שלום לכבוד הרב,
אני נשוי כשנה קצת פחות, בזמנים שאני עם אשתי ואנחנו מותרים היחסי אישות שלנו ברוך ה' טובים ואנחנו נהנים אחד מהשניה.
אבל כבר למחרת במהלך היום עולה לי שוב חשק בלתי מוסבר... אציין שגם אני וגם אשתי אנשים די עסוקים לא שאני יושב בבטלה ופתאום חש ברצון. האם זה טבעי? אולי משהו לא תקין? האם הרב יכול לענות לי על זה.
שלום כבוד הרב, יש לי שאלה בענייני טהרה.
אני נוטלת גלולות מינס. אופן נטילת הגלולות שיש 24 גלולות פעילות ו 4 גלולות לא פעילות (ע"מ להמשיך רצף למניעת שכחה).
ע"פ הפרוטוקול של המינס - כאשר מתחילים ליטול את הגלולות הלא פעילות, מגיע הוסת החודשי, ובאמת כאשר הגעתי אליהם, ראיתי דימום בכמות קטנה, והודעתי לבעלי שקיבלתי וסת ופרשנו.
למפרע, הדימום הזה היה מאוד חלש ובגוון חום ולא אדום, ונמשך רק כיומיים. האם עליי לספור 7 נקיים וטבילה, או שלמפרע לא נאסרנו כלל?
יש מושג בהלכה שאני אוסרת את עצמי? מה הדין?
אודה לתשובת הרב.
שלום כבוד הרב,
ביקשתי מאבא שלי לאסוף בשבילי ספר של דברי תורה והוא נהג מונית (נוסע בשבת).
אני רואה אותו פעם בכמה שבועות בדרך כלל והוא בא במפתיע כי זה תלוי בנסיעות שהוא לוקח...
מה לעשות כשהספר אצלו באוטו בשבת? לבקש ממנו להשאיר אותו בבית וכנראה אקבל אותו ממנו בעוד הרבה זמן, או שישאיר אותו באוטו למתי שיבוא לעיר שלי במפתיע ויוכל להביא לי?
שלום לכבוד הרב הגאון אשר שותים אנו בצמא את דברי תורתו.
הסתפקנו בכולל בעניין אם חוששים לדם בתולים וכיצד יש לנהוג בבעילת המצוה, בנשים שמורגלות עוד מנערותן להניח באותו מקום טמפון המשמש לספיגה, האם השימוש במוצר זה גורם להשרת הבתולים ויהיה דינה כמי שרופאה ביתקה את בתוליה, או שגורם להשרה חלקית.
תודה מראש.
שלום וברכה.
בלמדנו בכולל כעת דיני וסתות הסתפקנו מה יהיה הדין כיום שהממוצע של המחזור שידוע לנו הוא 28 יום ולא 30, והאם יש התייחסות בפוסקים בעניין זה, שהרי חז"ל קבעו זאת עפ"י המציאות שבזמנן וכ"ש הב"י בסי' קפד שכך רוב נשים היו רואות, ואולי יש לדון עפ"י המציאות כיום אם השתנתה עכ"פ לחומרא ולא לקולא.
בתודה מראש, שגיב.
חבר ביקש ממני הלואה של 2000 ש"ח ולא היה עלי, ואמרתי לו שאמשוך לו מהכספומט, והיה רק פרטי שגובים על כל משיכה 6.9 והמירב הוא 500 ש"ח. והייתי צריך למשוך 4 פעמים. והוא אמר ששוה לו ומשכתי עבורו. האם את העמלה מותר לו להחזיר לי כיון שהיתה משיכה עבורו, או שכיון שקיבל ממני רק 2000 ש"ח ממילא מה שמשלם גם את העמלה זה ריבית, ואני צריך לספוג עלי את הסכום של ה6.9 *4.והאם הדין שונה אם אני הבאתי לו את הכרטיס שלי שהוא ימשוך או שאני משכתי עבורו.והאם זה שונה בין כרטיס בנקאי שמחייב את החשבון שלי מיד. או אשראי חוץ בנקאי, שמחייב את החשבון רק במועד חיוב האשראי.
ושאלה נוספת, האם לחברות האשראי כולם גם יש היתר עיסקא כמו הבנקים?
ומה הדין לגבי המשיכה מהכספומט הנ"ל, האם העמלה יש בה איסור רבית, או שגם להם יש היתר עיסקא, ואולי בכלל העמלה נגבית על השירות לתת מזומן ולא על ההלואה?
ייש"כ גדול מאד.
שלום הרב.
