מעשה בחזן שאחר שבירך על ספירת העומר התבלבל ביום וספר ספירה אחרת, והקהל הרעיש לתקנו (ב נו... נו...) בלא לומר את המספר הנכון, והחזן ניסה לתקן ושוב לא אמר את המספר הנכון רק אחר כמה פעמים. והשאלה אם כל המספרים שאמר בין הברכה למספר האמית הוו הפסק בין הברכה למצוה ויצטרך כה"ג לספור שוב, או שהכל בכלל המצוה (כי ניסה והתעסק להגיע למספר האמיתי) ולא הוי הפסק.
אל כבוד מעלת החכם השואל שיחיה השלום והברכה,
אם טעה לגמרי וספר מניין שגוי ואחר זמן נזכר פשיטא שחוזר ומברך וסופר, ואם נזכר תוך כדי דיבור ותיקן המספר שפיר יצא בתיקונו זה כמש"כ הפוסקים בסימן תפט עי"ש בכה"ח ועוד, ומינה נבין שלאחר כדי דיבור אינו מועיל כלל ויש לו לחזור ולברך, ומה שרציתם לדמות זה מסברא שכיון שעוסק בעניין המצוה הזו לא יחשב הפסק, הנה דין זה אמת לענין שאם בירך ברכת המוציא ובין הברכה לטעימה נצרך לבקש מהמסובים מלח ולפתן כו' כיון שמדבר מענין הברכה אינו הפסק דיעבד כמפורש בשו"ע סי' קסז ס"ו עי"ש, ובזה אף אם דיבר משך זמן יותר מתוכ"ד אינו מעכב כלל וכמו שאם שוהה בין הברכה לאכילה יותר מתוכ"ד וכיוצ"ב אינו מעכב,
אכן בנושא דידן הדבר שונה כי המברך אם יפסיק בשתיקה יותר מתוכ"ד או אפילו אם ישאל את חבירו כמה לספור בזה אף שמפסיק יותר מתוכ"ד שווה דינו למפסיק בין המוציא לטעימה כנ"ל, אבל כשספר אחר הברכה ספירה שאינה נכונה הנה הברכה חלה על הספירה ההיא ובזה הדין שרק תוכ"ד יוכל לתקן ולבטל את דיבורו הקודם ולחתום הברכה בצורה נכונה או לספור את הספירה הנכונה אבל משעבר שיעור כדי דיבור לא יוכל לבטל האמירה ההיא והברכה חלה עליה ולכן יצטרך לברך מחדש ולספור הספירה הנכונה, ואין מועיל כאן כלל מה שהיה ההפסק בינתיים מעניין הברכה שהרי אפילו אם יפסיק בשתיקה בין הספירה המוטעית לנכונה לא יועיל לו וכל שעבר שיעור כדי דיבור אי אפשר לתקן ולשנות דיבורו הקודם וכאילו ספר שניהם ובירך ואמר היום חמשה ימים - ששה ימים שאין כאן ספירה ורק בתיקון שתוכ"ד חשיב שמבטל ומתקן הדיבור הקודם ולא כמוסיף דיבור חדש.
אכן כל שאלתך תתכן רק כשלא ספר כבר את המנין הנכון שבזה יברך מחש אבל אם כבר ספר כמו שתיקנוהו שוב אינו מברך כלל שהרי קי"ל דברכות אינן מעכבות ואף אם ספר בלא ברכה שוב אין לו לברך ולספור.
גם יש לדעת שמותר לנשאלים להשיב לשואל את היום שאוחזים בו אף שהם לא ספרו עדיין שכל שאינם אומריפ תיבת 'היום' אינו בגדר ספירה באופן שאם שואל את חבירו כמה היום לעומר וחבירו משיבו ששה ימים וכיוצ"ב יוכל אח"ח לברך ולספור כדין כיון שלא יוצא בזה יד"ח ספירה כלל כמבואר כל זה במ"ב סי' תפט סק"כ עי"ש.
ועוד יש לך לדעת ששיעור תוכ"ד יש למנותו מעת סיום טעותו ולא מתחילתה כגון שחתם אדם בא"י מלך אוהב צדקה ומשפט בעשרת ימי תשובה וצריך לתקן ולחתום המלך המשפט שאין אנו אומרים להחשיב את תיבות הטעות 'אוהב צדקה ומשפט' מכלל שיעור התיבות דשלום עליך רבי ולומר שכבר עבר שיעור תוכ"ד ויצטרך לברך מחדש אלא מתחילין לחשב שיעור הזמן דתוכ"ד שהוא אמירת שלום עליך רבי מעת שסיים לומר את טעותו וממילא מסיום תיבת ומשפט יש לאדם שיעור זמן של אמירת שלום עליך רבי לתקן את דיבורו ולחתום המלך המשפט, ומבואר זה במ"ב סי' תקפב ס"ב סק"ז עי"ש ודו"ק.
בכבוד רב
יעקב פנירי.
ייש"כ גדול לרב על התשובה המחכימה והישרה בענין "הפסק בספירת העומר". רק מה שהביא הרב שליט"א שמותר לקהל לתקן את החזן לומר לו את היום הנכון, וציין למ"ב שמי שענה לחבירו בלא תיבת היום יוכל לחזור ולספור. שאלתי שמא הוא רק בדיעבד אם ענה ומהי"ת לעשות כן לכתחילה? תודה רבה
לכבוד מעלת הרה"ג שליט"א
שמחתני בדבריך ומיני ומינך יתקלס עילאה ללון בדבר הלכה עולמים אכי"ר,
מה ששאלת אם הוא לכתחילה הנה המשנ"ב התיר זה לכתחילה וכתב 'לית לן בה' שהוא לשון היתר גמור ולא סייג דבריו כלל, אכן צדקת בדבריך מאחר ודעת הא"ר שאף אם לא אמר תיבת 'היום' יצא [הביאו בשעה"צ שם עי"ש] ולכן כתב בכה"ח שם שעדיף ליזהר ולהשיבו שאתמול היה כך וכך ולא לומר כמה היום, אבל עיקר הדין כהמ"ב ולכן מי שאמר סתם כמה המספר לעומר באותו יום בלא תיבת 'היום' צריך לחזור ולספור העומר בברכה כמבואר באורל"צ פט"ז ובחזו"ע הלכות יו"ט עמוד רמח עי"ש.
והיה שלום,
יעקב פנירי.
בית הוראה ‘אפיקי מים’ בראשות הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט”א
נוסד בשנת תשס”ז בשכונת רמות בירושלים.
כיום משיבים מטעם בית ההוראה למעלה מ 300 רבנים, בכ -100 ערים ברחבי הארץ והעולם
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30
כדי שתוכל לכתוב שאלת המשך לתשובה זו
עליך להתחבר או להירשם עם כתובת המייל איתה כתבת את השאלה המקורית
או התחבר באמצעות שם משתמש וסיסמה:
