שלום וברכה.
שכחתי לקחת יום אחד כדור למניעת הריון (יאז פלוס).
יומיים אח"כ נמצא על הפד כתם דם (אדום) בגודל 10 פעמים חצי שקל, ויום לאחר מכן כתם אדום בגודל 5 פעמים חצי שקל ו- 3 ימים אח"כ כתמים קטנים מאד וחלשים מאד בצבע חום בהיר.
במהלך הימים האלו היו לי כאבי בטן שעה, שעתיים ביום. המשכתי לקחת את הכדורים והשלמתי את הכדור ששכחתי, ואת הוסת אחרונה ראיתי 13 יום לפני הופעת הכתם הראשון.
לא הסתכלתי בקינוחים. (כשיש לי וסת אני רואה כמות גדולה הרבה יותר של דם ויש לי כאבי בטן במשך 3 ימים כמעט בלי הפסקה).
מה הדין, האם אני אסורה לבעלי?
לכבוד הרה''ג שליט''א
רציתי לשאול איזה דברים שנוגעים מאד ובפרט בימים הנוראים.
א) מי ששוהה הרבה בתפלתו (בלא תחנונים רק במילים של התפלה) ומכח זה לא מספיק להתחיל שמונה עשרה ביחד עם הציבור, מה עליו לעשות, האם חייב להמתין עד סוף התפלה כדי לענות עד ברכו ואח"כ להתפלל ביחיד (באופן שגם אם מתחיל אם חזרת הש''ץ לא יספיק לומר מודים עם הציבור ולפעמים גם לא לענות קדיש)?
ב) עוד שאלה מה נקרא להתחיל ביחד עם הציבור?
ג) אם נמצא אחר יהיו לרצון הראשון ביוה"כ שאז שאומרים ''על חטא'' והש''ץ כבר הגיע לקדושה, האם חייב גם לסיים תפילתו כמו שכתב השו''ע בס' קכב לענין האוחז באלקי נצור?
תודה מראש וגח''ט.
שלום וברכה! הבנתי שלפי הספרדים אין אפשרות ודיעה שניתן לעשות חדר יחוד בלי כיסוי ראש לכלה. ושאלתי האם חיב כיסוי ראש מלא כנשואה או אפשרי גם תוספות שיער? ב' האם יש אפשרות לעשות חדר יחוד ללא עדים או כל אופציה אחרת כדי לפטור את הבעיה. והאם יהיו מותרים אז במגע וכו'. ג' אם לא עושים חדר יחוד האם מותרים במגע כרגיל, או רק בבית. תודה רבה!
שלום, אני כלה טרייה, ולא מובן לי הנושא לגמרי, לכן אשמח מאד אם הרב יענה ויסביר כמה שיותר בפירוט.
האם העד של הפסק הטהרה צריך לצאת לבן לגמרי ולא אמורים אח"כ לראות כלל כתמים, או שיכול להיות שהוא יוצא עם כתם קטן והכתם הזה טהור (על פי שאלת רב כמובן)?
השאלה נובעת מכך שאני מנסה כמה פעמים לעשות הפסק, זה לא יוצא נקי לגמרי (כמו שיוצא החל מהיום השלישי בערך של שבעת הנקיים - שיש הפרשה לבנה לגמרי), אבל כשלקחנו לרב את העד אמר שהמראה טהור.
אם כך, האם כבר מהיום החמישי אפשר לעשות את ההפסק ולבדוק עם רב אם זה טהור? ולמה קיימים הכתמים הללו רק בימים הראשונים, האם זה לא נחשב המשך של הווסת ? מצד שני אם נחכה שיצא לבן לגמרי זה יכול לקחת גם 8-9 ימים מתחילת הווסת.
אודה מאד לתשובה והבהרה של הנושא. תודה רבה.
שלום וברכה,
אשתי בהריון באמצע חודש שלישי, ובעקבות דימומים (קריש דם שנמצא ברחם - "המטומה" בשפה הרפואית) נטמאנו ועכשיו לאחר 5 שבועות בהם אנו אסורים היא עשתה בדיקה היום שזה היום השביעי של השבעה נקיים, והעד יצא לבן עם קצת הפרשה חומה.
רציתי לשאול מה הדין, והאם אשתי יכולה לטבול היום?
תודה רבה על העשייה המבורכת.
בס"ד
שלום לכבוד הרבנים.
אני בעל תשובה. לצערי אני מכור לשירים ובכלל לשירים לועזיים. ואם זה לא מספיק כחלק מזה גם לשירת נשים נוכריות בשפה לועזית (אין אני מבין את המילים).
הבנתי שאם לא ראיתי אותה אף פעם ואם אני לא מכיר אותה אז אפשר לשמוע?
אשמח להגדרה מה זה לא ראה אותה? כלומר במציאות? על צג במחשב? האם אי ראיית פניה, אלא רק חלקים מגופה זה נחשב שראיתי אותה?
