אשתי עשתה הפסק טהרה, ושטפה לפני זה את המקום בלי להכניס את האצבע. ואחרי 20 דק' בדקה והיה קצת דם, ואחרי 20 דק' בדקה שוב והיה ממש ממש קצת דם ברור. ואחרי 3 דקות בדקה שוב בלי לשטוף כלום, ויצא נקי לגמרי.
האם זה מועיל? שמצד אחד נראה ברור לנו מהכמות של הדם כל היום וגם של ההפסק שזה רק שאריות, בפרט שלא שטפה הכי הכי טוב, ומצד שני גם יצא נקי. או שכיון שההפסק הקודם לא הועיל ונקטינן שלא פסקה ולא תולים בשאריות, א"כ מה שבדקה את השלישי גם לא יועיל כי לא מוכיח שפסקה כי בדקה בסמוך לשני, ולא הספיק לצאת.
תודה רבה
לכבוד הגר"מ פנירי שליט"א
האם מותר לאשה שרואה הכתמות ביום וסתה לא לבדוק כדי להישאר מותרים מבחינה חו"נ ועזרה פיזית מהבעל? (בעמ' נח בספר נראה שא"צ בדיקה לנשים מסוימות, ובאופן כללי התפשט המנהג להחמיר, לפיכך השאלה האם מותר באופן שלא ישמשו בימים אלו אא"כ יבדקו). והאם כבוד הרב דיבר על הנקודה הזו בספרו הנפלא?
יישר כח.
מדובר בשאלה שלא נעים לי לשאול, אבל ההכרח לא יגונה. אנו נשואים מזה 25 שנה, והזוגיות בינינו מורכבת מאוד, עברנו משברים רבים מאוד בשלום בית, הקשיים שהיו מנת חלקנו היו ללא נשוא, איני יכול לתאר את המורכבות בה אנו חיים. בשנתיים האחרונות יש קצת רגיעה, אבל עדיין מאוד מאוד קשה, אשתי ''מסכימה'' ללכת למקווה, וכל פעם זה קורה רק לאחר מסלול ארוך ומפרך שלה ושלי. אציין כי מזה מספר שנים שהיא מטופלת בתרופות פסיכיאטריות. אחת הבעיות עימן אנו מתמודדים היא חוסר היכולת שלי להביאה ל''אורגזמה'', ניסינו את כל התנוחות האפשריות, וכמעט אף פעם לא הצלחתי. לפני כשנה נגררנו לקיום יחסים אוראלי, כלומר, ליקוק עם הלשון של או''מ ואח''כ אני גומר כרגיל באופן שלא יצא לבטלה ח''ו, ואז היא הצליחה להגיע לזה, אך הבנו שיש בעיה הלכתית לא פשוטה כלל כי נישוק באו''מ הוא דבר בעייתי ולמרות שלא מדובר כאן בנישוק ממש, ולכן היא לא רצתה לחזור ע''כ שוב. בחודשים האחרונים התסכול שלה גובר מפעם לפעם עקב חוסר ההצלחה שלי בתחום, ואתמול היא הלכה שוב למקוה, ואיכשהוא שוב נגררנו לקיום יחסים באופן זה, ושוב היא הצליחה להגיע לאורגזמה לאחר תקופה ארוכה שלא זכתה לזה, ואח''כ ניכר היה עליה כי קיבלה מזה חיות ועונג, אבל הואיל ויש בעיה בזה בעיה הלכתית היא לא שלימה עם זה. שאלתי בזאת, האם יש מקום להתיר זאת ?
שלום וברכה.
אשתי פנתה אליי אתמול (היום יום פרישה של העונה בינונית) ואמרה שיש גלולה שלוקחים יום אחרי שהתחיל לאחר לה הוסת והכדור מבטל את הקליטה אם נתפס הריון.
אני תמים מאד בדברים הללו!!! ואינני יודע מה זה והאם זה מותר להלכה או זה נחשב הפלה ואסור.
בגדול אומר, אני גרוש עם 8 בנים ובנות והיא גרושה עם 4 בנים בלבד בלי בת.
