שלום רב אל כבוד הרבנים.
כידוע שהביוץ תמיד מגיע כ 14 יום לפני שמגיע הווסת. השאלה היא:
1. האם יש מושג פעמיים בחודש ביוץ.
2. אם לוקחים פרימולוט נור שמאריך את הווסת, אך לא מעכב את תחילת הממלאה ונופצת, כי מיד תוך 3 ימים מסיום נטילת הכדור מגיע מחזור, הרי שהוא רק מעכב את הסוגרים שהדם יצא אך הדם מתמלא, דהיינו שלא שייך להכנס להריון כאשר יש דם , כי בהריון דם נעכר ונעשה חלב, ואילו כשממלאה הוא היפך דם.
לסיכום, האם לכאורה בנטילת פרימולט נור הביוץ נשאר באותו זמן בערך, דהיינו אישה שרגילה לראות ב 28 אז הביוץ ב 14 ועכשיו שהאריכה את הווסת ל 40 יום בעצם הביוץ היה כרגיל ביום ה14 אצלה כמו תמיד, או שאולי הביוץ יזוז, או שיש יותר מפעם אחת בחודש ביוץ ואז כשדוחים הווסת אולי בא פעם נוספת, מה שלא נראה לי.
לכבוד הגר"מ פנירי שליט"א
האם מותר לאשה שרואה הכתמות ביום וסתה לא לבדוק כדי להישאר מותרים מבחינה חו"נ ועזרה פיזית מהבעל? (בעמ' נח בספר נראה שא"צ בדיקה לנשים מסוימות, ובאופן כללי התפשט המנהג להחמיר, לפיכך השאלה האם מותר באופן שלא ישמשו בימים אלו אא"כ יבדקו). והאם כבוד הרב דיבר על הנקודה הזו בספרו הנפלא?
יישר כח.
בס"ד לכבוד הרב משה פנירי הי"ו שלום ואור.
בספר אבני שהם על הלכות נדה, סימן קצו סעיף ב עמ' תרנ"ו, מביא הרב (בשם הרב ב"צ אבא שאול) ראייה שמותר שיהיה פער של כמה ימים בין הפסק הטהרה לבין שבעת הימים הנקיים, מכך שהשו"ע קובע (קצו, ד) שאם "לא בדקה בכל הז', וביום השמיני בדקה ומצאה טהורה, אין לה אלא יום ח' בלבד ומשלמת עליו".
ולפי זה טוען הרב שמה שכתב בלחם ושמלה (שמלה, קצו ס"ק ז) שחובה ששבעת הימים הנקיים יהיו סמוכים להפסק הטהרה, היינו דווקא "לשיטת רב שסגי בבדיקה בתחילתן או בסופן, אבל להמצריכים תחילתן וסופן, יודה שאין צורך לסמוך" (לשון הרב שם בספר אבני שהם).
ולא הבנתי את דברי הרב, שהרי גם דברי השולחן ערוך סימן קצו סעיף ד' שצוטטו לעיל (בראייה בשם הרב ב"צ אבא שאול), נאמרו על פי שיטת רב שסובר שסגי בבדיקה בתחילתן או בסופן, וכפי שעולה בבירור מתוך דברי השולחן ערוך עצמו (בדעה הראשונה שהביא שם שהיא דעת רב), ולכן לכאורה המסקנה ההכרחית היא שדברי הלחם ושמלה אכן מנוגדים לדברי השולחן ערוך הללו.
אשמח מאד שהרב יאיר את עיניי. תודה רבה לרב.
שמעתי מיועצת העוסקת בתחום, שלגבר יש שליטה על הקישוי, כלומר הוא יכול לקבוע מתי ייכנס, וגם לאחר שנכנס יכול לקבוע מתי יזריע. וזה יכול לקחת גם הרבה זמן.
יש לי שאלה הלכתית שמאוד מציקה לי שנים, ויתכן שהבעיה פיזית או נורולוגית. אם זה נכון מה שכתבתי, מדוע יש לי כל פעם חששות גדולות ותחושות שעוד מעט ייצא.... כלומר גם בזמן ההרגל למצוה נהיה פתאום לחץ או רגש שהולך לצאת משהו, ולכן אני תמיד ממהר להכנס ואז תוך זניות נפלט משהו וזה נגמר, השאלה האם זה תקין, או שמא זה בעיה רפואית או נורולוגית. והאם מותר לי לנסות פעם להיות אמיץ ולא לחשוש גם אם ייצא משהו להמשיך רגיל כדי לראות האם זה הזרע עצמו, או שזה רק פליטות שלפני הזרע ואם אני ימשיך ברוגע אז אוכל אכן לתפקד שוב כרגיל הן בכניסה רגוע והן בבחירת זמן ההזרעה. הדבר מטריד אותי שנים. בפרט ליפ שריאית מההאר"י כי גם על הטיפות שקודם ההזרעה צרוך לשוב בתשובה האם זה הכוונה. וגם האור החיים כותב שדרך הצדיקים למהר ביאתם כדי לא לפלןוט כלום. מה הכונה בזה.
לסיכום אני מסתפק האם זה בעיה פיזית נורולוגית רפואית וכדומה, או נערווין רוחניים שגורמים לכל זה. או באמת בעיה הלכתית וצריך להזהר.
אשמח לקבל מענה מורחב למעשה מהי דרכה של ביאה וקיום המצוה ללא חשש, וכמה זמן וכיצד.
