אנו זוג כבני 40+ עם 11 ילדים. לפני כשנה אשתי ילדה לראשונה בניתוח, שהיה ניתוח חירום בן כמה שעות, עם חתך T, ולאחריו אמרו לה שעדיף לא להכנס יותר להריון, ולכל הפחות למנוע שנתיים. בנוסף, לפני 3 חודשים היא עברה ניתוח לכריתת בלוטת רוק עקב גידול שפיר, וכעת הרופא אומר שאי אפשר יותר נובה רינג ושום דבר עם הורמונים.
בעקבות זאת אשתי לא בולעת כדורים יותר, ובכדי שלא להכנס להריון אנו דוחים את הטבילה בכמה ימים. כעת אנו מותרים בדרך כלל כשבוע וחצי, כי בהתחלה יש דימום קל, אחרי זה מחזור כשבוע, ואז שבעה נקיים, יוצא ימי טהרה בין שבוע לשבוע וחצי כך שאין מצב לקצר בעוד כמה ימים של איחור טבילה.
שאלתי היא האם ניתן לשמש בכיס על איבר הגבר? כי VCF הוא אמר שיש סיכון להכנס להריון, כמו כן אנו אשכנזים - ראיתי ברמ"א שמותר באקראי דרך איברים אפילו אם יוציא ש"ז, ובנו"כ ראיתי שכתבו שהרמ"א לא ראה את הזוהר.
מהי ההלכה באמת? ומה נקרא באקראי?
לכבוד הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט"א.
רצינו לדעת מה ההוראה של הרב בענין אשה שראתה איך יוצא ממנה ליחה עם דם, דהיינו בזמן שישבה באסלה ראתה איך נופל ממנה ליחה שיש בתוכה טיפת דם פחות מכגריס, האם הדבר נידון ככתם וממילא לפי הפוסקים המקילים בודאי מגופה פחות מכגריס מותרת, או שדנים זאת כראיה עם הרגשה ואסורה??
יש לנו מקרה למעשה שמחכה לתשובה של הרב יישר כח גדול. שתזכו להגדיל תורה ולהאדירה.
רב אריאל גרויסמן - רב קהילת תורת משה - בואנוס איירס ארגנטינה.
שלום הרב.
בזמן אלול עסקנו בסוגיית מצוות ישיבה בסוכה וההלכות היוצאות מהכלל של תשבו כעין תדורו. אך נבוכנו בהגיענו ליחס של הפוסקים לגבי אכילת קבע ושינת קבע מחוץ לסוכה.
לכאורה נראה מהברייתא והגמ' בדף כח שכל הפעולות שאדם רגיל לעשות בביתו במהלך השנה הוא מחויב לצאת מביתו ולעשותם בסוכה (אכילה, שתיה, טיול ושינון.) וכך גם ראינו שכתבו הראשונים וכדברי הפסקי ריא"ז שגם ק"ש חייבת בסוכה אלא א"כ רגיל לקוראה בבית כנסת שיכול גם בחג לקוראה בבית כנסת אך אין היתר לקרוא בבית. וכן כתב המשנ"ב לגבי חובת הבדלה בסוכה מחמת "כעין תדורו" או מחוצה לה אם רגיל כך כל השנה. ואף ראינו פוסקים בודדים שכתבו כך לגבי המתנמנם בבית כנסת שאינו צריך ללכת לסוכה מפני "כעין תדורו" שרגיל כך כל השנה.
אך משום מה ביחס לאכילת קבע ושינתה ארעי (שחוששים שתחשב קבע) כתבו אחרת. שאף עם אדם רגיל לאכול קבע מחוץ לבית כגון שיוצא למסעדות, או שמחות שונות וכדו' אסור לו לאכול מחוץ לסוכה על אף שרגיל כך כל השנה. וכמו שכתב המג"א לגבי סעודת מילה. וגם הנימוק שכתבו הראשונים לאיסור שינת ארעי זה שגם שינה כזו יכולה להיות משמעותית לאדם כמו קבע, ולא נמקו בפשטות שאדם אינו ישן ארעי מחוץ לבית וכו'.
מחילה על אריכות הדברים. סמוכני שכבוד הרב יבין את שורש שאלתי. ויגלה עיני במאור התורה הק'.
תודה רבה ויישר כח עצום לרב! אופק בן עזרא
לכבוד הגאון רבי משה פנירי שליט"א
אשמח מאד לשמוע דעתו של כבו' הרב, בצורת בדיקת חו"ס המקובל בספרי האחרונים שזה בצורה סיבובית. וכן מפורש בטה"ב (ח"א סי' ב ס"ג).
אולם ראיתי שטענו שבטה"ב ח"ב (בנד"מ עמ' שסז) הביא מהחזו"א שתכלית הבדיקה היא לבדוק שלא אמור לצאת עוד דם, ולכן יש לנענע את או"מ, ואין צורך בסיבוב.
