אשתי עשתה הפסק טהרה, ושטפה לפני זה את המקום בלי להכניס את האצבע. ואחרי 20 דק' בדקה והיה קצת דם, ואחרי 20 דק' בדקה שוב והיה ממש ממש קצת דם ברור. ואחרי 3 דקות בדקה שוב בלי לשטוף כלום, ויצא נקי לגמרי.
האם זה מועיל? שמצד אחד נראה ברור לנו מהכמות של הדם כל היום וגם של ההפסק שזה רק שאריות, בפרט שלא שטפה הכי הכי טוב, ומצד שני גם יצא נקי. או שכיון שההפסק הקודם לא הועיל ונקטינן שלא פסקה ולא תולים בשאריות, א"כ מה שבדקה את השלישי גם לא יועיל כי לא מוכיח שפסקה כי בדקה בסמוך לשני, ולא הספיק לצאת.
תודה רבה
שלום רב, הרב שלי אמר לי לשאול אתכם בנושא:
אני בן 42 ואשתי בת 38. יש לנו שלושה ילדים והאחרונה נולדה לפני כחודש וחצי. אשתי עם קרישיות בדם ובעיות הורמונליות, לכן עד כה השתמשה בהתקן ללא הורמונים ולפני כשנה כאשר החליפה אותו בחדש נוצרה בעיה רפואית באגן והיא התאשפזה לשבוע בבית החולים. מאז היא ללא התקן והיינו משתמשים בקוטל זרע בצורת דפים כאלו. למרות שימוש באמצעי זה, אשתי נכנסה להריון ונולדה ביתנו בשעה טובה. עכשיו מתעוררת הבעיה עם איזה אמצעי ניתן להשתמש שכן התקן לא אפשרי, כל שאר האמצעים עם ההורמונים לא אפשריים ועל קוטל זרע בכל צורותיו אשתי לא מוכנה לשמוע. אנחנו כבר איננו רוצים להוביא עוד ילדים לעולם ולא ופוחדים להתייחד. אשתי טבלה במקווה שלשום ואנחנו אובדי עצות. גם הרב שלי לא ידע איך להדריך אותי.... אשמח לתשובה או שיחה עם הרב.
שלום הרב.
בזמן אלול עסקנו בסוגיית מצוות ישיבה בסוכה וההלכות היוצאות מהכלל של תשבו כעין תדורו. אך נבוכנו בהגיענו ליחס של הפוסקים לגבי אכילת קבע ושינת קבע מחוץ לסוכה.
לכאורה נראה מהברייתא והגמ' בדף כח שכל הפעולות שאדם רגיל לעשות בביתו במהלך השנה הוא מחויב לצאת מביתו ולעשותם בסוכה (אכילה, שתיה, טיול ושינון.) וכך גם ראינו שכתבו הראשונים וכדברי הפסקי ריא"ז שגם ק"ש חייבת בסוכה אלא א"כ רגיל לקוראה בבית כנסת שיכול גם בחג לקוראה בבית כנסת אך אין היתר לקרוא בבית. וכן כתב המשנ"ב לגבי חובת הבדלה בסוכה מחמת "כעין תדורו" או מחוצה לה אם רגיל כך כל השנה. ואף ראינו פוסקים בודדים שכתבו כך לגבי המתנמנם בבית כנסת שאינו צריך ללכת לסוכה מפני "כעין תדורו" שרגיל כך כל השנה.
אך משום מה ביחס לאכילת קבע ושינתה ארעי (שחוששים שתחשב קבע) כתבו אחרת. שאף עם אדם רגיל לאכול קבע מחוץ לבית כגון שיוצא למסעדות, או שמחות שונות וכדו' אסור לו לאכול מחוץ לסוכה על אף שרגיל כך כל השנה. וכמו שכתב המג"א לגבי סעודת מילה. וגם הנימוק שכתבו הראשונים לאיסור שינת ארעי זה שגם שינה כזו יכולה להיות משמעותית לאדם כמו קבע, ולא נמקו בפשטות שאדם אינו ישן ארעי מחוץ לבית וכו'.
מחילה על אריכות הדברים. סמוכני שכבוד הרב יבין את שורש שאלתי. ויגלה עיני במאור התורה הק'.
תודה רבה ויישר כח עצום לרב! אופק בן עזרא
לכב' הרב שלום וברכה.
קליתי חצילים על הכיריים באופן ישיר ללא כלי מתווך. הבנתי שהמאכל פסול מאחר וחלב ובשר מתערבבים על הכיריים וצריך שיהיה כלי. האם אכן כך הדבר?
אציין שקליתי ביום ראשון, וביום שישי בישלתי בשר בסיר, ולא זכור לי מאכל חלבי שנשפך על הכיריים. אודה לתשובתך מה עליי לעשות עם החצילים שהכנתי? האם הם אסורים?
אנו זוג כבני 40+ עם 11 ילדים. לפני כשנה אשתי ילדה לראשונה בניתוח, שהיה ניתוח חירום בן כמה שעות, עם חתך T, ולאחריו אמרו לה שעדיף לא להכנס יותר להריון, ולכל הפחות למנוע שנתיים. בנוסף, לפני 3 חודשים היא עברה ניתוח לכריתת בלוטת רוק עקב גידול שפיר, וכעת הרופא אומר שאי אפשר יותר נובה רינג ושום דבר עם הורמונים.