בזמן אלול עסקנו בסוגיית מצוות ישיבה בסוכה וההלכות היוצאות מהכלל של תשבו כעין תדורו. אך נבוכנו בהגיענו ליחס של הפוסקים לגבי אכילת קבע ושינת קבע מחוץ לסוכה.
לכאורה נראה מהברייתא והגמ' בדף כח שכל הפעולות שאדם רגיל לעשות בביתו במהלך השנה הוא מחויב לצאת מביתו ולעשותם בסוכה (אכילה, שתיה, טיול ושינון.) וכך גם ראינו שכתבו הראשונים וכדברי הפסקי ריא"ז שגם ק"ש חייבת בסוכה אלא א"כ רגיל לקוראה בבית כנסת שיכול גם בחג לקוראה בבית כנסת אך אין היתר לקרוא בבית. וכן כתב המשנ"ב לגבי חובת הבדלה בסוכה מחמת "כעין תדורו" או מחוצה לה אם רגיל כך כל השנה. ואף ראינו פוסקים בודדים שכתבו כך לגבי המתנמנם בבית כנסת שאינו צריך ללכת לסוכה מפני "כעין תדורו" שרגיל כך כל השנה.
אך משום מה ביחס לאכילת קבע ושינתה ארעי (שחוששים שתחשב קבע) כתבו אחרת. שאף עם אדם רגיל לאכול קבע מחוץ לבית כגון שיוצא למסעדות, או שמחות שונות וכדו' אסור לו לאכול מחוץ לסוכה על אף שרגיל כך כל השנה. וכמו שכתב המג"א לגבי סעודת מילה. וגם הנימוק שכתבו הראשונים לאיסור שינת ארעי זה שגם שינה כזו יכולה להיות משמעותית לאדם כמו קבע, ולא נמקו בפשטות שאדם אינו ישן ארעי מחוץ לבית וכו'.
מחילה על אריכות הדברים. סמוכני שכבוד הרב יבין את שורש שאלתי. ויגלה עיני במאור התורה הק'.
תודה רבה ויישר כח עצום לרב! אופק בן עזרא
היה מקרה שלתוך תנור פתוח של לחמים, נכנסה יונה [לא ראו מה קרה, רק אחרי שאפו את החלות בתנור ביתי מצאו את היונה אפויה ליד התבנית] ואפו את הלחמים אתה.
שאלתי הם החלות נאסרו?
מו"ץ אחד התיר לדעת מרן, היכן יש מקור מפורש למקרה דידן שאוכל להגיד לו?
"אין צולין בשר כשרה עם בשר נבלה או של בהמה טמאה בתנור א', ואף על פי שאין נוגעים זה בזה. ואם צלאן, הרי זה מותר. ואפילו היתה האסורה שמינה הרבה והמותרת רזה. ואם התנור גדול שמחזיק י"ב עשרונים, ופיו פתוח, מותר לצלותם בו ובלבד שלא יגעו זה בזה. ואם אחד מהם מכוסה בקערה או בבצק וכיוצא בו, מותר לצלותם אפילו בתנור קטן ופיו סתום. הגה: וה"ה לבשר עם חלב נמי דינא הכי. (טור סימן צ"ז). ונוהגין להחמיר לכתחלה, אפילו בתנור גדול; ובדיעבד, להקל אפילו בתנור קטן. (ארוך כלל ל"ט ובתשובת ר"י מינץ ובהגהת ש"ד ואגור בשם מהרי"ל וטור בשם רשב"א שכן הסכמת רוב המורים והוא שיטת רש"י וה"ג ורי"ף ורמב"ם). ואם אפה פת עם בשר, אסור לאכלו עם חלב, אם יש לו פת אחר (שם). וכן אם עובד כוכבים אפה פת עם איסור, אסור לקנות אותו פת אם יש פת אחר, דכל זה מקרי לכתחלה. אבל אם אין לו פת אחר בריוח, מותר בשניהם, דזה מקרי לענין זה דיעבד. (אגור בשם ר"י מולין). י"א דאין מתירין ריחא, אפילו בדיעבד, אלא אם כן התנור פתוח קצת מן הצד או למעלה במקום שהעשן יוצא (שם בארוך). ובמקום הפסד אין להחמיר, בדיעבד (כי כן נראה מהפוסקים וכ"פ ב"י), אפילו סתום לגמרי".
אך מצד שני:
איך יונה מתה נכנסה לתנור? אם היא מתה צריך שמישהו יכניס אותה לתנור, שהרי לא יכולה ללכת לבד, ואם נפלה על הדלת היו רואים אותה כשסגרו את הדלת.
