שלום הרב
בדרך כלל אשתי מקפידה לטבול בלי לק ג'ל, אך הפעם יש לה טבילה במוצאי החג (בכפוף להפס''ט היום), והיא רוצה לחדש את הלק לפני החג, וכן ברצונה לעשות הדבקת ריסים שמחזיקה לשלשה שבועות בערך.
אשמח לדעת האם יש לסמוך להקל בכך (וכן בהתחשב שבין עשיית הלק והריסים יעברו בערך שלשה ימים)?
חשוב לציין שדבר זה חשוב לה מאוד (בעיקר הלק) ומשמח אותה מאוד לכבוד החג, אולם אם אין להקל בכך היא תנהג כמו שאומר לה.
תודה מראש.
שלום רב!
אשתי מיניקה, כחודשיים לאחר לידת בן בשעטו"מ, ונוטלת גלולות סרזט למניעת הריון.
מאז יום כיפור (לא יודע אם זה קשור בגלל הצום ומיעוט ההנקה), היא מרגישה אחת לכמה שעות זיבת דבר לח מועט החוצה משפת הנרתיק לתחתון, ויש לה כתם קטן על התחתון הצבעוני, שכמובן בפני עצמו לא אוסר.
השאלה היא, האם הצטברות של כתם חדש על הכתמים הישנים שכבר התייבשו כך שהכתם נראה גדול יותר מחשיבה את זה כראייה? ומה שיעור הגודל ושיעור הזמן שמבדלים את הכתם מראיית וסת? והאם מועיל שהיא תימנע מהסתכלות בבגד?
יש לציין שהיא דיברה עם רופאת נשים שאמרה לה שזה בוודאות כתמים בעקבות נטילת הגלולות וזה לא מחזור.
כמו כן, בפעמים שהיא כן הסתכלה היא ראתה שהכתם הטרי ממש קטן - פחות מגריס, ורואים שסביבו יש כתמים יבשים ישנים מחוברים.
תודה רבה!
מעשה בחזן שאחר שבירך על ספירת העומר התבלבל ביום וספר ספירה אחרת, והקהל הרעיש לתקנו (ב נו... נו...) בלא לומר את המספר הנכון, והחזן ניסה לתקן ושוב לא אמר את המספר הנכון רק אחר כמה פעמים. והשאלה אם כל המספרים שאמר בין הברכה למספר האמית הוו הפסק בין הברכה למצוה ויצטרך כה"ג לספור שוב, או שהכל בכלל המצוה (כי ניסה והתעסק להגיע למספר האמיתי) ולא הוי הפסק.
שלום רב.
לעיתים אני שוכחת לבצע את הבדיקה הראשונה של השבעה נקיים בערב (שעתיים וחצי לפני שקיעה) בגלל העומס של טיפול בילדים ובבית... זה השעות הכי עמוסות ביום עם הילדים וזה נשכח מזכרוני, ורק לאחר שהם כבר במיטה אני נזכרת וזה כבר מאוחר מידי.
האם יש היתר לאמא לילדים לעשות את בדיקת ההפסק בבוקר על מנת לא לשכוח, או שזה חייב להיות רק משעתיים וחצי לפני שקיעה והלאה?
בחורה שהיתה צריכה לעשות הרבה עבודות מטעם הסמינר [רגיל] לשם קבלת תעודה, ועבודה אחת היא לא השלימה, והמורה טעתה ורשמה לה ציון כאילו היא עשתה אותה. האם מותר לה להתעלם ולשתוק. או שחייבת לגלות שלא עשתה. ואז יהיה לה ממש טרחה מרובה ללמוד חומר ארוך ולכתוב את כל התשובות ולשלוח אותה. [הזמן להגשת העבודה היא עוד יומיים וזה ממש זמן קצר לעבודה כזאת. ובפרט כשיש עוד עבודה ארוכה להשלים. וגם שמדובר בנשואה שיש לה הרבה עול הבית עליה. וזה ממש טרחה מרובה]. [לאמיתו, אין כאן שקר בעצם התעודה כי היא יודעת את החומר וכידוע שזה הכבדה ועבודה שנלמדת רק בשביל המבחן ובשלב זה כבר לא מוסיפה באמת]. נשמח לתשובה ממש בהקדם זה דחוף מאד!
