לכבוד הרב שלום וברכה.
ברצוני לשאול מה ההשקפה ההלכתית יהודית בעניין צמחי תבלין שונים כדי לקדם אנרגיה טובה?
לדוגמא: שימוש בעלי דפנה יש שמחממים את העלים להוציא מהם ריח ומייחסים לצמח סגולות מסוימות, או שימוש במקל קינמון, ואפילו שימוש בשום.
כמו כן מה לגבי שימוש במלח כדי להרחיק אנרגיה שלילית? האם יש אמת בדבר הזה?
הרי ידוע שפיטום הקטורת מדבר על שימוש בצמחים, והייתי רוצה לדעת איך זה יכול להתבטא בחיי היום יום למרות שאין בית מקדש.
לחילופין, האם יש בעיה בשימוש כזה? מה ההשקפה היהודית וההלכתית אומרת על העניין הזה?
אודה לתשובתך.
שלום הרב.
בזמן אלול עסקנו בסוגיית מצוות ישיבה בסוכה וההלכות היוצאות מהכלל של תשבו כעין תדורו. אך נבוכנו בהגיענו ליחס של הפוסקים לגבי אכילת קבע ושינת קבע מחוץ לסוכה.
לכאורה נראה מהברייתא והגמ' בדף כח שכל הפעולות שאדם רגיל לעשות בביתו במהלך השנה הוא מחויב לצאת מביתו ולעשותם בסוכה (אכילה, שתיה, טיול ושינון.) וכך גם ראינו שכתבו הראשונים וכדברי הפסקי ריא"ז שגם ק"ש חייבת בסוכה אלא א"כ רגיל לקוראה בבית כנסת שיכול גם בחג לקוראה בבית כנסת אך אין היתר לקרוא בבית. וכן כתב המשנ"ב לגבי חובת הבדלה בסוכה מחמת "כעין תדורו" או מחוצה לה אם רגיל כך כל השנה. ואף ראינו פוסקים בודדים שכתבו כך לגבי המתנמנם בבית כנסת שאינו צריך ללכת לסוכה מפני "כעין תדורו" שרגיל כך כל השנה.
אך משום מה ביחס לאכילת קבע ושינתה ארעי (שחוששים שתחשב קבע) כתבו אחרת. שאף עם אדם רגיל לאכול קבע מחוץ לבית כגון שיוצא למסעדות, או שמחות שונות וכדו' אסור לו לאכול מחוץ לסוכה על אף שרגיל כך כל השנה. וכמו שכתב המג"א לגבי סעודת מילה. וגם הנימוק שכתבו הראשונים לאיסור שינת ארעי זה שגם שינה כזו יכולה להיות משמעותית לאדם כמו קבע, ולא נמקו בפשטות שאדם אינו ישן ארעי מחוץ לבית וכו'.
מחילה על אריכות הדברים. סמוכני שכבוד הרב יבין את שורש שאלתי. ויגלה עיני במאור התורה הק'.
תודה רבה ויישר כח עצום לרב! אופק בן עזרא
זכינו לשמוע את הרב היום בכנס בעפולה.
הרב דיבר על היתר רב שניתן לאשה שטסה בליל טבילתה, לטבול ביום ולא להתייחד עם בעלה.
שאלתי היא, האם שאר קירבות מותר (בצניעות כמובן), כי יש מקרים בהם בני הזוג אינם טסים יחד, או בעל שיוצא למילואים לתקופה והקושי הרגשי עצום...
אני שואלת בתור מדריכת כלות, כי הכלות שואלות הרבה שאלות דומות בשנה הראשונה, בעיקר בתקופת המלחמה...
שלום רב!
אשתי מיניקה, כחודשיים לאחר לידת בן בשעטו"מ, ונוטלת גלולות סרזט למניעת הריון.
מאז יום כיפור (לא יודע אם זה קשור בגלל הצום ומיעוט ההנקה), היא מרגישה אחת לכמה שעות זיבת דבר לח מועט החוצה משפת הנרתיק לתחתון, ויש לה כתם קטן על התחתון הצבעוני, שכמובן בפני עצמו לא אוסר.
השאלה היא, האם הצטברות של כתם חדש על הכתמים הישנים שכבר התייבשו כך שהכתם נראה גדול יותר מחשיבה את זה כראייה? ומה שיעור הגודל ושיעור הזמן שמבדלים את הכתם מראיית וסת? והאם מועיל שהיא תימנע מהסתכלות בבגד?
יש לציין שהיא דיברה עם רופאת נשים שאמרה לה שזה בוודאות כתמים בעקבות נטילת הגלולות וזה לא מחזור.
כמו כן, בפעמים שהיא כן הסתכלה היא ראתה שהכתם הטרי ממש קטן - פחות מגריס, ורואים שסביבו יש כתמים יבשים ישנים מחוברים.
תודה רבה!
לכבוד הרה''ג שליט''א
רציתי לשאול איזה דברים שנוגעים מאד ובפרט בימים הנוראים.
