שלום רב.

א) תחילה אבאר בקצרה דין הכשרת רשת המנגל כשנשתמשו שם באיסור ודאי, ואח''כ נבאר הדין להלכה ולמעשה בנדון שלפנינו.

רשת שהשתמשו באיסור ודאי כבשר טרף צריך הכשר בליבון חמור כדכתיב בתורה בפ' מטות (לא כג) 'כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש'. והכי תנן בע''ז (עה:) הלוקח כלי תשמיש מן העכו''ם את שדרכו ללבן באור ילבן באור, השפוד והאסכלה מלבנן באור. וכן נפסק להלכה בשו''ע (או''ח סי' תנא ס''ד ויו''ד סי' קכא ס''א), ע''ש. והיינו ליבון חמור עד שיהיו ניצוצות ניתזין מהם וכמבואר בשו''ע (סי' תנא ס''ד).

ובזמנינו אנו אין אנו רואים ניצוצות ניתזים, והטעם לזה כיון שהניצוצות הן בעצם הטעם הבלוע בכלי שנהפך לפחם ומוציא ניצוצות, וכיום כשמייצרים הכלי מתכות דוחסים את החומר מאוד, ויש פחות אויר בתוך גוף הכלי ולכן הטעם שנבלע בו הוא מעט מאוד ולכן כשמחממים הכלי בחום גבוה אין ניכרים ניצוצות כלל כי יש מעט מאוד טעם שנהפך לפחם, ועכ''פ אם מגיע החום לכ-400 מעלות מספיק שיהפך כל הטעם לפחם, ויש מחמירים עד 480 מעלות, וכאשר מבואר כל זה בספר מעדני אשר – איסור והיתר (סי' קנט) להרב אשר צבי לונצר שליט''א. – והיות וכמעט מן הנמנע להגיע לחום כזה, וגם אי אפשר לדעת אם הגיע לחום כזה כמו בזמנם שהיו רואים ניצוצות ניתזים וזה סימן שהכלי הוכשר, אשר על כן אנו נמנעים מלהכשיר רשת שנטרפה ומורים לקנות רשת חדשה.

וכל זה בהשתמשו בה איסור כנ''ל, דבאיסורא בלע צריך ליבון חמור, אבל אם השתמשו בה לבשר וחלב בלא להפריד ביניהם, מספיק ללבן הרשת בליבון קל או הגעלה כיון דהיתרא בלע. וכמבואר בשו''ע (או''ח סי' תקט ס''ה) ועי' היטב בשו''ע הרב (סי' תנא סי''ג וסכ''ה) ובשו''ת אור לציון (ח''ה פכ''ג ס''א). ויש בזה אריכות דברים ואכמ''ל.

ולענין הממשות שנשאר בכלי – יש לשפשף היטב עם צמר פלדה שלא ישאר שום ממשות על הכלי ומה שנאשר רושם שחור אינו כלום וכמ''ש בשו''ת שאילת יעב''ץ (ח''א סי' צג), ע''ש.

ב) וכל זה בנשתמשו בה בוודאי באיסור (וכגון רשת של נכרי), אבל כשיש ספק אם נשתמשו בה באיסור, וכגון בצימרים בארץ ישראל שהוא ספק ואין שום ודאות שהשתמשו באיסור, ומה גם כי רוב הבשר בארץ ישראל הוא בשר כשר עכ''פ, א''כ עלינו לדון הרשת בצימרים כספק איסור ולא כוודאי. ומעתה אם לא ידוע שהשתמשו בה תוך מעת לעת יש לדון בזה כספק דרבנן לקולא ולהתיר הרשת גם בלא הכשר כלל, דהא לא אסרה תורה אלא קדירה בת יומא בלבד וכדאיתא בע''ז (סז: עה:), ומדרבנן הוא דאסרו שאינה ב''י אטו ב''י כדאיתא התם (עו.), וקדירה שבשלו בה ספק איסור יש להתירה באינה ב''י כיון דהוי ספק דרבנן לקולא (והיינו דוקא בלא נודע הספק עד לאחר מעל''ע וכנדון שלפנינו), ועי' ב''י (יו''ד סי' נז סכ''א ד''ה ומצאתי כתוב), ושו''ת רעק''א (מהדו''ק סי' עט), ופת''ש (יו''ד סי' קי ס''ק יט), ושיו''ב (יו''ד סי' נה סק''ג), ושו''ת יבי''א (ח''י יו''ד סי' נח אות כ).

ולכן נראה שינקה היטב כל הרשת שלא ישאר שום ממשות, ואז יבעיר אש גדולה וילבן הרשת כמה שיוכל, ותו אין להחמיר כיון שמעיקר הדין יש לצדד ולהקל בזה בלא הכשר כלל כיון דאינו אלא ספק. (וטעם שהחמרתי ללבן מה שאפשר עכ''פ הוא מתרי טעמי, א – שיש לחוש לתערובת בשר וחלב ובשביל זה סגי בליבון קל וכנ''ל, ב – כיון דיש לחוש שברבות השנים היה בצימר זה נכרי אחד שהשתמש בה איסור, אבל היות ועדיין אינו אלא ספק אין להחמיר כל כך).

וכל זה אם לא ידוע שהשתמשו בה בתוך מעל''ע, דאז אזלינן בתר כללא דסתם כלים אינן ב''י וכמבואר בשו''ע (יו''ד סי' קכב ס''ו), אבל אם ידוע שהשתמשו בה תוך מעל''ע אין להתיר בלא הכשר דהא הוא ספק דאורייתא.

ג) העולה לדינא בס''ד, מי שמגיע לצימר בארץ ישראל ורוצה להשתמש ברשת המנגל ואינו יודע אם השתמשו בה טרף וכן אינו יודע אם השתמשו בה בתוך מעת לעת, ינקה את הרשת היטב היטב בשפשוף חזק ויבעיר תחתיה אש גדולה עד שיתחמם היטב כמה שיוכל, ואז ישתמש בה. ויותר טוב אם יוכל להשיג רשת חדשה ולהטבילה ויצא מכל חשש.

ואם השתמשו ברשת באותו יום ואינו יודע אם ישתמשו בבשר כשר או לא, וכן אם יודע שהשתמשו פעם בבשר טרף, אין לנו דרך להתיר להשתמש ברשת, וצריך להשיג רשת אחרת, כיון שקשה מאוד להכשירה בליבון חמור וכמו שביארנו בס''ד.

ראוי לציין שכל האמור הוא במקרה של 'ספק', אבל אם 'קרוב לודאי' שהיה שם חילוני או נכרי שהשתמשו בטרף אין להקל וצריך להשתמש ברשת חדשה. (דכל שהוא קרוב לודאי לא אמרינן ביה ספק דרבנן לקולא). ולכן הכל תלוי לפי המציאות, מי התארח במקום ועד כמה הבעלים אחראים על שמירת הכשרות.

ואבקש מחילתו על שנתעכב הדבר עד כה מחמת טרדות מרובות, ואיתו הסליחה, ויזכה לגמר חתימה טובה ושנה טובה ומבורכת.

הצעיר ישראל א. ב. סיתהון דבאח ס''ט

בעמח''ס ישיר ישראל

מו''ץ בבית הוראה אפיקי מים בראשות מו''ר מהר''ם פנירי שליט''א