לכבוד הרה"ג שליט"א
רצינו לחוות דעתכם בקשר לאשה שקבלה מתנה קערה והיה בדעתה להשתמש בה וטבלה אותה כדין, אלא דשוב התחרטה ורוצה לתתה במתנה לחברתה, דהדין הוא דאין צריכים לטבול שוב כלי זה, אלא דהיא בושה לומר לה דכבר טבול דתחשוב שהיא השתמשה בכך וכדו'.
וחשבנו דאולי יש פתרון שתתן הקערה במתנה לגוי ושוב תחזור ותקנה ממנו. והשאלה היא בתרתי, האם מועיל קנין זה א"ד הוי כמו הערמה בדאו', ואי נימא שאין בעיה בכך האם זה לא נקרא דגורם ברכה שאינה צריכה שתצטרך חברתה לחזור ולטבול עם ברכה.
שלום לרב,
במקום שיש בעיות בשלום בית, האם יש לאשה אפשרות לקנות דברים בלי ידיעת בעלה, אם היא יודעת שהבזבוזים האלו יגרמו למריבות.
חשוב לציין שהאשה קונה בצורה משכלת ולא בזבזנית וכן, גם הבעל וגם האישה עובדים והבעיה של הבעל היא לא כלכלית אלא עקרונית ויותר בקטע של לקבוע ולהחליט.
ואם האישה תקנה זה יסב לה ממש שמחה וסיפוק.
ויש אפשרות גם שהבעל לא ידע ולא ישים לב אפילו שזה נקנה על חשבונו.
האם יש איזשהו רף של מחיר שזה יהיה מותר? או אם זה משנה מה נקנה?
חבר ביקש ממני הלואה של 2000 ש"ח ולא היה עלי, ואמרתי לו שאמשוך לו מהכספומט, והיה רק פרטי שגובים על כל משיכה 6.9 והמירב הוא 500 ש"ח. והייתי צריך למשוך 4 פעמים. והוא אמר ששוה לו ומשכתי עבורו. האם את העמלה מותר לו להחזיר לי כיון שהיתה משיכה עבורו, או שכיון שקיבל ממני רק 2000 ש"ח ממילא מה שמשלם גם את העמלה זה ריבית, ואני צריך לספוג עלי את הסכום של ה6.9 *4.והאם הדין שונה אם אני הבאתי לו את הכרטיס שלי שהוא ימשוך או שאני משכתי עבורו.והאם זה שונה בין כרטיס בנקאי שמחייב את החשבון שלי מיד. או אשראי חוץ בנקאי, שמחייב את החשבון רק במועד חיוב האשראי.
ושאלה נוספת, האם לחברות האשראי כולם גם יש היתר עיסקא כמו הבנקים?
ומה הדין לגבי המשיכה מהכספומט הנ"ל, האם העמלה יש בה איסור רבית, או שגם להם יש היתר עיסקא, ואולי בכלל העמלה נגבית על השירות לתת מזומן ולא על ההלואה?
ייש"כ גדול מאד.
שלום וברכה.
אשתי פנתה אליי אתמול (היום יום פרישה של העונה בינונית) ואמרה שיש גלולה שלוקחים יום אחרי שהתחיל לאחר לה הוסת והכדור מבטל את הקליטה אם נתפס הריון.
אני תמים מאד בדברים הללו!!! ואינני יודע מה זה והאם זה מותר להלכה או זה נחשב הפלה ואסור.
בגדול אומר, אני גרוש עם 8 בנים ובנות והיא גרושה עם 4 בנים בלבד בלי בת.
אשמח לתשובתכם, בהערכה רבה, יוסף.
ידוע שאם אישה תראה דם בכמות של ראיית ווסת - אפילו על דבר שאינו מקבל טומאה, כמו תחתונית, הפסיקה המקובלת היא לאסור אותה, שאם לא כן אפשר לבטל כל דיני נידה על ידי לבישת פדים והחלפה תדירה וכו'.
השאלה היא האם אישה עם מירנה, שכידוע רואה מעט דם כל חדש, האם תאסר אפילו בכמות דם מועטת על הפד, כיון שזו הווסת שלה, או שלא פלוג רבנן גם לקולא. אותה שאלה תהיה על כתם פחות מכגריס על דבר המקבל טומאה. אשמח לתשובה מהירה עם מקורות.
ראתה במשך כמה ימים כתמים על פד שחור בכמות שרחוקה מכמות של וסת אך כן בתדירות גבוהה (במשך יום שלם מספיק פד דקיק) בלי הרגשה מלבד הרגשת רטיבות שישנה בכל כתם רגיל, ממתי נחשב וסת? כי כמה שידוע לי יש כמות מסוימת שחוששים.
נ.ב משתמשת בהתקן קיילינה והכתמים התחזקו אחר הפסקת לקיחת פרימולוט נור שנלקח מספר שבועות.
לרב שליט"א
א' האם חיוב הבדיקה בעונת הוסת הוא חיוב בעצם, או רק כדי להתיר תשמיש. כי כל עוד לא בדקה מותרים בהרחקות. והאם ניתן להקל בזה באופנים מסויימים, לא לבדוק ולחכות בסבלנות ובינתיים לא להיאסר. וכן האם בדיעבד כששכחה ולא בדקה, חייבת עדיין לבדוק, כי רואה שעדיין לא בא, וכמובן בעונה בינונית יהיו אסורים לשמש ושאר ענייני פרישה כפי מנהגו.
ב' האם יש ענין להקפיד לבדוק בסופה ממש, או שיכול לפני השינה אם חל בלילה, או בבוקר אחרי הקימה.
ג' מה דעת הרב לענין מקלחת או בריכה בעונת וסתה.
ייש"כ גדול.
זכינו לשמוע את הרב היום בכנס בעפולה.
הרב דיבר על היתר רב שניתן לאשה שטסה בליל טבילתה, לטבול ביום ולא להתייחד עם בעלה.
שאלתי היא, האם שאר קירבות מותר (בצניעות כמובן), כי יש מקרים בהם בני הזוג אינם טסים יחד, או בעל שיוצא למילואים לתקופה והקושי הרגשי עצום...
אני שואלת בתור מדריכת כלות, כי הכלות שואלות הרבה שאלות דומות בשנה הראשונה, בעיקר בתקופת המלחמה...
בית הוראה 'אפיקי מים' בראשות הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט"א
נוסד בשנת תשס"ז בשכונת רמות בירושלים.
כיום משיבים מטעם בית ההוראה למעלה מ 300 רבנים, בכ -100 ערים ברחבי הארץ והעולם
א'-ה' – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו' וערבי חג – 10:00-11:30
כמידי שנה יפעל מוקד מיוחד למענה לשאלות הציבור בענייני הצום בשיתוף קופת חולים כללית
