לכבוד הרב משה פנירי שליט"א!
קראתי את תשובת הרב לגבי הלק ג'ל לאשה נשואה.
שואלת לגביי - אם אני רוצה לשים לק ג'ל ולבעלי אין זה משנה, אני נשואה לאברך, בנותי מתחנכות בבית יעקב ובני בת"ת, אני מאד רוצה לשמור על רוח הקדושה והטהרה אבל קשה מאוד העולם נהיה פתוח מאוד, נשים רבות חרדיות והכי צדיקות משלנו עושות זאת, העולם מתקדם מהר, הניסיונות התרבו וזה בהחלט מעניין אותי.
במידה ולא, האם זה שונה מאיפור???
אודה לדעת הרב לתשובה מקיפה בעניין, אשמח לדעת אחת ולתמיד מה הנכון.
תודה רבה על התשובות המחכימות באתר.
היה מקרה שלתוך תנור פתוח של לחמים, נכנסה יונה [לא ראו מה קרה, רק אחרי שאפו את החלות בתנור ביתי מצאו את היונה אפויה ליד התבנית] ואפו את הלחמים אתה.
שאלתי הם החלות נאסרו?
מו"ץ אחד התיר לדעת מרן, היכן יש מקור מפורש למקרה דידן שאוכל להגיד לו?
"אין צולין בשר כשרה עם בשר נבלה או של בהמה טמאה בתנור א', ואף על פי שאין נוגעים זה בזה. ואם צלאן, הרי זה מותר. ואפילו היתה האסורה שמינה הרבה והמותרת רזה. ואם התנור גדול שמחזיק י"ב עשרונים, ופיו פתוח, מותר לצלותם בו ובלבד שלא יגעו זה בזה. ואם אחד מהם מכוסה בקערה או בבצק וכיוצא בו, מותר לצלותם אפילו בתנור קטן ופיו סתום. הגה: וה"ה לבשר עם חלב נמי דינא הכי. (טור סימן צ"ז). ונוהגין להחמיר לכתחלה, אפילו בתנור גדול; ובדיעבד, להקל אפילו בתנור קטן. (ארוך כלל ל"ט ובתשובת ר"י מינץ ובהגהת ש"ד ואגור בשם מהרי"ל וטור בשם רשב"א שכן הסכמת רוב המורים והוא שיטת רש"י וה"ג ורי"ף ורמב"ם). ואם אפה פת עם בשר, אסור לאכלו עם חלב, אם יש לו פת אחר (שם). וכן אם עובד כוכבים אפה פת עם איסור, אסור לקנות אותו פת אם יש פת אחר, דכל זה מקרי לכתחלה. אבל אם אין לו פת אחר בריוח, מותר בשניהם, דזה מקרי לענין זה דיעבד. (אגור בשם ר"י מולין). י"א דאין מתירין ריחא, אפילו בדיעבד, אלא אם כן התנור פתוח קצת מן הצד או למעלה במקום שהעשן יוצא (שם בארוך). ובמקום הפסד אין להחמיר, בדיעבד (כי כן נראה מהפוסקים וכ"פ ב"י), אפילו סתום לגמרי".
אך מצד שני:
איך יונה מתה נכנסה לתנור? אם היא מתה צריך שמישהו יכניס אותה לתנור, שהרי לא יכולה ללכת לבד, ואם נפלה על הדלת היו רואים אותה כשסגרו את הדלת.
מרן היקל כאשר כל אחד מהמאכלים נמצא בנפרד, ואין חשש שנגעו זה בזה. אבל יונה, אם היא בחיים, כשהתנור מתחיל להתחמם מתחילה לרוץ ממקום למקום, עד שמתבשלת ומתה מהחום, ויש חשש גדול שמא נגעה בלחמים. ואפשר שכבר נזלו ממנה מיצים בזמן גסיסתה. גם נהגו להחמיר שב 45 מעלות זה כבר יד סולדת בו, ובחום כזה היונה מתרוצצת אבל עדיין יכולה לחיות?
אם מדובר ביונה חיה שנכנסה לתנור ונאפה עם הלחמים, נ"ל שיש חשש מאוד סביר שגוף האיסור נבלע בתוך הלחמים, או לפחות חלק מהם [וכמובן א"א לדעת באיזה]. האם אני צודק?
תודה.