א) מי ששוהה הרבה בתפלתו (בלא תחנונים רק במילים של התפלה) ומכח זה לא מספיק להתחיל שמונה עשרה ביחד עם הציבור, מה עליו לעשות, האם חייב להמתין עד סוף התפלה כדי לענות עד ברכו ואח"כ להתפלל ביחיד (באופן שגם אם מתחיל אם חזרת הש''ץ לא יספיק לומר מודים עם הציבור ולפעמים גם לא לענות קדיש)?
ב) עוד שאלה מה נקרא להתחיל ביחד עם הציבור?
ג) אם נמצא אחר יהיו לרצון הראשון ביוה"כ שאז שאומרים ''על חטא'' והש''ץ כבר הגיע לקדושה, האם חייב גם לסיים תפילתו כמו שכתב השו''ע בס' קכב לענין האוחז באלקי נצור?
תודה מראש וגח''ט.
לרה"ג שליט"א
א' אם הסכומים שנכתבו לא תואמים, שבאותיות נכתב מאה ואחד אלף דולר, ובמספרים מאה אלף דולר. האם זה בסדר לכתחילה ובדיעבד, וחתן שנשוי כמה שנים עם הטעות הזאת אם יש לכתוב כתובה חדשה?
ב' האם על כהן כדאי לכתוב אהרן הכהן או אהרן לבית משפחת כהן. וכן על לוי. ואיך ראוי לנהוג כשהמשפחה היא לא כהן ולא לוי, אבל החתן או הכלה כהן או לוי.
ג' איך מנהג הספרדים: כוס נפרדת לברכת אירוסין וברכת נישואין או כוס אחת.
ד' האם לכתוב המילה "עיר" קודם או רק את שם העיר.
ה' האם לנוסח הספרדים "חופה בקידושין" (ולא כאשכנזים "חופה וקידושין") משתנה גם המשמעות (לא גם חופה וגם קידושין, אלא חופה שנעשתה ע"י קידושין שלפניה), והאם יש הבדל בהגיה (כי הרי הב' אינה דגושה).
ו' האם ראוי למתוח קו עד סוף השורה בכל מקום ללא יוצא מן הכלל או רק במקום הסכומים.
ז' האם ראוי יותר לכתוב בכתיב חסר - שמנים, שמנה וכיו"ב.
ח' למה בסכום התוספת לא נהוג להקדים קודם היחידות ואח"כ העשרות כמו בתאריך, והיינו לכתוב - שניים וחמישים אלף דולר.
ט' למה בשנה לא מקדימים ארבע ושמונים אלא כותבים שמונים וארבע.
י' אם אין מקום בשורה מחמת מילות ההקדמה בתולתא שפירתא וכו' או שם ארוך האם ניתן להוסיף את השם בין השורות.
ייש"כ גדול...
שלום וברכה,
אשתי בהריון באמצע חודש שלישי, ובעקבות דימומים (קריש דם שנמצא ברחם - "המטומה" בשפה הרפואית) נטמאנו ועכשיו לאחר 5 שבועות בהם אנו אסורים היא עשתה בדיקה היום שזה היום השביעי של השבעה נקיים, והעד יצא לבן עם קצת הפרשה חומה.
רציתי לשאול מה הדין, והאם אשתי יכולה לטבול היום?
תודה רבה על העשייה המבורכת.
שלום וברכה.
בלמדנו בכולל כעת דיני וסתות הסתפקנו מה יהיה הדין כיום שהממוצע של המחזור שידוע לנו הוא 28 יום ולא 30, והאם יש התייחסות בפוסקים בעניין זה, שהרי חז"ל קבעו זאת עפ"י המציאות שבזמנן וכ"ש הב"י בסי' קפד שכך רוב נשים היו רואות, ואולי יש לדון עפ"י המציאות כיום אם השתנתה עכ"פ לחומרא ולא לקולא.
בתודה מראש, שגיב.
שלום הרב, יש לנו שתי שאלות בענייני חופה וקידושין:
א - יש עדות שנוהגים שלא הולכים לחתונה של חבר או אף בן משפחה אם מתחתנים בהפרש של פחות מ 40 יום. יש שאומרים שמחליפים סיכות זו עם זו או שמים בכיס לחם ומלח ואז אפשר ללכת' וכל מיני מנהגים כאלו ואחרים מחשש לעין הרע.
עיינתי בספרו הנפלא של הרב 'בית חתנים' החדש ולא מצאתי אזכור לזה, רציתי לדעת מה דעת הרב בענין, האם יש לחוש ויש מקור לכך או שזה מנהג גויים?
ב - לגבי הנושא של שושבינים בחתונה, הורים גרושים שמלווים את החתן והכלה לחופה, האם יש בזה בעיה?
ראיתי שהרב כתב לעניין הורים בזיווג שני או אנשים שאין להם ילדים, אך מה הדין בגרושים, ומה אם ההורים hיפגעו אם יאמרו להם שלא הם יהיו המלווים?
יישר כח!
א'-ה' – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו' וערבי חג – 10:00-11:30
כמידי שנה יפעל מוקד מיוחד למענה לשאלות הציבור בענייני הצום בשיתוף קופת חולים כללית