אני מנותחת קיבה לפני שנתיים וחצי. כרגע בהריון בסיכון אחרי אשפוז שלישי כבר בגלל צירים, פתיחה של 1 ס"מ וצוואר קצר, עם המוגלובין 9.

אציין שתשעה באב לא צמתי, מבררת לגבי כיפור מה לעשות?

אשתי הפסיק סרזט לאחר שלקחה תקופה ארוכה, כעת היא בשבעה נקיים.

רציתי לאול האם היא צריכה לעשות 2 בדיקות כל יום, או שעדיין יכול להיות כתמים ורק בראשון ובשביעי?

שלום כבוד הרב.

אשתי בהריון ב"ה, שלשום ראתה כתם חום-אפור (יותר מגריס) על מגן תחתון, ואתמול ראתה כתם אדמדם (יותר מגריס) על מגן תחתון. היום בבוקר היה נקי. מה הדין?

יישר כח גדול.

לכבוד הרבנים החשובים שליט"א

בדין ברכת הנותן ליעף כוח כיצד אנו מברכים אותה הרי מרן בשו"ע (סימן מ"ו) כותב "יש נוהגין לברך הנותן ליעף כוח ואין דבריהן נראין" ולפי מרן אין לברך.
והרי קיבלנו הוראות מרן שפוסק כדעת הרא"ש שכל ברכה שאינה נזכרה בתלמוד אין מברכין אותה
והאר"י כותב שכן לברך.
ולכאורה כל מה שנהגנו בני הספרדים לברך זה בגלל האר"י וא"כ קשה הרי אנחנו בני הספרדים ובראשינו מרן רבינו הענק היביע אומר זי"ע ועוד פוסקים כי אומרים סב"ל נגד האר"י.
וא"נ שזה מנהג הרי קשיא לי שלכאורה הוא מנהג טעות שהרי מרן היבי"א פוסק בכמה פעמים שלא כהמנג וכדעת מרן השו"ע (לדוגמא בברכה על נרות שבת) ולכן נראה שנבטל לכאורה המנהג שהוא טעות.
וא"נ שמרן חזר בו הרי זה בדוחק רב ועצום שהרי מרן החיד"א כותב שאם מרן היה רואה דעת האר"י היה חוזר בו ולכאורה א"כ נאמר בכל ההלכות הכי. והכנסה"ג כותב ששמע ממישהו שמרן חזר בו בסוף ימיו ודי לנו במה שאנו רואים.
וא"נ שברה זאת מוזכרת בגאונים הרי בסידור רב האי גאון אינה מוזכרת.
וא"נ שהרי מוזכר בראשונים הרי קיבלנו שכל ברכה שאינה נזכרה בתלמוד אין מברכין אותה. ועוד שזה רק חמשה-שבעה ראשונים בלבד (ר"ד אבדרהם, סמ"ג, בעל העיטור, הטור, מחזור ויטרי ועוד)
והב"ח כותב (סימן מ"ו ס"ק ח') שגם לאשכנזים יורה שלא לברך ומ"מ אין למוחקה מהסידורים,
והגם שהגאון רבי אליהו מוילנא לא היה מברך כדאיתא בספר "מעשה רב"
וכבר אמרו שאין להקשות על מרן זי"ע משתי טעמים
א. כי בכל רגע שהיה כותב תשובה היה לפני כן יושב ומעביר את כל התורה מול עיניו.
ב. כי מרן כדרכו בקודש לא משאיר את המעיין בדברי תימה, אלא תמיד מפרש דבריו מבלי שיצטרך לביאור, ואם היה כאן קושיא גדולה לא היה נמנע מרן מלכתוב הטעם. אמנם אני לא מחפש להקשות על מרן אלא להבין דעתו בלבד.

השיב לי הגר"ח רבי שליט"T וז"ל "ועיין שו"ת יבי"א ח"ד סימן כ"ה ס"ק י"ד. שמיישב את הכל. וע"ש לא רק אם היה רואה אלא במציאות היה שמרן הב"י חזור בו. ע"ש.