לכבוד הרב שלום,
אני ואשתי עברנו הרבה תלאות בנישואין שלנו, אין לי את הזמן והמקום לפרט, הרבה הרבה צרות ובעיות. יש רגלים לדבר שמישהו מהמשפחה עשה לנו משהו ביום של החתונה שהוא מעכב אותנו גם מבחינת להביא ילדים, וגם מבעיות של שלום בית, וגם מכל מיני בעיות אחרות שהתחילו לשנינו מייד עם החתונה. כללו של דבר הגיעו מים עד נפש, וכעת אנחנו עומדים לפני צומת דרכים. הצ'אנס האחרון שאנחנו מוכנים לתת לנישואי האלה זה רק אם נלך לרב שיקדש אותנו בצינעה בלי שאף אחד מהמשפחה ידע מזה, אולי אז יהיה סיכוי שהדברים יסתדרו, בפרט אם הנישואין יעשו בחודש אדר ב' שהוא מסמל מזל טוב לישראל.
השאלה היא האם אפשר להתגרש ולהתקדש באותו יום (כדי שאני או אשתי לא נצטרך לישון בבתים נפרדים, ואז המשפחה עלולה להרגיש בנו).
תודה. ארז.
לכבוד הרה"ג משה פנירי שליט"א,
במסגרת תפקידי בחברה בה אני עובד, עלינו לחתום על הסכם התקשרות עם חברת תקשורת מסוימת.
שמתי לב שבהסכם כתוב המשפט הבא: "על הסכם זה יחולו דיני מדינת ישראל. סמכות השיפוט הבלעדית בקשר עם הסכם זה מוקנית לבתי המשפט של תל אביב יפו."
האם מותר לי לחתום על הסכם בו מופיע המשפט הנ"ל, או שיש בכך חלילה משום הודאה בערכאות?
בברכה ובברכת בשורות טובות בקרוב ב"ה.
שלום וברכה.
מחר יום ראשון ב אדר א אני צריכה לטבול, כרגע מוצ"ש אני ובעלי לא מדברים אני פגועה ממנו מאוד בנושא מסוים, לא נראה לי שהענין יפתר עד מחר וגם אם יפתר אני לא תוך שניה ירצה להתקרב.
בכללי בעלי בכל ויכוח אומר זה יוביל לפירוק הבית, אני יערב את ההורים, אנחנו צריכים עזרה. אני אומרת לו מה הקשר את ההורים אם צריך עזרה בוא נלך לייעוץ. הוא מסרב בכל תוקף, אין לו דמות שיכולה להשפיע עליו, היתה בעבר והקשר נהיה תלותי והזיק, כרגע בלי כלום לומד בבית כי חווה חוויה לא טובה מכולל שלא התאים לו. בכלל הוא מתחזק היה נוער נושר וחזר בתשובה, יש לציין שיש לנו תינוקת מתוקה אני ממש בתסכול מזה שהוא לא יוצא ועושה משהו עם עצמו. הוא אומר שהוא לומד בבית בכיף שלו וגם של על התינוקת ושטוב לו ככה הסברתי לו את כל הצדדים הוא אומר כן נכון אני צריך לצאת קצת זה רק זמני, שנה + היתה תקופה מאוד קשה שהיה צריך לנתק אותו מהרב שלו כי הקשר והתוכן לא היה מתאים בכלל!!!! זה היה שכן שלו שקרב אותו אבל לא היה מתאים לזה.
מה אני עושה??????? אני ממש אובדת עיצות.
לכבוד הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט"א.
רצינו לדעת מה ההוראה של הרב בענין אשה שראתה איך יוצא ממנה ליחה עם דם, דהיינו בזמן שישבה באסלה ראתה איך נופל ממנה ליחה שיש בתוכה טיפת דם פחות מכגריס, האם הדבר נידון ככתם וממילא לפי הפוסקים המקילים בודאי מגופה פחות מכגריס מותרת, או שדנים זאת כראיה עם הרגשה ואסורה??
יש לנו מקרה למעשה שמחכה לתשובה של הרב יישר כח גדול. שתזכו להגדיל תורה ולהאדירה.
רב אריאל גרויסמן - רב קהילת תורת משה - בואנוס איירס ארגנטינה.
לרב שליט"א
א' האם חיוב הבדיקה בעונת הוסת הוא חיוב בעצם, או רק כדי להתיר תשמיש. כי כל עוד לא בדקה מותרים בהרחקות. והאם ניתן להקל בזה באופנים מסויימים, לא לבדוק ולחכות בסבלנות ובינתיים לא להיאסר. וכן האם בדיעבד כששכחה ולא בדקה, חייבת עדיין לבדוק, כי רואה שעדיין לא בא, וכמובן בעונה בינונית יהיו אסורים לשמש ושאר ענייני פרישה כפי מנהגו.
ב' האם יש ענין להקפיד לבדוק בסופה ממש, או שיכול לפני השינה אם חל בלילה, או בבוקר אחרי הקימה.
ג' מה דעת הרב לענין מקלחת או בריכה בעונת וסתה.
ייש"כ גדול.
