שלום וברכה.
אני 3.5 חודשים אחרי לידה, כבר לא מדממת הוסת חזרה לתקנה. אך כיון שילדתי בניתוח קיסרי אני צריכה לקחת מניעה.
בעלי מאוד חשש ממניעה והתופעות לוואי של שינוי במצב רוח וכו', ורק עכשיו הגענו להבנה והסכמה של כדור למניעה. במשך כל הזמן הזה לא טבלתי ואנחנו אסורים כבר 3.5 חודשים.
האם נהגנו נכון לא לטבול עד שיש אמצעי מניעה מסודרים?
נשמח לתשובה בהקדם,
תודה רבה.
שלום וברכה כבוד הרב
אשתי שתחי' עברה לידה ממש קשה, הרבה מאד תפרים עקב סיבוך בלידה שהתינוקת נתקעה באגן, מלווה בבצקות שעד עכשיו הבצקת והתפרים עדיין לא החלימו, והריון ממש קשה.
אנחנו כבר חודש אחרי הלידה, ורק בעוד חודש וחצי תהיה ביקורת לוודאות בכלל שהיא החלימה. היא לא מוכנה לשמוע על להיכנס להריון ב 3 שנים הקרובות. מטבע הדברים זה יפחת בהמשך..., השאלה כמה זמן באמת אפשר להיות עם אמצעי מניעה (גם כשהיא רגועה היא לא מוכנה לשמוע אפילו על השנה וחצי הקרובות). האמצעי מניעה שהיא רוצה זה טבעת הורמונלית.
תודה.
שלום הרב.
בזמן אלול עסקנו בסוגיית מצוות ישיבה בסוכה וההלכות היוצאות מהכלל של תשבו כעין תדורו. אך נבוכנו בהגיענו ליחס של הפוסקים לגבי אכילת קבע ושינת קבע מחוץ לסוכה.
לכאורה נראה מהברייתא והגמ' בדף כח שכל הפעולות שאדם רגיל לעשות בביתו במהלך השנה הוא מחויב לצאת מביתו ולעשותם בסוכה (אכילה, שתיה, טיול ושינון.) וכך גם ראינו שכתבו הראשונים וכדברי הפסקי ריא"ז שגם ק"ש חייבת בסוכה אלא א"כ רגיל לקוראה בבית כנסת שיכול גם בחג לקוראה בבית כנסת אך אין היתר לקרוא בבית. וכן כתב המשנ"ב לגבי חובת הבדלה בסוכה מחמת "כעין תדורו" או מחוצה לה אם רגיל כך כל השנה. ואף ראינו פוסקים בודדים שכתבו כך לגבי המתנמנם בבית כנסת שאינו צריך ללכת לסוכה מפני "כעין תדורו" שרגיל כך כל השנה.
אך משום מה ביחס לאכילת קבע ושינתה ארעי (שחוששים שתחשב קבע) כתבו אחרת. שאף עם אדם רגיל לאכול קבע מחוץ לבית כגון שיוצא למסעדות, או שמחות שונות וכדו' אסור לו לאכול מחוץ לסוכה על אף שרגיל כך כל השנה. וכמו שכתב המג"א לגבי סעודת מילה. וגם הנימוק שכתבו הראשונים לאיסור שינת ארעי זה שגם שינה כזו יכולה להיות משמעותית לאדם כמו קבע, ולא נמקו בפשטות שאדם אינו ישן ארעי מחוץ לבית וכו'.
מחילה על אריכות הדברים. סמוכני שכבוד הרב יבין את שורש שאלתי. ויגלה עיני במאור התורה הק'.
תודה רבה ויישר כח עצום לרב! אופק בן עזרא
לכבוד הרה"ג משה פנירי שליט"א,
במסגרת תפקידי בחברה בה אני עובד, עלינו לחתום על הסכם התקשרות עם חברת תקשורת מסוימת.
שמתי לב שבהסכם כתוב המשפט הבא: "על הסכם זה יחולו דיני מדינת ישראל. סמכות השיפוט הבלעדית בקשר עם הסכם זה מוקנית לבתי המשפט של תל אביב יפו."
האם מותר לי לחתום על הסכם בו מופיע המשפט הנ"ל, או שיש בכך חלילה משום הודאה בערכאות?
בברכה ובברכת בשורות טובות בקרוב ב"ה.
זכינו לשמוע את הרב היום בכנס בעפולה.
הרב דיבר על היתר רב שניתן לאשה שטסה בליל טבילתה, לטבול ביום ולא להתייחד עם בעלה עד הערב.
שאלתי היא, האם באופן כזה שאר קריבות מותרים (בצניעות כמובן), כי יש מקרים בהם בני הזוג אינם טסים יחד, או בעל שיוצא למילואים לתקופה והקושי הרגשי עצום...
אני שואלת בתור מדריכת כלות, כי הכלות שואלות הרבה שאלות דומות בשנה הראשונה, בעיקר בתקופת המלחמה.
