שלום.
חיתנתי את הבת שלי לפני שלוש שנים, וכעת פונה אלי אחד שאומר שנתן לנו שרותי הגברה לחתונה ומחזיק שיק של אשתי, שיק שלא הופקד וללא שם המוטב, הוא גם שלח לנו תמונה של השיק - על פניו נראה כתב וחתימה של אשתי. אנחנו לא זוכרים מה היה ולמה אולי שלמנו לו במזומן וחיכה עד עכשיו שיעבור זמן ויבקש תשלום.
ביום החתונה הרבה כסף מזומן מסתובב בין הידיים ואי אפשר לזכור כל דבר.
הוא גם מאיים לפנות להוצאה לפועל...
שלחתי אתמול שאלה באתר בנוגע לכתם שהופיע אחר הפסק טהרה, הרב השיב על השאלה בבהירות אולם חלה טעות בפרטי המקרה מצידי.
שאלתי:
ביום ראשון אשתי עשתה הפסק טהרה, לאחר לידה, וההפסק יצא טהור, כך גם הבדיקות בוקר וערב של יום שני.
והיום (יום שלישי) הופיע כתם על בגד צבעוני, הכתם גדול מכגריס.
השאלה האם יש לעשות הפסק טהרה חדש, או שניתן להמשיך בשבעה נקיים?
הרב השיב:
כתם ע"ג בגד צבוע אינו מטמא, ומה שכתבתי באפיקי מים הוא משום שפעמים שהכתם גדול ויש לחוש שבא בהרגשה אך זה דוקא באופן שנמצא ע"ג תחבושת היגיינית או פד הספוג בשלושה גריסים של דם. ובמקרה שלך אין לחוש לזה ותמשיך בספירתה, אלא שמי שחשה הרגשת נזילה תניח תחבושת היגיינית או מגן תחתון ואם תמצא עליו כמות גדולה עליה להביאו לחכם.
לאחר בירור עלה, שאמנם לא הייתה הרגשת נזילה, אך מדובר אכן בכתם על פד ולא בגד צבעוני.
הפד כבר לא קיים להביאו לחכם, אך מאתמול ועד היום לא הופיעו שוב כתמים כלל.
מה עלינו לעשות?
יישר כח
שלום רב.
הורים שאמרו לבנם שהם מוכנים לתת לו הלוואה בסכום גבוה בתנאי שגם הורי אשתו יתנו הלוואה בסכום דומה, או כגון שאמרו שאם הורי האשה יתנו להם מתנה בסכום נמוך הם יתנו הלוואה בסכום גבוה.
על פניו זהו דבר מקובל בין הורים, אלא שנתעוררתי לזה מדברי הש"ך (סי' קס סוף ס"ק כ) שמשמע שההנאה שיש למלווה (ההורים) במה שהלווה (בנם) מקבל הנאה ממישהו אחר אסורה מדין ריבית (ובספר מלוה ה' ח"א עמ' קסא כתב שאינה ריבית קצוצה אלא ריבית דרבנן).
[ויעויין בשיו"ב שם שהעמיד הדין בקרוב שע"י שנתן האחר צריך הוא לתת פחות, ואפשר להביא מדבריו קולא וחומרא לנ"ד (ותלוי בביאור לשון "בקרוב שמחוייב לסייעו" האם הוא חוב ממש או מצד מצוות מבשרך אל תתעלם, וצ"ע)].
אשמח לחוו"ד מורנו הרב שליט"א.
היה מקרה שלתוך תנור פתוח של לחמים, נכנסה יונה [לא ראו מה קרה, רק אחרי שאפו את החלות בתנור ביתי מצאו את היונה אפויה ליד התבנית] ואפו את הלחמים אתה.
שאלתי הם החלות נאסרו?
מו"ץ אחד התיר לדעת מרן, היכן יש מקור מפורש למקרה דידן שאוכל להגיד לו?
