שלום. קיבלתי החודש מחזור באיחור (34 במקום 28), התחלתי לספור את המחזור מיום 34 למרות שהיו כבר כתמים קודם. כעת אני רואה שאני יכולה לעשות הפסק לאחר שלושה ימים (מהרגע שהתחלתי לספור מחזור).
אני יכולה לעשות כעת הפסק או שמחויב לחכות למחר, שיעברו ארבעה ימים מרגע ספירת המחזור??
אציין שלא קיימנו יחסי אישות בשבוע שלפני קבלת המחזור.
בס"ד
שלום לכבוד הרבנים.
אני בעל תשובה. לצערי אני מכור לשירים ובכלל לשירים לועזיים. ואם זה לא מספיק כחלק מזה גם לשירת נשים נוכריות בשפה לועזית (אין אני מבין את המילים).
הבנתי שאם לא ראיתי אותה אף פעם ואם אני לא מכיר אותה אז אפשר לשמוע?
אשמח להגדרה מה זה לא ראה אותה? כלומר במציאות? על צג במחשב? האם אי ראיית פניה, אלא רק חלקים מגופה זה נחשב שראיתי אותה?
ומה זה מכיר אותה? מכיר אותה אישית במציאות? או מספיק שקראתי את קורות חיה ברשת זה גם נחשב שאני מכיר אותה?
אשמח לעזרתכם בעניין, תודה ובשורות טובות!
לרב שליט"א
א' האם חיוב הבדיקה בעונת הוסת הוא חיוב בעצם, או רק כדי להתיר תשמיש. כי כל עוד לא בדקה מותרים בהרחקות. והאם ניתן להקל בזה באופנים מסויימים, לא לבדוק ולחכות בסבלנות ובינתיים לא להיאסר. וכן האם בדיעבד כששכחה ולא בדקה, חייבת עדיין לבדוק, כי רואה שעדיין לא בא, וכמובן בעונה בינונית יהיו אסורים לשמש ושאר ענייני פרישה כפי מנהגו.
ב' האם יש ענין להקפיד לבדוק בסופה ממש, או שיכול לפני השינה אם חל בלילה, או בבוקר אחרי הקימה.
ג' מה דעת הרב לענין מקלחת או בריכה בעונת וסתה.
ייש"כ גדול.
שלום לכבוד הרב.
הוריו של בעלי אינם שומרים שבת אבל מסורתיים. אציין שבעלי ואחד מאחיו שומרים שבת ומצוות, אז יש זיקה מסוימת גם להורים. הם הציעו לנו להתארח בליל הסדר, אבל אני חוששת מענייני כשרות. חמתי אומרת שיש לה כלים נפרדים לפסח, ומה שלא היא מגעילה במים רותחים.
אני קצת חוְששת אבל מצד שני לא רוצים להיות לבד בחג, מה כדאי לעשות? האם כדאי לפסול את עניין האירוח אצלם?
אודה לתשובתך.
לכבוד הרה''ג שליט''א
רציתי לשאול איזה דברים שנוגעים מאד ובפרט בימים הנוראים.
א) מי ששוהה הרבה בתפלתו (בלא תחנונים רק במילים של התפלה) ומכח זה לא מספיק להתחיל שמונה עשרה ביחד עם הציבור, מה עליו לעשות, האם חייב להמתין עד סוף התפלה כדי לענות עד ברכו ואח"כ להתפלל ביחיד (באופן שגם אם מתחיל אם חזרת הש''ץ לא יספיק לומר מודים עם הציבור ולפעמים גם לא לענות קדיש)?
ב) עוד שאלה מה נקרא להתחיל ביחד עם הציבור?
ג) אם נמצא אחר יהיו לרצון הראשון ביוה"כ שאז שאומרים ''על חטא'' והש''ץ כבר הגיע לקדושה, האם חייב גם לסיים תפילתו כמו שכתב השו''ע בס' קכב לענין האוחז באלקי נצור?
תודה מראש וגח''ט.
חבר ביקש ממני הלואה של 2000 ש"ח ולא היה עלי, ואמרתי לו שאמשוך לו מהכספומט, והיה רק פרטי שגובים על כל משיכה 6.9 והמירב הוא 500 ש"ח. והייתי צריך למשוך 4 פעמים. והוא אמר ששוה לו ומשכתי עבורו. האם את העמלה מותר לו להחזיר לי כיון שהיתה משיכה עבורו, או שכיון שקיבל ממני רק 2000 ש"ח ממילא מה שמשלם גם את העמלה זה ריבית, ואני צריך לספוג עלי את הסכום של ה6.9 *4.והאם הדין שונה אם אני הבאתי לו את הכרטיס שלי שהוא ימשוך או שאני משכתי עבורו.והאם זה שונה בין כרטיס בנקאי שמחייב את החשבון שלי מיד. או אשראי חוץ בנקאי, שמחייב את החשבון רק במועד חיוב האשראי.