היה מקרה שלתוך תנור פתוח של לחמים, נכנסה יונה [לא ראו מה קרה, רק אחרי שאפו את החלות בתנור ביתי מצאו את היונה אפויה ליד התבנית] ואפו את הלחמים אתה.
שאלתי הם החלות נאסרו?
מו"ץ אחד התיר לדעת מרן, היכן יש מקור מפורש למקרה דידן שאוכל להגיד לו?
"אין צולין בשר כשרה עם בשר נבלה או של בהמה טמאה בתנור א', ואף על פי שאין נוגעים זה בזה. ואם צלאן, הרי זה מותר. ואפילו היתה האסורה שמינה הרבה והמותרת רזה. ואם התנור גדול שמחזיק י"ב עשרונים, ופיו פתוח, מותר לצלותם בו ובלבד שלא יגעו זה בזה. ואם אחד מהם מכוסה בקערה או בבצק וכיוצא בו, מותר לצלותם אפילו בתנור קטן ופיו סתום. הגה: וה"ה לבשר עם חלב נמי דינא הכי. (טור סימן צ"ז). ונוהגין להחמיר לכתחלה, אפילו בתנור גדול; ובדיעבד, להקל אפילו בתנור קטן. (ארוך כלל ל"ט ובתשובת ר"י מינץ ובהגהת ש"ד ואגור בשם מהרי"ל וטור בשם רשב"א שכן הסכמת רוב המורים והוא שיטת רש"י וה"ג ורי"ף ורמב"ם). ואם אפה פת עם בשר, אסור לאכלו עם חלב, אם יש לו פת אחר (שם). וכן אם עובד כוכבים אפה פת עם איסור, אסור לקנות אותו פת אם יש פת אחר, דכל זה מקרי לכתחלה. אבל אם אין לו פת אחר בריוח, מותר בשניהם, דזה מקרי לענין זה דיעבד. (אגור בשם ר"י מולין). י"א דאין מתירין ריחא, אפילו בדיעבד, אלא אם כן התנור פתוח קצת מן הצד או למעלה במקום שהעשן יוצא (שם בארוך). ובמקום הפסד אין להחמיר, בדיעבד (כי כן נראה מהפוסקים וכ"פ ב"י), אפילו סתום לגמרי".
אך מצד שני:
איך יונה מתה נכנסה לתנור? אם היא מתה צריך שמישהו יכניס אותה לתנור, שהרי לא יכולה ללכת לבד, ואם נפלה על הדלת היו רואים אותה כשסגרו את הדלת.
מרן היקל כאשר כל אחד מהמאכלים נמצא בנפרד, ואין חשש שנגעו זה בזה. אבל יונה, אם היא בחיים, כשהתנור מתחיל להתחמם מתחילה לרוץ ממקום למקום, עד שמתבשלת ומתה מהחום, ויש חשש גדול שמא נגעה בלחמים. ואפשר שכבר נזלו ממנה מיצים בזמן גסיסתה. גם נהגו להחמיר שב 45 מעלות זה כבר יד סולדת בו, ובחום כזה היונה מתרוצצת אבל עדיין יכולה לחיות?
אם מדובר ביונה חיה שנכנסה לתנור ונאפה עם הלחמים, נ"ל שיש חשש מאוד סביר שגוף האיסור נבלע בתוך הלחמים, או לפחות חלק מהם [וכמובן א"א לדעת באיזה]. האם אני צודק?
תודה.
לכבוד הרב משה פנירי שליט"א!
קראתי את תשובת הרב לגבי הלק ג'ל לאשה נשואה.
שואלת לגביי - אם אני רוצה לשים לק ג'ל ולבעלי אין זה משנה, אני נשואה לאברך, בנותי מתחנכות בבית יעקב ובני בת"ת, אני מאד רוצה לשמור על רוח הקדושה והטהרה אבל קשה מאוד העולם נהיה פתוח מאוד, נשים רבות חרדיות והכי צדיקות משלנו עושות זאת, העולם מתקדם מהר, הניסיונות התרבו וזה בהחלט מעניין אותי.
במידה ולא, האם זה שונה מאיפור???
אודה לדעת הרב לתשובה מקיפה בעניין, אשמח לדעת אחת ולתמיד מה הנכון.
תודה רבה על התשובות המחכימות באתר.
שלום לכבוד הרב.
נסתפקנו בכולל בעניין עד הבדוק המבואר בסוף סי' קצ שדינו כראיה לחוש לו, באשה שבדקה באחד מימי הפרישה שלה בעד ונמצא דם ורק לאחר יומיים בא השפע, האם אמרינן דאזלינן בתר עיקר השפע או דלמא סו"ס חישינן בעד הבדוק לארגשה ולאו אדעתא או שנחוש לשני הימים. ואם יש חילוק אם לאישה אירע כמה פעמים אשר קודם בוא השפע ראתה ע"ג העד הבדוק בנידון הנ"ל.
תודה מראש.
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30
כמידי שנה יפעל מוקד מיוחד למענה לשאלות הציבור בענייני הצום בשיתוף קופת חולים כללית