לרב שליט"א
א' האם חיוב הבדיקה בעונת הוסת הוא חיוב בעצם, או רק כדי להתיר תשמיש. כי כל עוד לא בדקה מותרים בהרחקות. והאם ניתן להקל בזה באופנים מסויימים, לא לבדוק ולחכות בסבלנות ובינתיים לא להיאסר. וכן האם בדיעבד כששכחה ולא בדקה, חייבת עדיין לבדוק, כי רואה שעדיין לא בא, וכמובן בעונה בינונית יהיו אסורים לשמש ושאר ענייני פרישה כפי מנהגו.
ב' האם יש ענין להקפיד לבדוק בסופה ממש, או שיכול לפני השינה אם חל בלילה, או בבוקר אחרי הקימה.
ג' מה דעת הרב לענין מקלחת או בריכה בעונת וסתה.
ייש"כ גדול.
שלום כבוד הרב.
1. היום אני בן 25 ומגיל קטן אני בישיבה ועד היום אני לא מצליח ללמוד גמרא והלכה, אפילו הדברים הבסיסיים כמו חומש ותנ"ך. כרגע אני נמצא בישיבה לוקח שיעורים לא מצליח ללמוד ב100%, בישיבה אני רואה כולם מצליחים ללמוד גמרא הלכה כל מיני נושאים בעיון חוץ מזה מצליחים ללמוד דבר מתוך דבר, אז אני מרגיש שאני אפס כשאני רואה את כולם לומדים בעיון ובהתמדה, אז אני אומר לעצמי שיש להם שכר ענק בגלל הלימוד שלהם ואני יש לי שכר קטן.
2. אני באמת רוצה לדעת ללמוד להתקדם להיות בן עליה כמו שאומר הרשב"י ולעשות את המקסימום, אבל אני לא מצליח ללמוד ואני רוצה לעשות המקסימום כדי שאני אוכל לקבל עולם הבא כמו האבות.
3. האם האדם יש לו עולם הבא לפי כמה הוא למד כמה הוא יודע.
4. יש לי הרבה נפילות בקדושה האם זאת אומרת שאני יפטר מהעולם לפני גיל 60.
5. סליחה כבוד הרב נראה לי לא הוגן כי בתקופה של התנאים הם היו ב100% דבוקים בה' היו מוסרים נפשם לה' היו מקבלים יסורין באהבת ה', ואני הקטן קשה ללמוד בקושי איך אוכל לקבל עולם הבא כמו רבי שמעון בר יוחאי האבות משה רבנו.
6. אם המשיח יבוא איך אוכל לקבל עולם הבא כמו משה רבנו כי אין לי זכויות לא זכיתי לעשות מסירות נפש.
7. מה מוטל עלי כדי להרגיש את הדרגה הכי גבוה של תשובה כמו שמובא בחובות הלבבות.
8. מה צריך לעשות כדי לא להגיע של גדר ביטול תורה כדי לקבל עולם הבא כמו האבות, כי אני לא מצליח ללמוד ובאמת רוצה אז בגלל זה יש לי הרגשה לא טובה לא מרגיש טוב.
תודה רבה.
היה מקרה שלתוך תנור פתוח של לחמים, נכנסה יונה [לא ראו מה קרה, רק אחרי שאפו את החלות בתנור ביתי מצאו את היונה אפויה ליד התבנית] ואפו את הלחמים אתה.
שאלתי הם החלות נאסרו?
