לכבוד הרב פנירי שליט"א.
אשה שעלו בה כל הסימנים של הגעת הוסת (עייפות, כאבי גב, הורמונים וכיוצ"ב) ואכן ההפרשות היו כעין הוסת דהיינו טיפין והולך ומתגבר כמעיין, ולאחמ"כ מתמעט והולך. אמנם כל מה שיצא ממנה היה מראה טהור. מה הדין בכה"ג? ומה הדין אם המראה היה צבע חום שטהור לדעת הרב עובדיה ? ומה הדין אם היה בה התקן מירנה?
שלום לכבוד הגר"מ פנירי שליט"א
האם ביום הטבילה של האשה מותר לבעל לעזור לאשתו בסידור המיטות:
1. לחבר את המיטות.
2. לצפות פוכים ולהציע סדינים.
3. לסדר לגמרי את המיטות לקראת שינה.
חשוב לציין שהיא עדיין מתארגנת בבית ולא טבלה, והאם כשהיא כבר הלכה למקוה הכל מותר?
תודה לכבוד הרב היקר, נהנים מאוד מהספר הנפלא והייחודי ביותר.
לכבוד הרב משה פנירי שליט"א
כבודו כתב בספרו אבני שהם סי' קפט סעי' יט, שאשה שיש לה מיחושים קבועים והם פוסקים רק לאחר יומיים מקבלת ווסת, הדין הוא שחוששת לג' חששות ולחומרא גם לווסת הגוף.
נשאלתי מה הדין באשה שבדקה עצמה וראתה שכל חודש בזמן הביוץ מרגישה דקירה ולאחר ט"ו ימים מקבלת את ווסתה, האם דינה כדלעיל.
שלמה הלוי (ברלין).
ב"ה שלום לכבוד הרב שליט"א.
אשמח לשמוע דעת הרב בנוגע לשימוש בסנני מים מהסוג המותקנים מתחת הכיור, אשר לכאורה בהם קשה להתיר מצד 'משמרת' משום שהמים יושבים שם משך זמן, ו'כוס' הראשונה של הסנן הם נעשים חומים ולא ראויים לשתיה כלל, וכן בסננים של ה'מיניבר' שהמים מעורבים בגרגירי הפחם ויושבים שם גם כן משך זמן, ובפתיחת המים בעצם נבררים המים מן הגרגירים.
שלום לכבוד הרב.
אני אחרי הפלה שהיתה בחודש 3, לפני 5 חודשים (במשך אותו הריון היו הרבה דימומים ולבסוף הפלה, אז אמרו לי שאין קשר למנוחה).
כרגע אני ב"ה בהריון בשבוע 11, ומתחילת ההריון היו מספר דימומים. לאחר בירור מסתבר שמדובר בהמטומה בגודל 60*20 מ"מ, לאחר הדימום השני הרופא נתן לי שבוע מנוחה (אני מורה במקצועי) ובאמת לאחר שבוע הדימום נספג בחציו, הרופא נתן עוד שבוע מנוחה ולאחריו (שלא כ"כ נחתי באמת) ההמטומה נשארה באותו גודל (35*25), הרופא נתן עוד 2 שבועות מנוחה ואמר לי לצאת לשמירת הריון.
אציין כי אני ממשיכה לעבוד יומיים קצרים מאוד בשבוע ואני מרגישה קצת מאמץ, ובאמת קשה לי לעמוד יותר מרבע שעה רצופה.
רציתי לשאול האם יש צורך אמיתי ביציאה זו או שזה רק שארגיש טוב יותר. אציין כי הרבה רופאים לא תומכים במנוחה במצב כזה וטוענים כי אין קשר.
תודה רבה.
לכבוד הרבנים החשובים שליט"א
בדין ברכת הנותן ליעף כוח כיצד אנו מברכים אותה הרי מרן בשו"ע (סימן מ"ו) כותב "יש נוהגין לברך הנותן ליעף כוח ואין דבריהן נראין" ולפי מרן אין לברך.