וגם לישב חקירה גדולה, אם האר"י ז"ל זיע"א כוחו כמו תנא וכן אם קיבלנו את האר"י ז"ל. כמו קבלת מרן הב"י, או לא. כ"ז פלפולים ידועים ועכ"פ למעשה מברכים הנותן ליעף כוח וכנראה שזה משמיים נוצר מצד כזה אשר כל עם ישראל מברכים ברכה זו. ויש בזה חיזוק גדול באמונה. והתרגום (ישעיה מ. כ"ט) מבאר שהכוונה לצדיקים שעייפים מלימוד תורה נותן חכמה. וכן ביבי"א ח"ד סימן י"ח ס"ק א'. תורה מתשת ודע זה רק בהתחלה עי"ש. ויש לכוון בברכה זו ולבקש בלב כח לתורה וזיכו הרבים וקידוש השם תמיד. ועיין יבי"א שם בהוצאה החדשה בגליון בסוף הסימן על מעלת זיכו הרבים. ומה מעיד מרן זיע"א על עצמו.

בברכת התורה חיים רבי עיה"ק חולון"

וקשיא לן הרי זה מנהג טעות לכאורה וגם מה שייך לומר שזה מן השמיים.

הרה"ג שבתי לוי השיב לי וז"ל "במש''כ לשאול מדוע מברכין ברכת הנותן ליעף כח שהוא נגד השו''ע, עיין במש''כ בספר ברכת ה' ח''ד פ''ד סימן מח ובהערה 161, דמנהג זה מבוסס על מש''כ החיד''א (סימן מו אות לא) שמעיד שכך נתפשט המנהג ע''פ האר''י וגם מעידים שמרן חזר בו בסוף ימיו, וכ''כ גם בספר מטה יהודה, שרבים כך נהגו ומרן חזר בו בסוף ימיו. ובכה''ג אמרינן במקום מנהג שנתפשט לא אמרו סב''ל, אולם שאני נרות שבת שלא התפשט מנהג זה לנהוד כהרמ''א, וגם יסודתו היתה בטעות כי מדוע ננקוט רמ''א ונעזוב דברי השו''ע. משא''כ הכא נהגו כדעת האר''י ואין זה בטעות, ובמקום מנהג לא אמרינן סב''ל. והבן."

וקשה שלפי אחיו בכלל לא אומרים סב"ל נגד האר"י

ועוד שהרי גם יסדות מנהג לברך הנותן ליעף כוח הוא טעות.

ועוד השיב הרב יחיאל ברדא נר"ו

שלום וברכה,

בנוגע לשאלתכם בדין ברכת הנותן ליעף כח, שלכאורה יש לפסוק סב"ל נגד דברי האר"י ולומר שהמנהג לברך הוא בטעות. הרי זה ביאור דברי מו"ר הגר"ד יוסף שליט"א: אף שמצינו בכ"ד שאומרים על מנהג שיסודו בטעות ויש לבטלו, הרי זה דוקא באופן שאין לו סמך אמיתי בהלכה. משא"כ בנדו"ד שיש מקור לזה מדברי חלק מן הראשונים. ומה שהמנהג הוא נגד דברי השו"ע, אינה סיבה לבטלו, וכמו שמצינו במקומות רבים, שמנהג שקדם לפסק השו"ע, ויש לו יסוד בראשונים או פוסקים, יש לקיימו אף אם הוא נגד דברי השו"ע [ולדוגמא נציין לדברי השו"ע או"ח סי' רנ"ז ס"ח, בענין הטמנה בדבר המוסיף הבל ע"י דבר אחר, שאין אנו נוהגים כדבריו, וכמו שהעיר בזה כבר מרן זיע"א בשו"ת יבי"א].

בברכה מרובה
הרב יחיאל ברדה וכו'"

וגם כאן קשיא לי שהרי זה מנהג טעות ויסדתו בכמה ראשונים בודדים.

וחתנא דבי נשיאה הגאון ר' אהרון בוטבול השיב וז"ל

שלום וברכה!

כשיש מנהג שיסודו בהררי קודש ונהגו בו בכל הדורות ברצף, דור אחר דור, אין לבטלו בשום פנים ואופן.
הוכחה לדברנו שמהר"ם בן חביב פוסק להקל בדיני הטמנה ושהיה נגד מרן וטען שכך נהגו הספרדים, ועוד כמה דוגמאות.
ואולם המנהג שנהגו במרוקו לברך על הדלקת נרות לאחר ההדלקה לא התברר שהיה מנהג הספרדים מקדמא דנא, אלא להיפך.
בברכת הנותן ליעף כח, כל חכמי הספרדים נהגו לברך ברציפות בכל הדורות ממרן הב"י ועד דורנו.