מרן היקל כאשר כל אחד מהמאכלים נמצא בנפרד, ואין חשש שנגעו זה בזה. אבל יונה, אם היא בחיים, כשהתנור מתחיל להתחמם מתחילה לרוץ ממקום למקום, עד שמתבשלת ומתה מהחום, ויש חשש גדול שמא נגעה בלחמים. ואפשר שכבר נזלו ממנה מיצים בזמן גסיסתה. גם נהגו להחמיר שב 45 מעלות זה כבר יד סולדת בו, ובחום כזה היונה מתרוצצת אבל עדיין יכולה לחיות?
אם מדובר ביונה חיה שנכנסה לתנור ונאפה עם הלחמים, נ"ל שיש חשש מאוד סביר שגוף האיסור נבלע בתוך הלחמים, או לפחות חלק מהם [וכמובן א"א לדעת באיזה]. האם אני צודק?
תודה.
לכבוד הרב משה פנירי שליט"א!
קראתי את תשובת הרב לגבי הלק ג'ל לאשה נשואה.
שואלת לגביי - אם אני רוצה לשים לק ג'ל ולבעלי אין זה משנה, אני נשואה לאברך, בנותי מתחנכות בבית יעקב ובני בת"ת, אני מאד רוצה לשמור על רוח הקדושה והטהרה אבל קשה מאוד העולם נהיה פתוח מאוד, נשים רבות חרדיות והכי צדיקות משלנו עושות זאת, העולם מתקדם מהר, הניסיונות התרבו וזה בהחלט מעניין אותי.
במידה ולא, האם זה שונה מאיפור???
אודה לדעת הרב לתשובה מקיפה בעניין, אשמח לדעת אחת ולתמיד מה הנכון.
תודה רבה על התשובות המחכימות באתר.
לכבוד הרב שלום!
ביום ראשון אשתי עשתה הפסק טהרה, לאחר לידה (תוך ימי טוהר), וההפסק יצא טהור, כך גם הבדיקות בוקר וערב של יום שני.
והיום (יום שלישי) הופיע כתם על בגד צבעוני, הכתם גדול מכגריס.
ראיתי בספר של הרב (אפיקי מים) שבמקרה זה יש לעשות שאלת חכם.
השאלה האם יש לעשות הפסק טהרה חדש, או שניתן להמשיך בשבעה נקיים?
תודה רבה
ב"ה.
רציתי לשאול איך החוששים לשיטת ר"ת בשקיעה וצאה"כ מדליקים נרות שבת ע"פ הלוחות 20 ,30 ואף 40 דקות קודם השקיעה דידן, שנמצא שמדליקים זמן רב קודם פלג המנחה של ר"ת שיוצא 3 דקות בלבד קודם השקיעה?
ועוד תימה שכתב המשנ"ב בסימן רס"א ס"ק כ"ג שאם ידליק 20 דקות קודם השקיעה יצא י"ח כל השיטות (אף היראים), והרי לפי ר"ת אינם כדין, וכתב הביאוה"ל לחוש לר"ת משמע יותר מליראים.
אשמח מאוד לשמוע תשובת הרב בעניין.
שאלה להלכה. הרב דוד דגגה שלח אותי לשאול פה.
עשיתי הפסק יום ראשון שעבר ויצא נקי. יום שני למחרת היה כתם על התחתונית וקצת על התחתון.
עשיתי את הבדיקה של יום שני וכיוונתי שהיא תהיה הפסק במידה ולא תקין.
דיברתי עם הרב דגגה ולפי מה ששמע יכול להיות שאת ההפסק עשיתי "בין הטיפות", ככה שפסק שאני יטבול ביום שלישי.
בעלי ביקש שאני אטבול ביום ראשון הוא אמר שמאד קשה לחכות, הוא מרגיש צורך דחוף ומפחד להיכשל וזה ממש פיקוח נפש, ככה בעלי אמר.
אשמח לתשובה מה לעשות אם לטבול מחר או ביום שלישי.
מדגישה שוב שהבדיקות יצאו טהורות, והמחזור היה במשך 5 ימים.
שלום כבוד הרב
התחתנתי לפני ג' חודשים, ובמשך הרבה זמן לא הצלחתי לבעול בעילת מצווה, לפני שבוע ב''ה חלה השתפרות והצלחתי לחדור קצת יותר (לא נ''ל שהצלחתי עד הסוף, אשתי אמרה שנ''ל שהצלחתי לקרוע את הבתולים, אבל היא הסתכלה אח''כ עם מראה ואמרה שהיא רואה אותם שלמים) אתמול שכבנו והזרעתי (ולא נכנסתי הרבה) ויצא לה דם, רציתי לשאול האם היא נאסרה ?
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30
כמידי שנה יפעל מוקד מיוחד למענה לשאלות הציבור בענייני הצום בשיתוף קופת חולים כללית