אשתי עושה התעמלות בבית לפני השינה עם מכנסי וחולצת טייץ, וגם ישנה כך (כמובן רק בחדרה ובנוכחות בעלה).

א. האם יש בזה איסור לא ילבש...?

ב. ומה הדין בפני הבעל בימי נידתה. ההתעמלות והמכנסיים הצמודות?

האם מותר למרוח משחה נגד פצעי בגרות בשבת? הטיפול התחיל לפני שבת ומחייב טיפול יום יומי רצוף.

אני ואחי היינו במקום מסוים ולא היה על כסף והוא שילם עבורי (הלווה) 43 ש"ח. ושוב נקלענו למקום והפעם אני הלויתי לו 220 ש"ח. עכשיו שבאנו להתקזז הוא שילם לי 180 ש"ח במקום 177. האם יש בזה ריבית? או שנחשב כב' הלוואות שונות (דסו"ס הלויתי לו בנפרד 220), וסוף כל סוף השבתי לו פחות על זה. תודה רבה.

שלום הרב.

בזמן אלול עסקנו בסוגיית מצוות ישיבה בסוכה וההלכות היוצאות מהכלל של תשבו כעין תדורו. אך נבוכנו בהגיענו ליחס של הפוסקים לגבי אכילת קבע ושינת קבע מחוץ לסוכה.

לכאורה נראה מהברייתא והגמ' בדף כח שכל הפעולות שאדם רגיל לעשות בביתו במהלך השנה הוא מחויב לצאת מביתו ולעשותם בסוכה (אכילה, שתיה, טיול ושינון.) וכך גם ראינו שכתבו הראשונים וכדברי הפסקי ריא"ז שגם ק"ש חייבת בסוכה אלא א"כ רגיל לקוראה בבית כנסת שיכול גם בחג לקוראה בבית כנסת אך אין היתר לקרוא בבית. וכן כתב המשנ"ב לגבי חובת הבדלה בסוכה מחמת "כעין תדורו" או מחוצה לה אם רגיל כך כל השנה. ואף ראינו פוסקים בודדים שכתבו כך לגבי המתנמנם בבית כנסת שאינו צריך ללכת לסוכה מפני "כעין תדורו" שרגיל כך כל השנה.

אך משום מה ביחס לאכילת קבע ושינתה ארעי (שחוששים שתחשב קבע) כתבו אחרת. שאף עם אדם רגיל לאכול קבע מחוץ לבית כגון שיוצא למסעדות, או שמחות שונות וכדו' אסור לו לאכול מחוץ לסוכה על אף שרגיל כך כל השנה. וכמו שכתב המג"א לגבי סעודת מילה. וגם הנימוק שכתבו הראשונים לאיסור שינת ארעי זה שגם שינה כזו יכולה להיות משמעותית לאדם כמו קבע, ולא נמקו בפשטות שאדם אינו ישן ארעי מחוץ לבית וכו'.

מחילה על אריכות הדברים. סמוכני שכבוד הרב יבין את שורש שאלתי. ויגלה עיני במאור התורה הק'.

תודה רבה ויישר כח עצום לרב! אופק בן עזרא

שלום.

האם אפשר בשעת דחק גדולה לישון באותו בית עם אמו ודודתו? מדובר במקרה חד פעמי.

שלום,

האם אישה יכולה לטבול עם לק ג'ל שלם?

מפני מה לא עוברים על לאו דלא תחנם שאסור לתת לנכרי חניה בקרקע בא"י, כשמקנים בהיתר עיסקא את הדירה לבנק והיות ומניות הבנק נסחרות בבורסה שותפים בהם גם נכרים. [ואם נאמר שמהגויים הוא לווה בריבית קצוצה לאחר שהגוי ימכור את המניות לישראל יעבור לוקח המשכנתא על ריבית דאורייתא כמפורש בשו"ע]. אשמח עד מאוד לתשובת הרב שליט"א בענין זה שמטריד את מנוחתי מאוד.

שלום לכבוד הגר"מ פנירי שליט"א

אני בפלורידה ארה"ב, אני מכיר פה שתי רבנים שאמרו לי שלמדו אצל הרב: הרב אורן פנחסוב והרב אריאל אדרי.