בברכה
אהרן בוטבול"

וגם כאן קשיא לי שהרי המנהג שהיה בהדלקת נרות הוא לאר רק במרוקו ומסתמא היה לו סמך בהלכה ואע"פ כן ביטלנו.

בברכת התורה

האוחז בשולי גלימתו האדורה של גדול הדורות מרן זי"ע

שלום רב אל כבוד הרבנים.

כידוע שהביוץ תמיד מגיע כ 14 יום לפני שמגיע הווסת. השאלה היא: 

1. האם יש מושג פעמיים בחודש ביוץ.

2. אם לוקחים פרימולוט נור שמאריך את הווסת, אך לא מעכב את תחילת הממלאה ונופצת, כי מיד תוך 3 ימים מסיום נטילת הכדור מגיע מחזור, הרי שהוא רק מעכב את הסוגרים שהדם יצא אך הדם מתמלא, דהיינו שלא שייך להכנס להריון כאשר יש דם , כי בהריון דם נעכר ונעשה חלב, ואילו כשממלאה הוא היפך דם.

לסיכום, האם לכאורה בנטילת פרימולט נור הביוץ נשאר באותו זמן בערך, דהיינו אישה שרגילה לראות ב 28 אז הביוץ ב 14 ועכשיו שהאריכה את הווסת ל 40 יום בעצם הביוץ היה כרגיל ביום ה14 אצלה כמו תמיד, או שאולי הביוץ יזוז, או שיש יותר מפעם אחת בחודש ביוץ ואז כשדוחים הווסת אולי בא פעם נוספת, מה שלא נראה לי.

נער העושה בר מצוה בימי ראשון או שני האם חייב לקרא שמו"ת של הפרשה הקודמת דהא ניתן להשלימן עד יום שלישי. או שבכלל לא נתחייב בפרשה זו. ומה הדין כשקרא בקטנות בשבת האם יצא יד"ח או שעכשיו רובץ עליו החיוב שלא קיימו בחד דרבנן. ובכלל יל"ד להפוסקים שצריכין לקרא כל הפרשות כסדרן (שאם לא קרא שבוע אחד ישלים בשבוע לאחמ"כ קודם הפרשה הקודמת) האם צריך להשלים כל הפרשות של לפני כדי לקיים המצוה של מכאן ולהבא בשלימות. וגם כאן יל"ד אם כן קרא בקטנותו, אי מהני לשיטה הנ"ל לקיים חציו (של הפרשות) בקטנות וחציו בחיוב. תודה רבה

אשה שקיבלה מחזור עם ראיות קטנות של דם במוצ"ש, ועשתה הפסק ביום שלישי (כיון שלא שימשה), אבל בכל הז' נקיים ראתה בפד הפרשות חומות ולפעמים אדומות, וכמובן בהוראת רב המשיכה את הז' נקיים, אך ביום השביעי חוששת לבדוק מחמת שתראה בעד דם, מה תעשה?

וכן האם מקרה זה תקין, שהרי לא זכור לה שהיה לה כאלו הפרשות גם בז' נקיים. יש לציין שהתחילה לקחת כדורי ויטמינים הנקראים פרינג'טלי, האם יכול להיות שהם גרמו לשיבוש הנ"ל? ומה עושים במקרה כזה.

תודה רבה.

שלום לכבוד הגר"מ פנירי שליט"א, שאלה לעניין זמן ההפסקה של הכדורי פרימולוט נור לכלה.

האם יש להפסיק ליטול כדורים מיד לאחר קיום המצוה, או שכדאי להמשיך לקחת (כשאין בעיה רפואית) בימים שלאחר הבעילה, ובכך להיטהר תוך שבוע, ולהרוויח זמן קצר שלא יכשלו ולא יקשה עליהם... מה שבאפשרות הראשונה זה לפעמים נפק"מ של כמה שבועות שאסורים. (עד שהמחזור מגיע ועד שמתנקה לגמרי וז"נ). מה ההוראה לכתחילה בכך.