והרי קיבלנו הוראות מרן שפוסק כדעת הרא"ש שכל ברכה שאינה נזכרה בתלמוד אין מברכין אותה
והאר"י כותב שכן לברך.
ולכאורה כל מה שנהגנו בני הספרדים לברך זה בגלל האר"י וא"כ קשה הרי אנחנו בני הספרדים ובראשינו מרן רבינו הענק היביע אומר זי"ע ועוד פוסקים כי אומרים סב"ל נגד האר"י.
וא"נ שזה מנהג הרי קשיא לי שלכאורה הוא מנהג טעות שהרי מרן היבי"א פוסק בכמה פעמים שלא כהמנג וכדעת מרן השו"ע (לדוגמא בברכה על נרות שבת) ולכן נראה שנבטל לכאורה המנהג שהוא טעות.
וא"נ שמרן חזר בו הרי זה בדוחק רב ועצום שהרי מרן החיד"א כותב שאם מרן היה רואה דעת האר"י היה חוזר בו ולכאורה א"כ נאמר בכל ההלכות הכי. והכנסה"ג כותב ששמע ממישהו שמרן חזר בו בסוף ימיו ודי לנו במה שאנו רואים.
וא"נ שברה זאת מוזכרת בגאונים הרי בסידור רב האי גאון אינה מוזכרת.
וא"נ שהרי מוזכר בראשונים הרי קיבלנו שכל ברכה שאינה נזכרה בתלמוד אין מברכין אותה. ועוד שזה רק חמשה-שבעה ראשונים בלבד (ר"ד אבדרהם, סמ"ג, בעל העיטור, הטור, מחזור ויטרי ועוד)
והב"ח כותב (סימן מ"ו ס"ק ח') שגם לאשכנזים יורה שלא לברך ומ"מ אין למוחקה מהסידורים,
והגם שהגאון רבי אליהו מוילנא לא היה מברך כדאיתא בספר "מעשה רב"
וכבר אמרו שאין להקשות על מרן זי"ע משתי טעמים
א. כי בכל רגע שהיה כותב תשובה היה לפני כן יושב ומעביר את כל התורה מול עיניו.
ב. כי מרן כדרכו בקודש לא משאיר את המעיין בדברי תימה, אלא תמיד מפרש דבריו מבלי שיצטרך לביאור, ואם היה כאן קושיא גדולה לא היה נמנע מרן מלכתוב הטעם. אמנם אני לא מחפש להקשות על מרן אלא להבין דעתו בלבד.
השיב לי הגר"ח רבי שליט"T וז"ל "ועיין שו"ת יבי"א ח"ד סימן כ"ה ס"ק י"ד. שמיישב את הכל. וע"ש לא רק אם היה רואה אלא במציאות היה שמרן הב"י חזור בו. ע"ש.
וגם לישב חקירה גדולה, אם האר"י ז"ל זיע"א כוחו כמו תנא וכן אם קיבלנו את האר"י ז"ל. כמו קבלת מרן הב"י, או לא. כ"ז פלפולים ידועים ועכ"פ למעשה מברכים הנותן ליעף כוח וכנראה שזה משמיים נוצר מצד כזה אשר כל עם ישראל מברכים ברכה זו. ויש בזה חיזוק גדול באמונה. והתרגום (ישעיה מ. כ"ט) מבאר שהכוונה לצדיקים שעייפים מלימוד תורה נותן חכמה. וכן ביבי"א ח"ד סימן י"ח ס"ק א'. תורה מתשת ודע זה רק בהתחלה עי"ש. ויש לכוון בברכה זו ולבקש בלב כח לתורה וזיכו הרבים וקידוש השם תמיד. ועיין יבי"א שם בהוצאה החדשה בגליון בסוף הסימן על מעלת זיכו הרבים. ומה מעיד מרן זיע"א על עצמו.
