היה מקרה שלתוך תנור פתוח של לחמים, נכנסה יונה [לא ראו מה קרה, רק אחרי שאפו את החלות בתנור ביתי מצאו את היונה אפויה ליד התבנית] ואפו את הלחמים אתה.
שאלתי הם החלות נאסרו?
מו"ץ אחד התיר לדעת מרן, היכן יש מקור מפורש למקרה דידן שאוכל להגיד לו?
"אין צולין בשר כשרה עם בשר נבלה או של בהמה טמאה בתנור א', ואף על פי שאין נוגעים זה בזה. ואם צלאן, הרי זה מותר. ואפילו היתה האסורה שמינה הרבה והמותרת רזה. ואם התנור גדול שמחזיק י"ב עשרונים, ופיו פתוח, מותר לצלותם בו ובלבד שלא יגעו זה בזה. ואם אחד מהם מכוסה בקערה או בבצק וכיוצא בו, מותר לצלותם אפילו בתנור קטן ופיו סתום. הגה: וה"ה לבשר עם חלב נמי דינא הכי. (טור סימן צ"ז). ונוהגין להחמיר לכתחלה, אפילו בתנור גדול; ובדיעבד, להקל אפילו בתנור קטן. (ארוך כלל ל"ט ובתשובת ר"י מינץ ובהגהת ש"ד ואגור בשם מהרי"ל וטור בשם רשב"א שכן הסכמת רוב המורים והוא שיטת רש"י וה"ג ורי"ף ורמב"ם). ואם אפה פת עם בשר, אסור לאכלו עם חלב, אם יש לו פת אחר (שם). וכן אם עובד כוכבים אפה פת עם איסור, אסור לקנות אותו פת אם יש פת אחר, דכל זה מקרי לכתחלה. אבל אם אין לו פת אחר בריוח, מותר בשניהם, דזה מקרי לענין זה דיעבד. (אגור בשם ר"י מולין). י"א דאין מתירין ריחא, אפילו בדיעבד, אלא אם כן התנור פתוח קצת מן הצד או למעלה במקום שהעשן יוצא (שם בארוך). ובמקום הפסד אין להחמיר, בדיעבד (כי כן נראה מהפוסקים וכ"פ ב"י), אפילו סתום לגמרי".
אך מצד שני:
איך יונה מתה נכנסה לתנור? אם היא מתה צריך שמישהו יכניס אותה לתנור, שהרי לא יכולה ללכת לבד, ואם נפלה על הדלת היו רואים אותה כשסגרו את הדלת.
מרן היקל כאשר כל אחד מהמאכלים נמצא בנפרד, ואין חשש שנגעו זה בזה. אבל יונה, אם היא בחיים, כשהתנור מתחיל להתחמם מתחילה לרוץ ממקום למקום, עד שמתבשלת ומתה מהחום, ויש חשש גדול שמא נגעה בלחמים. ואפשר שכבר נזלו ממנה מיצים בזמן גסיסתה. גם נהגו להחמיר שב 45 מעלות זה כבר יד סולדת בו, ובחום כזה היונה מתרוצצת אבל עדיין יכולה לחיות?
אם מדובר ביונה חיה שנכנסה לתנור ונאפה עם הלחמים, נ"ל שיש חשש מאוד סביר שגוף האיסור נבלע בתוך הלחמים, או לפחות חלק מהם [וכמובן א"א לדעת באיזה]. האם אני צודק?
תודה.
למורינו הרב שליט"א
האם לפצח גרעינים מצלוחיות נפרדות, אבל להשליך את הקליפות לאותו כוס או צלחת, יש לאסור כי יש בזה קירוב ומשתמשים באותו הקערה באכילתם, או שכיון שאינו אישי כי שייך גם באנשים חיצוניים אז יש להתיר, או שלא גזרו אלא על אכילה מאותה הקערה ואין לאסור.
תודה רבה וייש"כ עצום בשם כלל ישראל על ההחכמות הרבות.
לכבוד הרה''ג שליט''א.
האם צריכים להיות ערניים לחוש ולחשבן דלמא האשה קובעת וסת לסירוג של כמה חודשים אפ' שיש לה עוד ראייות באמצע ביום אחר, ולמשל דראתה ביום ט''ו לחודש ואחרי ד' חודשים חזרה לראות כן, וכך ג''פ, אלא דבחודשים שבינתיים ראתה ביום אחר כגון ביום כ' וכ''ג וכדו'? וא''כ עד כמה חודשים יש לנו לחוש לכך (והאם צריכים לשמור הלוחות של שנים אחורה)?
שלום כבוד הרב, אני בת 43, יש לי 6 ילדים 4 בנות ו 2 בנים.
אני סובלת בשנים האחרונות מכאבי גב חזקים.
עשיתי התקן בלי לשאול רב, ואני עכשיו צריכה לחדש אותו ורציתי הפעם לבקש היתר כי אני מרגישה שאין בי כוחות לסחוב הריון ולגדל עוד תינוק ולא אהיה מסוגלת להרים אותו כשקצת יגדל כיון שיש לי כאבי גב וכל 3 חודשים בערך יש לי התקף של כאבי גב שמשבית אותי לשבוע לפחות עד שהכדורים משפיעים, חוץ מהכאבים שבשגרה.
בעלי בקבע, אז לרוב אני מגדלת את הילדים לבד.