אשמח לתשובתכם, בהערכה רבה, יוסף.
שלום לכבוד הרב שליט"א.
עלתה לי קושיא כשלמדתי באבני שהם, לגבי וסת שאינו קבוע כתב שלפי הבית יוסף ע"פ הרשב"א א"צ בדיקה כלל מלבד בעונה בינונית, אלא שרוב האחרונים כתבו להצריכה בדיקה לכתחלה, וכן פשט המנהג.
והנה בשו"ע בסי' קפ"ט ס"ד לכאורה מוכח שלכתחלה צריכה בדיקה גם ביום חודש והפלגה שאינה קבועה, מדכתב שאם לא בדקה מותרת.
[ואפשר לדחות שהשו"ע רק העתיק לשון הטור שם וליה לא ס"ל, ודוחק. וגם א"כ צריך אז זה מחלוקת רשב”א וטור, ולא רק אחרונים שנחלקו על הב"י בהבנת הרשב”א].
לפני כחודש וחצי היתה לי תקלה במזגן - המזגן לא חימם,
הזמנתי בעל מקצוע מאתר 'מידרג' ולאחר בדיקה לפי מראה עיניו קבע שחסר גז ויש למלא גז למזגן כשעלות עבודה היא 650 ש"ח אישרתי לו לבצע את הפעולה ולאמח"כ המזגן חזר לעבוד ולחמם,
כעת כעבור חודש וחצי המזגן שוב חדל מלחמם, בעל המקצוע הגיע שוב עם מכשיר לאיתור דליפת גז ומצא שיש דליפה במזגן עצמו ומאחר שמדובר במזגן משנת 2007 לא משתלם לתקן את הדליפה כלל וכלל,
טענתי היא שאם מראש היה בודק את מקור הדליפה לא הייתי ממלא גז ומבזבז לחינם 650 ש"ח, מבדיקה שערכתי עולה שעל הטכנאי לבצע בדיקה זו קודם מילוי הגז, מצ"ב קישור: https://www.youtube.com/watch?v=Dcy05bn-QbU
האם טענתי מוצדקת ועליו להחזיר לי את הכסף ששילמתי בעבור תיקון הגז?
שלום לכבוד הגר"מ פנירי שליט"א
האם ביום הטבילה של האשה מותר לבעל לעזור לאשתו בסידור המיטות:
1. לחבר את המיטות.
2. לצפות פוכים ולהציע סדינים.
3. לסדר לגמרי את המיטות לקראת שינה.
חשוב לציין שהיא עדיין מתארגנת בבית ולא טבלה, והאם כשהיא כבר הלכה למקוה הכל מותר?
תודה לכבוד הרב היקר, נהנים מאוד מהספר הנפלא והייחודי ביותר.
שלום וברכה אני צריכה לעבור בדיקת היסטרוסקופיה אבחנתית, בשל ביקורת בעקבות טיפול רפואי של הוצאת שארית מהפלה, וקבעו לי תור לבדיקה בתאריך שיוצא ביום החמישי לספירת השבעה נקיים. השאלה האם לאחר הבדיקה יש לסתור את ספירת השבעה נקיים? מדובר במקרה שלא מסתכלים לראות האם יוצא דם, ולא עושים בדיקה באותו יום. אני מציינת שאני אשכנזית אם זה משנה לתשובה. תודה רבה.
הקמתי ביהכ"נ, היה בשכירות ולאחר כמה שנים קיבלתי קרקע ע"י העיריה והקמתי בנין. הכספים להקמת הבנין גויסו מההון העצמי, הלוואות מהבנק והלוואות פרטיות. מתוך כלל ההלוואות לקחתי הלוואות במשך כמה שנים מאחד ממתפללי ביהכ"נ, והסכום הצטבר עד מליון ש"ח, סוכם תאריך פרעון כשיהיו תורמים, ההלוואה היתה בעל פה.
השאלה האם מותר למלוה לקבל כיבודים, עליה כל שבוע, מזרח בבית הכנסת וכד' מחשש ריבית?