ומה זה מכיר אותה? מכיר אותה אישית במציאות? או מספיק שקראתי את קורות חיה ברשת זה גם נחשב שאני מכיר אותה?
אשמח לעזרתכם בעניין, תודה ובשורות טובות!
מי שתוך כדי תפילתו שם לב שהשתרבב לו ב"יעלה ויבא" - את יום "חג המצות הזה" במקום ראש חודש ומיד תיקן. האם יש לחשוש שלשונו מורגל בזה [שבמציאות הזכיר כן הרבה באופן רצוף, ובפרט יתכן בר"ח אייר] וגם בתפילה הקודמת שאמר יעלה ויבא הזכירו עם יום לא נכון. ויחשב כלא הזכיר מעין המאורע. או שכיון שיודע שאמר יעו"י אמרינן שאימת ר"ח עליו וודאי אמר "ראש חודש". [שלשתיהם אין הרגל לשון של ל' יום, ואיך משערים דבר כזה. וגם לא נדון כהרגל כל השנה כספק הזכיר יעו"י כי הרי כן פתח בה]. תודה רבה.
לכבוד הרבנים החשובים שליט"א
בדין ברכת הנותן ליעף כוח כיצד אנו מברכים אותה הרי מרן בשו"ע (סימן מ"ו) כותב "יש נוהגין לברך הנותן ליעף כוח ואין דבריהן נראין" ולפי מרן אין לברך.
והרי קיבלנו הוראות מרן שפוסק כדעת הרא"ש שכל ברכה שאינה נזכרה בתלמוד אין מברכין אותה
והאר"י כותב שכן לברך.
ולכאורה כל מה שנהגנו בני הספרדים לברך זה בגלל האר"י וא"כ קשה הרי אנחנו בני הספרדים ובראשינו מרן רבינו הענק היביע אומר זי"ע ועוד פוסקים כי אומרים סב"ל נגד האר"י.
וא"נ שזה מנהג הרי קשיא לי שלכאורה הוא מנהג טעות שהרי מרן היבי"א פוסק בכמה פעמים שלא כהמנג וכדעת מרן השו"ע (לדוגמא בברכה על נרות שבת) ולכן נראה שנבטל לכאורה המנהג שהוא טעות.
וא"נ שמרן חזר בו הרי זה בדוחק רב ועצום שהרי מרן החיד"א כותב שאם מרן היה רואה דעת האר"י היה חוזר בו ולכאורה א"כ נאמר בכל ההלכות הכי. והכנסה"ג כותב ששמע ממישהו שמרן חזר בו בסוף ימיו ודי לנו במה שאנו רואים.
וא"נ שברה זאת מוזכרת בגאונים הרי בסידור רב האי גאון אינה מוזכרת.
וא"נ שהרי מוזכר בראשונים הרי קיבלנו שכל ברכה שאינה נזכרה בתלמוד אין מברכין אותה. ועוד שזה רק חמשה-שבעה ראשונים בלבד (ר"ד אבדרהם, סמ"ג, בעל העיטור, הטור, מחזור ויטרי ועוד)
והב"ח כותב (סימן מ"ו ס"ק ח') שגם לאשכנזים יורה שלא לברך ומ"מ אין למוחקה מהסידורים,
והגם שהגאון רבי אליהו מוילנא לא היה מברך כדאיתא בספר "מעשה רב"
וכבר אמרו שאין להקשות על מרן זי"ע משתי טעמים
א. כי בכל רגע שהיה כותב תשובה היה לפני כן יושב ומעביר את כל התורה מול עיניו.
ב. כי מרן כדרכו בקודש לא משאיר את המעיין בדברי תימה, אלא תמיד מפרש דבריו מבלי שיצטרך לביאור, ואם היה כאן קושיא גדולה לא היה נמנע מרן מלכתוב הטעם. אמנם אני לא מחפש להקשות על מרן אלא להבין דעתו בלבד.
השיב לי הגר"ח רבי שליט"T וז"ל "ועיין שו"ת יבי"א ח"ד סימן כ"ה ס"ק י"ד. שמיישב את הכל. וע"ש לא רק אם היה רואה אלא במציאות היה שמרן הב"י חזור בו. ע"ש.
וגם לישב חקירה גדולה, אם האר"י ז"ל זיע"א כוחו כמו תנא וכן אם קיבלנו את האר"י ז"ל. כמו קבלת מרן הב"י, או לא. כ"ז פלפולים ידועים ועכ"פ למעשה מברכים הנותן ליעף כוח וכנראה שזה משמיים נוצר מצד כזה אשר כל עם ישראל מברכים ברכה זו. ויש בזה חיזוק גדול באמונה. והתרגום (ישעיה מ. כ"ט) מבאר שהכוונה לצדיקים שעייפים מלימוד תורה נותן חכמה. וכן ביבי"א ח"ד סימן י"ח ס"ק א'. תורה מתשת ודע זה רק בהתחלה עי"ש. ויש לכוון בברכה זו ולבקש בלב כח לתורה וזיכו הרבים וקידוש השם תמיד. ועיין יבי"א שם בהוצאה החדשה בגליון בסוף הסימן על מעלת זיכו הרבים. ומה מעיד מרן זיע"א על עצמו.
