...
אכילת קבע מחוץ לסוכה כדרכו בחול

שלח שאלה לרבני בית ההוראה

אכילת קבע מחוץ לסוכה כדרכו בחול
מועדים
5/10/2023

שאלה:

שלום הרב.

בזמן אלול עסקנו בסוגיית מצוות ישיבה בסוכה וההלכות היוצאות מהכלל של תשבו כעין תדורו. אך נבוכנו בהגיענו ליחס של הפוסקים לגבי אכילת קבע ושינת קבע מחוץ לסוכה.

לכאורה נראה מהברייתא והגמ' בדף כח שכל הפעולות שאדם רגיל לעשות בביתו במהלך השנה הוא מחויב לצאת מביתו ולעשותם בסוכה (אכילה, שתיה, טיול ושינון.) וכך גם ראינו שכתבו הראשונים וכדברי הפסקי ריא"ז שגם ק"ש חייבת בסוכה אלא א"כ רגיל לקוראה בבית כנסת שיכול גם בחג לקוראה בבית כנסת אך אין היתר לקרוא בבית. וכן כתב המשנ"ב לגבי חובת הבדלה בסוכה מחמת "כעין תדורו" או מחוצה לה אם רגיל כך כל השנה. ואף ראינו פוסקים בודדים שכתבו כך לגבי המתנמנם בבית כנסת שאינו צריך ללכת לסוכה מפני "כעין תדורו" שרגיל כך כל השנה.

אך משום מה ביחס לאכילת קבע ושינתה ארעי (שחוששים שתחשב קבע) כתבו אחרת. שאף עם אדם רגיל לאכול קבע מחוץ לבית כגון שיוצא למסעדות, או שמחות שונות וכדו' אסור לו לאכול מחוץ לסוכה על אף שרגיל כך כל השנה. וכמו שכתב המג"א לגבי סעודת מילה. וגם הנימוק שכתבו הראשונים לאיסור שינת ארעי זה שגם שינה כזו יכולה להיות משמעותית לאדם כמו קבע, ולא נמקו בפשטות שאדם אינו ישן ארעי מחוץ לבית וכו'.

מחילה על אריכות הדברים. סמוכני שכבוד הרב יבין את שורש שאלתי. ויגלה עיני במאור התורה הק'.

תודה רבה ויישר כח עצום לרב! אופק בן עזרא

תשובה:

מאת הרב יעקב פנירי שליט"א

אל כבוד הרב השואל שליט"א

שאלת חכם ניכרת בטעמה ונימוקה והיא קושיא חמורה בכל הגדרת מצות ישיבת סוכה והיטבת לשאול בזה, ומחמת נחיצות הזמן אשיבך בעז"ה בקצרה.

סוגיא זו התבוננתי בה כבר לפני הרבה שנים מה גדרה, כי באמת נמצא מבוכה גדולה בזה בין הפוסקים, והוא דפשטות הסוגיא בברייתא סוכה דף כח הוא כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע כו' אוכל ושותה ומטייל בסוכה ומשנן בסוכה כו', וכן פסק בשו"ע והרמ"א סימן תרלט כיצד מצוות כו' אוכל ושותה וישן ומטייל ודר כו' וכן לענין הלימוד כתב שקורא ולומד בתוך הסוכה ורק כשמבין ומדקדק וצריך ספרים ושמעתא בעיא צילותא נפטר הימנה מצד תשבו כעין תדורו, ופשוטו של מקרא שאין חילוק כלל בין הדברים וכל שיעשה אדם דבר שעושה בביתו במשך השנה בין אם זה לקרוא ספר או שיחת טלפון או כל דבר שיהיה מחוייב בז' ימי החג לעשות זה בסוכה וכל שיעשה זה מוץ לסוכה נמצא עובר בעשה ממש כמו אם יאכל ויישן מחוץ לסוכה, וכבר פסקו כן להדיא בפוסקים תחילה באבודרהם והובאו דבריו ביסוד ושורש העבודה [בענייני חג הסוכות] שכל ששוהה חוץ לסוכה בלא צורך אפילו מעט עובר בעשה ממש וכל זמן ששוהה בה מקיים מצות עשה, וכן פסק בכף החיים להדיא [בסימן תרלט סקי"ב] מהיעב"ץ ע"ש, וכן במ"ב כתב לענין יום שביעי של סוכות שאף אחר האכילה אכתי חובתו לשנן שם כו' [סימן תרסו סק"א], וכן פסק הגרש"ז בשו"ת מנחת שלמה ח"ב סימן לח עי"ש באורך שמבאר טעם שיטה זו כנ"ל שאין חילוק בין אכילה ושינה לשאר דברים ולדבריהם אם יקרא ספר מחוץ לסוכה או ידבר עם רעהו בביתו ולא בסוכתו בלא טעם שהיה יוצא עבור זה מביתו הרי הוא מבטל עשה בידיים.