בברכת התורה חיים רבי עיה"ק חולון"
וקשיא לן הרי זה מנהג טעות לכאורה וגם מה שייך לומר שזה מן השמיים.
הרה"ג שבתי לוי השיב לי וז"ל "במש''כ לשאול מדוע מברכין ברכת הנותן ליעף כח שהוא נגד השו''ע, עיין במש''כ בספר ברכת ה' ח''ד פ''ד סימן מח ובהערה 161, דמנהג זה מבוסס על מש''כ החיד''א (סימן מו אות לא) שמעיד שכך נתפשט המנהג ע''פ האר''י וגם מעידים שמרן חזר בו בסוף ימיו, וכ''כ גם בספר מטה יהודה, שרבים כך נהגו ומרן חזר בו בסוף ימיו. ובכה''ג אמרינן במקום מנהג שנתפשט לא אמרו סב''ל, אולם שאני נרות שבת שלא התפשט מנהג זה לנהוד כהרמ''א, וגם יסודתו היתה בטעות כי מדוע ננקוט רמ''א ונעזוב דברי השו''ע. משא''כ הכא נהגו כדעת האר''י ואין זה בטעות, ובמקום מנהג לא אמרינן סב''ל. והבן."
וקשה שלפי אחיו בכלל לא אומרים סב"ל נגד האר"י
ועוד שהרי גם יסדות מנהג לברך הנותן ליעף כוח הוא טעות.
ועוד השיב הרב יחיאל ברדא נר"ו
שלום וברכה,
בנוגע לשאלתכם בדין ברכת הנותן ליעף כח, שלכאורה יש לפסוק סב"ל נגד דברי האר"י ולומר שהמנהג לברך הוא בטעות. הרי זה ביאור דברי מו"ר הגר"ד יוסף שליט"א: אף שמצינו בכ"ד שאומרים על מנהג שיסודו בטעות ויש לבטלו, הרי זה דוקא באופן שאין לו סמך אמיתי בהלכה. משא"כ בנדו"ד שיש מקור לזה מדברי חלק מן הראשונים. ומה שהמנהג הוא נגד דברי השו"ע, אינה סיבה לבטלו, וכמו שמצינו במקומות רבים, שמנהג שקדם לפסק השו"ע, ויש לו יסוד בראשונים או פוסקים, יש לקיימו אף אם הוא נגד דברי השו"ע [ולדוגמא נציין לדברי השו"ע או"ח סי' רנ"ז ס"ח, בענין הטמנה בדבר המוסיף הבל ע"י דבר אחר, שאין אנו נוהגים כדבריו, וכמו שהעיר בזה כבר מרן זיע"א בשו"ת יבי"א].
בברכה מרובה
הרב יחיאל ברדה וכו'"
וגם כאן קשיא לי שהרי זה מנהג טעות ויסדתו בכמה ראשונים בודדים.
וחתנא דבי נשיאה הגאון ר' אהרון בוטבול השיב וז"ל
שלום וברכה!
כשיש מנהג שיסודו בהררי קודש ונהגו בו בכל הדורות ברצף, דור אחר דור, אין לבטלו בשום פנים ואופן.
הוכחה לדברנו שמהר"ם בן חביב פוסק להקל בדיני הטמנה ושהיה נגד מרן וטען שכך נהגו הספרדים, ועוד כמה דוגמאות.
ואולם המנהג שנהגו במרוקו לברך על הדלקת נרות לאחר ההדלקה לא התברר שהיה מנהג הספרדים מקדמא דנא, אלא להיפך.
בברכת הנותן ליעף כח, כל חכמי הספרדים נהגו לברך ברציפות בכל הדורות ממרן הב"י ועד דורנו.
בברכה
אהרן בוטבול"
וגם כאן קשיא לי שהרי המנהג שהיה בהדלקת נרות הוא לאר רק במרוקו ומסתמא היה לו סמך בהלכה ואע"פ כן ביטלנו.
בברכת התורה
האוחז בשולי גלימתו האדורה של גדול הדורות מרן זי"ע
שלום.