"אין צולין בשר כשרה עם בשר נבלה או של בהמה טמאה בתנור א', ואף על פי שאין נוגעים זה בזה. ואם צלאן, הרי זה מותר. ואפילו היתה האסורה שמינה הרבה והמותרת רזה. ואם התנור גדול שמחזיק י"ב עשרונים, ופיו פתוח, מותר לצלותם בו ובלבד שלא יגעו זה בזה. ואם אחד מהם מכוסה בקערה או בבצק וכיוצא בו, מותר לצלותם אפילו בתנור קטן ופיו סתום. הגה: וה"ה לבשר עם חלב נמי דינא הכי. (טור סימן צ"ז). ונוהגין להחמיר לכתחלה, אפילו בתנור גדול; ובדיעבד, להקל אפילו בתנור קטן. (ארוך כלל ל"ט ובתשובת ר"י מינץ ובהגהת ש"ד ואגור בשם מהרי"ל וטור בשם רשב"א שכן הסכמת רוב המורים והוא שיטת רש"י וה"ג ורי"ף ורמב"ם). ואם אפה פת עם בשר, אסור לאכלו עם חלב, אם יש לו פת אחר (שם). וכן אם עובד כוכבים אפה פת עם איסור, אסור לקנות אותו פת אם יש פת אחר, דכל זה מקרי לכתחלה. אבל אם אין לו פת אחר בריוח, מותר בשניהם, דזה מקרי לענין זה דיעבד. (אגור בשם ר"י מולין). י"א דאין מתירין ריחא, אפילו בדיעבד, אלא אם כן התנור פתוח קצת מן הצד או למעלה במקום שהעשן יוצא (שם בארוך). ובמקום הפסד אין להחמיר, בדיעבד (כי כן נראה מהפוסקים וכ"פ ב"י), אפילו סתום לגמרי".
אך מצד שני:
איך יונה מתה נכנסה לתנור? אם היא מתה צריך שמישהו יכניס אותה לתנור, שהרי לא יכולה ללכת לבד, ואם נפלה על הדלת היו רואים אותה כשסגרו את הדלת.
מרן היקל כאשר כל אחד מהמאכלים נמצא בנפרד, ואין חשש שנגעו זה בזה. אבל יונה, אם היא בחיים, כשהתנור מתחיל להתחמם מתחילה לרוץ ממקום למקום, עד שמתבשלת ומתה מהחום, ויש חשש גדול שמא נגעה בלחמים. ואפשר שכבר נזלו ממנה מיצים בזמן גסיסתה. גם נהגו להחמיר שב 45 מעלות זה כבר יד סולדת בו, ובחום כזה היונה מתרוצצת אבל עדיין יכולה לחיות?
אם מדובר ביונה חיה שנכנסה לתנור ונאפה עם הלחמים, נ"ל שיש חשש מאוד סביר שגוף האיסור נבלע בתוך הלחמים, או לפחות חלק מהם [וכמובן א"א לדעת באיזה]. האם אני צודק?
תודה.
בחורה שהיתה צריכה לעשות הרבה עבודות מטעם הסמינר [רגיל] לשם קבלת תעודה, ועבודה אחת היא לא השלימה, והמורה טעתה ורשמה לה ציון כאילו היא עשתה אותה. האם מותר לה להתעלם ולשתוק. או שחייבת לגלות שלא עשתה. ואז יהיה לה ממש טרחה מרובה ללמוד חומר ארוך ולכתוב את כל התשובות ולשלוח אותה. [הזמן להגשת העבודה היא עוד יומיים וזה ממש זמן קצר לעבודה כזאת. ובפרט כשיש עוד עבודה ארוכה להשלים. וגם שמדובר בנשואה שיש לה הרבה עול הבית עליה. וזה ממש טרחה מרובה]. [לאמיתו, אין כאן שקר בעצם התעודה כי היא יודעת את החומר וכידוע שזה הכבדה ועבודה שנלמדת רק בשביל המבחן ובשלב זה כבר לא מוסיפה באמת]. נשמח לתשובה ממש בהקדם זה דחוף מאד!
