הקמתי ביהכ"נ, היה בשכירות ולאחר כמה שנים קיבלתי קרקע ע"י העיריה והקמתי בנין. הכספים להקמת הבנין גויסו מההון העצמי, הלוואות מהבנק והלוואות פרטיות. מתוך כלל ההלוואות לקחתי הלוואות במשך כמה שנים מאחד ממתפללי ביהכ"נ, והסכום הצטבר עד מליון ש"ח, סוכם תאריך פרעון כשיהיו תורמים, ההלוואה היתה בעל פה.
השאלה האם מותר למלוה לקבל כיבודים, עליה כל שבוע, מזרח בבית הכנסת וכד' מחשש ריבית?
א. המלווה קיבל אותם כיבודים לפני ההלוואה.
ב. מה הדין באם מקזזים בשעת התשלום סכום מסוים עבוד הכיבודים?
ג. לשיטת הפוסקים המהרש"ג והאגר"מ אם אין שיעבוד הגוף רק שיעבוד נכסים אין איסור ריבית, ובנדון דידן תנאי תשלום ההלוואה ללא שיעבוד נכסים ושעבוד הגוף רק דשלב"ל - תורמים - האם יש חשש ריבית?
ד. ריבית דרבנן לצורך מצוה.
השאלה המרכזית היא: כיצד לנהוג במצב שהוסת מגיע בצורת כתמים? האם ללכת על פי ההרגשה? שהאישה מרגישה כאבי מחזור? או לחכות למצב שתראה דימום בכמות שאוסרת?
המקרה הנוכחי הוא כזה: ביום שישי ראיתי כתם חום קטן מלווה בכאבי מחזור. מאז יום שישי יש כאבים אבל ללא דימום כלל גם לא בקינוח. היום יום ראשון, הופיע דימום פעם אחת בקינוח. לאחר מכן, מעין כתמים ע"ג הפד.
השאלה: האם יש לפרוש רק במצב של דימום מוגבר? וכל עוד שנמשכים הכתמים עדיין לא חל דין פרישה?
פרטים נוספים: נוטלת סרזט.
אבקש לציין שזה לא נובע מכתמים בגלל סרזט אלא מחזור שהופיע לאחר חודשיים נקיים. הוסת השניה מהפסקת הנקה.
שלום לכבוד הרב הגאון אשר שותים אנו בצמא את דברי תורתו.
הסתפקנו בכולל בעניין אם חוששים לדם בתולים וכיצד יש לנהוג בבעילת המצוה, בנשים שמורגלות עוד מנערותן להניח באותו מקום טמפון המשמש לספיגה, האם השימוש במוצר זה גורם להשרת הבתולים ויהיה דינה כמי שרופאה ביתקה את בתוליה, או שגורם להשרה חלקית.
תודה מראש.
שלום לכבוד הרב.
נסתפקנו בכולל בעניין עד הבדוק המבואר בסוף סי' קצ שדינו כראיה לחוש לו, באשה שבדקה באחד מימי הפרישה שלה בעד ונמצא דם ורק לאחר יומיים בא השפע, האם אמרינן דאזלינן בתר עיקר השפע או דלמא סו"ס חישינן בעד הבדוק לארגשה ולאו אדעתא או שנחוש לשני הימים. ואם יש חילוק אם לאישה אירע כמה פעמים אשר קודם בוא השפע ראתה ע"ג העד הבדוק בנידון הנ"ל.
תודה מראש.
ב"ה שלום לכבוד הרב שליט"א.
אשמח לשמוע דעת הרב בנוגע לשימוש בסנני מים מהסוג המותקנים מתחת הכיור, אשר לכאורה בהם קשה להתיר מצד 'משמרת' משום שהמים יושבים שם משך זמן, ו'כוס' הראשונה של הסנן הם נעשים חומים ולא ראויים לשתיה כלל, וכן בסננים של ה'מיניבר' שהמים מעורבים בגרגירי הפחם ויושבים שם גם כן משך זמן, ובפתיחת המים בעצם נבררים המים מן הגרגירים.
לרה"ג שליט"א
ראובן פנה לשמעון בבקשת הלואה. כיון שלשמעון לא היה כסף נזיל, ביקש ממנו ראובן אם יוכל להלוות לו צ'ק דחוי ושמעון נאות, אלא שלאחר שכתב שמעון את הצ'ק ביקש ראובן משמעון שאם יוכל לעשות לו טובה לפרוט את הצ'ק הדחוי בציינג' ולתת לראובן את הכסף שהתקבל בהפחתת העמלה, וכמובן ראובן ידאג לפדות את הצ'ק במועד מהציינג' ועלות העמלה תהיה על ראובן.
