שלום לכבוד הגר"מ פנירי שליט"א
האם ביום הטבילה של האשה מותר לבעל לעזור לאשתו בסידור המיטות:
1. לחבר את המיטות.
2. לצפות פוכים ולהציע סדינים.
3. לסדר לגמרי את המיטות לקראת שינה.
חשוב לציין שהיא עדיין מתארגנת בבית ולא טבלה, והאם כשהיא כבר הלכה למקוה הכל מותר?
תודה לכבוד הרב היקר, נהנים מאוד מהספר הנפלא והייחודי ביותר.
לכבוד מורנו הגאון הגדול הרב פנירי שליט"א שתזכו לאורך ימים ושנים אכי"ר.
רציתי לשאול תוך כדי לימוד הנושא, אשה עם התקן נובה טי שרואה בד"כ בימי 26-29 ואין לה וסת קבוע, וביום ה 19 ראתה בניגוב במי רגליים חום כהה ממש, ולמחרת שימשה עם בעלה כיון שזה לא שעת וסתה ואחר תשמיש הבעל ניגב עצמו במגבון וראה רובו ככולו חום ומעט ורוד אדמומי פחות מגריס, ולמחרת בבוקר הורוד הפך לחום.
האם הם נאסרים? ואיך לדון את הצבע הורוד?
לכבוד הרב שלום,
אני ואשתי עברנו הרבה תלאות בנישואין שלנו, אין לי את הזמן והמקום לפרט, הרבה הרבה צרות ובעיות. יש רגלים לדבר שמישהו מהמשפחה עשה לנו משהו ביום של החתונה שהוא מעכב אותנו גם מבחינת להביא ילדים, וגם מבעיות של שלום בית, וגם מכל מיני בעיות אחרות שהתחילו לשנינו מייד עם החתונה. כללו של דבר הגיעו מים עד נפש, וכעת אנחנו עומדים לפני צומת דרכים. הצ'אנס האחרון שאנחנו מוכנים לתת לנישואי האלה זה רק אם נלך לרב שיקדש אותנו בצינעה בלי שאף אחד מהמשפחה ידע מזה, אולי אז יהיה סיכוי שהדברים יסתדרו, בפרט אם הנישואין יעשו בחודש אדר ב' שהוא מסמל מזל טוב לישראל.
השאלה היא האם אפשר להתגרש ולהתקדש באותו יום (כדי שאני או אשתי לא נצטרך לישון בבתים נפרדים, ואז המשפחה עלולה להרגיש בנו).
תודה. ארז.
לכבוד הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט"א.
רצינו לדעת מה ההוראה של הרב בענין אשה שראתה איך יוצא ממנה ליחה עם דם, דהיינו בזמן שישבה באסלה ראתה איך נופל ממנה ליחה שיש בתוכה טיפת דם פחות מכגריס, האם הדבר נידון ככתם וממילא לפי הפוסקים המקילים בודאי מגופה פחות מכגריס מותרת, או שדנים זאת כראיה עם הרגשה ואסורה??
יש לנו מקרה למעשה שמחכה לתשובה של הרב יישר כח גדול. שתזכו להגדיל תורה ולהאדירה.
רב אריאל גרויסמן - רב קהילת תורת משה - בואנוס איירס ארגנטינה.
לכבוד הרה''ג שליט''א
אשה שבליל הטבילה אמרה לבעלה שלא הספיקה ללכת לטבילה, ושוב (אחרי תכ''ד) אמרה שהיא שוחקת וכן הלכה, באופן שלא היה מספיק האמתלא וכגון דלא היה דרכה לשחוק וכדו' , דהדין הוא דחייבת ללכת שוב לטבול (ולכ' לא מועיל לשאול את הבלנית דהרי דעת הרבה אחרונים דבשוייה אנפשיה לא נאמן אפ' במקום עדים).
האם היא יכולה לצאת מהבית חצי שעה ושוב לחזור לבית ולומר לבעלה שהיא כבר טהורה והלכה למקוה, אפ' שלא עשתה כן שוב, וההיתר משום דאליבא דאמת יודעת שבתחילה היא כן הלכה, רק דבעלה לא היה יכול להאמינה וכעת הדין נותן שהוא כן יכול להאמינה, א''ד היא מחוייבת ע''פ הדין לחזור ולטבול שוב.
מפני מה לא עוברים על לאו דלא תחנם שאסור לתת לנכרי חניה בקרקע בא"י, כשמקנים בהיתר עיסקא את הדירה לבנק והיות ומניות הבנק נסחרות בבורסה שותפים בהם גם נכרים. [ואם נאמר שמהגויים הוא לווה בריבית קצוצה לאחר שהגוי ימכור את המניות לישראל יעבור לוקח המשכנתא על ריבית דאורייתא כמפורש בשו"ע]. אשמח עד מאוד לתשובת הרב שליט"א בענין זה שמטריד את מנוחתי מאוד.
רציתי לשאול: כתובה שכבר נמסרה לפני כמה שנים. בשם החתן כתוב: ״אברהם בן יעקב״ ומסדר הקידושין שם חץ בין ״אברהם״ ל״בן״ וכתב למעלה, בין השיטות, ״דמתקרי אלברט״ והחתים העדים בצד ימין של הכתובה במקביל לתיקונו. ובסוף הכתובה, כבר מודפסות התיבות ״הכל שריר וקיים״ ורק החתים העדים שוב ללא נוסח של קיום למטה.
