שלום רב,
רציתי לשאול, האם בזמן שהאשה כבר יכולה לקבל מחזור מצד ההרגל החודשי שלה, האם מותר אז חיבוק ונישוק?
ובאם מותר, האם יהיה מותר גם אם הבעל מגיע על ידי כך לקישוי המקום, והאם מותר לאשה לגעת בו באותו מקום.
ובאם מותר חיבוק ונישוק אולם אסור לה לגעת שם, האם צריך להקפיד בעת החיבוק שלא יהיה מגע חזק או חלש באותו מקום לבעל.
מפני מה לא עוברים על לאו דלא תחנם שאסור לתת לנכרי חניה בקרקע בא"י, כשמקנים בהיתר עיסקא את הדירה לבנק והיות ומניות הבנק נסחרות בבורסה שותפים בהם גם נכרים. [ואם נאמר שמהגויים הוא לווה בריבית קצוצה לאחר שהגוי ימכור את המניות לישראל יעבור לוקח המשכנתא על ריבית דאורייתא כמפורש בשו"ע]. אשמח עד מאוד לתשובת הרב שליט"א בענין זה שמטריד את מנוחתי מאוד.
בחור בישיבה שלמדתי בה, מונה לגבאי הת"ת, והיה אחראי על אסיפת הכספים בימי הפורים.
על פי התקנון כל בחור היה מגיע לו לפני חתונתו שלש אלף ש"ח, והנה הבחור הגבאי הגיע זמנו להתחתן, ומיד לאר חתונתו התברר שלקח הרבה מידי כסף שלא היה מגיע לו לקבל.
בחור אחד ניגש אליו, ושאל אותו על הענין. והוא טען שכיון שההורים שלו אין שלהם שום אפשריות לקנות לו את צרכי החתונה, כי כבר חיתנו יותר מתשעה ילדים לפניו, לכן לקח מדעתו כספים שלדעתו היו מגיעים לו. ועוד יותר טענתו, שהרי כסף זה לא שייך לישיבה אלא לבחורים, וא"כ למי יחזיר, הרי רוב הבחורים שהיו באותה עת כבר נישאו, ואולי לא היו צריכים בכלל את הכסף, אבל הוא לכאורה כסף שאין לו תובעים.
לכבוד הרב משה פנירי שליט"א
כבודו כתב בספרו אבני שהם סי' קפט סעי' יט, שאשה שיש לה מיחושים קבועים והם פוסקים רק לאחר יומיים מקבלת ווסת, הדין הוא שחוששת לג' חששות ולחומרא גם לווסת הגוף.
נשאלתי מה הדין באשה שבדקה עצמה וראתה שכל חודש בזמן הביוץ מרגישה דקירה ולאחר ט"ו ימים מקבלת את ווסתה, האם דינה כדלעיל.
שלמה הלוי (ברלין).
מי שתוך כדי תפילתו שם לב שהשתרבב לו ב"יעלה ויבא" - את יום "חג המצות הזה" במקום ראש חודש ומיד תיקן. האם יש לחשוש שלשונו מורגל בזה [שבמציאות הזכיר כן הרבה באופן רצוף, ובפרט יתכן בר"ח אייר] וגם בתפילה הקודמת שאמר יעלה ויבא הזכירו עם יום לא נכון. ויחשב כלא הזכיר מעין המאורע. או שכיון שיודע שאמר יעו"י אמרינן שאימת ר"ח עליו וודאי אמר "ראש חודש". [שלשתיהם אין הרגל לשון של ל' יום, ואיך משערים דבר כזה. וגם לא נדון כהרגל כל השנה כספק הזכיר יעו"י כי הרי כן פתח בה]. תודה רבה.
לכבוד הרב שלום,
אני ואשתי עברנו הרבה תלאות בנישואין שלנו, אין לי את הזמן והמקום לפרט, הרבה הרבה צרות ובעיות. יש רגלים לדבר שמישהו מהמשפחה עשה לנו משהו ביום של החתונה שהוא מעכב אותנו גם מבחינת להביא ילדים, וגם מבעיות של שלום בית, וגם מכל מיני בעיות אחרות שהתחילו לשנינו מייד עם החתונה. כללו של דבר הגיעו מים עד נפש, וכעת אנחנו עומדים לפני צומת דרכים. הצ'אנס האחרון שאנחנו מוכנים לתת לנישואי האלה זה רק אם נלך לרב שיקדש אותנו בצינעה בלי שאף אחד מהמשפחה ידע מזה, אולי אז יהיה סיכוי שהדברים יסתדרו, בפרט אם הנישואין יעשו בחודש אדר ב' שהוא מסמל מזל טוב לישראל.
השאלה היא האם אפשר להתגרש ולהתקדש באותו יום (כדי שאני או אשתי לא נצטרך לישון בבתים נפרדים, ואז המשפחה עלולה להרגיש בנו).