לכבוד הרב שלום!
ביום ראשון אשתי עשתה הפסק טהרה, לאחר לידה (תוך ימי טוהר), וההפסק יצא טהור, כך גם הבדיקות בוקר וערב של יום שני.
והיום (יום שלישי) הופיע כתם על בגד צבעוני, הכתם גדול מכגריס.
ראיתי בספר של הרב (אפיקי מים) שבמקרה זה יש לעשות שאלת חכם.
השאלה האם יש לעשות הפסק טהרה חדש, או שניתן להמשיך בשבעה נקיים?
תודה רבה
בס"ד
שלום לכבוד הרבנים.
אני בעל תשובה. לצערי אני מכור לשירים ובכלל לשירים לועזיים. ואם זה לא מספיק כחלק מזה גם לשירת נשים נוכריות בשפה לועזית (אין אני מבין את המילים).
הבנתי שאם לא ראיתי אותה אף פעם ואם אני לא מכיר אותה אז אפשר לשמוע?
אשמח להגדרה מה זה לא ראה אותה? כלומר במציאות? על צג במחשב? האם אי ראיית פניה, אלא רק חלקים מגופה זה נחשב שראיתי אותה?
ומה זה מכיר אותה? מכיר אותה אישית במציאות? או מספיק שקראתי את קורות חיה ברשת זה גם נחשב שאני מכיר אותה?
אשמח לעזרתכם בעניין, תודה ובשורות טובות!
הקמתי ביהכ"נ, היה בשכירות ולאחר כמה שנים קיבלתי קרקע ע"י העיריה והקמתי בנין. הכספים להקמת הבנין גויסו מההון העצמי, הלוואות מהבנק והלוואות פרטיות. מתוך כלל ההלוואות לקחתי הלוואות במשך כמה שנים מאחד ממתפללי ביהכ"נ, והסכום הצטבר עד מליון ש"ח, סוכם תאריך פרעון כשיהיו תורמים, ההלוואה היתה בעל פה.
השאלה האם מותר למלוה לקבל כיבודים, עליה כל שבוע, מזרח בבית הכנסת וכד' מחשש ריבית?
א. המלווה קיבל אותם כיבודים לפני ההלוואה.
ב. מה הדין באם מקזזים בשעת התשלום סכום מסוים עבוד הכיבודים?
ג. לשיטת הפוסקים המהרש"ג והאגר"מ אם אין שיעבוד הגוף רק שיעבוד נכסים אין איסור ריבית, ובנדון דידן תנאי תשלום ההלוואה ללא שיעבוד נכסים ושעבוד הגוף רק דשלב"ל - תורמים - האם יש חשש ריבית?
ד. ריבית דרבנן לצורך מצוה.
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30
כמידי שנה יפעל מוקד מיוחד למענה לשאלות הציבור בענייני הצום בשיתוף קופת חולים כללית
מעוניין לקבל קטעים קצרים ומחזקים בהלכה ובהשקפה? מלא את הטופס למטה והצטרף לאלפי המנויים!
על מנת לבצע תרומה טלפונית
יש לחייג למשרד בטלפון 02-571-2010 שלוחה 0
לחילופין תוכלו להשאיר את מספר הטלפון שלכם בטופס שלמטה
ואנו נחזור אליכם בהקדם!
על מנת לבצע תרומה בהוראת קבע בנקאית, יש לבצע את שני השלבים הבאים:
במידה ויש לכם גישה לאתר האינטרנט או האפליקציה של הבנק בו מתנהל חשבונכם,
יש להיכנס לחשבון ולחפש אחר האפשרות “הקמת הרשאה לחיוב חשבון” (פעולה זו נמצאת בדרך כלל בלשונית “עובר ושב”).
בעת הקמת ההרשאה תתבקשו להזין קוד מוסד. קוד המוסד של בית ההוראה הינו: 29282.
אין צורך להגביל את ההרשאה לזמן או לסכום, כי זה נעשה כבר מהצד שלנו.
במידה ואין לכם גישה לאתר הבנק, ניתן לבצע פעולה זו גם באמצעות חיוג למוקד השירות של הבנק שלכם, או באמצעות גישה פיזית לסניף שלכם.
לאחר שהקמתם את ההרשאה, יש צורך לשלוח לנו את פרטי החשבון שלכם כדי שנדע את מי לחייב…:)
לשם כך, מלאו את הטופס הבא בצורה מדוייקת:
שירות העברה בקליק מאפשר לכם לבצע העברה מיידית באמצעות ממשק חשבון הבנק שלכם.
הפרטים שתזינו בעת התשלום הם אלו שיופיעו ע”ג הקבלה.
כדי שנדע למי להוציא קבלה, מלאו את הפרטים הבאים: