שמעתי מיועצת העוסקת בתחום, שלגבר יש שליטה על הקישוי, כלומר הוא יכול לקבוע מתי ייכנס, וגם לאחר שנכנס יכול לקבוע מתי יזריע. וזה יכול לקחת גם הרבה זמן.
יש לי שאלה הלכתית שמאוד מציקה לי שנים, ויתכן שהבעיה פיזית או נורולוגית. אם זה נכון מה שכתבתי, מדוע יש לי כל פעם חששות גדולות ותחושות שעוד מעט ייצא.... כלומר גם בזמן ההרגל למצוה נהיה פתאום לחץ או רגש שהולך לצאת משהו, ולכן אני תמיד ממהר להכנס ואז תוך זניות נפלט משהו וזה נגמר, השאלה האם זה תקין, או שמא זה בעיה רפואית או נורולוגית. והאם מותר לי לנסות פעם להיות אמיץ ולא לחשוש גם אם ייצא משהו להמשיך רגיל כדי לראות האם זה הזרע עצמו, או שזה רק פליטות שלפני הזרע ואם אני ימשיך ברוגע אז אוכל אכן לתפקד שוב כרגיל הן בכניסה רגוע והן בבחירת זמן ההזרעה. הדבר מטריד אותי שנים. בפרט ליפ שריאית מההאר"י כי גם על הטיפות שקודם ההזרעה צרוך לשוב בתשובה האם זה הכוונה. וגם האור החיים כותב שדרך הצדיקים למהר ביאתם כדי לא לפלןוט כלום. מה הכונה בזה.
לסיכום אני מסתפק האם זה בעיה פיזית נורולוגית רפואית וכדומה, או נערווין רוחניים שגורמים לכל זה. או באמת בעיה הלכתית וצריך להזהר.
אשמח לקבל מענה מורחב למעשה מהי דרכה של ביאה וקיום המצוה ללא חשש, וכמה זמן וכיצד.
לכבוד הרב שלום וברכה.
ברצוני לשאול מה ההשקפה ההלכתית יהודית בעניין צמחי תבלין שונים כדי לקדם אנרגיה טובה?
לדוגמא: שימוש בעלי דפנה יש שמחממים את העלים להוציא מהם ריח ומייחסים לצמח סגולות מסוימות, או שימוש במקל קינמון, ואפילו שימוש בשום.
כמו כן מה לגבי שימוש במלח כדי להרחיק אנרגיה שלילית? האם יש אמת בדבר הזה?
הרי ידוע שפיטום הקטורת מדבר על שימוש בצמחים, והייתי רוצה לדעת איך זה יכול להתבטא בחיי היום יום למרות שאין בית מקדש.
לחילופין, האם יש בעיה בשימוש כזה? מה ההשקפה היהודית וההלכתית אומרת על העניין הזה?
אודה לתשובתך.
האם בזמן של פרישה בעונת החודש/ בינונית/ הפלגה, יש חיוב לבדוק גם לאשה שרואה כתמים?
דהיינו במצב שאם היא תבדוק היא וודאי תאסר בגלל שהיא תמצא על העד מראה דם, אבל אם היא לא תבדוק המצב אצל האשה שזה יהיה רק מוגדר ככתמים ורק בעוד כמה ימים היא תקבל את המחזור, כך שאם היא תבדוק עכשיו היא תאסר כביכול לחינם לכמה ימים, אז השאלה היא האם היא יכולה לא לבדוק כלל ולא לשמש עד לקבל המחזור, ורק להרוויח שיהיה מותרים בחיבוק וכו'.
תודה רבה.
שלום הרב
בדרך כלל אשתי מקפידה לטבול בלי לק ג'ל, אך הפעם יש לה טבילה במוצאי החג (בכפוף להפס''ט היום), והיא רוצה לחדש את הלק לפני החג, וכן ברצונה לעשות הדבקת ריסים שמחזיקה לשלשה שבועות בערך.
אשמח לדעת האם יש לסמוך להקל בכך (וכן בהתחשב שבין עשיית הלק והריסים יעברו בערך שלשה ימים)?
חשוב לציין שדבר זה חשוב לה מאוד (בעיקר הלק) ומשמח אותה מאוד לכבוד החג, אולם אם אין להקל בכך היא תנהג כמו שאומר לה.
תודה מראש.
שלום כבוד הרב.
לפני כמה זמן התחלתי לעבוד, ואני באמת רוצה לעשות כמו "יששכר וזבולון". יש לי כמה שאלות כדי להיות בטוח שזה הסכם יששכר וזבולון:
1) האם אנחנו צריכים לחתום שטר.
2) האם הוא צריך לדעת שזה ממני או אני יכול לתת למישהו כדי שאני אוכל לתת בסתר בלי שהוא ידע, בגלל שיש יותר מעלה לתת בסתר.
3) אני נותן כסף לגבאי במקום שיש המון שיעורים ברצף כדי שישלם לרבנים, אבל הם יקבלו מהכסף שלי לדוגמה שליש כל אחד, האם גם זה נקרא הסכם יששכר וזבולון.
4) אשמח לדעת מה התנאים כדי שזה יהיה כמו הסכם יששכר וזבולון.
5) אם אני רוצה לעשות הסכם עם גדול הדור אבל הוא לא רוצה כסף, אם אני נותן כסף לישיבה שלו האם זה כמו שעשיתי הסכם יששכר וזבולון איתו.
6) האם זה בטוח שיהיה לי אותו עולם הבא של תלמיד חכם.
תודה רבה כבוד הרב, סליחה על ההפרעה.
שלום וברכה, שאלה קצת מביכה אך אשמח לתשובה:
לגבי מה שאסור לנבל פה אף בזמני אישות בין בני הזוג, האם איסור זה חל רק על הגבר, או שגם לאשה אסור לדבר ככה?
ואם היא מדברת האם זה חמור, והאם צריך למנוע אותה מזה?
(לשם ההבהרה, הענין כשלעצמו בסדר מבחינת שנינו, ובפועל זה גם מוסיף לנו באישות, אבל רציתי לדעת אם זה מותר ע"פ ההלכה או שזה דבר בעייתי ויש להפסיק עם זה)
בתודה רבה
שלום לכבוד הרב.
אני אחרי הפלה שהיתה בחודש 3, לפני 5 חודשים (במשך אותו הריון היו הרבה דימומים ולבסוף הפלה, אז אמרו לי שאין קשר למנוחה).
כרגע אני ב"ה בהריון בשבוע 11, ומתחילת ההריון היו מספר דימומים. לאחר בירור מסתבר שמדובר בהמטומה בגודל 60*20 מ"מ, לאחר הדימום השני הרופא נתן לי שבוע מנוחה (אני מורה במקצועי) ובאמת לאחר שבוע הדימום נספג בחציו, הרופא נתן עוד שבוע מנוחה ולאחריו (שלא כ"כ נחתי באמת) ההמטומה נשארה באותו גודל (35*25), הרופא נתן עוד 2 שבועות מנוחה ואמר לי לצאת לשמירת הריון.
אציין כי אני ממשיכה לעבוד יומיים קצרים מאוד בשבוע ואני מרגישה קצת מאמץ, ובאמת קשה לי לעמוד יותר מרבע שעה רצופה.
רציתי לשאול האם יש צורך אמיתי ביציאה זו או שזה רק שארגיש טוב יותר. אציין כי הרבה רופאים לא תומכים במנוחה במצב כזה וטוענים כי אין קשר.
תודה רבה.
לכבוד מו"ר עט"ר הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט"א.
