שאלה להלכה. הרב דוד דגגה שלח אותי לשאול פה.
עשיתי הפסק יום ראשון שעבר ויצא נקי. יום שני למחרת היה כתם על התחתונית וקצת על התחתון.
עשיתי את הבדיקה של יום שני וכיוונתי שהיא תהיה הפסק במידה ולא תקין.
דיברתי עם הרב דגגה ולפי מה ששמע יכול להיות שאת ההפסק עשיתי "בין הטיפות", ככה שפסק שאני יטבול ביום שלישי.
בעלי ביקש שאני אטבול ביום ראשון הוא אמר שמאד קשה לחכות, הוא מרגיש צורך דחוף ומפחד להיכשל וזה ממש פיקוח נפש, ככה בעלי אמר.
אשמח לתשובה מה לעשות אם לטבול מחר או ביום שלישי.
מדגישה שוב שהבדיקות יצאו טהורות, והמחזור היה במשך 5 ימים.
שלום רב אל כבוד הרבנים.
כידוע שהביוץ תמיד מגיע כ 14 יום לפני שמגיע הווסת. השאלה היא:
1. האם יש מושג פעמיים בחודש ביוץ.
2. אם לוקחים פרימולוט נור שמאריך את הווסת, אך לא מעכב את תחילת הממלאה ונופצת, כי מיד תוך 3 ימים מסיום נטילת הכדור מגיע מחזור, הרי שהוא רק מעכב את הסוגרים שהדם יצא אך הדם מתמלא, דהיינו שלא שייך להכנס להריון כאשר יש דם , כי בהריון דם נעכר ונעשה חלב, ואילו כשממלאה הוא היפך דם.
לסיכום, האם לכאורה בנטילת פרימולט נור הביוץ נשאר באותו זמן בערך, דהיינו אישה שרגילה לראות ב 28 אז הביוץ ב 14 ועכשיו שהאריכה את הווסת ל 40 יום בעצם הביוץ היה כרגיל ביום ה14 אצלה כמו תמיד, או שאולי הביוץ יזוז, או שיש יותר מפעם אחת בחודש ביוץ ואז כשדוחים הווסת אולי בא פעם נוספת, מה שלא נראה לי.
למורינו הרב שליט"א
האם לפצח גרעינים מצלוחיות נפרדות, אבל להשליך את הקליפות לאותו כוס או צלחת, יש לאסור כי יש בזה קירוב ומשתמשים באותו הקערה באכילתם, או שכיון שאינו אישי כי שייך גם באנשים חיצוניים אז יש להתיר, או שלא גזרו אלא על אכילה מאותה הקערה ואין לאסור.
תודה רבה וייש"כ עצום בשם כלל ישראל על ההחכמות הרבות.
שלום כבוד הרב, אני בת 43, יש לי 6 ילדים 4 בנות ו 2 בנים.
אני סובלת בשנים האחרונות מכאבי גב חזקים.
עשיתי התקן בלי לשאול רב, ואני עכשיו צריכה לחדש אותו ורציתי הפעם לבקש היתר כי אני מרגישה שאין בי כוחות לסחוב הריון ולגדל עוד תינוק ולא אהיה מסוגלת להרים אותו כשקצת יגדל כיון שיש לי כאבי גב וכל 3 חודשים בערך יש לי התקף של כאבי גב שמשבית אותי לשבוע לפחות עד שהכדורים משפיעים, חוץ מהכאבים שבשגרה.
בעלי בקבע, אז לרוב אני מגדלת את הילדים לבד.
נקטינן שדם על עד בבדיקה הוא ראיה גמורה, והרב פסק שאעפ"כ לא קובע וסת, רק בג' פעמים באותו יום ובאותו עונה (חודש והפלגה).
ורציתי לשאול, א' האם זה רק בדיקות של ימי טהרה, או גם בדיקה של הפסק טהרה שיצא עם דם, שיצא ג"פ באותה עונה, (או חלק בטהרה חלק בטומאה), או שמכיון שהיא כבר טמאה, נקטינן כבר הוסת על יום הראיה הראשון והבדיקה לא משמעותית לכאן.
ב' ומה הדין שקרה ג"פ באותו תאריך אבל לא רצוף, כגון בג' כסלו ג' טבת וג' אדר וכו', ועד כמה זמן. שאולי נימא שמה שלא ראתה בשבט היא כי לא בדקה, ומה הדין כשבדקה ולא ראתה?
זה שאלה למעשה, תודה רבה וייש"כ.
לרב שליט"א
האם צריכה לספור בכל יום מהז' נקיים ולדעת איזה יום נמצאת, או שסגי רק לדעת מראש לפי יום ההפסק באיזה יום תטבול. ואם תישאל באחד מהימים באיזה יום היא, לא תדע לענות ותצטרך לחשבן, האם מהני לכתחילה ובדיעבד.
ומה הדין אם באמת טעתה וחשבה שהוא היום הרביעי ורק אחרי יומיים חישבנה שוב שהיה היום החמישי, האם מהני לפי הימים האמיתיים ולא לפי מה שחשבה וספרה.
תודה רבה.