שלום הרב,

אני נשואה חודשיים, ברצוני לדעת האם מותר לי לטבול עם לק ג'ל ברגליים, כאשר עבר חודש מאז שעשיתי לק, ואין בכוונתי לעשות בחודש הקרוב שוב מכיון שהגדילה ברגליים יותר איטית ויכול להחזיק לחודשיים.

אני גרושה ואין לי וסת כבר שנתיים, ומעוניינת לערוך טבילה אחת להמשך חיי.

האם אני מחוייבת בימי נדה ואיסור על בן הזוג? אין לי וסת לחלוטין כבר שנתיים.

שלום וברכה.

אשתי פנתה אליי אתמול (היום יום פרישה של העונה בינונית) ואמרה שיש גלולה שלוקחים יום אחרי שהתחיל לאחר לה הוסת והכדור מבטל את הקליטה אם נתפס הריון.

אני תמים מאד בדברים הללו!!! ואינני יודע מה זה והאם זה מותר להלכה או זה נחשב הפלה ואסור.

בגדול אומר, אני גרוש עם 8 בנים ובנות והיא גרושה עם 4 בנים בלבד בלי בת.

אשמח לתשובתכם, בהערכה רבה, יוסף.

אשתי צריכה לעבור טיפולי שיניים להחליף חלק מהכתרים, והעלות של זה היא בערך 9,000 ₪

במרפאת השיניים אמרו לנו שיש אפשרות לעשות את זה בתשלומים אבל זה בקרדיט. שאלתי האם זה מותר, והם ענו לי שיש להם היתר עיסקא של ברית פינחס הרב וינד.

אשמח לקבל את דעתו של הרב.

לכבוד הגר"מ פנירי שליט"א

האם מותר לאשה שרואה הכתמות ביום וסתה לא לבדוק כדי להישאר מותרים מבחינה חו"נ ועזרה פיזית מהבעל? (בעמ' נח בספר נראה שא"צ בדיקה לנשים מסוימות, ובאופן כללי התפשט המנהג להחמיר, לפיכך השאלה האם מותר באופן שלא ישמשו בימים אלו אא"כ יבדקו). והאם כבוד הרב דיבר על הנקודה הזו בספרו הנפלא?

יישר כח.

שלום לכבוד הרב שליט"א.

עלתה לי קושיא כשלמדתי באבני שהם, לגבי וסת שאינו קבוע כתב שלפי הבית יוסף ע"פ הרשב"א א"צ בדיקה כלל מלבד בעונה בינונית, אלא שרוב האחרונים כתבו להצריכה בדיקה לכתחלה, וכן פשט המנהג.

והנה בשו"ע בסי' קפ"ט ס"ד לכאורה מוכח שלכתחלה צריכה בדיקה גם ביום חודש והפלגה שאינה קבועה, מדכתב שאם לא בדקה מותרת.

[ואפשר לדחות שהשו"ע רק העתיק לשון הטור שם וליה לא ס"ל, ודוחק. וגם א"כ צריך אז זה מחלוקת רשב”א וטור, ולא רק אחרונים שנחלקו על הב"י בהבנת הרשב”א].

שאלה להלכה. הרב דוד דגגה שלח אותי לשאול פה.

עשיתי הפסק יום ראשון שעבר ויצא נקי. יום שני למחרת היה כתם על התחתונית וקצת על התחתון.

עשיתי את הבדיקה של יום שני וכיוונתי שהיא תהיה הפסק במידה ולא תקין.

דיברתי עם הרב דגגה ולפי מה ששמע יכול להיות שאת ההפסק עשיתי "בין הטיפות", ככה שפסק שאני יטבול ביום שלישי. 

בעלי ביקש שאני אטבול ביום ראשון הוא אמר שמאד קשה לחכות, הוא מרגיש צורך דחוף ומפחד להיכשל וזה ממש פיקוח נפש, ככה בעלי אמר.

אשמח לתשובה מה לעשות אם לטבול מחר או ביום שלישי. 

מדגישה שוב שהבדיקות יצאו טהורות, והמחזור היה במשך 5 ימים.

שלום,

בליל שבת ביצעתי הפסק טהרה והיה נקי, המוך דחוק היה עם נקודה ממש קטנה שלא ברור אם זה דם.. מה עושים?