אנו זוג כבני 40+ עם 11 ילדים. לפני כשנה אשתי ילדה לראשונה בניתוח, שהיה ניתוח חירום בן כמה שעות, עם חתך T, ולאחריו אמרו לה שעדיף לא להכנס יותר להריון, ולכל הפחות למנוע שנתיים. בנוסף, לפני 3 חודשים היא עברה ניתוח לכריתת בלוטת רוק עקב גידול שפיר, וכעת הרופא אומר שאי אפשר יותר נובה רינג ושום דבר עם הורמונים.
בעקבות זאת אשתי לא בולעת כדורים יותר, ובכדי שלא להכנס להריון אנו דוחים את הטבילה בכמה ימים. כעת אנו מותרים בדרך כלל כשבוע וחצי, כי בהתחלה יש דימום קל, אחרי זה מחזור כשבוע, ואז שבעה נקיים, יוצא ימי טהרה בין שבוע לשבוע וחצי כך שאין מצב לקצר בעוד כמה ימים של איחור טבילה.
שאלתי היא האם ניתן לשמש בכיס על איבר הגבר? כי VCF הוא אמר שיש סיכון להכנס להריון, כמו כן אנו אשכנזים - ראיתי ברמ"א שמותר באקראי דרך איברים אפילו אם יוציא ש"ז, ובנו"כ ראיתי שכתבו שהרמ"א לא ראה את הזוהר.
מהי ההלכה באמת? ומה נקרא באקראי?
שלום כבוד הרב.
1. היום אני בן 25 ומגיל קטן אני בישיבה ועד היום אני לא מצליח ללמוד גמרא והלכה, אפילו הדברים הבסיסיים כמו חומש ותנ"ך. כרגע אני נמצא בישיבה לוקח שיעורים לא מצליח ללמוד ב100%, בישיבה אני רואה כולם מצליחים ללמוד גמרא הלכה כל מיני נושאים בעיון חוץ מזה מצליחים ללמוד דבר מתוך דבר, אז אני מרגיש שאני אפס כשאני רואה את כולם לומדים בעיון ובהתמדה, אז אני אומר לעצמי שיש להם שכר ענק בגלל הלימוד שלהם ואני יש לי שכר קטן.
2. אני באמת רוצה לדעת ללמוד להתקדם להיות בן עליה כמו שאומר הרשב"י ולעשות את המקסימום, אבל אני לא מצליח ללמוד ואני רוצה לעשות המקסימום כדי שאני אוכל לקבל עולם הבא כמו האבות.
3. האם האדם יש לו עולם הבא לפי כמה הוא למד כמה הוא יודע.
4. יש לי הרבה נפילות בקדושה האם זאת אומרת שאני יפטר מהעולם לפני גיל 60.
5. סליחה כבוד הרב נראה לי לא הוגן כי בתקופה של התנאים הם היו ב100% דבוקים בה' היו מוסרים נפשם לה' היו מקבלים יסורין באהבת ה', ואני הקטן קשה ללמוד בקושי איך אוכל לקבל עולם הבא כמו רבי שמעון בר יוחאי האבות משה רבנו.
6. אם המשיח יבוא איך אוכל לקבל עולם הבא כמו משה רבנו כי אין לי זכויות לא זכיתי לעשות מסירות נפש.
7. מה מוטל עלי כדי להרגיש את הדרגה הכי גבוה של תשובה כמו שמובא בחובות הלבבות.
8. מה צריך לעשות כדי לא להגיע של גדר ביטול תורה כדי לקבל עולם הבא כמו האבות, כי אני לא מצליח ללמוד ובאמת רוצה אז בגלל זה יש לי הרגשה לא טובה לא מרגיש טוב.
תודה רבה.
שלום הרב, יש לנו שתי שאלות בענייני חופה וקידושין:
א - יש עדות שנוהגים שלא הולכים לחתונה של חבר או אף בן משפחה אם מתחתנים בהפרש של פחות מ 40 יום. יש שאומרים שמחליפים סיכות זו עם זו או שמים בכיס לחם ומלח ואז אפשר ללכת' וכל מיני מנהגים כאלו ואחרים מחשש לעין הרע.
עיינתי בספרו הנפלא של הרב 'בית חתנים' החדש ולא מצאתי אזכור לזה, רציתי לדעת מה דעת הרב בענין, האם יש לחוש ויש מקור לכך או שזה מנהג גויים?
ב - לגבי הנושא של שושבינים בחתונה, הורים גרושים שמלווים את החתן והכלה לחופה, האם יש בזה בעיה?
ראיתי שהרב כתב לעניין הורים בזיווג שני או אנשים שאין להם ילדים, אך מה הדין בגרושים, ומה אם ההורים hיפגעו אם יאמרו להם שלא הם יהיו המלווים?
יישר כח!
שלום, אני חתן חדש.
רציתי לשאול ע"פ ההלכה בתשמיש המיטה בשבת האם מותר למרוח על האיבר שלי משחת וזלין? והאם מותר לאשתי למרוח לעצמה וזלין + ג'ל עזרקאין.
המקום שלה רגיש, ובהוראת רופאה מומחית ביקשה ממנה בתקופה הקרובה לשים את שני המשחות הללו, למרות שבד"כ לא שמה בכלל, וגם ביקשה שלא להשתמש בשמן שקדים (שזה מה שהשתמשנו עד היום).
נודה לתשובת הרב, ואשמח למקור בשו"ע ובפוסקים בקיצור.
תודה מראש.
בית הוראה ‘אפיקי מים’ בראשות הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט”א
נוסד בשנת תשס”ז בשכונת רמות בירושלים.
כיום משיבים מטעם בית ההוראה למעלה מ 300 רבנים, בכ -100 ערים ברחבי הארץ והעולם
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30
כמידי שנה יפעל מוקד מיוחד למענה לשאלות הציבור בענייני הצום בשיתוף קופת חולים כללית