השאלה שלי: מה הדין להבעל לראות מקומות המכוסים של אשתו כשהיא טהורה, נוגע לי הרבה כשצעיף שעל ראשה אינה כ''כ טוב עליה, ונראים שערות ראשה וגם ראשה במקומות שבדרך כלל מכוסה, עכשיו לא מכוסה, האם אני מחייב לעורר אותה לתקן את הצעיף? או שאני משוחח איתה בשעה שמניקה את התינוק, ואני רואה את הדדים, האם אני צריך להפסיק את השיחה ולעורר עליה על זה וגם נוגע כשני מתוערר מהשינה כדי לקום, והיא עדיין ישינה, ופתאום הרגלים שלה נראות, ואני לא רוצה לכסות אותה, כי תתעורר ע''י זה ואם אני ישאר בחדר (כדי להתלבש וכדו') כמעט ברור שאני יראה אותה שוב ושוב, האם אני חייב לעזוב את החדר והאם יש חילוק בין ראיה בלי התבוננות להבטה תדירה.
וכאמור השאלה נשאלת כשהיא טהורה, כי כשהיא נדה אני יודע שהדברים חמורים יותר.
רציתי לשאול: כתובה שכבר נמסרה לפני כמה שנים. בשם החתן כתוב: ״אברהם בן יעקב״ ומסדר הקידושין שם חץ בין ״אברהם״ ל״בן״ וכתב למעלה, בין השיטות, ״דמתקרי אלברט״ והחתים העדים בצד ימין של הכתובה במקביל לתיקונו. ובסוף הכתובה, כבר מודפסות התיבות ״הכל שריר וקיים״ ורק החתים העדים שוב ללא נוסח של קיום למטה.
האם יש צורך לכתוב כתובה דאישתכח בה טעותא?
מי שתוך כדי תפילתו שם לב שהשתרבב לו ב"יעלה ויבא" - את יום "חג המצות הזה" במקום ראש חודש ומיד תיקן. האם יש לחשוש שלשונו מורגל בזה [שבמציאות הזכיר כן הרבה באופן רצוף, ובפרט יתכן בר"ח אייר] וגם בתפילה הקודמת שאמר יעלה ויבא הזכירו עם יום לא נכון. ויחשב כלא הזכיר מעין המאורע. או שכיון שיודע שאמר יעו"י אמרינן שאימת ר"ח עליו וודאי אמר "ראש חודש". [שלשתיהם אין הרגל לשון של ל' יום, ואיך משערים דבר כזה. וגם לא נדון כהרגל כל השנה כספק הזכיר יעו"י כי הרי כן פתח בה]. תודה רבה.
לכבוד הרב פנירי שליט"א.
אשה שעלו בה כל הסימנים של הגעת הוסת (עייפות, כאבי גב, הורמונים וכיוצ"ב) ואכן ההפרשות היו כעין הוסת דהיינו טיפין והולך ומתגבר כמעיין, ולאחמ"כ מתמעט והולך. אמנם כל מה שיצא ממנה היה מראה טהור. מה הדין בכה"ג? ומה הדין אם המראה היה צבע חום שטהור לדעת הרב עובדיה ? ומה הדין אם היה בה התקן מירנה?
שלום רב.
הורים שאמרו לבנם שהם מוכנים לתת לו הלוואה בסכום גבוה בתנאי שגם הורי אשתו יתנו הלוואה בסכום דומה, או כגון שאמרו שאם הורי האשה יתנו להם מתנה בסכום נמוך הם יתנו הלוואה בסכום גבוה.
על פניו זהו דבר מקובל בין הורים, אלא שנתעוררתי לזה מדברי הש"ך (סי' קס סוף ס"ק כ) שמשמע שההנאה שיש למלווה (ההורים) במה שהלווה (בנם) מקבל הנאה ממישהו אחר אסורה מדין ריבית (ובספר מלוה ה' ח"א עמ' קסא כתב שאינה ריבית קצוצה אלא ריבית דרבנן).
[ויעויין בשיו"ב שם שהעמיד הדין בקרוב שע"י שנתן האחר צריך הוא לתת פחות, ואפשר להביא מדבריו קולא וחומרא לנ"ד (ותלוי בביאור לשון "בקרוב שמחוייב לסייעו" האם הוא חוב ממש או מצד מצוות מבשרך אל תתעלם, וצ"ע)].
אשמח לחוו"ד מורנו הרב שליט"א.
לרה"ג שליט"א
יל"ע לשיטת המ"ב בסימן עה' שאסור לקרא ק"ש ולהתפלל ולברך נגד ערוה אף בעצימת עינים ורק יחזיר גופו לגמרי. אדם הנמצא בימים אלו במקום עם פריצות כגון מסעדה או חד"א במלון וכו', ורגילות שם הפריצות, ורוצה לברך כיצד יוכל לוודא שאין נשים מגולות כנגדו בלא שיצטרך לפתוח את עיניו ולחפש אחר העבירה כביכול, לידע לאיזה כיוון יכול לברך.
וכיצד ינהג כשכל הסביב יש פריצות, קודם הבהמ"ז ואם באו לו באמצע שמברך.
ייש"כ ותודה רבה
בית הוראה ‘אפיקי מים’ בראשות הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט”א
נוסד בשנת תשס”ז בשכונת רמות בירושלים.
כיום משיבים מטעם בית ההוראה למעלה מ 300 רבנים, בכ -100 ערים ברחבי הארץ והעולם
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30
כמידי שנה יפעל מוקד מיוחד למענה לשאלות הציבור בענייני הצום בשיתוף קופת חולים כללית
