בס"ד, שלום לכבוד הרב.
בהמלצת הרב שלנו אשתי עוברת להשתמש בטבעת נובה רינג לאחר שההתקן גרם לה לדימומים רבים.
אנחנו ספרדים, הבנתי שיש דעות שונות לגבי טבעת זו לגבי הפסק טהרה, בדיקות שבעה נקיים וטבילה.
שאלתי היא: האם ניתן לעשות הפסק ובדיקות עם הטבעת או שצריך להוציא? האם ניתן לטבול עם זה? מה הדין אם רואים חלילה מראה על הטבעת? תודה מראש.
שלום. קיבלתי החודש מחזור באיחור (34 במקום 28), התחלתי לספור את המחזור מיום 34 למרות שהיו כבר כתמים קודם. כעת אני רואה שאני יכולה לעשות הפסק לאחר שלושה ימים (מהרגע שהתחלתי לספור מחזור).
אני יכולה לעשות כעת הפסק או שמחויב לחכות למחר, שיעברו ארבעה ימים מרגע ספירת המחזור??
אציין שלא קיימנו יחסי אישות בשבוע שלפני קבלת המחזור.
שלום רב אשמח לתשובה לשאלה שאני מחפש. מה דעת השו"ע? האם במעיין חייב 40 סאה כדעת הרא"ש. או דעתו כהרמב"ם שמספיק שכל הגוף יהיה טבול בבת אחת (בסי' קצט , סע' יד לכאורה משמע כדעת הרמב"ם. כט"ז שם אולם במ"ב כתב שלא קיימא לן הכי). בפרט שבסימן ר"א כתב מרן שבמעיין חייב 40 סאה או שאולי בסימן ר"א מדובר על אשה ולא על אדם אודה לכם אם תוכלו לעשות לי סדר בעניין.
תודה רבה.
שלום לכבוד הרב שליט"א.
עלתה לי קושיא כשלמדתי באבני שהם, לגבי וסת שאינו קבוע כתב שלפי הבית יוסף ע"פ הרשב"א א"צ בדיקה כלל מלבד בעונה בינונית, אלא שרוב האחרונים כתבו להצריכה בדיקה לכתחלה, וכן פשט המנהג.
והנה בשו"ע בסי' קפ"ט ס"ד לכאורה מוכח שלכתחלה צריכה בדיקה גם ביום חודש והפלגה שאינה קבועה, מדכתב שאם לא בדקה מותרת.
[ואפשר לדחות שהשו"ע רק העתיק לשון הטור שם וליה לא ס"ל, ודוחק. וגם א"כ צריך אז זה מחלוקת רשב”א וטור, ולא רק אחרונים שנחלקו על הב"י בהבנת הרשב”א].
שלום וברכה.
שכחתי לקחת יום אחד כדור למניעת הריון (יאז פלוס).
יומיים אח"כ נמצא על הפד כתם דם (אדום) בגודל 10 פעמים חצי שקל, ויום לאחר מכן כתם אדום בגודל 5 פעמים חצי שקל ו- 3 ימים אח"כ כתמים קטנים מאד וחלשים מאד בצבע חום בהיר.
במהלך הימים האלו היו לי כאבי בטן שעה, שעתיים ביום. המשכתי לקחת את הכדורים והשלמתי את הכדור ששכחתי, ואת הוסת אחרונה ראיתי 13 יום לפני הופעת הכתם הראשון.
לא הסתכלתי בקינוחים. (כשיש לי וסת אני רואה כמות גדולה הרבה יותר של דם ויש לי כאבי בטן במשך 3 ימים כמעט בלי הפסקה).
מה הדין, האם אני אסורה לבעלי?
לכבוד הרה"ג שליט"א.
ילד שנולד בבה"ש ביום חול (למשל בין יום ב' לג') דכמבואר בשו"ע דח' ימים של המילה מונין מיום המחרת וכאילו היה בודאי לילה (ליל ג'), השאלה היא אחרי הי"ג שנים מתי חשיב שנהיה בר חיובא, ומסתבר שלכל מילי דאו' כהנחת תפילין וכדו' חייב להחמיר מספק, ומסתבר דצריך לכוון על תנאי שמא היא רק הנחה של חינוך גרידא או שבאמת חייב מדאו'.