לכבוד הרה"ג שליט"א.

רצינו לדעת, אם ננקוט כדעת המחמירים לסחוט לימון בשבת האם יש להקל ע"י גוי ככל מח' הפוסקים דמקילים ע"י גוי, א"ד שאני הכא דמ"מ לא גרע ממשקים שזבו מאליהם דאסורים בהנאה.

לכבוד הרה"ג שליט"א.

ילד שנולד בבה"ש ביום חול (למשל בין יום ב' לג') דכמבואר בשו"ע דח' ימים של המילה מונין מיום המחרת וכאילו היה בודאי לילה (ליל ג'), השאלה היא אחרי הי"ג שנים מתי חשיב שנהיה בר חיובא, ומסתבר שלכל מילי דאו' כהנחת תפילין וכדו' חייב להחמיר מספק, ומסתבר דצריך לכוון על תנאי שמא היא רק הנחה של חינוך גרידא או שבאמת חייב מדאו'.

השאלה היא אם יכול להיות ש"ץ, דמחד גיסא הוא דין דרבנן שאינו מחוייב בכך משום ספקא דרבנן, אבל מאידך אולי הקולא היא שאכן יכול להוציא את אחרים י"ח.

וכמ"כ רציתי לשאול מתי כדאי לעשות את הסעודה לכבוד שמחת הכנסה לעול המצוות, האם כאילו נולד ביום (ביום ב') או דילמא ליום המחרת שהוא כבר ודאי חייב.

לכבוד הרה''ג שליט''א.

אשה שרגילה לעשות כל יום בבוקר התעמלות ובמשך היום פעם בחודש מגיע וסתה, האם נימא דיש לה וסת לקפיצות ונ"מ דאם בחודש הבא לא עשה בעונת וסתה התעמלות לא תצטרך לפרוש מבעלה דהרי לא קפצה באותו יום.

האם מותר לאשה לרקוד בפני בעלה בימי נידתה?

אשתי עשתה הפסק טהרה לפני כשבוע אך לא התחילה למחרת לבדוק ולהתחיל ז' נקיים, וביום ה' התחילה לבדוק.

האם ההפסק שעשתה לפני שבוע נחשב, באופן שבדיקת יום ה' תהיה בדיקת יום א' לז' נקיים?

תודה מראש.

שלום הרב.

בזמן אלול עסקנו בסוגיית מצוות ישיבה בסוכה וההלכות היוצאות מהכלל של תשבו כעין תדורו. אך נבוכנו בהגיענו ליחס של הפוסקים לגבי אכילת קבע ושינת קבע מחוץ לסוכה.

לכאורה נראה מהברייתא והגמ' בדף כח שכל הפעולות שאדם רגיל לעשות בביתו במהלך השנה הוא מחויב לצאת מביתו ולעשותם בסוכה (אכילה, שתיה, טיול ושינון.) וכך גם ראינו שכתבו הראשונים וכדברי הפסקי ריא"ז שגם ק"ש חייבת בסוכה אלא א"כ רגיל לקוראה בבית כנסת שיכול גם בחג לקוראה בבית כנסת אך אין היתר לקרוא בבית. וכן כתב המשנ"ב לגבי חובת הבדלה בסוכה מחמת "כעין תדורו" או מחוצה לה אם רגיל כך כל השנה. ואף ראינו פוסקים בודדים שכתבו כך לגבי המתנמנם בבית כנסת שאינו צריך ללכת לסוכה מפני "כעין תדורו" שרגיל כך כל השנה.

אך משום מה ביחס לאכילת קבע ושינתה ארעי (שחוששים שתחשב קבע) כתבו אחרת. שאף עם אדם רגיל לאכול קבע מחוץ לבית כגון שיוצא למסעדות, או שמחות שונות וכדו' אסור לו לאכול מחוץ לסוכה על אף שרגיל כך כל השנה. וכמו שכתב המג"א לגבי סעודת מילה. וגם הנימוק שכתבו הראשונים לאיסור שינת ארעי זה שגם שינה כזו יכולה להיות משמעותית לאדם כמו קבע, ולא נמקו בפשטות שאדם אינו ישן ארעי מחוץ לבית וכו'.

