לכבוד מו"ר עט"ר הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט"א.
בעז"ה אני אמור לערוך חופה ביום רביעי הקרוב, לאב קוראים כל בני המשפחה "בוריס" והוא טוען שקראו לו בברית "בכור", וכך באמת מאוד נפוץ כך היה עם מו"ז וכן מו"ח, אך בנדו"ד אשתו אפילו לא ידעה זאת ואפי׳ הוריו קוראים לו בוריס או בוריק [כינוי חיבה לבוריס] בלבד, מלבד זאת העולם קוראים לו "ברוך" וככה החלו לקרוא לו עוד מימי הישיבה לפני ארבעים שנה, אבל בת"ז ובדרכון [הוא עולה מארה"ב] כתוב בוריס והוא מואס בשם ברוך.
מה עלי לכתוב בכתובה, לפי מש"כ כת"ר בבית חתנים אני מבין שצריך לכתוב "בכור דמתקרי בוריס" לאשכנזים [וכך מנהג הבוכרים], ולספרדים בוריס בסוגריים. האם להתייחס לברוך? או שדי באזכרת השם בוריס בהמשך?
הרוצה בתשובה, הקטן שבתלמידיו ראובן יוספי.
שלום וברכה
אנו נשואים למעלה מ 10 שנים בלהע"ר, והיינו בטוחים שאסור לטבול עם איפור.
פתחתי שו"ע סימן קצ"ח סעי' י"ז כתוב בפירוש שמותר לכתחילה ואין אף אחד שמערער על כך. אם כן, למה ומדוע עושים את כל העסק של האיפור בשבת? שנשים תטבולנה עם איפור ונגמר כל הסיפור...
נשים דוחות טבילות בשבת כשזה מורכב לא להיות מאופרת וכו' ועוד כל מיני שיקולים - שלדעתי האיסור לדחות טבילה בזמנה יותר חמור מטבילה באיפור שזה לכתחילה. למי בער ומה העניין שעשו את זה כאיסור?
תודה רבה.
שלום,
אני אחרי לידה, עשיתי בדיקת הפסק טהרה בזמנה ולמחרת בבוקר בדיקה שיצאה נקייה לחלוטין, אבל התפספסה לי הבדיקה השנייה לפני השקיעה באותו יום ועשיתי אותה רק שעה אחרי השקיעה כשנזכרתי, ויצא נקי לגמרי.
האם אני צריכה להתחיל מחדש ולפספס יום אחד, או שניתן להמשיך כרגיל ולטבול ביום שעשיתי הפסק טהרה בשבוע הבא?
בנוסף, בגלל שאני עם תינוק ומניקה, מאתגר יותר לא לפספס. האם ליולדת ניתן להקל לבדוק רק פעם ביום לפני השקיעה (הבוקר מאתגר יותר כי אני לבד עם התינוק), או אפילו להקל לבדוק רק ראשון ושביעי לפני השקיעה אם הכל נקי בוודאות?
תודה רבה.
אנו זוג כבני 40+ עם 11 ילדים. לפני כשנה אשתי ילדה לראשונה בניתוח, שהיה ניתוח חירום בן כמה שעות, עם חתך T, ולאחריו אמרו לה שעדיף לא להכנס יותר להריון, ולכל הפחות למנוע שנתיים. בנוסף, לפני 3 חודשים היא עברה ניתוח לכריתת בלוטת רוק עקב גידול שפיר, וכעת הרופא אומר שאי אפשר יותר נובה רינג ושום דבר עם הורמונים.
בעקבות זאת אשתי לא בולעת כדורים יותר, ובכדי שלא להכנס להריון אנו דוחים את הטבילה בכמה ימים. כעת אנו מותרים בדרך כלל כשבוע וחצי, כי בהתחלה יש דימום קל, אחרי זה מחזור כשבוע, ואז שבעה נקיים, יוצא ימי טהרה בין שבוע לשבוע וחצי כך שאין מצב לקצר בעוד כמה ימים של איחור טבילה.
שאלתי היא האם ניתן לשמש בכיס על איבר הגבר? כי VCF הוא אמר שיש סיכון להכנס להריון, כמו כן אנו אשכנזים - ראיתי ברמ"א שמותר באקראי דרך איברים אפילו אם יוציא ש"ז, ובנו"כ ראיתי שכתבו שהרמ"א לא ראה את הזוהר.
מהי ההלכה באמת? ומה נקרא באקראי?
ראתה במשך כמה ימים כתמים על פד שחור בכמות שרחוקה מכמות של וסת אך כן בתדירות גבוהה (במשך יום שלם מספיק פד דקיק) בלי הרגשה מלבד הרגשת רטיבות שישנה בכל כתם רגיל, ממתי נחשב וסת? כי כמה שידוע לי יש כמות מסוימת שחוששים.
נ.ב משתמשת בהתקן קיילינה והכתמים התחזקו אחר הפסקת לקיחת פרימולוט נור שנלקח מספר שבועות.
שלום כבוד הרב,
רציתי לשאול: לפי המלצה של הרופאת נשים, הכניסה אשתי התקן הורמונלי לפני חודשים ועדיין לא הצליחה לעשות הפסק ולספור שבעה נקיים.
אני רוצה לדעת מה אפשר לעשות מבחינה הלכתית, והאם זה בסדר כך שזה לוקח כל כך הרבה זמן?
חשוב לי לציין שיש ימים נקיים לגמרי, אבל למחרת יש דימום. מה אתם ממליצים לעשות?
תודה.
שלום הרב, יש לנו שתי שאלות בענייני חופה וקידושין:
א - יש עדות שנוהגים שלא הולכים לחתונה של חבר או אף בן משפחה אם מתחתנים בהפרש של פחות מ 40 יום. יש שאומרים שמחליפים סיכות זו עם זו או שמים בכיס לחם ומלח ואז אפשר ללכת' וכל מיני מנהגים כאלו ואחרים מחשש לעין הרע.
עיינתי בספרו הנפלא של הרב 'בית חתנים' החדש ולא מצאתי אזכור לזה, רציתי לדעת מה דעת הרב בענין, האם יש לחוש ויש מקור לכך או שזה מנהג גויים?
ב - לגבי הנושא של שושבינים בחתונה, הורים גרושים שמלווים את החתן והכלה לחופה, האם יש בזה בעיה?
ראיתי שהרב כתב לעניין הורים בזיווג שני או אנשים שאין להם ילדים, אך מה הדין בגרושים, ומה אם ההורים hיפגעו אם יאמרו להם שלא הם יהיו המלווים?
יישר כח!
לכבוד הרב משה פנירי שליט"א!
קראתי את תשובת הרב לגבי הלק ג'ל לאשה נשואה.
שואלת לגביי - אם אני רוצה לשים לק ג'ל ולבעלי אין זה משנה, אני נשואה לאברך, בנותי מתחנכות בבית יעקב ובני בת"ת, אני מאד רוצה לשמור על רוח הקדושה והטהרה אבל קשה מאוד העולם נהיה פתוח מאוד, נשים רבות חרדיות והכי צדיקות משלנו עושות זאת, העולם מתקדם מהר, הניסיונות התרבו וזה בהחלט מעניין אותי.
במידה ולא, האם זה שונה מאיפור???
אודה לדעת הרב לתשובה מקיפה בעניין, אשמח לדעת אחת ולתמיד מה הנכון.
תודה רבה על התשובות המחכימות באתר.
שלום עליכם כבוד הרבנים.
ברצוני לשאול שאלה שהצניעות יפה לה, אך כיון שתורה היא וללמוד אני צריך, ובפרט שאני לא מעז לשאול ישירות לרבנים, על כן אני שואל פה, ומטעמי צניעות ופרטיות מעדיף שלא יעלו את התשובה הזאת לאתר, אלא אם כן זה יועיל לרבים כל עוד ששמי לא מופיע.
אני רוצה להקדים לתת קצת רקע, שהדרכת החתנים שקיבלתי לא הייתה מספיקה. ניסיתי לשאול שאלות והכל, אבל מה שהבנתי הוא שהרבה מדריכי חתנים שדיברתי איתם לפני שהתחתנתי וגם אחרי כן, הם לא בקיאים בנושא הזה. כן יודעים הלכות טהרה, אבל סימן ר"מ וסי' כ"ה באבן העזר לא למדו היטב. הבעיה שנוצרת מזה היא שיש אופנים שצריכים להקל ויש אופנים שצריכים להחמיר, הכל לפי הזמן, המקום, ומצב השואל. זה לא דרך ההלכה שמדת החסידות תהפוך לעיקר הדין הלכה למשה מסיני.
