שלום.
אשתי לא הצליחה להטהר כבר 7 שבועות בגלל כתמים. בשני בערב עשתה הפסק טהרה, אך היום מחמת בלבול שכחה לבדוק ביום, ובדקה כמה שעות אחר צה"כ.
האם ניתן לצרף את שיטת הראב"ד והרמ"א (קצו ד) שבדיקת לילה הוי בדיקה, וכן את שיטות רוב הראשונים שהלכה כרב שסופן אע"פ שאין תחילתן, וכן שיטת הדגמ"ר שאפילו בשני אמצעיים סגי, ולהורות לה לבדוק עכשיו, וכן בימים הבאים ותטבול בשני בערב כמתוכנן?
תודה.
בס"ד לכבוד הרב משה פנירי הי"ו שלום ואור.
בספר אבני שהם על הלכות נדה, סימן קצו סעיף ב עמ' תרנ"ו, מביא הרב (בשם הרב ב"צ אבא שאול) ראייה שמותר שיהיה פער של כמה ימים בין הפסק הטהרה לבין שבעת הימים הנקיים, מכך שהשו"ע קובע (קצו, ד) שאם "לא בדקה בכל הז', וביום השמיני בדקה ומצאה טהורה, אין לה אלא יום ח' בלבד ומשלמת עליו".
ולפי זה טוען הרב שמה שכתב בלחם ושמלה (שמלה, קצו ס"ק ז) שחובה ששבעת הימים הנקיים יהיו סמוכים להפסק הטהרה, היינו דווקא "לשיטת רב שסגי בבדיקה בתחילתן או בסופן, אבל להמצריכים תחילתן וסופן, יודה שאין צורך לסמוך" (לשון הרב שם בספר אבני שהם).
ולא הבנתי את דברי הרב, שהרי גם דברי השולחן ערוך סימן קצו סעיף ד' שצוטטו לעיל (בראייה בשם הרב ב"צ אבא שאול), נאמרו על פי שיטת רב שסובר שסגי בבדיקה בתחילתן או בסופן, וכפי שעולה בבירור מתוך דברי השולחן ערוך עצמו (בדעה הראשונה שהביא שם שהיא דעת רב), ולכן לכאורה המסקנה ההכרחית היא שדברי הלחם ושמלה אכן מנוגדים לדברי השולחן ערוך הללו.
אשמח מאד שהרב יאיר את עיניי. תודה רבה לרב.
לכבוד הרה"ג שליט"א
רצינו לחוות דעתכם בקשר לאשה שקבלה מתנה קערה והיה בדעתה להשתמש בה וטבלה אותה כדין, אלא דשוב התחרטה ורוצה לתתה במתנה לחברתה, דהדין הוא דאין צריכים לטבול שוב כלי זה, אלא דהיא בושה לומר לה דכבר טבול דתחשוב שהיא השתמשה בכך וכדו'.
וחשבנו דאולי יש פתרון שתתן הקערה במתנה לגוי ושוב תחזור ותקנה ממנו. והשאלה היא בתרתי, האם מועיל קנין זה א"ד הוי כמו הערמה בדאו', ואי נימא שאין בעיה בכך האם זה לא נקרא דגורם ברכה שאינה צריכה שתצטרך חברתה לחזור ולטבול עם ברכה.
לכבוד הרה''ג שליט''א.
האם צריכים להיות ערניים לחוש ולחשבן דלמא האשה קובעת וסת לסירוג של כמה חודשים אפ' שיש לה עוד ראייות באמצע ביום אחר, ולמשל דראתה ביום ט''ו לחודש ואחרי ד' חודשים חזרה לראות כן, וכך ג''פ, אלא דבחודשים שבינתיים ראתה ביום אחר כגון ביום כ' וכ''ג וכדו'? וא''כ עד כמה חודשים יש לנו לחוש לכך (והאם צריכים לשמור הלוחות של שנים אחורה)?
לכבוד הרב משה פנירי שליט"א
כבודו כתב בספרו אבני שהם סי' קפט סעי' יט, שאשה שיש לה מיחושים קבועים והם פוסקים רק לאחר יומיים מקבלת ווסת, הדין הוא שחוששת לג' חששות ולחומרא גם לווסת הגוף.
נשאלתי מה הדין באשה שבדקה עצמה וראתה שכל חודש בזמן הביוץ מרגישה דקירה ולאחר ט"ו ימים מקבלת את ווסתה, האם דינה כדלעיל.
שלמה הלוי (ברלין).
שלום וברכה.
אשתי פנתה אליי אתמול (היום יום פרישה של העונה בינונית) ואמרה שיש גלולה שלוקחים יום אחרי שהתחיל לאחר לה הוסת והכדור מבטל את הקליטה אם נתפס הריון.
