בחור בישיבה שלמדתי בה, מונה לגבאי הת"ת, והיה אחראי על אסיפת הכספים בימי הפורים.
על פי התקנון כל בחור היה מגיע לו לפני חתונתו שלש אלף ש"ח, והנה הבחור הגבאי הגיע זמנו להתחתן, ומיד לאר חתונתו התברר שלקח הרבה מידי כסף שלא היה מגיע לו לקבל.
בחור אחד ניגש אליו, ושאל אותו על הענין. והוא טען שכיון שההורים שלו אין שלהם שום אפשריות לקנות לו את צרכי החתונה, כי כבר חיתנו יותר מתשעה ילדים לפניו, לכן לקח מדעתו כספים שלדעתו היו מגיעים לו. ועוד יותר טענתו, שהרי כסף זה לא שייך לישיבה אלא לבחורים, וא"כ למי יחזיר, הרי רוב הבחורים שהיו באותה עת כבר נישאו, ואולי לא היו צריכים בכלל את הכסף, אבל הוא לכאורה כסף שאין לו תובעים.
אשה שרגילה להתפלל תפילה אחת ביום, ושכחה ולא התפללה כלל, ונזכרה בלילה, האם כשעושה תשלומין מספיק לה בתפילה אחת ערבית רק לתשלומין [ומחר תתפלל שחרית או מנחה חובה], או שכיון שצריך שיהיה תשלומין על מנחה חייבת להתפלל פעמיים ערבית כדי שיהא היכר לתשלומין ולא יחשב שמתפללת ערבית.
ומה הדין כשרגילה או תכננה להתפלל ג' תפילות בלנ"ד האם יכולה להחליט שאינה חפצה להתפלל ערבית ומה שכן תתפלל יהיה רק לתשלומין.
וכן יש לשאול במי ששכחה הזכרה המעכבת במנחה שצריכה להשלים בערבית, האם חייבת להתפלל ב' פעמים וכנ"ל.
תודה רבה
מפני מה לא עוברים על לאו דלא תחנם שאסור לתת לנכרי חניה בקרקע בא"י, כשמקנים בהיתר עיסקא את הדירה לבנק והיות ומניות הבנק נסחרות בבורסה שותפים בהם גם נכרים. [ואם נאמר שמהגויים הוא לווה בריבית קצוצה לאחר שהגוי ימכור את המניות לישראל יעבור לוקח המשכנתא על ריבית דאורייתא כמפורש בשו"ע]. אשמח עד מאוד לתשובת הרב שליט"א בענין זה שמטריד את מנוחתי מאוד.
זכינו לשמוע את הרב היום בכנס בעפולה.
הרב דיבר על היתר רב שניתן לאשה שטסה בליל טבילתה, לטבול ביום ולא להתייחד עם בעלה עד הערב.
שאלתי היא, האם באופן כזה שאר קריבות מותרים (בצניעות כמובן), כי יש מקרים בהם בני הזוג אינם טסים יחד, או בעל שיוצא למילואים לתקופה והקושי הרגשי עצום...
אני שואלת בתור מדריכת כלות, כי הכלות שואלות הרבה שאלות דומות בשנה הראשונה, בעיקר בתקופת המלחמה.
שלום וברכה.
שכחתי לקחת יום אחד כדור למניעת הריון (יאז פלוס).
יומיים אח"כ נמצא על הפד כתם דם (אדום) בגודל 10 פעמים חצי שקל, ויום לאחר מכן כתם אדום בגודל 5 פעמים חצי שקל ו- 3 ימים אח"כ כתמים קטנים מאד וחלשים מאד בצבע חום בהיר.
במהלך הימים האלו היו לי כאבי בטן שעה, שעתיים ביום. המשכתי לקחת את הכדורים והשלמתי את הכדור ששכחתי, ואת הוסת אחרונה ראיתי 13 יום לפני הופעת הכתם הראשון.
לא הסתכלתי בקינוחים. (כשיש לי וסת אני רואה כמות גדולה הרבה יותר של דם ויש לי כאבי בטן במשך 3 ימים כמעט בלי הפסקה).
מה הדין, האם אני אסורה לבעלי?
שלום לרב,
במקום שיש בעיות בשלום בית, האם יש לאשה אפשרות לקנות דברים בלי ידיעת בעלה, אם היא יודעת שהבזבוזים האלו יגרמו למריבות.
חשוב לציין שהאשה קונה בצורה משכלת ולא בזבזנית וכן, גם הבעל וגם האישה עובדים והבעיה של הבעל היא לא כלכלית אלא עקרונית ויותר בקטע של לקבוע ולהחליט.
ואם האישה תקנה זה יסב לה ממש שמחה וסיפוק.
ויש אפשרות גם שהבעל לא ידע ולא ישים לב אפילו שזה נקנה על חשבונו.
האם יש איזשהו רף של מחיר שזה יהיה מותר? או אם זה משנה מה נקנה?