תודה. ארז.
לכבוד הגר"מ פנירי שליט"א.
רציתי להבהיר את שאלתי, שהנידון לא מחמת השעבוד החוקי של הדירה אלא מחמת ההקנאה ההלכתית של הדירה בהיתר עיסקא בצד של הפלגא פקדון, משכך אין כאן ענין לשעבוד, ולגבי מה שאין הדירה רשומה בטאבו אם כזה דבר לא נחשב קנין גם ההיתר עיסקא אינו יכול להועיל כלל.
לגבי מה שיש רוב יהודים ורוב הגויים אינם עוע"ז לדעת מיעוט הפוסקים דבכה"ג אין לא תחנם, לא זכיתי להבין מספיק שמניה אחת שייכת לגוי [שעוע"ז, ויש רבים כאלו] וממילא יש לו שותפות גמורה בדירה, וכי יש צד שהמוכר לשותפים שא' גוי לא עובר בלא תחנם???
אשמח גם לעורר בנושאים אחרים, היחודיות של שאלה זו היא שהשאלה היא ברמת הרבנים שמתירים היתר עיסקא ולא רק פשוטי העם שטועים, אשמח מאוד מאוד למענה.
בברכת התורה.
לכבוד הרה''ג שליט''א
אשה שבליל הטבילה אמרה לבעלה שלא הספיקה ללכת לטבילה, ושוב (אחרי תכ''ד) אמרה שהיא שוחקת וכן הלכה, באופן שלא היה מספיק האמתלא וכגון דלא היה דרכה לשחוק וכדו' , דהדין הוא דחייבת ללכת שוב לטבול (ולכ' לא מועיל לשאול את הבלנית דהרי דעת הרבה אחרונים דבשוייה אנפשיה לא נאמן אפ' במקום עדים).
האם היא יכולה לצאת מהבית חצי שעה ושוב לחזור לבית ולומר לבעלה שהיא כבר טהורה והלכה למקוה, אפ' שלא עשתה כן שוב, וההיתר משום דאליבא דאמת יודעת שבתחילה היא כן הלכה, רק דבעלה לא היה יכול להאמינה וכעת הדין נותן שהוא כן יכול להאמינה, א''ד היא מחוייבת ע''פ הדין לחזור ולטבול שוב.
ב"ה.
שלום כבוד הרב. הרב ענה לשאלתי גבי איך מקבלים שבת זמן רב קודם פלג המנחה של ר"ת, וענה שאנו חוששים לר"ת רק בדאורייתא אך העיקר להלכה כגאונים ודעימיה. אולם כוונתי בשאלתי היא שכיוון שלדידן ברכה לבטלה הוי איסור דאורייתא, המדליק נר שבת קודם 3 דקות מהשקיעה הראשונה נמצא שלפי ר"ת ברכתו על הנרות היא ברכה לבטלה, ואם חיישינן לר"ת בדאורייתא, היינו צריכים לכאורה להדליק נר בלא ברכה שהרי לשיטת ר"ת אנו מדליקים נר שבת בזמן שכלל א"א לקבל שבת ולהדליק בה את הנר.
אשמח לשמוע תשובת הרב שליט"א בעניין.
שלום לכבוד הגר"מ פנירי שליט"א
אני בפלורידה ארה"ב, אני מכיר פה שתי רבנים שאמרו לי שלמדו אצל הרב: הרב אורן פנחסוב והרב אריאל אדרי.
אני זה שנתיים שואל את הרב אורן פנחסוב, לאחרונה מישהו אמר לי בשם של הרב שיש לסמוך יותר על הרב אדרי שלמד לאחרונה אצל הרב, ואני דוקא שמעתי [שמועה לא יודע אם אמיתית, מישהו אחר אמר לי שהוא משיב רק על גודל של כתמים] שהרב אריאל אדרי משיב על מראות באפליקציה בפלאפון, וראיתי שבילקוט טהרה מתנגד לזה בתוקף.
הרב אורן פנחסוב ראוי להמשיך לסמוך עליו?
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30
מועדי המבחנים יתפרסמו בהודעה קולית שתישלח ממספר טלפון
בסביבות ר”ח תמוז (למועד אלול) ובסביבות ט”ו בשבט (למועד אדר)
בשל ריבוי הנרשמים איננו מתקשרים לכל אחד באופן אישי,
והאחריות מוטלת על כל נרשם לוודא שהוא מקבל את ההודעה!
כדי שתוכל לכתוב שאלת המשך לתשובה זו
עליך להתחבר או להירשם עם כתובת המייל איתה כתבת את השאלה המקורית.
בשעה טובה יצא לאור הספר “אפיקי מים”
על הלכות טהרה נדה וטבילה
מאת מורינו ראש בית ההוראה
הגאון הרב משה פנירי שליט”א
במהדורה עשירית משוכללת ומפוארת!