שלום לכבוד הרב.
נסתפקנו בכולל בעניין עד הבדוק המבואר בסוף סי' קצ שדינו כראיה לחוש לו, באשה שבדקה באחד מימי הפרישה שלה בעד ונמצא דם ורק לאחר יומיים בא השפע, האם אמרינן דאזלינן בתר עיקר השפע או דלמא סו"ס חישינן בעד הבדוק לארגשה ולאו אדעתא או שנחוש לשני הימים. ואם יש חילוק אם לאישה אירע כמה פעמים אשר קודם בוא השפע ראתה ע"ג העד הבדוק בנידון הנ"ל.
תודה מראש.
ב"ה.
רציתי לשאול איך החוששים לשיטת ר"ת בשקיעה וצאה"כ מדליקים נרות שבת ע"פ הלוחות 20 ,30 ואף 40 דקות קודם השקיעה דידן, שנמצא שמדליקים זמן רב קודם פלג המנחה של ר"ת שיוצא 3 דקות בלבד קודם השקיעה?
ועוד תימה שכתב המשנ"ב בסימן רס"א ס"ק כ"ג שאם ידליק 20 דקות קודם השקיעה יצא י"ח כל השיטות (אף היראים), והרי לפי ר"ת אינם כדין, וכתב הביאוה"ל לחוש לר"ת משמע יותר מליראים.
אשמח מאוד לשמוע תשובת הרב בעניין.
שלום רב אשמח לתשובה לשאלה שאני מחפש. מה דעת השו"ע? האם במעיין חייב 40 סאה כדעת הרא"ש. או דעתו כהרמב"ם שמספיק שכל הגוף יהיה טבול בבת אחת (בסי' קצט , סע' יד לכאורה משמע כדעת הרמב"ם. כט"ז שם אולם במ"ב כתב שלא קיימא לן הכי). בפרט שבסימן ר"א כתב מרן שבמעיין חייב 40 סאה או שאולי בסימן ר"א מדובר על אשה ולא על אדם אודה לכם אם תוכלו לעשות לי סדר בעניין.
תודה רבה.
לכבוד הרה"ג שליט"א
רצינו לחוות דעתכם בקשר לאשה שקבלה מתנה קערה והיה בדעתה להשתמש בה וטבלה אותה כדין, אלא דשוב התחרטה ורוצה לתתה במתנה לחברתה, דהדין הוא דאין צריכים לטבול שוב כלי זה, אלא דהיא בושה לומר לה דכבר טבול דתחשוב שהיא השתמשה בכך וכדו'.
וחשבנו דאולי יש פתרון שתתן הקערה במתנה לגוי ושוב תחזור ותקנה ממנו. והשאלה היא בתרתי, האם מועיל קנין זה א"ד הוי כמו הערמה בדאו', ואי נימא שאין בעיה בכך האם זה לא נקרא דגורם ברכה שאינה צריכה שתצטרך חברתה לחזור ולטבול עם ברכה.
אני נמצאת ביום ה-23 של המחזור שלי. הייתי אמורה ללכת לטבילה ביום ה-13. בדרך כלל יש לי מחזורים של 30-31 ימים, אם כי לפעמים יש לי מחזורים קצרים או ארוכים יותר.
ביום הטבילה, הבדיקה לפני ההכנה לא הייתה טובה, ומאז ניסיתי כל יום לעשות בדיקות לפני הרחצה. קרה שהבדיקה הייתה טובה, אבל הבדיקה של הבוקר לא הייתה טובה.
הלכתי אתמול לרופא. הוא עשה לי ספוגת ליפה frotis ואמר לי שהדם הזה לא מהרחם, אלא מהצוואר הרחם. הוא אמר שיש לי דלקת צוואר הרחם (פגיעה דלקתית בצוואר הרחם). הוא אמור לעשות לי לייזר על צוואר הרחם כדי לכווץ את הוורידים הבעייתיים בצוואר. כדי לעשות זאת, הוא צריך לחכות לפחות שבועיים ולקבל את תוצאות ספוגת הליפה, אז הוא ביקש ממני לקבוע תור בערך בעוד חודש ושהוא יראה בהתאם אם נדחה...
כרגע יש לי הפרשות חומות שהרופא ציפה להן, שכן הוא כבר ביצע את הכווייה אתמול עם מקל ותכשיר. תודה מראש על היעוץ עם מקורות והסבר.
לרה"ג שליט"א
א' אם הסכומים שנכתבו לא תואמים, שבאותיות נכתב מאה ואחד אלף דולר, ובמספרים מאה אלף דולר. האם זה בסדר לכתחילה ובדיעבד, וחתן שנשוי כמה שנים עם הטעות הזאת אם יש לכתוב כתובה חדשה?
ב' האם על כהן כדאי לכתוב אהרן הכהן או אהרן לבית משפחת כהן. וכן על לוי. ואיך ראוי לנהוג כשהמשפחה היא לא כהן ולא לוי, אבל החתן או הכלה כהן או לוי.
ג' איך מנהג הספרדים: כוס נפרדת לברכת אירוסין וברכת נישואין או כוס אחת.
ד' האם לכתוב המילה "עיר" קודם או רק את שם העיר.
ה' האם לנוסח הספרדים "חופה בקידושין" (ולא כאשכנזים "חופה וקידושין") משתנה גם המשמעות (לא גם חופה וגם קידושין, אלא חופה שנעשתה ע"י קידושין שלפניה), והאם יש הבדל בהגיה (כי הרי הב' אינה דגושה).
ו' האם ראוי למתוח קו עד סוף השורה בכל מקום ללא יוצא מן הכלל או רק במקום הסכומים.
ז' האם ראוי יותר לכתוב בכתיב חסר - שמנים, שמנה וכיו"ב.
ח' למה בסכום התוספת לא נהוג להקדים קודם היחידות ואח"כ העשרות כמו בתאריך, והיינו לכתוב - שניים וחמישים אלף דולר.
ט' למה בשנה לא מקדימים ארבע ושמונים אלא כותבים שמונים וארבע.
י' אם אין מקום בשורה מחמת מילות ההקדמה בתולתא שפירתא וכו' או שם ארוך האם ניתן להוסיף את השם בין השורות.
ייש"כ גדול...
שלום רב.
הורים שאמרו לבנם שהם מוכנים לתת לו הלוואה בסכום גבוה בתנאי שגם הורי אשתו יתנו הלוואה בסכום דומה, או כגון שאמרו שאם הורי האשה יתנו להם מתנה בסכום נמוך הם יתנו הלוואה בסכום גבוה.
על פניו זהו דבר מקובל בין הורים, אלא שנתעוררתי לזה מדברי הש"ך (סי' קס סוף ס"ק כ) שמשמע שההנאה שיש למלווה (ההורים) במה שהלווה (בנם) מקבל הנאה ממישהו אחר אסורה מדין ריבית (ובספר מלוה ה' ח"א עמ' קסא כתב שאינה ריבית קצוצה אלא ריבית דרבנן).
[ויעויין בשיו"ב שם שהעמיד הדין בקרוב שע"י שנתן האחר צריך הוא לתת פחות, ואפשר להביא מדבריו קולא וחומרא לנ"ד (ותלוי בביאור לשון "בקרוב שמחוייב לסייעו" האם הוא חוב ממש או מצד מצוות מבשרך אל תתעלם, וצ"ע)].
אשמח לחוו"ד מורנו הרב שליט"א.
רציתי לשאול: כתובה שכבר נמסרה לפני כמה שנים. בשם החתן כתוב: ״אברהם בן יעקב״ ומסדר הקידושין שם חץ בין ״אברהם״ ל״בן״ וכתב למעלה, בין השיטות, ״דמתקרי אלברט״ והחתים העדים בצד ימין של הכתובה במקביל לתיקונו. ובסוף הכתובה, כבר מודפסות התיבות ״הכל שריר וקיים״ ורק החתים העדים שוב ללא נוסח של קיום למטה.
האם יש צורך לכתוב כתובה דאישתכח בה טעותא?
לכבוד הרה''ג שליט''א
אשה שהרגישה רטוב באו"מ וקינחה את עצמה בנייר וראתה דם יותר משיעור גריס, האם גם אפשר להקל כמו כל קינוח א"ד הכא הוא יותר חמור מאחר שהרי היא לוקחת את הדם מבשרה שהוא אכן מקבל טומאה, ולא דמי לכל קינוח בעלמא שמקילים משום דהתם התעורר הספק או הידיעה בנייר עצמו שאינו מק"ט, משא"כ בנד"ד שהספק אצלה כבר היה כשהדם על בשרה שאז הרגישה רטוב.
שלום כבוד הרב.
לפני כמה זמן התחלתי לעבוד, ואני באמת רוצה לעשות כמו "יששכר וזבולון". יש לי כמה שאלות כדי להיות בטוח שזה הסכם יששכר וזבולון:
1) האם אנחנו צריכים לחתום שטר.
2) האם הוא צריך לדעת שזה ממני או אני יכול לתת למישהו כדי שאני אוכל לתת בסתר בלי שהוא ידע, בגלל שיש יותר מעלה לתת בסתר.
3) אני נותן כסף לגבאי במקום שיש המון שיעורים ברצף כדי שישלם לרבנים, אבל הם יקבלו מהכסף שלי לדוגמה שליש כל אחד, האם גם זה נקרא הסכם יששכר וזבולון.
4) אשמח לדעת מה התנאים כדי שזה יהיה כמו הסכם יששכר וזבולון.
5) אם אני רוצה לעשות הסכם עם גדול הדור אבל הוא לא רוצה כסף, אם אני נותן כסף לישיבה שלו האם זה כמו שעשיתי הסכם יששכר וזבולון איתו.
6) האם זה בטוח שיהיה לי אותו עולם הבא של תלמיד חכם.
תודה רבה כבוד הרב, סליחה על ההפרעה.
בית הוראה ‘אפיקי מים’ בראשות הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט”א
נוסד בשנת תשס”ז בשכונת רמות בירושלים.
כיום משיבים מטעם בית ההוראה למעלה מ 300 רבנים, בכ -100 ערים ברחבי הארץ והעולם
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30
כמידי שנה יפעל מוקד מיוחד למענה לשאלות הציבור בענייני הצום בשיתוף קופת חולים כללית
