קנית חמץ גמור שנמכר לגוי
השאלה
הרבה מאד מקפידים למכור לגוי רק תערובת חמץ ולא חמץ גמור (אא"כ בהכרח), ורציתי לשאול מה טעם הדבר.
והאם מותר לקנות מהחנוית חמץ שהם מכרו אותו, וא"כ מה ההבדל אם אני מוכר או הם. ונפ"מ לענין דיעבד שכבר מכרתי לגוי האם אפשר להשתמש אחרי פסח או ראוי להימנע (כשלא בהכרח).
התשובה
שלום וברכה.
טעם למדקדקים להחמיר על עצמם שלא למכור חמץ גמור או תערובת חמץ, הוא מכיון שעיקר התקנה למכור חמץ לגוי נעשה כשיש הפסד מרובה מה שלא שייך בכל אדם פרטי. בנוסף סומכים כיום על כמה עניינים התלויים במחלוקת הפוסקים, כמו אם צריך להוציא את החמץ חוץ לביתו, מסירת מפתח לגוי, פירוט המוצרים. בכל זה יש טעם למחמירים, על אף שמעיקר הדין ודאי שהמכירה חלה.
מ"מ גם למחמירים הנ"ל, כשקונה חמץ לאחר פסח, מבעל חנות שמכר לגוי חמץ גמור, מקילים יותר, משום שחמץ לאחר הפסח איסורו מדרבנן. וכמבואר באור לציון (ח"ג. פ"ט ה"ה).
התשובות באתר נכתבו על מקרה מסוים. כל מקרה לגופו — אם המקרה שלכם שונה במשהו, שלחו שאלה.