אשמח לשמוע מה דעת מורנו הרב בדעת מרן הרב עובדיה זצ"ל, כי נאמרו לי בזה כמה שמועות בשם מורנו הרב.
בברכה רבה
נ.ב, מאחר ונאמרו לי בזה כמה שמועות בשם מורנו הגר"מ פנירי, אשמח מאד לשמוע את דעתו בזה.
לפני כחודש וחצי היתה לי תקלה במזגן - המזגן לא חימם,
הזמנתי בעל מקצוע מאתר 'מידרג' ולאחר בדיקה לפי מראה עיניו קבע שחסר גז ויש למלא גז למזגן כשעלות עבודה היא 650 ש"ח אישרתי לו לבצע את הפעולה ולאמח"כ המזגן חזר לעבוד ולחמם,
כעת כעבור חודש וחצי המזגן שוב חדל מלחמם, בעל המקצוע הגיע שוב עם מכשיר לאיתור דליפת גז ומצא שיש דליפה במזגן עצמו ומאחר שמדובר במזגן משנת 2007 לא משתלם לתקן את הדליפה כלל וכלל,
טענתי היא שאם מראש היה בודק את מקור הדליפה לא הייתי ממלא גז ומבזבז לחינם 650 ש"ח, מבדיקה שערכתי עולה שעל הטכנאי לבצע בדיקה זו קודם מילוי הגז, מצ"ב קישור: https://www.youtube.com/watch?v=Dcy05bn-QbU
האם טענתי מוצדקת ועליו להחזיר לי את הכסף ששילמתי בעבור תיקון הגז?
שלום לכבוד הרב.
נסתפקנו בכולל בעניין עד הבדוק המבואר בסוף סי' קצ שדינו כראיה לחוש לו, באשה שבדקה באחד מימי הפרישה שלה בעד ונמצא דם ורק לאחר יומיים בא השפע, האם אמרינן דאזלינן בתר עיקר השפע או דלמא סו"ס חישינן בעד הבדוק לארגשה ולאו אדעתא או שנחוש לשני הימים. ואם יש חילוק אם לאישה אירע כמה פעמים אשר קודם בוא השפע ראתה ע"ג העד הבדוק בנידון הנ"ל.
תודה מראש.
נקטינן שדם על עד בבדיקה הוא ראיה גמורה, והרב פסק שאעפ"כ לא קובע וסת, רק בג' פעמים באותו יום ובאותו עונה (חודש והפלגה).
ורציתי לשאול, א' האם זה רק בדיקות של ימי טהרה, או גם בדיקה של הפסק טהרה שיצא עם דם, שיצא ג"פ באותה עונה, (או חלק בטהרה חלק בטומאה), או שמכיון שהיא כבר טמאה, נקטינן כבר הוסת על יום הראיה הראשון והבדיקה לא משמעותית לכאן.
ב' ומה הדין שקרה ג"פ באותו תאריך אבל לא רצוף, כגון בג' כסלו ג' טבת וג' אדר וכו', ועד כמה זמן. שאולי נימא שמה שלא ראתה בשבט היא כי לא בדקה, ומה הדין כשבדקה ולא ראתה?
זה שאלה למעשה, תודה רבה וייש"כ.
שלום וברכה.
בלמדנו בכולל כעת דיני וסתות הסתפקנו מה יהיה הדין כיום שהממוצע של המחזור שידוע לנו הוא 28 יום ולא 30, והאם יש התייחסות בפוסקים בעניין זה, שהרי חז"ל קבעו זאת עפ"י המציאות שבזמנן וכ"ש הב"י בסי' קפד שכך רוב נשים היו רואות, ואולי יש לדון עפ"י המציאות כיום אם השתנתה עכ"פ לחומרא ולא לקולא.
בתודה מראש, שגיב.
בס"ד לכבוד הרב משה פנירי הי"ו שלום ואור.
בספר אבני שהם על הלכות נדה, סימן קצו סעיף ב עמ' תרנ"ו, מביא הרב (בשם הרב ב"צ אבא שאול) ראייה שמותר שיהיה פער של כמה ימים בין הפסק הטהרה לבין שבעת הימים הנקיים, מכך שהשו"ע קובע (קצו, ד) שאם "לא בדקה בכל הז', וביום השמיני בדקה ומצאה טהורה, אין לה אלא יום ח' בלבד ומשלמת עליו".
ולפי זה טוען הרב שמה שכתב בלחם ושמלה (שמלה, קצו ס"ק ז) שחובה ששבעת הימים הנקיים יהיו סמוכים להפסק הטהרה, היינו דווקא "לשיטת רב שסגי בבדיקה בתחילתן או בסופן, אבל להמצריכים תחילתן וסופן, יודה שאין צורך לסמוך" (לשון הרב שם בספר אבני שהם).
