לכבוד הרה"ג שליט"א.
ילד שנולד בבה"ש ביום חול (למשל בין יום ב' לג') דכמבואר בשו"ע דח' ימים של המילה מונין מיום המחרת וכאילו היה בודאי לילה (ליל ג'), השאלה היא אחרי הי"ג שנים מתי חשיב שנהיה בר חיובא, ומסתבר שלכל מילי דאו' כהנחת תפילין וכדו' חייב להחמיר מספק, ומסתבר דצריך לכוון על תנאי שמא היא רק הנחה של חינוך גרידא או שבאמת חייב מדאו'.
השאלה היא אם יכול להיות ש"ץ, דמחד גיסא הוא דין דרבנן שאינו מחוייב בכך משום ספקא דרבנן, אבל מאידך אולי הקולא היא שאכן יכול להוציא את אחרים י"ח.
וכמ"כ רציתי לשאול מתי כדאי לעשות את הסעודה לכבוד שמחת הכנסה לעול המצוות, האם כאילו נולד ביום (ביום ב') או דילמא ליום המחרת שהוא כבר ודאי חייב.
שלום כבוד הרב, יש לי שאלה בענייני טהרה.
אני נוטלת גלולות מינס. אופן נטילת הגלולות שיש 24 גלולות פעילות ו 4 גלולות לא פעילות (ע"מ להמשיך רצף למניעת שכחה).
ע"פ הפרוטוקול של המינס - כאשר מתחילים ליטול את הגלולות הלא פעילות, מגיע הוסת החודשי, ובאמת כאשר הגעתי אליהם, ראיתי דימום בכמות קטנה, והודעתי לבעלי שקיבלתי וסת ופרשנו.
למפרע, הדימום הזה היה מאוד חלש ובגוון חום ולא אדום, ונמשך רק כיומיים. האם עליי לספור 7 נקיים וטבילה, או שלמפרע לא נאסרנו כלל?
יש מושג בהלכה שאני אוסרת את עצמי? מה הדין?
אודה לתשובת הרב.
שלום הרב, יש לנו שתי שאלות בענייני חופה וקידושין:
א - יש עדות שנוהגים שלא הולכים לחתונה של חבר או אף בן משפחה אם מתחתנים בהפרש של פחות מ 40 יום. יש שאומרים שמחליפים סיכות זו עם זו או שמים בכיס לחם ומלח ואז אפשר ללכת' וכל מיני מנהגים כאלו ואחרים מחשש לעין הרע.
עיינתי בספרו הנפלא של הרב 'בית חתנים' החדש ולא מצאתי אזכור לזה, רציתי לדעת מה דעת הרב בענין, האם יש לחוש ויש מקור לכך או שזה מנהג גויים?
ב - לגבי הנושא של שושבינים בחתונה, הורים גרושים שמלווים את החתן והכלה לחופה, האם יש בזה בעיה?
ראיתי שהרב כתב לעניין הורים בזיווג שני או אנשים שאין להם ילדים, אך מה הדין בגרושים, ומה אם ההורים hיפגעו אם יאמרו להם שלא הם יהיו המלווים?
יישר כח!
חבר ביקש ממני הלואה של 2000 ש"ח ולא היה עלי, ואמרתי לו שאמשוך לו מהכספומט, והיה רק פרטי שגובים על כל משיכה 6.9 והמירב הוא 500 ש"ח. והייתי צריך למשוך 4 פעמים. והוא אמר ששוה לו ומשכתי עבורו. האם את העמלה מותר לו להחזיר לי כיון שהיתה משיכה עבורו, או שכיון שקיבל ממני רק 2000 ש"ח ממילא מה שמשלם גם את העמלה זה ריבית, ואני צריך לספוג עלי את הסכום של ה6.9 *4.והאם הדין שונה אם אני הבאתי לו את הכרטיס שלי שהוא ימשוך או שאני משכתי עבורו.והאם זה שונה בין כרטיס בנקאי שמחייב את החשבון שלי מיד. או אשראי חוץ בנקאי, שמחייב את החשבון רק במועד חיוב האשראי.
ושאלה נוספת, האם לחברות האשראי כולם גם יש היתר עיסקא כמו הבנקים?
ומה הדין לגבי המשיכה מהכספומט הנ"ל, האם העמלה יש בה איסור רבית, או שגם להם יש היתר עיסקא, ואולי בכלל העמלה נגבית על השירות לתת מזומן ולא על ההלואה?
ייש"כ גדול מאד.