השאלה היא אם יכול להיות ש"ץ, דמחד גיסא הוא דין דרבנן שאינו מחוייב בכך משום ספקא דרבנן, אבל מאידך אולי הקולא היא שאכן יכול להוציא את אחרים י"ח.
וכמ"כ רציתי לשאול מתי כדאי לעשות את הסעודה לכבוד שמחת הכנסה לעול המצוות, האם כאילו נולד ביום (ביום ב') או דילמא ליום המחרת שהוא כבר ודאי חייב.
לרה"ג שליט"א
ראובן פנה לשמעון בבקשת הלואה. כיון שלשמעון לא היה כסף נזיל, ביקש ממנו ראובן אם יוכל להלוות לו צ'ק דחוי ושמעון נאות, אלא שלאחר שכתב שמעון את הצ'ק ביקש ראובן משמעון שאם יוכל לעשות לו טובה לפרוט את הצ'ק הדחוי בציינג' ולתת לראובן את הכסף שהתקבל בהפחתת העמלה, וכמובן ראובן ידאג לפדות את הצ'ק במועד מהציינג' ועלות העמלה תהיה על ראובן.
האם עברו הם על איסור רבית משום שבסופו של יום המזומן שהתקבל מידיו של שמעון לראובן היה פחות מהסכום שראובן שילם לציינג' כדי לפדות את הצ'ק של שמעון, ומאידך גיסא האם נכון לומר שכל העמלה היא על חשבון ראובן שרצה את המזומן ומה ששמעון פרט את הצ'ק הוא רק עבור ראובן כמעשה בעלמא (ובמקרה הוא גם המלוה) ונחשב שבאמת הלוה לו את כל הכסף וממילא אין כאן ריבית. וכמו ששמעון נסע במונית על חשבון ראובן כדי להביא לו את הכסף.
ייש"כ גדול ותזכו למצוות.
שלום לכבוד הרב.
הוריו של בעלי אינם שומרים שבת אבל מסורתיים. אציין שבעלי ואחד מאחיו שומרים שבת ומצוות, אז יש זיקה מסוימת גם להורים. הם הציעו לנו להתארח בליל הסדר, אבל אני חוששת מענייני כשרות. חמתי אומרת שיש לה כלים נפרדים לפסח, ומה שלא היא מגעילה במים רותחים.
אני קצת חוְששת אבל מצד שני לא רוצים להיות לבד בחג, מה כדאי לעשות? האם כדאי לפסול את עניין האירוח אצלם?
אודה לתשובתך.
שלום לכבוד הרב.
נסתפקנו בכולל בעניין עד הבדוק המבואר בסוף סי' קצ שדינו כראיה לחוש לו, באשה שבדקה באחד מימי הפרישה שלה בעד ונמצא דם ורק לאחר יומיים בא השפע, האם אמרינן דאזלינן בתר עיקר השפע או דלמא סו"ס חישינן בעד הבדוק לארגשה ולאו אדעתא או שנחוש לשני הימים. ואם יש חילוק אם לאישה אירע כמה פעמים אשר קודם בוא השפע ראתה ע"ג העד הבדוק בנידון הנ"ל.
תודה מראש.
לרב שליט"א
א' האם חיוב הבדיקה בעונת הוסת הוא חיוב בעצם, או רק כדי להתיר תשמיש. כי כל עוד לא בדקה מותרים בהרחקות. והאם ניתן להקל בזה באופנים מסויימים, לא לבדוק ולחכות בסבלנות ובינתיים לא להיאסר. וכן האם בדיעבד כששכחה ולא בדקה, חייבת עדיין לבדוק, כי רואה שעדיין לא בא, וכמובן בעונה בינונית יהיו אסורים לשמש ושאר ענייני פרישה כפי מנהגו.
ב' האם יש ענין להקפיד לבדוק בסופה ממש, או שיכול לפני השינה אם חל בלילה, או בבוקר אחרי הקימה.
ג' מה דעת הרב לענין מקלחת או בריכה בעונת וסתה.
ייש"כ גדול.
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30
כמידי שנה יפעל מוקד מיוחד למענה לשאלות הציבור בענייני הצום בשיתוף קופת חולים כללית