וכי איזה חסרון קדושה יש במי שאוהב את אשתו כגופו ומכבדה יותר מגופו? למה דווקא פה שבפרט מי ששמר את עצמו כל החיים מנשים אחרות גם אשתו תיאסר עליו ברוב הדברים. אני באמת לא מבין למה זו בכלל מעלה לעשות את זה כמי שכפאו שד או כדי לפרוע חובו וכו'. וכי האשה סמרטוט שמשתמשים בה ולא מתחשבים בה? זו דעת התורה? הגמרא בנדרים אומרת שהלכה כחכמים שמה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה, ואין הלכה כרבי יוחנן בן דהבאי. אבל סוף סוף כשמגיעים להלכה, פתאום כל מיני סברות לאסור. אז חזרנו לשיטת רבי יוחנן בן דהבאי ואין הלכה כחכמים.
וגם לשיטה הכי מחמירה שתפס המחבר, הראב"ד, שלא כדרכה מותר. איברא, ששיטת הראב"ד היא ש'שלא כדרכה' זה פנים כנגד עורף, אבל השאלה עדיין נשאלת, אם הלכה כחכמים, הלכה כחכמים. מי שרוצה להתקדש ולהיות חסיד, שיעשה את זה על חשבונו. כי כל לבבות דורש ה', וכל אחד יודע מתי הוא מתנהג כמו בהמה ומתי הוא עושה את זה לשם שמים לשמח את אשתו, להתקרב אליה, ולהנות אחד מן השני.
וגם יודעים שבהרבה מקומות המחבר כתב דברים ממידת חסידות. והרבה הלכות בשלחן ערוך הם של מידת חסידות ולא מעיקר הדין. ואף אחד לא מרעיש ועושה ענין מכמה הלכות בשו"ע שהרבה גדולי הראשונים והאחרונים כתבו שאינם מדינא. אבל פתאום פה, הכל הלכה למשה מסיני. איפה הלך הכלל שהמחבר הולך אחר שלושת עמודי ההוראה? מה קרא לדברי חז"ל? אפילו לא מתחשבים בדינא דגמרא. וחס ושלום אני לא מדבר ככה על מרן, אבל הוא כתב כן למידת חסידות ואין זה מעיקר הדין, כי כמעט כל הראשונים מתירים דברים מסוימים והוא אסר. אינו אלא ככל ההלכות שכתב שהם ממידת חסידות.
ומחילה מכבודכם על האריכות, אבל תורה היא ואף פעם לא העזתי לשאול, אבל אני חושב שאני לא הראשון וודאי לא האחרון שרוצה להבין. למדתי בישיבות ובכוללים ברוך השם, זה כמה שנים שאני לומד בכולל, ובפרט למי שלומד קשה לעכל את כל זה. מי שלא למד לא יודע, אז מקבל את כל מה שמלמדים אותו. אבל אחרי שלמדתי כמה מאותם סוגיות בעיון, באמת יש לי הרבה קושיות על ההדרכה שקיבלנו. אני מבין שהרבה דברים לא ראויים במיוחד בדברים הכי קדושים שיש, אבל יש את המשפט ויש את החסידות. בדברים הכי חמורים כמו שבת ונידה לא מחמירים ככל השיטות שיש, אבל פה כמעט הכל אסור ואוספים את כל החומרות וההנהגות של כל מקובל ואדמו"ר וחסיד, אין זה אלא מעצת היצר כדי להפיל אותך. כמו שאומרים בשם רבי חיים מוואלוז'ין "מי שיש לו ראשית חכמה בבית, יש לו אשת איש בחוץ", ואין משפט יותר נכון לדורנו. הנסיונות של עריות קשים עד מאוד, ושמירת הקדושה היא ממש ענין של מסירות נפש יום יום. זה היפך הקדושה להתנהג ב"קדושה". אם אפשר לומר, העולם הנוצרי מאוד מאוד השפיע עלינו בישירות או בעקיפין. דווקא סביב הנושא של בינו לבינה פתאום יש לנו תחושה לא נעימה. לא מדברים על זה, לא כותבים ספרים בנושא. ועל זה נסתתמה עינו של אותו רשע, בלעם, "מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל" כמו שכתבו חז"ל. ולא אאריך בכל המדרשים ובמה שכתבו הרמב"ן וכמה גדולים על קדושת עצם היחוד בין איש לאשתו.
שמרתי על ברית קודש וקדושה כל החיים, לא כדי שאתחתן ויוסיפו עלי עוד ועוד. די לי במה שאסרה תורה. שלא אומר על מותר אסור ולא על אסור מותר. חז"ל רצו לשמור על תורתנו הקדושה לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו.