בעקבות זאת אשתי לא בולעת כדורים יותר, ובכדי שלא להכנס להריון אנו דוחים את הטבילה בכמה ימים. כעת אנו מותרים בדרך כלל כשבוע וחצי, כי בהתחלה יש דימום קל, אחרי זה מחזור כשבוע, ואז שבעה נקיים, יוצא ימי טהרה בין שבוע לשבוע וחצי כך שאין מצב לקצר בעוד כמה ימים של איחור טבילה.
שאלתי היא האם ניתן לשמש בכיס על איבר הגבר? כי VCF הוא אמר שיש סיכון להכנס להריון, כמו כן אנו אשכנזים - ראיתי ברמ"א שמותר באקראי דרך איברים אפילו אם יוציא ש"ז, ובנו"כ ראיתי שכתבו שהרמ"א לא ראה את הזוהר.
מהי ההלכה באמת? ומה נקרא באקראי?
מפני מה לא עוברים על לאו דלא תחנם שאסור לתת לנכרי חניה בקרקע בא"י, כשמקנים בהיתר עיסקא את הדירה לבנק והיות ומניות הבנק נסחרות בבורסה שותפים בהם גם נכרים. [ואם נאמר שמהגויים הוא לווה בריבית קצוצה לאחר שהגוי ימכור את המניות לישראל יעבור לוקח המשכנתא על ריבית דאורייתא כמפורש בשו"ע]. אשמח עד מאוד לתשובת הרב שליט"א בענין זה שמטריד את מנוחתי מאוד.
שלום.
חיתנתי את הבת שלי לפני שלוש שנים, וכעת פונה אלי אחד שאומר שנתן לנו שרותי הגברה לחתונה ומחזיק שיק של אשתי, שיק שלא הופקד וללא שם המוטב, הוא גם שלח לנו תמונה של השיק - על פניו נראה כתב וחתימה של אשתי. אנחנו לא זוכרים מה היה ולמה אולי שלמנו לו במזומן וחיכה עד עכשיו שיעבור זמן ויבקש תשלום.
ביום החתונה הרבה כסף מזומן מסתובב בין הידיים ואי אפשר לזכור כל דבר.
הוא גם מאיים לפנות להוצאה לפועל...
ב"ה.
רציתי לשאול איך החוששים לשיטת ר"ת בשקיעה וצאה"כ מדליקים נרות שבת ע"פ הלוחות 20 ,30 ואף 40 דקות קודם השקיעה דידן, שנמצא שמדליקים זמן רב קודם פלג המנחה של ר"ת שיוצא 3 דקות בלבד קודם השקיעה?
ועוד תימה שכתב המשנ"ב בסימן רס"א ס"ק כ"ג שאם ידליק 20 דקות קודם השקיעה יצא י"ח כל השיטות (אף היראים), והרי לפי ר"ת אינם כדין, וכתב הביאוה"ל לחוש לר"ת משמע יותר מליראים.
אשמח מאוד לשמוע תשובת הרב בעניין.
לכבוד הרה"ג שלום וברכה!
אשמח אם הרב שליט"א יוכל לענות לשאלתי, והדבר יהיה לי לעזר רב.
אדם שהגיע לצימר ויש שם מנגל העומד לרשות המתארחים בצימר, האם יכול להשתמש במנגל? לכאורה יש חשש שמא השתמשו ברשת להכנת בשרים טרף או אף בשר וחלב רח"ל, אולם לכאורה מדובר על ספק דרבנן בלבד משום שהרשת אינה בת יומא, ועוד האם י"ל בא"י שרוב בשר כשר ואף יש עוד צד להקל? (כמובן שאלה זו היא בהנחה שהרשת עצמה נקייה וללא ממשות בעין)
אם נאמר שאסור וצריך הכשרה, מה ההכשרה הנדרשת לרשת זו? (שאלה זו היא אף במצב של רשת עם ממשום, והאם ממשות שרופה לגמרי נחשבת ממשות?)
אשמח מאוד אם יהיה לרב שליט"א זמן להאריך עם מקורות והדבר יהיה לתועלת רבה מאוד.
תודה רבה לכבוד הרב שליט"א,
אמיר גרינבאום.
שלום רב אל כבוד הרבנים.
כידוע שהביוץ תמיד מגיע כ 14 יום לפני שמגיע הווסת. השאלה היא:
1. האם יש מושג פעמיים בחודש ביוץ.
2. אם לוקחים פרימולוט נור שמאריך את הווסת, אך לא מעכב את תחילת הממלאה ונופצת, כי מיד תוך 3 ימים מסיום נטילת הכדור מגיע מחזור, הרי שהוא רק מעכב את הסוגרים שהדם יצא אך הדם מתמלא, דהיינו שלא שייך להכנס להריון כאשר יש דם , כי בהריון דם נעכר ונעשה חלב, ואילו כשממלאה הוא היפך דם.
לסיכום, האם לכאורה בנטילת פרימולט נור הביוץ נשאר באותו זמן בערך, דהיינו אישה שרגילה לראות ב 28 אז הביוץ ב 14 ועכשיו שהאריכה את הווסת ל 40 יום בעצם הביוץ היה כרגיל ביום ה14 אצלה כמו תמיד, או שאולי הביוץ יזוז, או שיש יותר מפעם אחת בחודש ביוץ ואז כשדוחים הווסת אולי בא פעם נוספת, מה שלא נראה לי.
בית הוראה ‘אפיקי מים’ בראשות הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט”א
נוסד בשנת תשס”ז בשכונת רמות בירושלים.
כיום משיבים מטעם בית ההוראה למעלה מ 300 רבנים, בכ -100 ערים ברחבי הארץ והעולם
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30