שלום לכבוד הגר"מ פנירי שליט"א
אני בפלורידה ארה"ב, אני מכיר פה שתי רבנים שאמרו לי שלמדו אצל הרב: הרב אורן פנחסוב והרב אריאל אדרי.
אני זה שנתיים שואל את הרב אורן פנחסוב, לאחרונה מישהו אמר לי בשם של הרב שיש לסמוך יותר על הרב אדרי שלמד לאחרונה אצל הרב, ואני דוקא שמעתי [שמועה לא יודע אם אמיתית, מישהו אחר אמר לי שהוא משיב רק על גודל של כתמים] שהרב אריאל אדרי משיב על מראות באפליקציה בפלאפון, וראיתי שבילקוט טהרה מתנגד לזה בתוקף.
הרב אורן פנחסוב ראוי להמשיך לסמוך עליו?
בס"ד לכבוד הרב משה פנירי הי"ו שלום ואור.
בספר אבני שהם על הלכות נדה, סימן קצו סעיף ב עמ' תרנ"ו, מביא הרב (בשם הרב ב"צ אבא שאול) ראייה שמותר שיהיה פער של כמה ימים בין הפסק הטהרה לבין שבעת הימים הנקיים, מכך שהשו"ע קובע (קצו, ד) שאם "לא בדקה בכל הז', וביום השמיני בדקה ומצאה טהורה, אין לה אלא יום ח' בלבד ומשלמת עליו".
ולפי זה טוען הרב שמה שכתב בלחם ושמלה (שמלה, קצו ס"ק ז) שחובה ששבעת הימים הנקיים יהיו סמוכים להפסק הטהרה, היינו דווקא "לשיטת רב שסגי בבדיקה בתחילתן או בסופן, אבל להמצריכים תחילתן וסופן, יודה שאין צורך לסמוך" (לשון הרב שם בספר אבני שהם).
ולא הבנתי את דברי הרב, שהרי גם דברי השולחן ערוך סימן קצו סעיף ד' שצוטטו לעיל (בראייה בשם הרב ב"צ אבא שאול), נאמרו על פי שיטת רב שסובר שסגי בבדיקה בתחילתן או בסופן, וכפי שעולה בבירור מתוך דברי השולחן ערוך עצמו (בדעה הראשונה שהביא שם שהיא דעת רב), ולכן לכאורה המסקנה ההכרחית היא שדברי הלחם ושמלה אכן מנוגדים לדברי השולחן ערוך הללו.
אשמח מאד שהרב יאיר את עיניי. תודה רבה לרב.
שלום לכבוד הרב.
אני אחרי הפלה שהיתה בחודש 3, לפני 5 חודשים (במשך אותו הריון היו הרבה דימומים ולבסוף הפלה, אז אמרו לי שאין קשר למנוחה).
כרגע אני ב"ה בהריון בשבוע 11, ומתחילת ההריון היו מספר דימומים. לאחר בירור מסתבר שמדובר בהמטומה בגודל 60*20 מ"מ, לאחר הדימום השני הרופא נתן לי שבוע מנוחה (אני מורה במקצועי) ובאמת לאחר שבוע הדימום נספג בחציו, הרופא נתן עוד שבוע מנוחה ולאחריו (שלא כ"כ נחתי באמת) ההמטומה נשארה באותו גודל (35*25), הרופא נתן עוד 2 שבועות מנוחה ואמר לי לצאת לשמירת הריון.
אציין כי אני ממשיכה לעבוד יומיים קצרים מאוד בשבוע ואני מרגישה קצת מאמץ, ובאמת קשה לי לעמוד יותר מרבע שעה רצופה.
רציתי לשאול האם יש צורך אמיתי ביציאה זו או שזה רק שארגיש טוב יותר. אציין כי הרבה רופאים לא תומכים במנוחה במצב כזה וטוענים כי אין קשר.