אני זה שנתיים שואל את הרב אורן פנחסוב, לאחרונה מישהו אמר לי בשם של הרב שיש לסמוך יותר על הרב אדרי שלמד לאחרונה אצל הרב, ואני דוקא  שמעתי [שמועה לא יודע אם אמיתית, מישהו אחר אמר לי שהוא משיב רק על גודל של כתמים] שהרב אריאל אדרי משיב על מראות באפליקציה בפלאפון, וראיתי שבילקוט טהרה מתנגד לזה בתוקף.

הרב אורן פנחסוב ראוי להמשיך לסמוך עליו?

לכבוד הגאון רבי משה פנירי שליט"א

אשמח מאד לשמוע דעתו של כבו' הרב, בצורת בדיקת חו"ס המקובל בספרי האחרונים שזה בצורה סיבובית. וכן מפורש בטה"ב (ח"א סי' ב ס"ג).

אולם ראיתי שטענו שבטה"ב ח"ב (בנד"מ עמ' שסז) הביא מהחזו"א שתכלית הבדיקה היא לבדוק שלא אמור לצאת עוד דם, ולכן יש לנענע את או"מ, ואין צורך בסיבוב.

אשמח לשמוע מה דעת מורנו הרב בדעת מרן הרב עובדיה זצ"ל, כי נאמרו לי בזה כמה שמועות בשם מורנו הרב.

בברכה רבה

נ.ב, מאחר ונאמרו לי בזה כמה שמועות בשם מורנו הגר"מ פנירי, אשמח מאד לשמוע את דעתו בזה.

בשבת חתן שלאחד הגיסים של החתן נולד בן בשבת לפני ועושים את הברית בשבת חתן בבוקר, ונמצא שהסעודה של שבת בבוקר, היא גם סעודת ברית וגם סעודת שבע ברכות, האם צריך להגיד השמחה במעונו בזימון מצד החתן, או שלא אומרים בגלל הברית?

תודה רבה וייש"כ.

בחור בישיבה שלמדתי בה, מונה לגבאי הת"ת, והיה אחראי על אסיפת הכספים בימי הפורים.

על פי התקנון כל בחור היה מגיע לו לפני חתונתו שלש אלף ש"ח, והנה הבחור הגבאי הגיע זמנו להתחתן, ומיד לאר חתונתו התברר שלקח הרבה מידי כסף שלא היה מגיע לו לקבל.

בחור אחד ניגש אליו, ושאל אותו על הענין. והוא טען שכיון שההורים שלו אין שלהם שום אפשריות לקנות לו את צרכי החתונה, כי כבר חיתנו יותר מתשעה ילדים לפניו, לכן לקח מדעתו כספים שלדעתו היו מגיעים לו. ועוד יותר טענתו, שהרי כסף זה לא שייך לישיבה אלא לבחורים, וא"כ למי יחזיר, הרי רוב הבחורים שהיו באותה עת כבר נישאו, ואולי לא היו צריכים בכלל את הכסף, אבל הוא לכאורה כסף שאין לו תובעים.

שלום וברכה.

הבן שלי בן חודשיים וחצי ומקבל הנקה מלאה ומידי פעם כשאין לאשתי אפשרות להניק כגון שהילד איתי והיא לא נמצאת, הוא מקבל חלב שאוב בבקבוק וללא שום תחליפים.

אשתי ממש התעקשה להניק אותו אפילו שהיו בהתחלה כל מיני קשיים היא לא ויתרה על זה, אז רצינו לדעת כיצד עליה לנהוג בצום.

תודה רבה.

שלום הרב שליט"א

מבדיקה של בודקת טהרה עולה כי יש לי פצע ממש בפתח צוואר הרחם. כרגע אני באמצע 7 נקיים, כשההוראה היא לבדוק ביום השביעי ע"י הבודקת באופן שהבדיקה לא תיגע בפצע.

השאלה שלי, מה לעשות הלאה? כל נגיעה בפצע תגרום לו לדמם. האם לפנות לייעוץ רפואי? זה מונע קיום יחסים? מפחדת שיאסור אותי כל הזמן.

