שלום וברכה.

טעם למדקדקים להחמיר על עצמם שלא למכור חמץ גמור או תערובת חמץ, הוא מכיון שעיקר התקנה למכור חמץ לגוי נעשה כשיש הפסד מרובה מה שלא שייך בכל אדם פרטי. בנוסף סומכים כיום על כמה עניינים התלויים במחלוקת הפוסקים, כמו אם צריך להוציא את החמץ חוץ לביתו, מסירת מפתח לגוי, פירוט המוצרים. בכל זה יש טעם למחמירים, על אף שמעיקר הדין ודאי שהמכירה חלה.

מ"מ גם למחמירים הנ"ל, כשקונה חמץ לאחר פסח, מבעל חנות שמכר לגוי חמץ גמור, מקילים יותר, משום שחמץ לאחר הפסח איסורו מדרבנן. וכמבואר באור לציון (ח"ג. פ"ט ה"ה).