מו"ץ אחד התיר לדעת מרן, היכן יש מקור מפורש למקרה דידן שאוכל להגיד לו?
"אין צולין בשר כשרה עם בשר נבלה או של בהמה טמאה בתנור א', ואף על פי שאין נוגעים זה בזה. ואם צלאן, הרי זה מותר. ואפילו היתה האסורה שמינה הרבה והמותרת רזה. ואם התנור גדול שמחזיק י"ב עשרונים, ופיו פתוח, מותר לצלותם בו ובלבד שלא יגעו זה בזה. ואם אחד מהם מכוסה בקערה או בבצק וכיוצא בו, מותר לצלותם אפילו בתנור קטן ופיו סתום. הגה: וה"ה לבשר עם חלב נמי דינא הכי. (טור סימן צ"ז). ונוהגין להחמיר לכתחלה, אפילו בתנור גדול; ובדיעבד, להקל אפילו בתנור קטן. (ארוך כלל ל"ט ובתשובת ר"י מינץ ובהגהת ש"ד ואגור בשם מהרי"ל וטור בשם רשב"א שכן הסכמת רוב המורים והוא שיטת רש"י וה"ג ורי"ף ורמב"ם). ואם אפה פת עם בשר, אסור לאכלו עם חלב, אם יש לו פת אחר (שם). וכן אם עובד כוכבים אפה פת עם איסור, אסור לקנות אותו פת אם יש פת אחר, דכל זה מקרי לכתחלה. אבל אם אין לו פת אחר בריוח, מותר בשניהם, דזה מקרי לענין זה דיעבד. (אגור בשם ר"י מולין). י"א דאין מתירין ריחא, אפילו בדיעבד, אלא אם כן התנור פתוח קצת מן הצד או למעלה במקום שהעשן יוצא (שם בארוך). ובמקום הפסד אין להחמיר, בדיעבד (כי כן נראה מהפוסקים וכ"פ ב"י), אפילו סתום לגמרי".
אך מצד שני:
איך יונה מתה נכנסה לתנור? אם היא מתה צריך שמישהו יכניס אותה לתנור, שהרי לא יכולה ללכת לבד, ואם נפלה על הדלת היו רואים אותה כשסגרו את הדלת.
מרן היקל כאשר כל אחד מהמאכלים נמצא בנפרד, ואין חשש שנגעו זה בזה. אבל יונה, אם היא בחיים, כשהתנור מתחיל להתחמם מתחילה לרוץ ממקום למקום, עד שמתבשלת ומתה מהחום, ויש חשש גדול שמא נגעה בלחמים. ואפשר שכבר נזלו ממנה מיצים בזמן גסיסתה. גם נהגו להחמיר שב 45 מעלות זה כבר יד סולדת בו, ובחום כזה היונה מתרוצצת אבל עדיין יכולה לחיות?
אם מדובר ביונה חיה שנכנסה לתנור ונאפה עם הלחמים, נ"ל שיש חשש מאוד סביר שגוף האיסור נבלע בתוך הלחמים, או לפחות חלק מהם [וכמובן א"א לדעת באיזה]. האם אני צודק?
תודה.
לכבוד הרב משה פנירי שליט"א
כבודו כתב בספרו אבני שהם סי' קפט סעי' יט, שאשה שיש לה מיחושים קבועים והם פוסקים רק לאחר יומיים מקבלת ווסת, הדין הוא שחוששת לג' חששות ולחומרא גם לווסת הגוף.
נשאלתי מה הדין באשה שבדקה עצמה וראתה שכל חודש בזמן הביוץ מרגישה דקירה ולאחר ט"ו ימים מקבלת את ווסתה, האם דינה כדלעיל.
שלמה הלוי (ברלין).
א'-ה' – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו' וערבי חג – 10:00-11:30
כמידי שנה יפעל מוקד מיוחד למענה לשאלות הציבור בענייני הצום בשיתוף קופת חולים כללית