מדובר בשאלה שלא נעים לי לשאול, אבל ההכרח לא יגונה. אנו נשואים מזה 25 שנה, והזוגיות בינינו מורכבת מאוד, עברנו משברים רבים מאוד בשלום בית, הקשיים שהיו מנת חלקנו היו ללא נשוא, איני יכול לתאר את המורכבות בה אנו חיים. בשנתיים האחרונות יש קצת רגיעה, אבל עדיין מאוד מאוד קשה, אשתי ''מסכימה'' ללכת למקווה, וכל פעם זה קורה רק לאחר מסלול ארוך ומפרך שלה ושלי. אציין כי מזה מספר שנים שהיא מטופלת בתרופות פסיכיאטריות. אחת הבעיות עימן אנו מתמודדים היא חוסר היכולת שלי להביאה ל''אורגזמה'', ניסינו את כל התנוחות האפשריות, וכמעט אף פעם לא הצלחתי. לפני כשנה נגררנו לקיום יחסים אוראלי, כלומר, ליקוק עם הלשון של או''מ ואח''כ אני גומר כרגיל באופן שלא יצא לבטלה ח''ו, ואז היא הצליחה להגיע לזה, אך הבנו שיש בעיה הלכתית לא פשוטה כלל כי נישוק באו''מ הוא דבר בעייתי ולמרות שלא מדובר כאן בנישוק ממש, ולכן היא לא רצתה לחזור ע''כ שוב. בחודשים האחרונים התסכול שלה גובר מפעם לפעם עקב חוסר ההצלחה שלי בתחום, ואתמול היא הלכה שוב למקוה, ואיכשהוא שוב נגררנו לקיום יחסים באופן זה, ושוב היא הצליחה להגיע לאורגזמה לאחר תקופה ארוכה שלא זכתה לזה, ואח''כ ניכר היה עליה כי קיבלה מזה חיות ועונג, אבל הואיל ויש בעיה בזה בעיה הלכתית היא לא שלימה עם זה. שאלתי בזאת, האם יש מקום להתיר זאת ?

שלום הרב

נשאלתי לעניין אשה שנדחה חתונתה בכמה ימים עקב התפשטות מגיפת הקורונה או פטירת אמא הכלה וכעת אינה יודעת מתי יקבע החתונה ולאחר כמה ימים נקבע תאריך לחתונה כמה ימים לאחר שטבלה האם תספור שוב שבעה נקיים?

יישר כוח על כל העשייה המבורכת.

שלום וברכה!

בעל ואשה שבטוחים שניהם שלא היה הזרעה כלל במעשה, ושוב ראתה כתם ונטמאה. האם ניתן להקל לדעת השו"ע ולעשות מיד הפס"ט ולא להמתין? ייש"כ עצום!

לגבי מרק בטעם עוף שהשתמשתי בו ונשאר כמעט מלא האם עדיף לזרוק ולא למכור לגוי?