לכבוד הרה"ג שלום וברכה!
אשמח אם הרב שליט"א יוכל לענות לשאלתי, והדבר יהיה לי לעזר רב.
אדם שהגיע לצימר ויש שם מנגל העומד לרשות המתארחים בצימר, האם יכול להשתמש במנגל? לכאורה יש חשש שמא השתמשו ברשת להכנת בשרים טרף או אף בשר וחלב רח"ל, אולם לכאורה מדובר על ספק דרבנן בלבד משום שהרשת אינה בת יומא, ועוד האם י"ל בא"י שרוב בשר כשר ואף יש עוד צד להקל? (כמובן שאלה זו היא בהנחה שהרשת עצמה נקייה וללא ממשות בעין)
אם נאמר שאסור וצריך הכשרה, מה ההכשרה הנדרשת לרשת זו? (שאלה זו היא אף במצב של רשת עם ממשום, והאם ממשות שרופה לגמרי נחשבת ממשות?)
אשמח מאוד אם יהיה לרב שליט"א זמן להאריך עם מקורות והדבר יהיה לתועלת רבה מאוד.
תודה רבה לכבוד הרב שליט"א,
אמיר גרינבאום.
שלום לכבוד הרב שליט"א.
עלתה לי קושיא כשלמדתי באבני שהם, לגבי וסת שאינו קבוע כתב שלפי הבית יוסף ע"פ הרשב"א א"צ בדיקה כלל מלבד בעונה בינונית, אלא שרוב האחרונים כתבו להצריכה בדיקה לכתחלה, וכן פשט המנהג.
והנה בשו"ע בסי' קפ"ט ס"ד לכאורה מוכח שלכתחלה צריכה בדיקה גם ביום חודש והפלגה שאינה קבועה, מדכתב שאם לא בדקה מותרת.
[ואפשר לדחות שהשו"ע רק העתיק לשון הטור שם וליה לא ס"ל, ודוחק. וגם א"כ צריך אז זה מחלוקת רשב”א וטור, ולא רק אחרונים שנחלקו על הב"י בהבנת הרשב”א].
לכבוד הרה"ג שליט"א.
ילד שנולד בבה"ש ביום חול (למשל בין יום ב' לג') דכמבואר בשו"ע דח' ימים של המילה מונין מיום המחרת וכאילו היה בודאי לילה (ליל ג'), השאלה היא אחרי הי"ג שנים מתי חשיב שנהיה בר חיובא, ומסתבר שלכל מילי דאו' כהנחת תפילין וכדו' חייב להחמיר מספק, ומסתבר דצריך לכוון על תנאי שמא היא רק הנחה של חינוך גרידא או שבאמת חייב מדאו'.
השאלה היא אם יכול להיות ש"ץ, דמחד גיסא הוא דין דרבנן שאינו מחוייב בכך משום ספקא דרבנן, אבל מאידך אולי הקולא היא שאכן יכול להוציא את אחרים י"ח.
וכמ"כ רציתי לשאול מתי כדאי לעשות את הסעודה לכבוד שמחת הכנסה לעול המצוות, האם כאילו נולד ביום (ביום ב') או דילמא ליום המחרת שהוא כבר ודאי חייב.
שלום רב, הרב שלי אמר לי לשאול אתכם בנושא:
אני בן 42 ואשתי בת 38. יש לנו שלושה ילדים והאחרונה נולדה לפני כחודש וחצי. אשתי עם קרישיות בדם ובעיות הורמונליות, לכן עד כה השתמשה בהתקן ללא הורמונים ולפני כשנה כאשר החליפה אותו בחדש נוצרה בעיה רפואית באגן והיא התאשפזה לשבוע בבית החולים. מאז היא ללא התקן והיינו משתמשים בקוטל זרע בצורת דפים כאלו. למרות שימוש באמצעי זה, אשתי נכנסה להריון ונולדה ביתנו בשעה טובה. עכשיו מתעוררת הבעיה עם איזה אמצעי ניתן להשתמש שכן התקן לא אפשרי, כל שאר האמצעים עם ההורמונים לא אפשריים ועל קוטל זרע בכל צורותיו אשתי לא מוכנה לשמוע. אנחנו כבר איננו רוצים להוביא עוד ילדים לעולם ולא ופוחדים להתייחד. אשתי טבלה במקווה שלשום ואנחנו אובדי עצות. גם הרב שלי לא ידע איך להדריך אותי.... אשמח לתשובה או שיחה עם הרב.
בית הוראה ‘אפיקי מים’ בראשות הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט”א
נוסד בשנת תשס”ז בשכונת רמות בירושלים.
כיום משיבים מטעם בית ההוראה למעלה מ 300 רבנים, בכ -100 ערים ברחבי הארץ והעולם
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30
כמידי שנה יפעל מוקד מיוחד למענה לשאלות הציבור בענייני הצום בשיתוף קופת חולים כללית
