מדובר בשאלה שלא נעים לי לשאול, אבל ההכרח לא יגונה. אנו נשואים מזה 25 שנה, והזוגיות בינינו מורכבת מאוד, עברנו משברים רבים מאוד בשלום בית, הקשיים שהיו מנת חלקנו היו ללא נשוא, איני יכול לתאר את המורכבות בה אנו חיים. בשנתיים האחרונות יש קצת רגיעה, אבל עדיין מאוד מאוד קשה, אשתי ''מסכימה'' ללכת למקווה, וכל פעם זה קורה רק לאחר מסלול ארוך ומפרך שלה ושלי. אציין כי מזה מספר שנים שהיא מטופלת בתרופות פסיכיאטריות. אחת הבעיות עימן אנו מתמודדים היא חוסר היכולת שלי להביאה ל''אורגזמה'', ניסינו את כל התנוחות האפשריות, וכמעט אף פעם לא הצלחתי. לפני כשנה נגררנו לקיום יחסים אוראלי, כלומר, ליקוק עם הלשון של או''מ ואח''כ אני גומר כרגיל באופן שלא יצא לבטלה ח''ו, ואז היא הצליחה להגיע לזה, אך הבנו שיש בעיה הלכתית לא פשוטה כלל כי נישוק באו''מ הוא דבר בעייתי ולמרות שלא מדובר כאן בנישוק ממש, ולכן היא לא רצתה לחזור ע''כ שוב. בחודשים האחרונים התסכול שלה גובר מפעם לפעם עקב חוסר ההצלחה שלי בתחום, ואתמול היא הלכה שוב למקוה, ואיכשהוא שוב נגררנו לקיום יחסים באופן זה, ושוב היא הצליחה להגיע לאורגזמה לאחר תקופה ארוכה שלא זכתה לזה, ואח''כ ניכר היה עליה כי קיבלה מזה חיות ועונג, אבל הואיל ויש בעיה בזה בעיה הלכתית היא לא שלימה עם זה. שאלתי בזאת, האם יש מקום להתיר זאת ?
לכבוד הרה"ג שליט"א.
ילד שנולד בבה"ש ביום חול (למשל בין יום ב' לג') דכמבואר בשו"ע דח' ימים של המילה מונין מיום המחרת וכאילו היה בודאי לילה (ליל ג'), השאלה היא אחרי הי"ג שנים מתי חשיב שנהיה בר חיובא, ומסתבר שלכל מילי דאו' כהנחת תפילין וכדו' חייב להחמיר מספק, ומסתבר דצריך לכוון על תנאי שמא היא רק הנחה של חינוך גרידא או שבאמת חייב מדאו'.
השאלה היא אם יכול להיות ש"ץ, דמחד גיסא הוא דין דרבנן שאינו מחוייב בכך משום ספקא דרבנן, אבל מאידך אולי הקולא היא שאכן יכול להוציא את אחרים י"ח.
וכמ"כ רציתי לשאול מתי כדאי לעשות את הסעודה לכבוד שמחת הכנסה לעול המצוות, האם כאילו נולד ביום (ביום ב') או דילמא ליום המחרת שהוא כבר ודאי חייב.
שלום וברכה, שאלה קצת מביכה אך אשמח לתשובה:
לגבי מה שאסור לנבל פה אף בזמני אישות בין בני הזוג, האם איסור זה חל רק על הגבר, או שגם לאשה אסור לדבר ככה?
ואם היא מדברת האם זה חמור, והאם צריך למנוע אותה מזה?
(לשם ההבהרה, הענין כשלעצמו בסדר מבחינת שנינו, ובפועל זה גם מוסיף לנו באישות, אבל רציתי לדעת אם זה מותר ע"פ ההלכה או שזה דבר בעייתי ויש להפסיק עם זה)
בתודה רבה
לכבוד הרב שליט"א. ברצוני לשאול:
א. לגבי בעל שהוא משמח את הבריות או שהוא רגיל עם אשתו בזה, האם בימי ההרחקות יהיה לו מותר לומר דברי שחוק וכדומיהם, דהרי כל הטעם שמא יביא לדבר עבירה והכא לא שייך דתמיד הוא מצוי.
ב. לגבי משחקים מה הגדר במה מותר ומה אסור, כלומר האם הוא משום קירבה או שהוא מטעם קלות ראש, שלכאורה אם רגיל הוא לשחק עמה ביום מן הימים כדורגל ופינג פונג ולא מרגיש בזה שום קורבה אלא הנאת משחק ותו לא, אי שרי.
נקטינן שדם על עד בבדיקה הוא ראיה גמורה, והרב פסק שאעפ"כ לא קובע וסת, רק בג' פעמים באותו יום ובאותו עונה (חודש והפלגה).
ורציתי לשאול, א' האם זה רק בדיקות של ימי טהרה, או גם בדיקה של הפסק טהרה שיצא עם דם, שיצא ג"פ באותה עונה, (או חלק בטהרה חלק בטומאה), או שמכיון שהיא כבר טמאה, נקטינן כבר הוסת על יום הראיה הראשון והבדיקה לא משמעותית לכאן.
ב' ומה הדין שקרה ג"פ באותו תאריך אבל לא רצוף, כגון בג' כסלו ג' טבת וג' אדר וכו', ועד כמה זמן. שאולי נימא שמה שלא ראתה בשבט היא כי לא בדקה, ומה הדין כשבדקה ולא ראתה?
זה שאלה למעשה, תודה רבה וייש"כ.
בית הוראה ‘אפיקי מים’ בראשות הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט”א
נוסד בשנת תשס”ז בשכונת רמות בירושלים.
כיום משיבים מטעם בית ההוראה למעלה מ 300 רבנים, בכ -100 ערים ברחבי הארץ והעולם
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30