והדבר ניכר גם להדיא ממה שמעיקר הדין מחוייב לברך לישב בסוכה על עצם ההימצאות בסוכה ורק שהפוסקים כתבו שכיון שעיקר מצוותה האכילה יש להסמיך הברכה לאכילה אך אם אינו אוכל או שנכנס סתם לסוכת חבירו או שאכל כבר הנה עיקר דעת הפוסקים שמחוייב לברך על עצם הסוכה ואפילו כמה פעמים ביום וכלשון השו"ע סי' תרלט ס"ח נהגו שאין מברכים על הסוכה אלא בשעת אכילה, ובמ"ב שם האריך שכשאינו אוכל מחוייב לברך על עצם הסוכה כנ"ל, ואף שלמעשה מנהג הספרדים כיום שלא לברך בשום צד אלא בשעת אכילה בלבד אינו מחמת שאין מצוה בשאר הדברים אלא מצד שכך תיקנו והניחו חכמים את הברכה על עיקר המעשה החשוב שעושים בסוכה והוא האכילה, וכן תראה בסימן תרמג ס"ב דעת הרמב"ם שהישיבה בסוכה היא התחלת המצוה ולכן יש להסמיך אליה את הברכה ע"ש במ"ב היטב. וכל דברים הללו מורים שאין חילוק בין אכילה ושינה לשא"ד ודאי.

אכן מנגד לזה ניכר בהלכה חילוק בין אכילה ושתיה שעימה [כי שתיה בפנ"ע אינה מחוייבת בסוכה ורק שתיה שבתוך הסעודה מחוייבת בסוכה כמבואר בשעה"צ בסימן זה] לבין שאר דברים, ומקור הדבר ברש"י ותוס' ריש פ"ב דסוכה ובכמה מקומות שם שכתבו בזה"ל עיקר ישיבת סוכה אכילה שתייה ושינה, ודבריהם אלו באו לידי ביטוי בפוסקים האחרונים בשו"ת אגרות משה בב' מקומות [עיין במפתחות שם ב' תשובות בזה בסגנון אחד ואיני זוכר כעת מיקומם] וכן פסק בחזו"ע להדיא שאדם הרוצה לטייל בחול המועד וכדומה אזי מצד אחד דינו כדין הולכי דרכים ופטור מהסוכה מצד תשבו כעין תדורו ולכן מותר לו לטייל ולצאת מהסוכה אפילו לכמה ימים כו' אך מצד שני אין לו דין הולכי דרכים גמור ואסור לו לאכול ולישון מחוץ לסוכה כיון שאינו יציאה לצורך פרנסה וחיי נפש וכדומה אלא לטיול בעלמא, וזה הוא שורש הדבר שטעון ביאור דממ"נ אם אין כאן פטור של תשבו כעין תדורו איך הותר לו לצאת וליבטל ממצות סוכה ואם נפטר מפטור זה למה יאסר לאכול מחוץ לסוכה וזה שורש ונקודת השאלה של כבודו.

והאמת שאין איתי תשובה ברורה וחלוטה מעבר לזה עד עצם היום הזה ודיברתי עם כמה תלמידי חכמים בענין ויש שאמרו שמצות התורה הונחה על הדברים העיקריים כאכילה ושינה והשאר הוא בגדר חיבוב מצוה ולכך הוא קל יותר אכן זה אינו מתיישב עם הפוסקים הנ"ל שפסקו להדיא שישנו ביטול עשה גם בדברים האלו, ואפילו אינו מסתדר עם דברי השו"ע שהניח חיוב גם על לטייל ולשנן בסוכה, ולומר שזה דרבנן וזה דאורייתא ג"כ לא יניח לנו מה ההיתר לבטל דרבנן וגם שאין מקור לזה שחכמים הוסיפו לחייב גם דברים אלו, וגם שאם היה כן היה הטעם ברור למה שמברכים דוקא על אכילה ולא על עצם השהייה בסוכה ומדברי כל הפוסקים ניכר שאין שום חילוק כזה, וגם מה שכתב בפסקי תשובות בסימן זה שישיבת סוכה היא מצוה קיומית ולא חיובית והאריך בזה לא הבנתי דבריו בשום צד שהרי פשוט שהאוכל מחוץ לסוכה מבטל עשה ולא רק הפסיד מלקיים עשה והיא מצוה חיובית לכל דבר ואין איתי יודע לכלכל דבריו בשום צד. ובדומה לנידון זה ישנם דברי הגר"א שהביא במ"ב בהלכות פסח שיש מצוה לאכול מצה כל שבעה אלא שעיקר המצות עשה הוא בלילה הראשון וכן מסתפק בזה לגבי סוכה אם ה"ה בזה ודין זה צריך ביאור מאותו כיוון שאם מקיים מ"ע איך יכול להיות שאינו חיוב ואם אינו חיוב א"כ אינו מקיים מ"ע אף שיאכל.

סוף דבר עניין זה טעון ביאור נרחב וכעת כתבתי מהזכרון מקופיא מה שהיה מזומן אצלי וגם בלא מקורות ויש עוד כמה וכמה מקורות לזה הרשומים בידי ואם כבודו חפץ בהרחבת הדברים אחרי החג יוכל להתקשר אלי בשמחה וארחיב עימו בל"נ בשמחה.

 

בית הוראה 'אפיקי מים' בראשות הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט"א
נוסד בשנת תשס"ז בשכונת רמות בירושלים.
כיום משיבים מטעם בית ההוראה למעלה מ 300 רבנים, בכ -100 ערים ברחבי הארץ והעולם

Ⓒ 2019 - All Rights Are Reserved

בשורה משמחת לדורשי התורה!

לרגל ימי השובבי"ם, יימסרו על ידי מורינו ראש בית ההוראה

הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט"א

מגוון שיעורים בהלכות טהרת המשפחה בבתי כנסיות בכל רחבי הארץ