לכבוד הרבנים החשובים שליט"א

בדין ברכת הנותן ליעף כוח כיצד אנו מברכים אותה הרי מרן בשו"ע (סימן מ"ו) כותב "יש נוהגין לברך הנותן ליעף כוח ואין דבריהן נראין" ולפי מרן אין לברך. 
והרי קיבלנו הוראות מרן שפוסק כדעת הרא"ש שכל ברכה שאינה נזכרה בתלמוד אין מברכין אותה
והאר"י כותב שכן לברך.
ולכאורה כל מה שנהגנו בני הספרדים לברך זה בגלל האר"י וא"כ קשה הרי אנחנו בני הספרדים ובראשינו מרן רבינו הענק היביע אומר זי"ע ועוד פוסקים כי אומרים סב"ל נגד האר"י.
וא"נ שזה מנהג הרי קשיא לי שלכאורה הוא מנהג טעות שהרי מרן היבי"א פוסק בכמה פעמים שלא כהמנג וכדעת מרן השו"ע (לדוגמא בברכה על נרות שבת) ולכן נראה שנבטל לכאורה המנהג שהוא טעות.
וא"נ שמרן חזר בו הרי זה בדוחק רב ועצום שהרי מרן החיד"א כותב שאם מרן היה רואה דעת האר"י היה חוזר בו ולכאורה א"כ נאמר בכל ההלכות הכי. והכנסה"ג כותב ששמע ממישהו שמרן חזר בו בסוף ימיו ודי לנו במה שאנו רואים.
וא"נ שברה זאת מוזכרת בגאונים הרי בסידור רב האי גאון אינה מוזכרת.
וא"נ שהרי מוזכר בראשונים הרי קיבלנו שכל ברכה שאינה נזכרה בתלמוד אין מברכין אותה. ועוד שזה רק חמשה-שבעה ראשונים בלבד (ר"ד אבדרהם, סמ"ג, בעל העיטור, הטור, מחזור ויטרי ועוד) 
והב"ח כותב (סימן מ"ו ס"ק ח') שגם לאשכנזים יורה שלא לברך ומ"מ אין למוחקה מהסידורים,
והגם שהגאון רבי אליהו מוילנא לא היה מברך כדאיתא בספר "מעשה רב"
וכבר אמרו שאין להקשות על מרן זי"ע משתי טעמים
א. כי בכל רגע שהיה כותב תשובה היה לפני כן יושב ומעביר את כל התורה מול עיניו.
ב. כי מרן כדרכו בקודש לא משאיר את המעיין בדברי תימה, אלא תמיד מפרש דבריו מבלי שיצטרך לביאור, ואם היה כאן קושיא גדולה לא היה נמנע מרן מלכתוב הטעם. אמנם אני לא מחפש להקשות על מרן אלא להבין דעתו בלבד.

השיב לי הגר"ח רבי שליט"T וז"ל "ועיין שו"ת יבי"א ח"ד סימן כ"ה ס"ק י"ד. שמיישב את הכל. וע"ש לא רק אם היה רואה אלא במציאות היה שמרן הב"י חזור בו. ע"ש.

וגם לישב חקירה גדולה, אם האר"י ז"ל זיע"א כוחו כמו תנא וכן אם קיבלנו את האר"י ז"ל. כמו קבלת מרן הב"י, או לא. כ"ז פלפולים ידועים ועכ"פ למעשה מברכים הנותן ליעף כוח וכנראה שזה משמיים נוצר מצד כזה אשר כל עם ישראל מברכים ברכה זו. ויש בזה חיזוק גדול באמונה. והתרגום (ישעיה מ. כ"ט) מבאר שהכוונה לצדיקים שעייפים מלימוד תורה נותן חכמה. וכן ביבי"א ח"ד סימן י"ח ס"ק א'. תורה מתשת ודע זה רק בהתחלה עי"ש. ויש לכוון בברכה זו ולבקש בלב כח לתורה וזיכו הרבים וקידוש השם תמיד. ועיין יבי"א שם בהוצאה החדשה בגליון בסוף הסימן על מעלת זיכו הרבים. ומה מעיד מרן זיע"א על עצמו.

בברכת התורה חיים רבי עיה"ק חולון"

וקשיא לן הרי זה מנהג טעות לכאורה וגם מה שייך לומר שזה מן השמיים.

הרה"ג שבתי לוי השיב לי וז"ל "במש''כ לשאול מדוע מברכין ברכת הנותן ליעף כח שהוא נגד השו''ע, עיין במש''כ בספר ברכת ה' ח''ד פ''ד סימן מח ובהערה 161, דמנהג זה מבוסס על מש''כ החיד''א (סימן מו אות לא) שמעיד שכך נתפשט המנהג ע''פ האר''י וגם מעידים שמרן חזר בו בסוף ימיו, וכ''כ גם בספר מטה יהודה, שרבים כך נהגו ומרן חזר בו בסוף ימיו. ובכה''ג אמרינן במקום מנהג שנתפשט לא אמרו סב''ל, אולם שאני נרות שבת שלא התפשט מנהג זה לנהוד כהרמ''א, וגם יסודתו היתה בטעות כי מדוע ננקוט רמ''א ונעזוב דברי השו''ע. משא''כ הכא נהגו כדעת האר''י ואין זה בטעות, ובמקום מנהג לא אמרינן סב''ל. והבן." 