בברכת התורה חיים רבי עיה"ק חולון"
וקשיא לן הרי זה מנהג טעות לכאורה וגם מה שייך לומר שזה מן השמיים.
הרה"ג שבתי לוי השיב לי וז"ל "במש''כ לשאול מדוע מברכין ברכת הנותן ליעף כח שהוא נגד השו''ע, עיין במש''כ בספר ברכת ה' ח''ד פ''ד סימן מח ובהערה 161, דמנהג זה מבוסס על מש''כ החיד''א (סימן מו אות לא) שמעיד שכך נתפשט המנהג ע''פ האר''י וגם מעידים שמרן חזר בו בסוף ימיו, וכ''כ גם בספר מטה יהודה, שרבים כך נהגו ומרן חזר בו בסוף ימיו. ובכה''ג אמרינן במקום מנהג שנתפשט לא אמרו סב''ל, אולם שאני נרות שבת שלא התפשט מנהג זה לנהוד כהרמ''א, וגם יסודתו היתה בטעות כי מדוע ננקוט רמ''א ונעזוב דברי השו''ע. משא''כ הכא נהגו כדעת האר''י ואין זה בטעות, ובמקום מנהג לא אמרינן סב''ל. והבן."
וקשה שלפי אחיו בכלל לא אומרים סב"ל נגד האר"י
ועוד שהרי גם יסדות מנהג לברך הנותן ליעף כוח הוא טעות.
ועוד השיב הרב יחיאל ברדא נר"ו
שלום וברכה,
בנוגע לשאלתכם בדין ברכת הנותן ליעף כח, שלכאורה יש לפסוק סב"ל נגד דברי האר"י ולומר שהמנהג לברך הוא בטעות. הרי זה ביאור דברי מו"ר הגר"ד יוסף שליט"א: אף שמצינו בכ"ד שאומרים על מנהג שיסודו בטעות ויש לבטלו, הרי זה דוקא באופן שאין לו סמך אמיתי בהלכה. משא"כ בנדו"ד שיש מקור לזה מדברי חלק מן הראשונים. ומה שהמנהג הוא נגד דברי השו"ע, אינה סיבה לבטלו, וכמו שמצינו במקומות רבים, שמנהג שקדם לפסק השו"ע, ויש לו יסוד בראשונים או פוסקים, יש לקיימו אף אם הוא נגד דברי השו"ע [ולדוגמא נציין לדברי השו"ע או"ח סי' רנ"ז ס"ח, בענין הטמנה בדבר המוסיף הבל ע"י דבר אחר, שאין אנו נוהגים כדבריו, וכמו שהעיר בזה כבר מרן זיע"א בשו"ת יבי"א].
בברכה מרובה
הרב יחיאל ברדה וכו'"
וגם כאן קשיא לי שהרי זה מנהג טעות ויסדתו בכמה ראשונים בודדים.
וחתנא דבי נשיאה הגאון ר' אהרון בוטבול השיב וז"ל
שלום וברכה!
כשיש מנהג שיסודו בהררי קודש ונהגו בו בכל הדורות ברצף, דור אחר דור, אין לבטלו בשום פנים ואופן.
הוכחה לדברנו שמהר"ם בן חביב פוסק להקל בדיני הטמנה ושהיה נגד מרן וטען שכך נהגו הספרדים, ועוד כמה דוגמאות.
ואולם המנהג שנהגו במרוקו לברך על הדלקת נרות לאחר ההדלקה לא התברר שהיה מנהג הספרדים מקדמא דנא, אלא להיפך.
בברכת הנותן ליעף כח, כל חכמי הספרדים נהגו לברך ברציפות בכל הדורות ממרן הב"י ועד דורנו.
בברכה
אהרן בוטבול"
וגם כאן קשיא לי שהרי המנהג שהיה בהדלקת נרות הוא לאר רק במרוקו ומסתמא היה לו סמך בהלכה ואע"פ כן ביטלנו.
בברכת התורה
האוחז בשולי גלימתו האדורה של גדול הדורות מרן זי"ע
שלום.
חיתנתי את הבת שלי לפני שלוש שנים, וכעת פונה אלי אחד שאומר שנתן לנו שרותי הגברה לחתונה ומחזיק שיק של אשתי, שיק שלא הופקד וללא שם המוטב, הוא גם שלח לנו תמונה של השיק - על פניו נראה כתב וחתימה של אשתי. אנחנו לא זוכרים מה היה ולמה אולי שלמנו לו במזומן וחיכה עד עכשיו שיעבור זמן ויבקש תשלום.
ביום החתונה הרבה כסף מזומן מסתובב בין הידיים ואי אפשר לזכור כל דבר.
הוא גם מאיים לפנות להוצאה לפועל...
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30