האם יש צורך לכתוב כתובה דאישתכח בה טעותא?
מעשה בחזן שאחר שבירך על ספירת העומר התבלבל ביום וספר ספירה אחרת, והקהל הרעיש לתקנו (ב נו... נו...) בלא לומר את המספר הנכון, והחזן ניסה לתקן ושוב לא אמר את המספר הנכון רק אחר כמה פעמים. והשאלה אם כל המספרים שאמר בין הברכה למספר האמית הוו הפסק בין הברכה למצוה ויצטרך כה"ג לספור שוב, או שהכל בכלל המצוה (כי ניסה והתעסק להגיע למספר האמיתי) ולא הוי הפסק.
ב"ה שלום לכבוד הרב שליט"א.
אשמח לשמוע דעת הרב בנוגע לשימוש בסנני מים מהסוג המותקנים מתחת הכיור, אשר לכאורה בהם קשה להתיר מצד 'משמרת' משום שהמים יושבים שם משך זמן, ו'כוס' הראשונה של הסנן הם נעשים חומים ולא ראויים לשתיה כלל, וכן בסננים של ה'מיניבר' שהמים מעורבים בגרגירי הפחם ויושבים שם גם כן משך זמן, ובפתיחת המים בעצם נבררים המים מן הגרגירים.
בחור בישיבה שלמדתי בה, מונה לגבאי הת"ת, והיה אחראי על אסיפת הכספים בימי הפורים.
על פי התקנון כל בחור היה מגיע לו לפני חתונתו שלש אלף ש"ח, והנה הבחור הגבאי הגיע זמנו להתחתן, ומיד לאר חתונתו התברר שלקח הרבה מידי כסף שלא היה מגיע לו לקבל.
בחור אחד ניגש אליו, ושאל אותו על הענין. והוא טען שכיון שההורים שלו אין שלהם שום אפשריות לקנות לו את צרכי החתונה, כי כבר חיתנו יותר מתשעה ילדים לפניו, לכן לקח מדעתו כספים שלדעתו היו מגיעים לו. ועוד יותר טענתו, שהרי כסף זה לא שייך לישיבה אלא לבחורים, וא"כ למי יחזיר, הרי רוב הבחורים שהיו באותה עת כבר נישאו, ואולי לא היו צריכים בכלל את הכסף, אבל הוא לכאורה כסף שאין לו תובעים.
לרה"ג שליט"א
א' אם הסכומים שנכתבו לא תואמים, שבאותיות נכתב מאה ואחד אלף דולר, ובמספרים מאה אלף דולר. האם זה בסדר לכתחילה ובדיעבד, וחתן שנשוי כמה שנים עם הטעות הזאת אם יש לכתוב כתובה חדשה?
ב' האם על כהן כדאי לכתוב אהרן הכהן או אהרן לבית משפחת כהן. וכן על לוי. ואיך ראוי לנהוג כשהמשפחה היא לא כהן ולא לוי, אבל החתן או הכלה כהן או לוי.
ג' איך מנהג הספרדים: כוס נפרדת לברכת אירוסין וברכת נישואין או כוס אחת.
ד' האם לכתוב המילה "עיר" קודם או רק את שם העיר.
ה' האם לנוסח הספרדים "חופה בקידושין" (ולא כאשכנזים "חופה וקידושין") משתנה גם המשמעות (לא גם חופה וגם קידושין, אלא חופה שנעשתה ע"י קידושין שלפניה), והאם יש הבדל בהגיה (כי הרי הב' אינה דגושה).
ו' האם ראוי למתוח קו עד סוף השורה בכל מקום ללא יוצא מן הכלל או רק במקום הסכומים.
ז' האם ראוי יותר לכתוב בכתיב חסר - שמנים, שמנה וכיו"ב.
ח' למה בסכום התוספת לא נהוג להקדים קודם היחידות ואח"כ העשרות כמו בתאריך, והיינו לכתוב - שניים וחמישים אלף דולר.
ט' למה בשנה לא מקדימים ארבע ושמונים אלא כותבים שמונים וארבע.
י' אם אין מקום בשורה מחמת מילות ההקדמה בתולתא שפירתא וכו' או שם ארוך האם ניתן להוסיף את השם בין השורות.
ייש"כ גדול...
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30
מועדי המבחנים יתפרסמו בהודעה קולית שתישלח ממספר טלפון
בסביבות ר”ח תמוז (למועד אלול) ובסביבות ט”ו בשבט (למועד אדר)
בשל ריבוי הנרשמים איננו מתקשרים לכל אחד באופן אישי,
והאחריות מוטלת על כל נרשם לוודא שהוא מקבל את ההודעה!
כדי שתוכל לכתוב שאלת המשך לתשובה זו
עליך להתחבר או להירשם עם כתובת המייל איתה כתבת את השאלה המקורית.
בשעה טובה יצא לאור הספר “אפיקי מים”
על הלכות טהרה נדה וטבילה
מאת מורינו ראש בית ההוראה
הגאון הרב משה פנירי שליט”א
במהדורה עשירית משוכללת ומפוארת!