וקשה שלפי אחיו בכלל לא אומרים סב"ל נגד האר"י

ועוד שהרי גם יסדות מנהג לברך הנותן ליעף כוח הוא טעות.

ועוד השיב הרב יחיאל ברדא נר"ו

שלום וברכה,

בנוגע לשאלתכם בדין ברכת הנותן ליעף כח, שלכאורה יש לפסוק סב"ל נגד דברי האר"י ולומר שהמנהג לברך הוא בטעות. הרי זה ביאור דברי מו"ר הגר"ד יוסף שליט"א: אף שמצינו בכ"ד שאומרים על מנהג שיסודו בטעות ויש לבטלו, הרי זה דוקא באופן שאין לו סמך אמיתי בהלכה. משא"כ בנדו"ד שיש מקור לזה מדברי חלק מן הראשונים. ומה שהמנהג הוא נגד דברי השו"ע, אינה סיבה לבטלו, וכמו שמצינו במקומות רבים, שמנהג שקדם לפסק השו"ע, ויש לו יסוד בראשונים או פוסקים, יש לקיימו אף אם הוא נגד דברי השו"ע [ולדוגמא נציין לדברי השו"ע או"ח סי' רנ"ז ס"ח, בענין הטמנה בדבר המוסיף הבל ע"י דבר אחר, שאין אנו נוהגים כדבריו, וכמו שהעיר בזה כבר מרן זיע"א בשו"ת יבי"א].

בברכה מרובה
הרב יחיאל ברדה וכו'"

וגם כאן קשיא לי שהרי זה מנהג טעות ויסדתו בכמה ראשונים בודדים.

וחתנא דבי נשיאה הגאון ר' אהרון בוטבול השיב וז"ל 

שלום וברכה!

כשיש מנהג שיסודו בהררי קודש ונהגו בו בכל הדורות ברצף, דור אחר דור, אין לבטלו בשום פנים ואופן.
הוכחה לדברנו שמהר"ם בן חביב פוסק להקל בדיני הטמנה ושהיה נגד מרן וטען שכך נהגו הספרדים, ועוד כמה דוגמאות.
ואולם המנהג שנהגו במרוקו לברך על הדלקת נרות לאחר ההדלקה לא התברר שהיה מנהג הספרדים מקדמא דנא, אלא להיפך.
בברכת הנותן ליעף כח, כל חכמי הספרדים נהגו לברך ברציפות בכל הדורות ממרן הב"י ועד דורנו.

בברכה
אהרן בוטבול"

וגם כאן קשיא לי שהרי המנהג שהיה בהדלקת נרות הוא לאר רק במרוקו ומסתמא היה לו סמך בהלכה ואע"פ כן ביטלנו. 

בברכת התורה

האוחז בשולי גלימתו האדורה של גדול הדורות מרן זי"ע

לכבוד הרב שלום,

אני ואשתי עברנו הרבה תלאות בנישואין שלנו, אין לי את הזמן והמקום לפרט, הרבה הרבה צרות ובעיות. יש רגלים לדבר שמישהו מהמשפחה עשה לנו משהו ביום של החתונה שהוא מעכב אותנו גם מבחינת להביא ילדים, וגם מבעיות של שלום בית, וגם מכל מיני בעיות אחרות שהתחילו לשנינו מייד עם החתונה. כללו של דבר הגיעו מים עד נפש, וכעת אנחנו עומדים לפני צומת דרכים. הצ'אנס האחרון שאנחנו מוכנים לתת לנישואי האלה זה רק אם נלך לרב שיקדש אותנו בצינעה בלי שאף אחד מהמשפחה ידע מזה, אולי אז יהיה סיכוי שהדברים יסתדרו, בפרט אם הנישואין יעשו בחודש אדר ב' שהוא מסמל מזל טוב לישראל.

השאלה היא האם אפשר להתגרש ולהתקדש באותו יום (כדי שאני או אשתי לא נצטרך לישון בבתים נפרדים, ואז המשפחה עלולה להרגיש בנו).

תודה. ארז.

שלום לכבוד הרב הגאון אשר שותים אנו בצמא את דברי תורתו.