תודה רבה.
נער העושה בר מצוה בימי ראשון או שני האם חייב לקרא שמו"ת של הפרשה הקודמת דהא ניתן להשלימן עד יום שלישי. או שבכלל לא נתחייב בפרשה זו. ומה הדין כשקרא בקטנות בשבת האם יצא יד"ח או שעכשיו רובץ עליו החיוב שלא קיימו בחד דרבנן. ובכלל יל"ד להפוסקים שצריכין לקרא כל הפרשות כסדרן (שאם לא קרא שבוע אחד ישלים בשבוע לאחמ"כ קודם הפרשה הקודמת) האם צריך להשלים כל הפרשות של לפני כדי לקיים המצוה של מכאן ולהבא בשלימות. וגם כאן יל"ד אם כן קרא בקטנותו, אי מהני לשיטה הנ"ל לקיים חציו (של הפרשות) בקטנות וחציו בחיוב. תודה רבה
לרה"ג שליט"א
א' אם הסכומים שנכתבו לא תואמים, שבאותיות נכתב מאה ואחד אלף דולר, ובמספרים מאה אלף דולר. האם זה בסדר לכתחילה ובדיעבד, וחתן שנשוי כמה שנים עם הטעות הזאת אם יש לכתוב כתובה חדשה?
ב' האם על כהן כדאי לכתוב אהרן הכהן או אהרן לבית משפחת כהן. וכן על לוי. ואיך ראוי לנהוג כשהמשפחה היא לא כהן ולא לוי, אבל החתן או הכלה כהן או לוי.
ג' איך מנהג הספרדים: כוס נפרדת לברכת אירוסין וברכת נישואין או כוס אחת.
ד' האם לכתוב המילה "עיר" קודם או רק את שם העיר.
ה' האם לנוסח הספרדים "חופה בקידושין" (ולא כאשכנזים "חופה וקידושין") משתנה גם המשמעות (לא גם חופה וגם קידושין, אלא חופה שנעשתה ע"י קידושין שלפניה), והאם יש הבדל בהגיה (כי הרי הב' אינה דגושה).
ו' האם ראוי למתוח קו עד סוף השורה בכל מקום ללא יוצא מן הכלל או רק במקום הסכומים.
ז' האם ראוי יותר לכתוב בכתיב חסר - שמנים, שמנה וכיו"ב.
ח' למה בסכום התוספת לא נהוג להקדים קודם היחידות ואח"כ העשרות כמו בתאריך, והיינו לכתוב - שניים וחמישים אלף דולר.
ט' למה בשנה לא מקדימים ארבע ושמונים אלא כותבים שמונים וארבע.
י' אם אין מקום בשורה מחמת מילות ההקדמה בתולתא שפירתא וכו' או שם ארוך האם ניתן להוסיף את השם בין השורות.
ייש"כ גדול...
בית הוראה ‘אפיקי מים’ בראשות הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט”א
נוסד בשנת תשס”ז בשכונת רמות בירושלים.
כיום משיבים מטעם בית ההוראה למעלה מ 300 רבנים, בכ -100 ערים ברחבי הארץ והעולם
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30
מועדי המבחנים יתפרסמו בהודעה קולית שתישלח ממספר טלפון
בסביבות ר”ח תמוז (למועד אלול) ובסביבות ט”ו בשבט (למועד אדר)
בשל ריבוי הנרשמים איננו מתקשרים לכל אחד באופן אישי,
והאחריות מוטלת על כל נרשם לוודא שהוא מקבל את ההודעה!
כדי שתוכל לכתוב שאלת המשך לתשובה זו
עליך להתחבר או להירשם עם כתובת המייל איתה כתבת את השאלה המקורית.
בשעה טובה יצא לאור הספר “אפיקי מים”
על הלכות טהרה נדה וטבילה
מאת מורינו ראש בית ההוראה
הגאון הרב משה פנירי שליט”א
במהדורה עשירית משוכללת ומפוארת!