וכאן אני שואל. אשתי נמצאת אחרי לידה ויש לה הרבה תפרים באותו מקום. קשה לה אפילו לעשות בדיקה מהכאב. וביאה כדרכה לא הדרך הכי ראויה עכשיו. הייתי מאוד מפחד משז"ל לפני כן, ובכמה מקרים זה קרה לי והייתי מתוסכל. ואתם יכולים להבין איך זה משפיע עלי וזוגתי. שבירת הבתולים לקח לנו יותר משבוע, ואין אפילו העראה ולשיטת הרמב"ם זה כמו דרך איברים, אז מה עשיתי איסור? וכמה פעמים זה יוצא עוד לפני שאני נכנס, ואני מתחרט ועושה תשובה. ולפעמים פתאום אני מרגיש שזה תכף יוצא ואני קופץ על אשתי. ושואל את עצמי למה? למה אני צריך להתנהג ככה? יש רשימה מלאה של ראשונים ואחרונים שמתירים ביאה שלא כדרכה שלכמה פוסקים כולל ביאה דרך איברים. כמובן באקראי. למה אני לא יכול לעשות את זה לכתחילה? הלוא כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה? אם לא זה, מהו ההיתר שהקילו חכמים והרמב"ם והרא"ש וכמה ראשונים? מותר לך לגעת באשתך?! אם לא ביאה שלא כדרכה אז מה החידוש בהיתר?
ובאמת שלמדתי את כל הנושא כמה פעמים ואני לא רואה סיבה להחמיר. ובפרט בשעת הצורך כמו כאב או אפילו לפעמים אשתי רוצה את זה וזה חלק ממצוות עונה. אם באמת כל שפיכה מחוץ הייתה אסור אז ניחא, אבל רואים שבכמה מקומות זה מותר, ולא אכנס לסוגיות כי אני לא כותב תשובה על הנושא ובאמת מבקש מחילה על האריכות. מ"מ אני ירא מלהורות לעצמי היתר כי אדם קרוב לעצמו ואני חס ושלום לא רוצה לחטוא, וזה למה אני שואל לכם. גם לא נכון לומר שהבית יוסף אסר, כי הביא את הרא"ש בתוספותיו שפסק כתירוץ שני של הר"י ואחר כך כתב ושומר נפשו וכו' שמעיקר הדין מותר אבל טוב להתרחק מזה. וגם מה שכתב בבדק הבית כבר כתבו כמה אחרונים ומי זוטר מה שמובא בגמרא נדה י"ג בשם רבי יוחנן, רבי אליעזר, רב אסי ורבי אמי? וגם בשלחן ערוך סתם ולא פירש. ובסימן כ"ג פסק אסור שיהא דש מבפנים וזורה מבחוץ דווקא שיש בזה כוונה להשחית כדי שלא תתעבר.
הרמב"ם בספר היד, בפירוש המשניות סנהדרין פ"ז וגם רוב כתבי יד של הרמב"ם וההכי מדויקים שיש, כתוב שמותר שלא כדרכה/ דרך איברים בהוצאת זרע. הרי"ף סתם. הרא"ש בהלכותיו סתם. שלושת עמודי הוראה מתירים. הטור, תוספות יבמות ל"ד, תוספות סנהדרין נ"ח, תוספות הרא"ש, פסקי הרי"ד יבמות י"ב, ר"ן סנהדרין, מהרש"ל בים של שלמה יבמות ל"ד, המרדכי שבועות תשל"ב, ריא"ז קונטרס הראיות סנהדרין נ"ח, רבינו ירוחם תולדות או"ח כ"ג ע"א, אגודה סנהדרין ז, ריטב"א בשיטה מקובצת נדרים כ, כן משמע מהרא"ם שם, סמ"ק, פסקי תוספות כתב יד, פסקי הרא"ש דפוס ויניציה רפ"ב ואחר זה השמיטו בדפוסים, תוספות תלמידי רבינו פרץ נדרים כ, הב"ח אבה"ע כ"ה, דרישה אבה"ע כ"ג וכ"ה, מהרש"א סנהדרין נ"ח, אליה רבה, בית שמואל סימן כ"ה לצורך שרי, ברכי יוסף או"ח ר"ם, עזר מקודש סימן כ"ג כ"ה וע"ו, יד אהרן, תורות אמת לרבי רפאל ברדוגו אבה"ע כ"ה, שו"ת משיבת נפש סימן י"ח, שו"ת אגרות משה אבה"ע ח"א סימן ס"ג, שו"ת בריתי שלום ח"ג סימן ד, שו"ת אחיעזר ח"ג סימן כ"ד, כן משמע משו"ת תורה לשמה סימן רצ"ט, ר"י אבוהב מנורת המאור, סמ"ק כתב שאסור ממדת חסידות אבל מעיקר הדין מותר, ועיין ערך ש"י סימן כ"ה על מה כתב הבית יוסף בבדק הבית בשם הזוהר ומיישב את זה אם היתר ר"י, ועיין עצי ארזים אבה"ע סימן כ"ג ס"א ומיישב גם הוא את דברי הזוהר הקדוש עם ר"י.