הסתפקנו בכולל בעניין אם חוששים לדם בתולים וכיצד יש לנהוג בבעילת המצוה, בנשים שמורגלות עוד מנערותן להניח באותו מקום טמפון המשמש לספיגה, האם השימוש במוצר זה גורם להשרת הבתולים ויהיה דינה כמי שרופאה ביתקה את בתוליה, או שגורם להשרה חלקית.

תודה מראש.

לרב שליט"א

א' האם חיוב הבדיקה בעונת הוסת הוא חיוב בעצם, או רק כדי להתיר תשמיש. כי כל עוד לא בדקה מותרים בהרחקות. והאם ניתן להקל בזה באופנים מסויימים, לא לבדוק ולחכות בסבלנות ובינתיים לא להיאסר. וכן האם בדיעבד כששכחה ולא בדקה, חייבת עדיין לבדוק, כי רואה שעדיין לא בא, וכמובן בעונה בינונית יהיו אסורים לשמש ושאר ענייני פרישה כפי מנהגו.

ב' האם יש ענין להקפיד לבדוק בסופה ממש, או שיכול לפני השינה אם חל בלילה, או בבוקר אחרי הקימה.

ג' מה דעת הרב לענין מקלחת או בריכה בעונת וסתה.

ייש"כ גדול.

האם כשעונת הוסת ביום יש לנהוג להפריד המיטות מהלילה כיון שבעלות השחר עדיין ישנים או כיון דהתחילו בהיתר שרי?

לרה"ג שליט"א

א' אם הסכומים שנכתבו לא תואמים, שבאותיות נכתב מאה ואחד אלף דולר, ובמספרים מאה אלף דולר. האם זה בסדר לכתחילה ובדיעבד, וחתן שנשוי כמה שנים עם הטעות הזאת אם יש לכתוב כתובה חדשה?

ב' האם על כהן כדאי לכתוב אהרן הכהן או אהרן לבית משפחת כהן. וכן על לוי. ואיך ראוי לנהוג כשהמשפחה היא לא כהן ולא לוי, אבל החתן או הכלה כהן או לוי.

ג' איך מנהג הספרדים: כוס נפרדת לברכת אירוסין וברכת נישואין או כוס אחת.

ד' האם לכתוב המילה "עיר" קודם או רק את שם העיר.

ה' האם לנוסח הספרדים "חופה בקידושין" (ולא כאשכנזים "חופה וקידושין") משתנה גם המשמעות (לא גם חופה וגם קידושין, אלא חופה שנעשתה ע"י קידושין שלפניה), והאם יש הבדל בהגיה (כי הרי הב' אינה דגושה).

ו' האם ראוי למתוח קו עד סוף השורה בכל מקום ללא יוצא מן הכלל או רק במקום הסכומים.

ז' האם ראוי יותר לכתוב בכתיב חסר - שמנים, שמנה וכיו"ב.

ח' למה בסכום התוספת לא נהוג להקדים קודם היחידות ואח"כ העשרות כמו בתאריך, והיינו לכתוב - שניים וחמישים אלף דולר.

ט' למה בשנה לא מקדימים ארבע ושמונים אלא כותבים שמונים וארבע.

י' אם אין מקום בשורה מחמת מילות ההקדמה בתולתא שפירתא וכו' או שם ארוך האם ניתן להוסיף את השם בין השורות.

ייש"כ גדול...

לרה"ג שליט"א

ראובן פנה לשמעון בבקשת הלואה. כיון שלשמעון לא היה כסף נזיל, ביקש ממנו ראובן אם יוכל להלוות לו צ'ק דחוי ושמעון נאות, אלא שלאחר שכתב שמעון את הצ'ק ביקש ראובן משמעון שאם יוכל לעשות לו טובה לפרוט את הצ'ק הדחוי בציינג' ולתת לראובן את הכסף שהתקבל בהפחתת העמלה, וכמובן ראובן ידאג לפדות את הצ'ק במועד מהציינג' ועלות העמלה תהיה על ראובן.