נער העושה בר מצוה בימי ראשון או שני האם חייב לקרא שמו"ת של הפרשה הקודמת דהא ניתן להשלימן עד יום שלישי. או שבכלל לא נתחייב בפרשה זו. ומה הדין כשקרא בקטנות בשבת האם יצא יד"ח או שעכשיו רובץ עליו החיוב שלא קיימו בחד דרבנן. ובכלל יל"ד להפוסקים שצריכין לקרא כל הפרשות כסדרן (שאם לא קרא שבוע אחד ישלים בשבוע לאחמ"כ קודם הפרשה הקודמת) האם צריך להשלים כל הפרשות של לפני כדי לקיים המצוה של מכאן ולהבא בשלימות. וגם כאן יל"ד אם כן קרא בקטנותו, אי מהני לשיטה הנ"ל לקיים חציו (של הפרשות) בקטנות וחציו בחיוב. תודה רבה
לכבוד הרה''ג שליט''א.
האם צריכים להיות ערניים לחוש ולחשבן דלמא האשה קובעת וסת לסירוג של כמה חודשים אפ' שיש לה עוד ראייות באמצע ביום אחר, ולמשל דראתה ביום ט''ו לחודש ואחרי ד' חודשים חזרה לראות כן, וכך ג''פ, אלא דבחודשים שבינתיים ראתה ביום אחר כגון ביום כ' וכ''ג וכדו'? וא''כ עד כמה חודשים יש לנו לחוש לכך (והאם צריכים לשמור הלוחות של שנים אחורה)?
ידוע שאם אישה תראה דם בכמות של ראיית ווסת - אפילו על דבר שאינו מקבל טומאה, כמו תחתונית, הפסיקה המקובלת היא לאסור אותה, שאם לא כן אפשר לבטל כל דיני נידה על ידי לבישת פדים והחלפה תדירה וכו'.
השאלה היא האם אישה עם מירנה, שכידוע רואה מעט דם כל חדש, האם תאסר אפילו בכמות דם מועטת על הפד, כיון שזו הווסת שלה, או שלא פלוג רבנן גם לקולא. אותה שאלה תהיה על כתם פחות מכגריס על דבר המקבל טומאה. אשמח לתשובה מהירה עם מקורות.
שלום כבוד הרב.
לפני כמה זמן התחלתי לעבוד, ואני באמת רוצה לעשות כמו "יששכר וזבולון". יש לי כמה שאלות כדי להיות בטוח שזה הסכם יששכר וזבולון:
1) האם אנחנו צריכים לחתום שטר.
2) האם הוא צריך לדעת שזה ממני או אני יכול לתת למישהו כדי שאני אוכל לתת בסתר בלי שהוא ידע, בגלל שיש יותר מעלה לתת בסתר.
3) אני נותן כסף לגבאי במקום שיש המון שיעורים ברצף כדי שישלם לרבנים, אבל הם יקבלו מהכסף שלי לדוגמה שליש כל אחד, האם גם זה נקרא הסכם יששכר וזבולון.
4) אשמח לדעת מה התנאים כדי שזה יהיה כמו הסכם יששכר וזבולון.
5) אם אני רוצה לעשות הסכם עם גדול הדור אבל הוא לא רוצה כסף, אם אני נותן כסף לישיבה שלו האם זה כמו שעשיתי הסכם יששכר וזבולון איתו.
6) האם זה בטוח שיהיה לי אותו עולם הבא של תלמיד חכם.
תודה רבה כבוד הרב, סליחה על ההפרעה.
שלום וברכה.
אני 3.5 חודשים אחרי לידה, כבר לא מדממת הוסת חזרה לתקנה. אך כיון שילדתי בניתוח קיסרי אני צריכה לקחת מניעה.
בעלי מאוד חשש ממניעה והתופעות לוואי של שינוי במצב רוח וכו', ורק עכשיו הגענו להבנה והסכמה של כדור למניעה. במשך כל הזמן הזה לא טבלתי ואנחנו אסורים כבר 3.5 חודשים.
האם נהגנו נכון לא לטבול עד שיש אמצעי מניעה מסודרים?
נשמח לתשובה בהקדם,
תודה רבה.
בית הוראה ‘אפיקי מים’ בראשות הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט”א
נוסד בשנת תשס”ז בשכונת רמות בירושלים.
כיום משיבים מטעם בית ההוראה למעלה מ 300 רבנים, בכ -100 ערים ברחבי הארץ והעולם
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30
כמידי שנה יפעל מוקד מיוחד למענה לשאלות הציבור בענייני הצום בשיתוף קופת חולים כללית