ויש לי עוד מה להגיד בנושא אבל לא אאריך עוד. לעניות דעתי יש להתיר ולא בדרך דיעבד. רוב ככל הראשונים פסקו להתיר. ובפרט במקום שיש גרימת צער לאישה ולמצוות עונה. אשמח אם תוכלו לעזור לי וסליחה על האריכות. תודה רבה לכם.
שלום וברכה.
הרב רגיל להורות שגם אם יודעים שהטבילה תידחה אפילו באופן ודאי כגון בתשעה באב, מ"מ לא ידחו את ההפסק טהרה אף שהליל טבילה ידחה, מכיון שלא ניתן לדעת מה ילד יום, ואם מחר תצליח לעשות הפס"ט, ומרגע שתוכל תעשה.
ושאילתי, למה לא מורים לכל אשה לעשות הפס"ט מיד בגמר הראיה, ולהמתין ד' או ה' ימים ולהתחיל לספור ז"נ, כי שמא בעוד ה' ימים לא תצליח להפסיק בטהרה, ועכשיו מיהא אין בעיה כי כל ההמתנה היא רק משום הז"נ שמא תפלוט בהם. ומה הדין בזה באמת אף בדיעבד באשה שהפסיקה בטהרה ואז המתינה הימים ועוד ז"נ.
או להורות לכתחילה לאשה בהריון או עם פצעים שכדי לא להקשות על המקום הרגיש תעשה הפס"ט אחרי סיום הדם, ואחרי ימי ההמתנה תחל לספור ז"נ ותעשה בדיקת ראשון, ואינו סמוך להפסק כלל.
וכמו"כ האם ניתן לקיים הפס"ט ביום אחד ולמחרת את המוך דחוק, כדי לא להכביד על המקום הרגיש.
תודה רבה וייש"כ עצום.
שלום וברכה,
אשתי בהריון באמצע חודש שלישי, ובעקבות דימומים (קריש דם שנמצא ברחם - "המטומה" בשפה הרפואית) נטמאנו ועכשיו לאחר 5 שבועות בהם אנו אסורים היא עשתה בדיקה היום שזה היום השביעי של השבעה נקיים, והעד יצא לבן עם קצת הפרשה חומה.
רציתי לשאול מה הדין, והאם אשתי יכולה לטבול היום?
תודה רבה על העשייה המבורכת.
לכבוד הרב שלום!
ביום ראשון אשתי עשתה הפסק טהרה, לאחר לידה (תוך ימי טוהר), וההפסק יצא טהור, כך גם הבדיקות בוקר וערב של יום שני.
והיום (יום שלישי) הופיע כתם על בגד צבעוני, הכתם גדול מכגריס.
ראיתי בספר של הרב (אפיקי מים) שבמקרה זה יש לעשות שאלת חכם.
השאלה האם יש לעשות הפסק טהרה חדש, או שניתן להמשיך בשבעה נקיים?
תודה רבה
שלום לכבוד הרב הגאון אשר שותים אנו בצמא את דברי תורתו.
הסתפקנו בכולל בעניין אם חוששים לדם בתולים וכיצד יש לנהוג בבעילת המצוה, בנשים שמורגלות עוד מנערותן להניח באותו מקום טמפון המשמש לספיגה, האם השימוש במוצר זה גורם להשרת הבתולים ויהיה דינה כמי שרופאה ביתקה את בתוליה, או שגורם להשרה חלקית.
תודה מראש.
בית הוראה ‘אפיקי מים’ בראשות הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט”א
נוסד בשנת תשס”ז בשכונת רמות בירושלים.
כיום משיבים מטעם בית ההוראה למעלה מ 300 רבנים, בכ -100 ערים ברחבי הארץ והעולם
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30
כמידי שנה יפעל מוקד מיוחד למענה לשאלות הציבור בענייני הצום בשיתוף קופת חולים כללית
