מפני מה לא עוברים על לאו דלא תחנם שאסור לתת לנכרי חניה בקרקע בא"י, כשמקנים בהיתר עיסקא את הדירה לבנק והיות ומניות הבנק נסחרות בבורסה שותפים בהם גם נכרים. [ואם נאמר שמהגויים הוא לווה בריבית קצוצה לאחר שהגוי ימכור את המניות לישראל יעבור לוקח המשכנתא על ריבית דאורייתא כמפורש בשו"ע]. אשמח עד מאוד לתשובת הרב שליט"א בענין זה שמטריד את מנוחתי מאוד.
שלום רב.
בהקנאת הדירה לבנק בעת לקיחת הלוואה אין חשש לא תחנם מהסיבות הבאות:
1. מכיון שבעת פעולת ההלוואה לא מקנים בפועל את הדירה לבנק, אלא רק משעבדים אותה לפרעון החוב במידה ולא ייפרע במזומן, אין זה נחשב הקנאת דירה לעכו"ם בא"י.
2. בד"כ רוב מניות הבנק נשארות בידי ישראל, ומי חידש לנו שגם באופן כזה שמקנה דירה בא"י בשותפות גוי וישראל יש חשש לא תחנם?
3. רוב הגויים שבזמנינו אינם עובדי ע"ז, ולדעת חלק גדול מן הפוסקים לא שייך בהם איסור לא תחנם.
4. בשום שלב הדירה לא תהיה רשומה בטאבו על שם הגוי, כי גם אם מגיעים למצב של חדלות פרעון ח"ו, הבנק מוכר את הדירה לכל המרבה במחיר ומשתמש בכסף לפרעון ההלוואה, כיון שלבנק אין ענין בדירה. ואפילו אם הבנק ימכור את הדירה לגוי אין לזה שום שייכות ללווה כי הלא אין הדבר נעשה ברצונו ועל דעתו.
בשולי הדברים אוסיף שישנם מכשולות רבים בענייני ריבית והיתר עיסקא שאינם ידועים לציבור, ובעוונותינו רבים וטובים נכשלים בהם כל העת, והמדובר הוא באיסורי דאורייתא ממש, כמו תשלום באשראי כאשר המחיר גבוה יותר ממחיר המזומן, או הזמנת מוצר במכירה מוקדמת בהנחה, וכן בלקיחת הלוואות או בכניסה למינוס בבנק כאשר אין ללווה עסק מניב רווחים ועוד ועוד כיו"ב, ואם כבודו מחפש במה לעורר אולי כדאי להתחיל משם.
בברכת התורה.
לכבוד הגר"מ פנירי שליט"א.
רציתי להבהיר את שאלתי, שהנידון לא מחמת השעבוד החוקי של הדירה אלא מחמת ההקנאה ההלכתית של הדירה בהיתר עיסקא בצד של הפלגא פקדון, משכך אין כאן ענין לשעבוד, ולגבי מה שאין הדירה רשומה בטאבו אם כזה דבר לא נחשב קנין גם ההיתר עיסקא אינו יכול להועיל כלל.
לגבי מה שיש רוב יהודים ורוב הגויים אינם עוע"ז לדעת מיעוט הפוסקים דבכה"ג אין לא תחנם, לא זכיתי להבין מספיק שמניה אחת שייכת לגוי [שעוע"ז, ויש רבים כאלו] וממילא יש לו שותפות גמורה בדירה, וכי יש צד שהמוכר לשותפים שא' גוי לא עובר בלא תחנם???
אשמח גם לעורר בנושאים אחרים, היחודיות של שאלה זו היא שהשאלה היא ברמת הרבנים שמתירים היתר עיסקא ולא רק פשוטי העם שטועים, אשמח מאוד מאוד למענה.
בברכת התורה.
שלום רב.
ראשית, ארצה לדייק כי לא ראש בית ההוראה השיב לשאלתך, אלא אני הקטן.
ולעצם דבריך לא זכיתי להבין כלל את כוונתך, כי הגם שהבנק נותן ללוה מחצה מהמעות בתורת פקדון, ברור שאין לבנק שום שייכות בדירה שהלוה החליט לרכוש באותו הכסף, דהגם שאינו ניתן בתורת מלוה דנימא מלוה להוצאה ניתנה, עכ"ז הוא ניתן ללוה כדי שיתעסק בו בכל עסק שיראה לנכון וברור שאין הכוונה שהבנק נעשה עימו שותף ממשי בעסק, ומה עוד שהדירה אינה רשומה בטאבו על שם הבנק אלא על שם הלוה בלבד, רק משועבדת לבנק במידה והלוה לא יפרע את חובו.
ומה שכתבת שאם כן ההיתר עיסקא אינו תופס כלל, זה אינו, כי לא נזכר שום תנאי מעין זה בגמרא ובפוסקים שצריך שהעסק שמתעסק בו הלוה (במחצה פקדון) יהיה על שם המלוה ובשותפות עמו, אלא המלוה נותן ללוה את הכסף כדי שיתעסק בו במה שימצא לנכון, ונעשה שותף ברווחים (ובהפסדים) בלבד, דהיינו בהשלכות הממוניות של העסק ולא בקרן של העסק. וזה ברור.
בברכת התורה.
נבקש להקפיד לשלוח באמצעות טופס זה רק שאלה הנוגעת להבנת התשובה שלמעלה.
במידה וברצונכם לשאול שאלה חדשה,
נא להשתמש בכפתור “שלח שאלה חדשה” שבחלקו העליון של המסך.
בית הוראה ‘אפיקי מים’ בראשות הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט”א
נוסד בשנת תשס”ז בשכונת רמות בירושלים.
כיום משיבים מטעם בית ההוראה למעלה מ 300 רבנים, בכ -100 ערים ברחבי הארץ והעולם
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30