מחילה על אריכות הדברים. סמוכני שכבוד הרב יבין את שורש שאלתי. ויגלה עיני במאור התורה הק'.

תודה רבה ויישר כח עצום לרב! אופק בן עזרא

שלום וברכה

התמודדות קשה מאוד בשלום בית בעקבות שיער הראש והזקן של בעלי בימי העומר. האם הוא יכול להתספר לפני ל"ג בעומר? 

חשוב לציין שזה יוצר תסכול גדול וריבים.

תודה.

שלום וברכה,

אני לוקחת כדורים למניעה יאז פלוס, ויש אפשרות למנוע את הוסת גם אז מנעתי.

האם צריך להתנהג בריחוק בעונת הפרישה?

מה האופן הראוי לבדיקה ע"י מוך דחוק. לבדוק בדיקה רגילה ולהשאיר העד בפנים או לקפל את העד ולדחוק אותו ע"י האצבע לבפנים. כמה זמן אחרי השקיעה אפשר להוציאו. והאם זה מועיל גם להפסק לכתחילה ובדיעבד. תודה רבה

אשה קינחה מבחוץ בעד בדיקה, וראתה כתם הגדול מגריס, האם עד הבדיקה מקבל טומאה?

שלום וברכה! הבנתי שלפי הספרדים אין אפשרות ודיעה שניתן לעשות חדר יחוד בלי כיסוי ראש לכלה. ושאלתי האם חיב כיסוי ראש מלא כנשואה או אפשרי גם תוספות שיער? ב' האם יש אפשרות לעשות חדר יחוד ללא עדים או כל אופציה אחרת כדי לפטור את הבעיה. והאם יהיו מותרים אז במגע וכו'. ג' אם לא עושים חדר יחוד האם מותרים במגע כרגיל, או רק בבית. תודה רבה!

שלום הרב.

רציתי לשאול את כבודו איזה התקן תוך רחמי אתם ממליצים לאשה מניקה שיש בו הכי פחות בעיות הלכתיות.

תודה רבה.

שמעתי מיועצת העוסקת בתחום, שלגבר יש שליטה על הקישוי, כלומר הוא יכול לקבוע מתי ייכנס, וגם לאחר שנכנס יכול לקבוע מתי יזריע. וזה יכול לקחת גם הרבה זמן.

יש לי שאלה הלכתית שמאוד מציקה לי שנים, ויתכן שהבעיה פיזית או נורולוגית. אם זה נכון מה שכתבתי, מדוע יש לי כל פעם חששות גדולות ותחושות שעוד מעט ייצא.... כלומר גם בזמן ההרגל למצוה נהיה פתאום לחץ או רגש שהולך לצאת משהו, ולכן אני תמיד ממהר להכנס ואז תוך זניות נפלט משהו וזה נגמר, השאלה האם זה תקין, או שמא זה בעיה רפואית או נורולוגית. והאם מותר לי לנסות פעם להיות אמיץ ולא לחשוש גם אם ייצא משהו להמשיך רגיל כדי לראות האם זה הזרע עצמו, או שזה רק פליטות שלפני הזרע ואם אני ימשיך ברוגע אז אוכל אכן לתפקד שוב כרגיל הן בכניסה רגוע והן בבחירת זמן ההזרעה. הדבר מטריד אותי שנים. בפרט ליפ שריאית מההאר"י כי גם על הטיפות שקודם ההזרעה צרוך לשוב בתשובה האם זה הכוונה. וגם האור החיים כותב שדרך הצדיקים למהר ביאתם כדי לא לפלןוט כלום. מה הכונה בזה.

לסיכום אני מסתפק האם זה בעיה פיזית נורולוגית רפואית וכדומה, או נערווין רוחניים שגורמים לכל זה. או באמת בעיה הלכתית וצריך להזהר.

אשמח לקבל מענה מורחב למעשה מהי דרכה של ביאה וקיום המצוה ללא חשש, וכמה זמן וכיצד.

שלום וברכה,

הבת שלי בת 5 וחצי חודשים והיא רק יונקת או אוכלת חלב שאוב.

אני מקבלת מחזור ולא מוותרת על ההנקה.

רציתי לדעת מבחינת הצום האם אני אמורה לצום כרגיל?

תודה רבה!