אשתי לא הצליחה להטהר כבר 7 שבועות בגלל כתמים. בשני בערב עשתה הפסק טהרה, אך היום מחמת בלבול שכחה לבדוק ביום, ובדקה כמה שעות אחר צה"כ.
האם ניתן לצרף את שיטת הראב"ד והרמ"א (קצו ד) שבדיקת לילה הוי בדיקה, וכן את שיטות רוב הראשונים שהלכה כרב שסופן אע"פ שאין תחילתן, וכן שיטת הדגמ"ר שאפילו בשני אמצעיים סגי, ולהורות לה לבדוק עכשיו, וכן בימים הבאים ותטבול בשני בערב כמתוכנן?
תודה.
לכבוד הרב שלום!
ביום ראשון אשתי עשתה הפסק טהרה, לאחר לידה (תוך ימי טוהר), וההפסק יצא טהור, כך גם הבדיקות בוקר וערב של יום שני.
והיום (יום שלישי) הופיע כתם על בגד צבעוני, הכתם גדול מכגריס.
ראיתי בספר של הרב (אפיקי מים) שבמקרה זה יש לעשות שאלת חכם.
השאלה האם יש לעשות הפסק טהרה חדש, או שניתן להמשיך בשבעה נקיים?
תודה רבה
שלום וברכה! הבנתי שלפי הספרדים אין אפשרות ודיעה שניתן לעשות חדר יחוד בלי כיסוי ראש לכלה. ושאלתי האם חיב כיסוי ראש מלא כנשואה או אפשרי גם תוספות שיער? ב' האם יש אפשרות לעשות חדר יחוד ללא עדים או כל אופציה אחרת כדי לפטור את הבעיה. והאם יהיו מותרים אז במגע וכו'. ג' אם לא עושים חדר יחוד האם מותרים במגע כרגיל, או רק בבית. תודה רבה!
לכבוד הגר"מ פנירי שליט"א
האם מותר לאשה שרואה הכתמות ביום וסתה לא לבדוק כדי להישאר מותרים מבחינה חו"נ ועזרה פיזית מהבעל? (בעמ' נח בספר נראה שא"צ בדיקה לנשים מסוימות, ובאופן כללי התפשט המנהג להחמיר, לפיכך השאלה האם מותר באופן שלא ישמשו בימים אלו אא"כ יבדקו). והאם כבוד הרב דיבר על הנקודה הזו בספרו הנפלא?
יישר כח.
לכבוד הרה''ג שליט''א.
האם צריכים להיות ערניים לחוש ולחשבן דלמא האשה קובעת וסת לסירוג של כמה חודשים אפ' שיש לה עוד ראייות באמצע ביום אחר, ולמשל דראתה ביום ט''ו לחודש ואחרי ד' חודשים חזרה לראות כן, וכך ג''פ, אלא דבחודשים שבינתיים ראתה ביום אחר כגון ביום כ' וכ''ג וכדו'? וא''כ עד כמה חודשים יש לנו לחוש לכך (והאם צריכים לשמור הלוחות של שנים אחורה)?
שלום לכבוד הגר"מ פנירי שליט"א
אני בפלורידה ארה"ב, אני מכיר פה שתי רבנים שאמרו לי שלמדו אצל הרב: הרב אורן פנחסוב והרב אריאל אדרי.
אני זה שנתיים שואל את הרב אורן פנחסוב, לאחרונה מישהו אמר לי בשם של הרב שיש לסמוך יותר על הרב אדרי שלמד לאחרונה אצל הרב, ואני דוקא שמעתי [שמועה לא יודע אם אמיתית, מישהו אחר אמר לי שהוא משיב רק על גודל של כתמים] שהרב אריאל אדרי משיב על מראות באפליקציה בפלאפון, וראיתי שבילקוט טהרה מתנגד לזה בתוקף.
הרב אורן פנחסוב ראוי להמשיך לסמוך עליו?
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30