האם עברו הם על איסור רבית משום שבסופו של יום המזומן שהתקבל מידיו של שמעון לראובן היה פחות מהסכום שראובן שילם לציינג' כדי לפדות את הצ'ק של שמעון, ומאידך גיסא האם נכון לומר שכל העמלה היא על חשבון ראובן שרצה את המזומן ומה ששמעון פרט את הצ'ק הוא רק עבור ראובן כמעשה בעלמא (ובמקרה הוא גם המלוה) ונחשב שבאמת הלוה לו את כל הכסף וממילא אין כאן ריבית. וכמו ששמעון נסע במונית על חשבון ראובן כדי להביא לו את הכסף.

ייש"כ גדול ותזכו למצוות.

הרב השיב שמקלחת פשוט שמותר ובבריכה ראוי להחמיר אם לא במקום הצורך. האם כוונת הרב גם לישיבה באמבטיה או רק מקלחת רגילה. ייש"כ גדול.

מי שנוסע מהבית או ממקום העבודה הרבה לפני פסח (כשבוע וחצי) ויחזור לשם באמצע פסח, ואינו יכול למנות שליח לבדוק בליל י"ד (מטעם פרטיות וכו'), כיצד ינהג לענין הבדיקה.

תודה רבה!

שלום כבוד הרב.
הנוטלת פרימולוט-נור למשך 10 ימים, והפסיקה, האם צריכה לפרוש מתשמיש עד שתראה דם וסת?

שלום לכבוד הרב,

אני נשוי כשנה קצת פחות, בזמנים שאני עם אשתי ואנחנו מותרים היחסי אישות שלנו ברוך ה' טובים ואנחנו נהנים אחד מהשניה.

אבל כבר למחרת במהלך היום עולה לי שוב חשק בלתי מוסבר... אציין שגם אני וגם אשתי אנשים די עסוקים לא שאני יושב בבטלה ופתאום חש ברצון. האם זה טבעי? אולי משהו לא תקין? האם הרב יכול לענות לי על זה.

בס"ד לכבוד הרב משה פנירי הי"ו שלום ואור.

בספר אבני שהם על הלכות נדה, סימן קצו סעיף ב עמ' תרנ"ו, מביא הרב (בשם הרב ב"צ אבא שאול) ראייה שמותר שיהיה פער של כמה ימים בין הפסק הטהרה לבין שבעת הימים הנקיים, מכך שהשו"ע קובע (קצו, ד) שאם "לא בדקה בכל הז', וביום השמיני בדקה ומצאה טהורה, אין לה אלא יום ח' בלבד ומשלמת עליו".

ולפי זה טוען הרב שמה שכתב בלחם ושמלה (שמלה, קצו ס"ק ז) שחובה ששבעת הימים הנקיים יהיו סמוכים להפסק הטהרה, היינו דווקא "לשיטת רב שסגי בבדיקה בתחילתן או בסופן, אבל להמצריכים תחילתן וסופן, יודה שאין צורך לסמוך" (לשון הרב שם בספר אבני שהם).

ולא הבנתי את דברי הרב, שהרי גם דברי השולחן ערוך סימן קצו סעיף ד' שצוטטו לעיל (בראייה בשם הרב ב"צ אבא שאול), נאמרו על פי שיטת רב שסובר שסגי בבדיקה בתחילתן או בסופן, וכפי שעולה בבירור מתוך דברי השולחן ערוך עצמו (בדעה הראשונה שהביא שם שהיא דעת רב), ולכן לכאורה המסקנה ההכרחית היא שדברי הלחם ושמלה אכן מנוגדים לדברי השולחן ערוך הללו.

אשמח מאד שהרב יאיר את עיניי. תודה רבה לרב.

שלום לכבוד הגר"מ פנירי שליט"א, שאלה לעניין זמן ההפסקה של הכדורי פרימולוט נור לכלה.

האם יש להפסיק ליטול כדורים מיד לאחר קיום המצוה, או שכדאי להמשיך לקחת (כשאין בעיה רפואית) בימים שלאחר הבעילה, ובכך להיטהר תוך שבוע, ולהרוויח זמן קצר שלא יכשלו ולא יקשה עליהם... מה שבאפשרות הראשונה זה לפעמים נפק"מ של כמה שבועות שאסורים. (עד שהמחזור מגיע ועד שמתנקה לגמרי וז"נ). מה ההוראה לכתחילה בכך.