ולא הבנתי את דברי הרב, שהרי גם דברי השולחן ערוך סימן קצו סעיף ד' שצוטטו לעיל (בראייה בשם הרב ב"צ אבא שאול), נאמרו על פי שיטת רב שסובר שסגי בבדיקה בתחילתן או בסופן, וכפי שעולה בבירור מתוך דברי השולחן ערוך עצמו (בדעה הראשונה שהביא שם שהיא דעת רב), ולכן לכאורה המסקנה ההכרחית היא שדברי הלחם ושמלה אכן מנוגדים לדברי השולחן ערוך הללו.
אשמח מאד שהרב יאיר את עיניי. תודה רבה לרב.
לרה"ג שליט"א, בשאלה הקודמת הושבה תשובה רק על השאלה הראשונה ולא על השאלות הנוספות כדלהלן.
בכספומט לא בנקאי אלא פרטי שגובים על כל משיכה 6.9. האם יש בזה איסור רבית, כי זה יוצא מהחשבון שלי אליהם, והכסף הוא הלואה מהם. ובפרט באשראי חוץ בנקאי שהכסף יוצא מהחשבון רק בסוף החודש, או שזה תשלום על השירות שמביאים את הממון עד אלי, מתי מגדירים זאת אגר נטר, כי בכל הלואה נימא שזה על השירות להבאת הממון.
ושאלה נוספת, האם לחברות האשראי כולם גם יש היתר עיסקא כמו הבנקים? ייש"כ גדול מאד.
לרה"ג שליט"א
יל"ע לשיטת המ"ב בסימן עה' שאסור לקרא ק"ש ולהתפלל ולברך נגד ערוה אף בעצימת עינים ורק יחזיר גופו לגמרי. אדם הנמצא בימים אלו במקום עם פריצות כגון מסעדה או חד"א במלון וכו', ורגילות שם הפריצות, ורוצה לברך כיצד יוכל לוודא שאין נשים מגולות כנגדו בלא שיצטרך לפתוח את עיניו ולחפש אחר העבירה כביכול, לידע לאיזה כיוון יכול לברך.
וכיצד ינהג כשכל הסביב יש פריצות, קודם הבהמ"ז ואם באו לו באמצע שמברך.
ייש"כ ותודה רבה
שלום וברכה אני צריכה לעבור בדיקת היסטרוסקופיה אבחנתית, בשל ביקורת בעקבות טיפול רפואי של הוצאת שארית מהפלה, וקבעו לי תור לבדיקה בתאריך שיוצא ביום החמישי לספירת השבעה נקיים. השאלה האם לאחר הבדיקה יש לסתור את ספירת השבעה נקיים? מדובר במקרה שלא מסתכלים לראות האם יוצא דם, ולא עושים בדיקה באותו יום. אני מציינת שאני אשכנזית אם זה משנה לתשובה. תודה רבה.
שלום רב אשמח לתשובה לשאלה שאני מחפש. מה דעת השו"ע? האם במעיין חייב 40 סאה כדעת הרא"ש. או דעתו כהרמב"ם שמספיק שכל הגוף יהיה טבול בבת אחת (בסי' קצט , סע' יד לכאורה משמע כדעת הרמב"ם. כט"ז שם אולם במ"ב כתב שלא קיימא לן הכי). בפרט שבסימן ר"א כתב מרן שבמעיין חייב 40 סאה או שאולי בסימן ר"א מדובר על אשה ולא על אדם אודה לכם אם תוכלו לעשות לי סדר בעניין.
תודה רבה.
בית הוראה ‘אפיקי מים’ בראשות הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט”א
נוסד בשנת תשס”ז בשכונת רמות בירושלים.
כיום משיבים מטעם בית ההוראה למעלה מ 300 רבנים, בכ -100 ערים ברחבי הארץ והעולם
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30
מועדי המבחנים יתפרסמו בהודעה קולית שתישלח ממספר טלפון
בסביבות ר”ח תמוז (למועד אלול) ובסביבות ט”ו בשבט (למועד אדר)
בשל ריבוי הנרשמים איננו מתקשרים לכל אחד באופן אישי,
והאחריות מוטלת על כל נרשם לוודא שהוא מקבל את ההודעה!
כדי שתוכל לכתוב שאלת המשך לתשובה זו
עליך להתחבר או להירשם עם כתובת המייל איתה כתבת את השאלה המקורית.
בשעה טובה יצא לאור הספר “אפיקי מים”
על הלכות טהרה נדה וטבילה
מאת מורינו ראש בית ההוראה
הגאון הרב משה פנירי שליט”א
במהדורה עשירית משוכללת ומפוארת!