לרה"ג שליט"א
יל"ע לשיטת המ"ב בסימן עה' שאסור לקרא ק"ש ולהתפלל ולברך נגד ערוה אף בעצימת עינים ורק יחזיר גופו לגמרי. אדם הנמצא בימים אלו במקום עם פריצות כגון מסעדה או חד"א במלון וכו', ורגילות שם הפריצות, ורוצה לברך כיצד יוכל לוודא שאין נשים מגולות כנגדו בלא שיצטרך לפתוח את עיניו ולחפש אחר העבירה כביכול, לידע לאיזה כיוון יכול לברך.
וכיצד ינהג כשכל הסביב יש פריצות, קודם הבהמ"ז ואם באו לו באמצע שמברך.
ייש"כ ותודה רבה
האם מותר לאשה שיש לה זמן וסת קבוע (שלשה ימים אחרי הפסקת גלולה מופיע המחזור), אך לאחרונה בזמן עונת הפרישה מופיעים רק כתמים שאינם מטמאים (על תחתונים צבעוניים), האם מותר לדחות בכמה ימים את הבדיקה הפנימית, ועד אז לא תשתמש עם בעלה, ולאחר שיעברו כתמים תבדוק בדיקה פנימית ותחזור לשמש עם בעלה.
ובדיעבד אם עשתה כך ועכשיו אחרי חמישה ימים עשתה בדיקה פנימית שיצאה נקייה - האם מותר לה לה לשמש עם בעלה?
ואם תעשה כך כמה פעמים האם זה עוקר את הוסת?
לכבוד הרה"ג שליט"א
רצינו לחוות דעתכם בקשר לאשה שקבלה מתנה קערה והיה בדעתה להשתמש בה וטבלה אותה כדין, אלא דשוב התחרטה ורוצה לתתה במתנה לחברתה, דהדין הוא דאין צריכים לטבול שוב כלי זה, אלא דהיא בושה לומר לה דכבר טבול דתחשוב שהיא השתמשה בכך וכדו'.
וחשבנו דאולי יש פתרון שתתן הקערה במתנה לגוי ושוב תחזור ותקנה ממנו. והשאלה היא בתרתי, האם מועיל קנין זה א"ד הוי כמו הערמה בדאו', ואי נימא שאין בעיה בכך האם זה לא נקרא דגורם ברכה שאינה צריכה שתצטרך חברתה לחזור ולטבול עם ברכה.
שלום לכבוד הרב.
הוריו של בעלי אינם שומרים שבת אבל מסורתיים. אציין שבעלי ואחד מאחיו שומרים שבת ומצוות, אז יש זיקה מסוימת גם להורים. הם הציעו לנו להתארח בליל הסדר, אבל אני חוששת מענייני כשרות. חמתי אומרת שיש לה כלים נפרדים לפסח, ומה שלא היא מגעילה במים רותחים.
אני קצת חוְששת אבל מצד שני לא רוצים להיות לבד בחג, מה כדאי לעשות? האם כדאי לפסול את עניין האירוח אצלם?
אודה לתשובתך.
שלום וברכה אני צריכה לעבור בדיקת היסטרוסקופיה אבחנתית, בשל ביקורת בעקבות טיפול רפואי של הוצאת שארית מהפלה, וקבעו לי תור לבדיקה בתאריך שיוצא ביום החמישי לספירת השבעה נקיים. השאלה האם לאחר הבדיקה יש לסתור את ספירת השבעה נקיים? מדובר במקרה שלא מסתכלים לראות האם יוצא דם, ולא עושים בדיקה באותו יום. אני מציינת שאני אשכנזית אם זה משנה לתשובה. תודה רבה.
לכבוד הרב פנירי שליט"א.
אשה שעלו בה כל הסימנים של הגעת הוסת (עייפות, כאבי גב, הורמונים וכיוצ"ב) ואכן ההפרשות היו כעין הוסת דהיינו טיפין והולך ומתגבר כמעיין, ולאחמ"כ מתמעט והולך. אמנם כל מה שיצא ממנה היה מראה טהור. מה הדין בכה"ג? ומה הדין אם המראה היה צבע חום שטהור לדעת הרב עובדיה ? ומה הדין אם היה בה התקן מירנה?
שלום רב אשמח לתשובה לשאלה שאני מחפש. מה דעת השו"ע? האם במעיין חייב 40 סאה כדעת הרא"ש. או דעתו כהרמב"ם שמספיק שכל הגוף יהיה טבול בבת אחת (בסי' קצט , סע' יד לכאורה משמע כדעת הרמב"ם. כט"ז שם אולם במ"ב כתב שלא קיימא לן הכי). בפרט שבסימן ר"א כתב מרן שבמעיין חייב 40 סאה או שאולי בסימן ר"א מדובר על אשה ולא על אדם אודה לכם אם תוכלו לעשות לי סדר בעניין.
תודה רבה.
שלום.
חיתנתי את הבת שלי לפני שלוש שנים, וכעת פונה אלי אחד שאומר שנתן לנו שרותי הגברה לחתונה ומחזיק שיק של אשתי, שיק שלא הופקד וללא שם המוטב, הוא גם שלח לנו תמונה של השיק - על פניו נראה כתב וחתימה של אשתי. אנחנו לא זוכרים מה היה ולמה אולי שלמנו לו במזומן וחיכה עד עכשיו שיעבור זמן ויבקש תשלום.
ביום החתונה הרבה כסף מזומן מסתובב בין הידיים ואי אפשר לזכור כל דבר.
הוא גם מאיים לפנות להוצאה לפועל...
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30
כמידי שנה יפעל מוקד מיוחד למענה לשאלות הציבור בענייני הצום בשיתוף קופת חולים כללית