אני תמים מאד בדברים הללו!!! ואינני יודע מה זה והאם זה מותר להלכה או זה נחשב הפלה ואסור.
בגדול אומר, אני גרוש עם 8 בנים ובנות והיא גרושה עם 4 בנים בלבד בלי בת.
אשמח לתשובתכם, בהערכה רבה, יוסף.
נקטינן שדם על עד בבדיקה הוא ראיה גמורה, והרב פסק שאעפ"כ לא קובע וסת, רק בג' פעמים באותו יום ובאותו עונה (חודש והפלגה).
ורציתי לשאול, א' האם זה רק בדיקות של ימי טהרה, או גם בדיקה של הפסק טהרה שיצא עם דם, שיצא ג"פ באותה עונה, (או חלק בטהרה חלק בטומאה), או שמכיון שהיא כבר טמאה, נקטינן כבר הוסת על יום הראיה הראשון והבדיקה לא משמעותית לכאן.
ב' ומה הדין שקרה ג"פ באותו תאריך אבל לא רצוף, כגון בג' כסלו ג' טבת וג' אדר וכו', ועד כמה זמן. שאולי נימא שמה שלא ראתה בשבט היא כי לא בדקה, ומה הדין כשבדקה ולא ראתה?
זה שאלה למעשה, תודה רבה וייש"כ.
לרה"ג שליט"א
ראובן פנה לשמעון בבקשת הלואה. כיון שלשמעון לא היה כסף נזיל, ביקש ממנו ראובן אם יוכל להלוות לו צ'ק דחוי ושמעון נאות, אלא שלאחר שכתב שמעון את הצ'ק ביקש ראובן משמעון שאם יוכל לעשות לו טובה לפרוט את הצ'ק הדחוי בציינג' ולתת לראובן את הכסף שהתקבל בהפחתת העמלה, וכמובן ראובן ידאג לפדות את הצ'ק במועד מהציינג' ועלות העמלה תהיה על ראובן.
האם עברו הם על איסור רבית משום שבסופו של יום המזומן שהתקבל מידיו של שמעון לראובן היה פחות מהסכום שראובן שילם לציינג' כדי לפדות את הצ'ק של שמעון, ומאידך גיסא האם נכון לומר שכל העמלה היא על חשבון ראובן שרצה את המזומן ומה ששמעון פרט את הצ'ק הוא רק עבור ראובן כמעשה בעלמא (ובמקרה הוא גם המלוה) ונחשב שבאמת הלוה לו את כל הכסף וממילא אין כאן ריבית. וכמו ששמעון נסע במונית על חשבון ראובן כדי להביא לו את הכסף.
ייש"כ גדול ותזכו למצוות.
לכבוד הרב פנירי שליט"א.
אשה שעלו בה כל הסימנים של הגעת הוסת (עייפות, כאבי גב, הורמונים וכיוצ"ב) ואכן ההפרשות היו כעין הוסת דהיינו טיפין והולך ומתגבר כמעיין, ולאחמ"כ מתמעט והולך. אמנם כל מה שיצא ממנה היה מראה טהור. מה הדין בכה"ג? ומה הדין אם המראה היה צבע חום שטהור לדעת הרב עובדיה ? ומה הדין אם היה בה התקן מירנה?
שלום וברכה,
אמר לי ד''ר אבי גלון (מומחה לגניקולוגיה ויילוד בפ''ת), שע''פ הרפואה המודרנית המציאות שאשה תראה דם הורמונלי (דם נדה) מחמת התשמיש אינו קיים, והרפואה לא רואה בתשמיש שום גורם לדימום שכזה.
שאלתי היא, האם אכן יתכן שבזמנינו נשתנו הטבעים ואין מי שתראה מחמת תשמיש? (ואותן נשים שטענו שראו מחמת תשמיש, אפשר שבאותם מקרים הדם היה מהוגינה, וידוע שהדבר מאד שכיח...) האם יהיה לזה השלכה למעשה לדין רואה מחמת תשמיש?
בתודה ובברכה.
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30
מועדי המבחנים יתפרסמו בהודעה קולית שתישלח ממספר טלפון
בסביבות ר”ח תמוז (למועד אלול) ובסביבות ט”ו בשבט (למועד אדר)
בשל ריבוי הנרשמים איננו מתקשרים לכל אחד באופן אישי,
והאחריות מוטלת על כל נרשם לוודא שהוא מקבל את ההודעה!
כדי שתוכל לכתוב שאלת המשך לתשובה זו
עליך להתחבר או להירשם עם כתובת המייל איתה כתבת את השאלה המקורית.