואחיות שלי שהן צריכות לבקש מרב לבדוק את העדים שלהן לעתים מאוד קרובות, הרבה יותר קרובות ממה שאני צריכה לבקש אפילו עם ההתקן, אבל בגלל שבדרך כלל אין לי בכלל כתמים בעלי לא רגיל לזה וזה נראה לו הרבה, זו דעתי).
ההתקן שיש לי לא הורמונלי, לא מומלץ שאקח גלולות או כל אמצעי הורמונלי אחר כיוון שיש חשש שהורמונים גורמים למחלות קשות ואמא שלי נפטרה מסרטן השד בגיל צעיר מאוד, 46, ואני היום בת 40, ולכן אני נמצאת בקבוצת סיכון. כמו"כ אני נקלטת בקלות רבה וחוששת להשתמש באמצעי מניעה אחרים כמו נר או שיטת המודעות לפוריות, שאינם מונעים במאה אחוז.
בעלי פוחד מאוד שכל פעם שאנחנו ביחד מדובר בעבירה ולכן מאוד מבקש שאבקש היתר למנוע ואני - כאמור - פוחדת. הוא אפילו הציע שאני אסיר את ההתקן ולא נקיים יחסי אישות, ואני מודה שממש נעלבתי.
איך נכון לי לנהוג במצב הזה? האם אני חייבת לבקש היתר למנוע גם לאחר שיש לנו גם בנים וגם בנות וקיימנו את מצוות פרו ורבו?
אשה שקיבלה מחזור עם ראיות קטנות של דם במוצ"ש, ועשתה הפסק ביום שלישי (כיון שלא שימשה), אבל בכל הז' נקיים ראתה בפד הפרשות חומות ולפעמים אדומות, וכמובן בהוראת רב המשיכה את הז' נקיים, אך ביום השביעי חוששת לבדוק מחמת שתראה בעד דם, מה תעשה?
וכן האם מקרה זה תקין, שהרי לא זכור לה שהיה לה כאלו הפרשות גם בז' נקיים. יש לציין שהתחילה לקחת כדורי ויטמינים הנקראים פרינג'טלי, האם יכול להיות שהם גרמו לשיבוש הנ"ל? ומה עושים במקרה כזה.
תודה רבה.
שלום, אני חתן חדש.
רציתי לשאול ע"פ ההלכה בתשמיש המיטה בשבת האם מותר למרוח על האיבר שלי משחת וזלין? והאם מותר לאשתי למרוח לעצמה וזלין + ג'ל עזרקאין.
המקום שלה רגיש, ובהוראת רופאה מומחית ביקשה ממנה בתקופה הקרובה לשים את שני המשחות הללו, למרות שבד"כ לא שמה בכלל, וגם ביקשה שלא להשתמש בשמן שקדים (שזה מה שהשתמשנו עד היום).
נודה לתשובת הרב, ואשמח למקור בשו"ע ובפוסקים בקיצור.
תודה מראש.
שלום לכבוד הרב שליט"א.
עלתה לי קושיא כשלמדתי באבני שהם, לגבי וסת שאינו קבוע כתב שלפי הבית יוסף ע"פ הרשב"א א"צ בדיקה כלל מלבד בעונה בינונית, אלא שרוב האחרונים כתבו להצריכה בדיקה לכתחלה, וכן פשט המנהג.
והנה בשו"ע בסי' קפ"ט ס"ד לכאורה מוכח שלכתחלה צריכה בדיקה גם ביום חודש והפלגה שאינה קבועה, מדכתב שאם לא בדקה מותרת.
[ואפשר לדחות שהשו"ע רק העתיק לשון הטור שם וליה לא ס"ל, ודוחק. וגם א"כ צריך אז זה מחלוקת רשב”א וטור, ולא רק אחרונים שנחלקו על הב"י בהבנת הרשב”א].
שלום וברכה.
שכחתי לקחת יום אחד כדור למניעת הריון (יאז פלוס).
יומיים אח"כ נמצא על הפד כתם דם (אדום) בגודל 10 פעמים חצי שקל, ויום לאחר מכן כתם אדום בגודל 5 פעמים חצי שקל ו- 3 ימים אח"כ כתמים קטנים מאד וחלשים מאד בצבע חום בהיר.
במהלך הימים האלו היו לי כאבי בטן שעה, שעתיים ביום. המשכתי לקחת את הכדורים והשלמתי את הכדור ששכחתי, ואת הוסת אחרונה ראיתי 13 יום לפני הופעת הכתם הראשון.
לא הסתכלתי בקינוחים. (כשיש לי וסת אני רואה כמות גדולה הרבה יותר של דם ויש לי כאבי בטן במשך 3 ימים כמעט בלי הפסקה).
מה הדין, האם אני אסורה לבעלי?
שלום רב אל כבוד הרבנים.
כידוע שהביוץ תמיד מגיע כ 14 יום לפני שמגיע הווסת. השאלה היא:
1. האם יש מושג פעמיים בחודש ביוץ.
2. אם לוקחים פרימולוט נור שמאריך את הווסת, אך לא מעכב את תחילת הממלאה ונופצת, כי מיד תוך 3 ימים מסיום נטילת הכדור מגיע מחזור, הרי שהוא רק מעכב את הסוגרים שהדם יצא אך הדם מתמלא, דהיינו שלא שייך להכנס להריון כאשר יש דם , כי בהריון דם נעכר ונעשה חלב, ואילו כשממלאה הוא היפך דם.
לסיכום, האם לכאורה בנטילת פרימולט נור הביוץ נשאר באותו זמן בערך, דהיינו אישה שרגילה לראות ב 28 אז הביוץ ב 14 ועכשיו שהאריכה את הווסת ל 40 יום בעצם הביוץ היה כרגיל ביום ה14 אצלה כמו תמיד, או שאולי הביוץ יזוז, או שיש יותר מפעם אחת בחודש ביוץ ואז כשדוחים הווסת אולי בא פעם נוספת, מה שלא נראה לי.
למורינו הרב שליט"א
האם לפצח גרעינים מצלוחיות נפרדות, אבל להשליך את הקליפות לאותו כוס או צלחת, יש לאסור כי יש בזה קירוב ומשתמשים באותו הקערה באכילתם, או שכיון שאינו אישי כי שייך גם באנשים חיצוניים אז יש להתיר, או שלא גזרו אלא על אכילה מאותה הקערה ואין לאסור.
תודה רבה וייש"כ עצום בשם כלל ישראל על ההחכמות הרבות.
בית הוראה 'אפיקי מים' בראשות הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט"א
נוסד בשנת תשס"ז בשכונת רמות בירושלים.
כיום משיבים מטעם בית ההוראה למעלה מ 300 רבנים, בכ -100 ערים ברחבי הארץ והעולם
א'-ה' – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו' וערבי חג – 10:00-11:30
כמידי שנה יפעל מוקד מיוחד למענה לשאלות הציבור בענייני הצום בשיתוף קופת חולים כללית