ושאלה נוספת, האם לחברות האשראי כולם גם יש היתר עיסקא כמו הבנקים?
ומה הדין לגבי המשיכה מהכספומט הנ"ל, האם העמלה יש בה איסור רבית, או שגם להם יש היתר עיסקא, ואולי בכלל העמלה נגבית על השירות לתת מזומן ולא על ההלואה?
ייש"כ גדול מאד.
לכבוד הגר"מ פנירי שליט"א
האם מותר לאשה שרואה הכתמות ביום וסתה לא לבדוק כדי להישאר מותרים מבחינה חו"נ ועזרה פיזית מהבעל? (בעמ' נח בספר נראה שא"צ בדיקה לנשים מסוימות, ובאופן כללי התפשט המנהג להחמיר, לפיכך השאלה האם מותר באופן שלא ישמשו בימים אלו אא"כ יבדקו). והאם כבוד הרב דיבר על הנקודה הזו בספרו הנפלא?
יישר כח.
אני נרשמתי ללימודי רבנות במכון .... מדובר במכון שמלמד למבחנים של הרבנות או דיינות. שהם מפרסמים שיש להם שיטה מיוחדת. אחרי שנרשמתי, ראיתי שזה לא זה, השיעורים נאמרו רק כדי לצאת ידי חובה, הרב מגיע מוסר שיעור מתוך סיכומים שהוא סיכם לפני שנים, ולא לומדים מתוך הספר. הרב לא מונח בתוך החומר ועל כל שאלה שנשאל התשובה תהיה לא צריך להיכנס לתוך זה או שזה כתוב בהמשך, כל השיטה הזאת מתאימה אולי ליחידי סגולה שיכולים לזכור דברים מעורפלים, בפירוש זאת לא שיטה, לא מבינים כמעט כלום הכל מלמעלה בלי להיכנס לשום דבר שמצריך להבין טוב ויסודי. (ולמשל הראתי לרב כמה שאלות מהמבחנים של הרבנות שאין לזה התייחסות בסיכום, הוא עונה לי אין אפשרות להיכנס לכל נישה.) קורס זה עולה 26,000 ש"ח, ואך ביקשתי לצאת מהלימודים הם לא הסכימו לוותר על התשלום וכמובן יש להם שיק בטחון, הלכתי וביררתי שלחתי מיילים לכל חברי הקבוצה, והנה פלא מתוך 30 מיילים ששלחתי לחברי הקבוצה לפחות 12 סיפרו שעזבו את הלימודים כליל או לא הצליחו כלל ואת הכסף הם משלמים עד היום , פשוט גזילה ע"פ חוק, והם עוד מפרסמים על 95 אחוז הצלחה. זה שיטה לעשוק אברכים תמימים שאחרי שחתמת על ציק בטחון אין להם שום חובה כלפיך חוץ ממילים יפות, כמובן זה באופן מתוחכם הם משקיעים בפרסומת, אבל בחוזה חותמים ששום פרסומת שלהם לא מחייבת ורק מה שכתוב זה מחייב. מסקנת הענין שיש עשרות שמשלמים מידי חודש 550 ש"ח למשך 4 שנים, ע"ס 26.000 ש"ח, בלי לקבל שום תמורה, פשוטו כמשמעו, כואב לי הלב אני משלם על לא כלום מילא הייתי היחיד הייתי יכול להגיד שאני עם ראש דפוק אבל כשיש עוד אז זה פשוט גזילה דרבים.
השאלה אם יש לי מה לגשת לדין תורה אחרי חוזה כתוב וחתום, האם יש פה טענות של מקח טעות וכדו' כי יש הרבה דברים שכתוב בפרסומת שזה שקר מוחלט!!! למשל שיש בדיקת התאמה וכו' או בפרסומת כתוב שיש 95 אחוזי הצלחה, השאלה היא האם אחר שיש חוזה אז פה נגמר הסיפור תודה אשמח למענה, וזה פשוט הצלת ממונם של עוד עשרות שלא הצלחתי להגיע אליהם, ובטוח שיש עוד עשרות עם אותו סיפור. אשמח לדעת מה אפשר לעשות בנידון כי על פניו זה נראה חוזה חזק שמבחינתי מחייב הכל והם מבחינתם לא חייבים לי כלום.