האם עברו הם על איסור רבית משום שבסופו של יום המזומן שהתקבל מידיו של שמעון לראובן היה פחות מהסכום שראובן שילם לציינג' כדי לפדות את הצ'ק של שמעון, ומאידך גיסא האם נכון לומר שכל העמלה היא על חשבון ראובן שרצה את המזומן ומה ששמעון פרט את הצ'ק הוא רק עבור ראובן כמעשה בעלמא (ובמקרה הוא גם המלוה) ונחשב שבאמת הלוה לו את כל הכסף וממילא אין כאן ריבית. וכמו ששמעון נסע במונית על חשבון ראובן כדי להביא לו את הכסף.
ייש"כ גדול ותזכו למצוות.
שלום הרב.
בזמן אלול עסקנו בסוגיית מצוות ישיבה בסוכה וההלכות היוצאות מהכלל של תשבו כעין תדורו. אך נבוכנו בהגיענו ליחס של הפוסקים לגבי אכילת קבע ושינת קבע מחוץ לסוכה.
לכאורה נראה מהברייתא והגמ' בדף כח שכל הפעולות שאדם רגיל לעשות בביתו במהלך השנה הוא מחויב לצאת מביתו ולעשותם בסוכה (אכילה, שתיה, טיול ושינון.) וכך גם ראינו שכתבו הראשונים וכדברי הפסקי ריא"ז שגם ק"ש חייבת בסוכה אלא א"כ רגיל לקוראה בבית כנסת שיכול גם בחג לקוראה בבית כנסת אך אין היתר לקרוא בבית. וכן כתב המשנ"ב לגבי חובת הבדלה בסוכה מחמת "כעין תדורו" או מחוצה לה אם רגיל כך כל השנה. ואף ראינו פוסקים בודדים שכתבו כך לגבי המתנמנם בבית כנסת שאינו צריך ללכת לסוכה מפני "כעין תדורו" שרגיל כך כל השנה.
אך משום מה ביחס לאכילת קבע ושינתה ארעי (שחוששים שתחשב קבע) כתבו אחרת. שאף עם אדם רגיל לאכול קבע מחוץ לבית כגון שיוצא למסעדות, או שמחות שונות וכדו' אסור לו לאכול מחוץ לסוכה על אף שרגיל כך כל השנה. וכמו שכתב המג"א לגבי סעודת מילה. וגם הנימוק שכתבו הראשונים לאיסור שינת ארעי זה שגם שינה כזו יכולה להיות משמעותית לאדם כמו קבע, ולא נמקו בפשטות שאדם אינו ישן ארעי מחוץ לבית וכו'.
מחילה על אריכות הדברים. סמוכני שכבוד הרב יבין את שורש שאלתי. ויגלה עיני במאור התורה הק'.
תודה רבה ויישר כח עצום לרב! אופק בן עזרא
ראתה במשך כמה ימים כתמים על פד שחור בכמות שרחוקה מכמות של וסת אך כן בתדירות גבוהה (במשך יום שלם מספיק פד דקיק) בלי הרגשה מלבד הרגשת רטיבות שישנה בכל כתם רגיל, ממתי נחשב וסת? כי כמה שידוע לי יש כמות מסוימת שחוששים.
נ.ב משתמשת בהתקן קיילינה והכתמים התחזקו אחר הפסקת לקיחת פרימולוט נור שנלקח מספר שבועות.
שלום לכבוד הרב.
קודם כל אני מודה לכם על האפשרות לשאול שאלה בכתב זה מאד מקל עלי אישית.
יש לי שתי שאלות לכבוד הרב:
שאלה ראשונה: היום לאחר הטלת שתן ועל גבי נייר הקינוח ראיתי כתם חום בהיר. האם זה אוסר אותי?
שאלה שניה, שאחלק אותה לשתיים:
מאחר ובגלל שיש לי התקן של מירנה ואין לי מחזור כל חודש אז, 1.האם כשבלנית שואלת אותי שלא ראתה אותי הרבה זמן (אין לי ספק שזו שאלה בכיוון טוב בקטע חברי), אז האם מותר לומר לה שיש לי התקן ואין לי מחזור כל חודש? 2. והאם בעקבות זה שאומר לה שיש לי התקן היא יכולה לומר שאני לא יכולה לטבול?
תודה רבה לכבוד הרב, אתם עושים עבודת קודש.
שלום רב אשמח לתשובה לשאלה שאני מחפש. מה דעת השו"ע? האם במעיין חייב 40 סאה כדעת הרא"ש. או דעתו כהרמב"ם שמספיק שכל הגוף יהיה טבול בבת אחת (בסי' קצט , סע' יד לכאורה משמע כדעת הרמב"ם. כט"ז שם אולם במ"ב כתב שלא קיימא לן הכי). בפרט שבסימן ר"א כתב מרן שבמעיין חייב 40 סאה או שאולי בסימן ר"א מדובר על אשה ולא על אדם אודה לכם אם תוכלו לעשות לי סדר בעניין.
תודה רבה.
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30
כמידי שנה יפעל מוקד מיוחד למענה לשאלות הציבור בענייני הצום בשיתוף קופת חולים כללית