בעז"ה אני אמור לערוך חופה ביום רביעי הקרוב, לאב קוראים כל בני המשפחה "בוריס" והוא טוען שקראו לו בברית "בכור", וכך באמת מאוד נפוץ כך היה עם מו"ז וכן מו"ח, אך בנדו"ד אשתו אפילו לא ידעה זאת ואפי׳ הוריו קוראים לו בוריס או בוריק [כינוי חיבה לבוריס] בלבד, מלבד זאת העולם קוראים לו "ברוך" וככה החלו לקרוא לו עוד מימי הישיבה לפני ארבעים שנה, אבל בת"ז ובדרכון [הוא עולה מארה"ב] כתוב בוריס והוא מואס בשם ברוך.
מה עלי לכתוב בכתובה, לפי מש"כ כת"ר בבית חתנים אני מבין שצריך לכתוב "בכור דמתקרי בוריס" לאשכנזים [וכך מנהג הבוכרים], ולספרדים בוריס בסוגריים. האם להתייחס לברוך? או שדי באזכרת השם בוריס בהמשך?
הרוצה בתשובה, הקטן שבתלמידיו ראובן יוספי.
לכבוד הרה"ג שליט"א.
ילד שנולד בבה"ש ביום חול (למשל בין יום ב' לג') דכמבואר בשו"ע דח' ימים של המילה מונין מיום המחרת וכאילו היה בודאי לילה (ליל ג'), השאלה היא אחרי הי"ג שנים מתי חשיב שנהיה בר חיובא, ומסתבר שלכל מילי דאו' כהנחת תפילין וכדו' חייב להחמיר מספק, ומסתבר דצריך לכוון על תנאי שמא היא רק הנחה של חינוך גרידא או שבאמת חייב מדאו'.
השאלה היא אם יכול להיות ש"ץ, דמחד גיסא הוא דין דרבנן שאינו מחוייב בכך משום ספקא דרבנן, אבל מאידך אולי הקולא היא שאכן יכול להוציא את אחרים י"ח.
וכמ"כ רציתי לשאול מתי כדאי לעשות את הסעודה לכבוד שמחת הכנסה לעול המצוות, האם כאילו נולד ביום (ביום ב') או דילמא ליום המחרת שהוא כבר ודאי חייב.
לכבוד הרה"ג משה פנירי שליט"א,
במסגרת תפקידי בחברה בה אני עובד, עלינו לחתום על הסכם התקשרות עם חברת תקשורת מסוימת.
שמתי לב שבהסכם כתוב המשפט הבא: "על הסכם זה יחולו דיני מדינת ישראל. סמכות השיפוט הבלעדית בקשר עם הסכם זה מוקנית לבתי המשפט של תל אביב יפו."
האם מותר לי לחתום על הסכם בו מופיע המשפט הנ"ל, או שיש בכך חלילה משום הודאה בערכאות?
בברכה ובברכת בשורות טובות בקרוב ב"ה.
לכבוד הרה"ג שליט"א
רצינו לחוות דעתכם בקשר לאשה שקבלה מתנה קערה והיה בדעתה להשתמש בה וטבלה אותה כדין, אלא דשוב התחרטה ורוצה לתתה במתנה לחברתה, דהדין הוא דאין צריכים לטבול שוב כלי זה, אלא דהיא בושה לומר לה דכבר טבול דתחשוב שהיא השתמשה בכך וכדו'.
וחשבנו דאולי יש פתרון שתתן הקערה במתנה לגוי ושוב תחזור ותקנה ממנו. והשאלה היא בתרתי, האם מועיל קנין זה א"ד הוי כמו הערמה בדאו', ואי נימא שאין בעיה בכך האם זה לא נקרא דגורם ברכה שאינה צריכה שתצטרך חברתה לחזור ולטבול עם ברכה.
א'-ה' – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו' וערבי חג – 10:00-11:30
כמידי שנה יפעל מוקד מיוחד למענה לשאלות הציבור בענייני הצום בשיתוף קופת חולים כללית