א. המלווה קיבל אותם כיבודים לפני ההלוואה.
ב. מה הדין באם מקזזים בשעת התשלום סכום מסוים עבוד הכיבודים?
ג. לשיטת הפוסקים המהרש"ג והאגר"מ אם אין שיעבוד הגוף רק שיעבוד נכסים אין איסור ריבית, ובנדון דידן תנאי תשלום ההלוואה ללא שיעבוד נכסים ושעבוד הגוף רק דשלב"ל - תורמים - האם יש חשש ריבית?
ד. ריבית דרבנן לצורך מצוה.
רציתי לשאול: כתובה שכבר נמסרה לפני כמה שנים. בשם החתן כתוב: ״אברהם בן יעקב״ ומסדר הקידושין שם חץ בין ״אברהם״ ל״בן״ וכתב למעלה, בין השיטות, ״דמתקרי אלברט״ והחתים העדים בצד ימין של הכתובה במקביל לתיקונו. ובסוף הכתובה, כבר מודפסות התיבות ״הכל שריר וקיים״ ורק החתים העדים שוב ללא נוסח של קיום למטה.
האם יש צורך לכתוב כתובה דאישתכח בה טעותא?
ב"ה שלום לכבוד הרב שליט"א.
אשמח לשמוע דעת הרב בנוגע לשימוש בסנני מים מהסוג המותקנים מתחת הכיור, אשר לכאורה בהם קשה להתיר מצד 'משמרת' משום שהמים יושבים שם משך זמן, ו'כוס' הראשונה של הסנן הם נעשים חומים ולא ראויים לשתיה כלל, וכן בסננים של ה'מיניבר' שהמים מעורבים בגרגירי הפחם ויושבים שם גם כן משך זמן, ובפתיחת המים בעצם נבררים המים מן הגרגירים.
שלום עליכם.
רב מפורסם מאד בעיר מסוימת, וגם ברמה הארצית די מפורסם, תלמיד חכם. מתוקף רבנותו רבים מתייעצים איתו בכל מיני עניניים וכו', ראש של שני כוללים לפחות, רב של חלק מהשכונות בעיר גדולה בארץ, רב גם מטעם חברא קדישא העירונית. בקיצור תלמיד חכם.
נכנס לפתע לכולל שלו אדם (אח''כ התברר שהוא הלום קרב, עם רקע של אלימות במשפחה ומוכר למשטרה, כך השוטרים אמרו כשהגיעו. הוא נראה נורמלי לחלוטין כך שלא יכולתי לזהות זאת מראש ואולי להתנהג אחרת), והחל להטיח ברב אשמות חמורות ומילים גסות בתוך בהכנ''ס עם מילים בוטות והאשמות ח''ו על זנות ועוד דברים. (למעשה זה אדם שהרב עצמו מלווה אותו זמן רב, מתוקף היותו רב קהילות וכו'), בכל אופן אותו אדם הטיח כרבע שעה אישומים נוראים וקללות וגידופים.
צעקתי עליו לפחות פעמיים שאת הטענות יאמר בבהמ''ש ולא אצלנו (הוא הטיח ברבים והלבין פניו), דבר שני צעקתי עליו שלא ינבל את הפה בתוך בית הכנסת (ניסיתי לא לתפוס צד כדי שלא יאמר ''זה לא רב וכו''', לכן דיברתי על קדושת המקום).
עשיתי זאת ראשית מצד מחאה על ביזוי תלמיד חכם, ועוד בכדי שאותו אדם יפסיק להעלות עוד האשמות קשות, שהגם שמצד הלכות לשה''ר לא אמורים לקבל אותן, עדיין קשה שלא יחלחל קצת והיו שם רבים בכולל, אברכים רבים ועוד אנשים שלמדו שם תורה (המקום פתוח גם לציבור).
רציתי לשאול האם נהגתי כדין? ואם לא, אז מה גדר של חובת מחאה על כבוד תלמיד חכם? מה אמורים לעשות?
תודה רבה.
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30