מפני חשיבות העניין אשמח למענה מהגאון הרב פנירי.
יש שאלה מאד נפוצה באשה שמצאה כתם בקינוח ולקחה עד על דעת עצמה ובדקה פנימה ומצאה דם. בפשטות הדעת מכרעת לטמאות בכל שהוא מפני ספק הרגשה.
אבל יש לי הרהורי דברים לפי המבואר בב"י סי' קצא דיש לתלות בצחצוחי דם שהיה ביחד עם המ"ר, וחשבתי דה"ה כאן יש לתלות את הדם שבעד בכתם הטהור של הקינוח, שהרי מבואר בב"י סי' קצ סעי' לה וברמ"א וט"ז שגם בבדיקת עד תולים להקל.
ויש להוסיף שגם לדעת הרמב"ם דבנמצא על גופה טמאה בכל שהוא, כאן הרי זה נמצא על העד ויש להקל כמ"ש להדיא הטה"ב ח"א עמ' כו, וגם לדעת הכו"פ שבנמצא בקינוח טמאה בכל שהוא מ"מ בעד שאינו מקב"ט שפיר דמי אף לדעתו כמו שהביא כת"ר באבנ"ש מהלחם ושמלה.
מאחר והשאלה מאד נפוצה וחשובה אשמח להתייחסות מכת"ר, שהם שאלות הנשאלות מידי יום ביומו.
שלום הרב.
בזמן אלול עסקנו בסוגיית מצוות ישיבה בסוכה וההלכות היוצאות מהכלל של תשבו כעין תדורו. אך נבוכנו בהגיענו ליחס של הפוסקים לגבי אכילת קבע ושינת קבע מחוץ לסוכה.
לכאורה נראה מהברייתא והגמ' בדף כח שכל הפעולות שאדם רגיל לעשות בביתו במהלך השנה הוא מחויב לצאת מביתו ולעשותם בסוכה (אכילה, שתיה, טיול ושינון.) וכך גם ראינו שכתבו הראשונים וכדברי הפסקי ריא"ז שגם ק"ש חייבת בסוכה אלא א"כ רגיל לקוראה בבית כנסת שיכול גם בחג לקוראה בבית כנסת אך אין היתר לקרוא בבית. וכן כתב המשנ"ב לגבי חובת הבדלה בסוכה מחמת "כעין תדורו" או מחוצה לה אם רגיל כך כל השנה. ואף ראינו פוסקים בודדים שכתבו כך לגבי המתנמנם בבית כנסת שאינו צריך ללכת לסוכה מפני "כעין תדורו" שרגיל כך כל השנה.
אך משום מה ביחס לאכילת קבע ושינתה ארעי (שחוששים שתחשב קבע) כתבו אחרת. שאף עם אדם רגיל לאכול קבע מחוץ לבית כגון שיוצא למסעדות, או שמחות שונות וכדו' אסור לו לאכול מחוץ לסוכה על אף שרגיל כך כל השנה. וכמו שכתב המג"א לגבי סעודת מילה. וגם הנימוק שכתבו הראשונים לאיסור שינת ארעי זה שגם שינה כזו יכולה להיות משמעותית לאדם כמו קבע, ולא נמקו בפשטות שאדם אינו ישן ארעי מחוץ לבית וכו'.
מחילה על אריכות הדברים. סמוכני שכבוד הרב יבין את שורש שאלתי. ויגלה עיני במאור התורה הק'.
תודה רבה ויישר כח עצום לרב! אופק בן עזרא
שלום כבוד הרב,
רציתי לשאול: לפי המלצה של הרופאת נשים, הכניסה אשתי התקן הורמונלי לפני חודשים ועדיין לא הצליחה לעשות הפסק ולספור שבעה נקיים.
אני רוצה לדעת מה אפשר לעשות מבחינה הלכתית, והאם זה בסדר כך שזה לוקח כל כך הרבה זמן?
חשוב לי לציין שיש ימים נקיים לגמרי, אבל למחרת יש דימום. מה אתם ממליצים לעשות?
תודה.
שלום לרב,
במקום שיש בעיות בשלום בית, האם יש לאשה אפשרות לקנות דברים בלי ידיעת בעלה, אם היא יודעת שהבזבוזים האלו יגרמו למריבות.
חשוב לציין שהאשה קונה בצורה משכלת ולא בזבזנית וכן, גם הבעל וגם האישה עובדים והבעיה של הבעל היא לא כלכלית אלא עקרונית ויותר בקטע של לקבוע ולהחליט.
ואם האישה תקנה זה יסב לה ממש שמחה וסיפוק.
ויש אפשרות גם שהבעל לא ידע ולא ישים לב אפילו שזה נקנה על חשבונו.
האם יש איזשהו רף של מחיר שזה יהיה מותר? או אם זה משנה מה נקנה?
אשה שקיבלה מחזור עם ראיות קטנות של דם במוצ"ש, ועשתה הפסק ביום שלישי (כיון שלא שימשה), אבל בכל הז' נקיים ראתה בפד הפרשות חומות ולפעמים אדומות, וכמובן בהוראת רב המשיכה את הז' נקיים, אך ביום השביעי חוששת לבדוק מחמת שתראה בעד דם, מה תעשה?
וכן האם מקרה זה תקין, שהרי לא זכור לה שהיה לה כאלו הפרשות גם בז' נקיים. יש לציין שהתחילה לקחת כדורי ויטמינים הנקראים פרינג'טלי, האם יכול להיות שהם גרמו לשיבוש הנ"ל? ומה עושים במקרה כזה.
תודה רבה.
לכבוד הרה"ג משה פנירי שליט"א,
במסגרת תפקידי בחברה בה אני עובד, עלינו לחתום על הסכם התקשרות עם חברת תקשורת מסוימת.
שמתי לב שבהסכם כתוב המשפט הבא: "על הסכם זה יחולו דיני מדינת ישראל. סמכות השיפוט הבלעדית בקשר עם הסכם זה מוקנית לבתי המשפט של תל אביב יפו."
האם מותר לי לחתום על הסכם בו מופיע המשפט הנ"ל, או שיש בכך חלילה משום הודאה בערכאות?
בברכה ובברכת בשורות טובות בקרוב ב"ה.
שלום וברכה, שאלה קצת מביכה אך אשמח לתשובה:
לגבי מה שאסור לנבל פה אף בזמני אישות בין בני הזוג, האם איסור זה חל רק על הגבר, או שגם לאשה אסור לדבר ככה?
ואם היא מדברת האם זה חמור, והאם צריך למנוע אותה מזה?
(לשם ההבהרה, הענין כשלעצמו בסדר מבחינת שנינו, ובפועל זה גם מוסיף לנו באישות, אבל רציתי לדעת אם זה מותר ע"פ ההלכה או שזה דבר בעייתי ויש להפסיק עם זה)
בתודה רבה
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30
כמידי שנה יפעל מוקד מיוחד למענה לשאלות הציבור בענייני הצום בשיתוף קופת חולים כללית