היה מקרה שלתוך תנור פתוח של לחמים, נכנסה יונה [לא ראו מה קרה, רק אחרי שאפו את החלות בתנור ביתי מצאו את היונה אפויה ליד התבנית] ואפו את הלחמים אתה.
שאלתי הם החלות נאסרו?
מו"ץ אחד התיר לדעת מרן, היכן יש מקור מפורש למקרה דידן שאוכל להגיד לו?
"אין צולין בשר כשרה עם בשר נבלה או של בהמה טמאה בתנור א', ואף על פי שאין נוגעים זה בזה. ואם צלאן, הרי זה מותר. ואפילו היתה האסורה שמינה הרבה והמותרת רזה. ואם התנור גדול שמחזיק י"ב עשרונים, ופיו פתוח, מותר לצלותם בו ובלבד שלא יגעו זה בזה. ואם אחד מהם מכוסה בקערה או בבצק וכיוצא בו, מותר לצלותם אפילו בתנור קטן ופיו סתום. הגה: וה"ה לבשר עם חלב נמי דינא הכי. (טור סימן צ"ז). ונוהגין להחמיר לכתחלה, אפילו בתנור גדול; ובדיעבד, להקל אפילו בתנור קטן. (ארוך כלל ל"ט ובתשובת ר"י מינץ ובהגהת ש"ד ואגור בשם מהרי"ל וטור בשם רשב"א שכן הסכמת רוב המורים והוא שיטת רש"י וה"ג ורי"ף ורמב"ם). ואם אפה פת עם בשר, אסור לאכלו עם חלב, אם יש לו פת אחר (שם). וכן אם עובד כוכבים אפה פת עם איסור, אסור לקנות אותו פת אם יש פת אחר, דכל זה מקרי לכתחלה. אבל אם אין לו פת אחר בריוח, מותר בשניהם, דזה מקרי לענין זה דיעבד. (אגור בשם ר"י מולין). י"א דאין מתירין ריחא, אפילו בדיעבד, אלא אם כן התנור פתוח קצת מן הצד או למעלה במקום שהעשן יוצא (שם בארוך). ובמקום הפסד אין להחמיר, בדיעבד (כי כן נראה מהפוסקים וכ"פ ב"י), אפילו סתום לגמרי".
אך מצד שני:
איך יונה מתה נכנסה לתנור? אם היא מתה צריך שמישהו יכניס אותה לתנור, שהרי לא יכולה ללכת לבד, ואם נפלה על הדלת היו רואים אותה כשסגרו את הדלת.
מרן היקל כאשר כל אחד מהמאכלים נמצא בנפרד, ואין חשש שנגעו זה בזה. אבל יונה, אם היא בחיים, כשהתנור מתחיל להתחמם מתחילה לרוץ ממקום למקום, עד שמתבשלת ומתה מהחום, ויש חשש גדול שמא נגעה בלחמים. ואפשר שכבר נזלו ממנה מיצים בזמן גסיסתה. גם נהגו להחמיר שב 45 מעלות זה כבר יד סולדת בו, ובחום כזה היונה מתרוצצת אבל עדיין יכולה לחיות?
אם מדובר ביונה חיה שנכנסה לתנור ונאפה עם הלחמים, נ"ל שיש חשש מאוד סביר שגוף האיסור נבלע בתוך הלחמים, או לפחות חלק מהם [וכמובן א"א לדעת באיזה]. האם אני צודק?
תודה.
הקמתי ביהכ"נ, היה בשכירות ולאחר כמה שנים קיבלתי קרקע ע"י העיריה והקמתי בנין. הכספים להקמת הבנין גויסו מההון העצמי, הלוואות מהבנק והלוואות פרטיות. מתוך כלל ההלוואות לקחתי הלוואות במשך כמה שנים מאחד ממתפללי ביהכ"נ, והסכום הצטבר עד מליון ש"ח, סוכם תאריך פרעון כשיהיו תורמים, ההלוואה היתה בעל פה.
השאלה האם מותר למלוה לקבל כיבודים, עליה כל שבוע, מזרח בבית הכנסת וכד' מחשש ריבית?
א. המלווה קיבל אותם כיבודים לפני ההלוואה.
ב. מה הדין באם מקזזים בשעת התשלום סכום מסוים עבוד הכיבודים?
ג. לשיטת הפוסקים המהרש"ג והאגר"מ אם אין שיעבוד הגוף רק שיעבוד נכסים אין איסור ריבית, ובנדון דידן תנאי תשלום ההלוואה ללא שיעבוד נכסים ושעבוד הגוף רק דשלב"ל - תורמים - האם יש חשש ריבית?
ד. ריבית דרבנן לצורך מצוה.
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30