נקטינן שדם על עד בבדיקה הוא ראיה גמורה, והרב פסק שאעפ"כ לא קובע וסת, רק בג' פעמים באותו יום ובאותו עונה (חודש והפלגה).

ורציתי לשאול, א' האם זה רק בדיקות של ימי טהרה, או גם בדיקה של הפסק טהרה שיצא עם דם, שיצא ג"פ באותה עונה, (או חלק בטהרה חלק בטומאה), או שמכיון שהיא כבר טמאה, נקטינן כבר הוסת על יום הראיה הראשון והבדיקה לא משמעותית לכאן.

ב' ומה הדין שקרה ג"פ באותו תאריך אבל לא רצוף, כגון בג' כסלו ג' טבת וג' אדר וכו', ועד כמה זמן. שאולי נימא שמה שלא ראתה בשבט היא כי לא בדקה, ומה הדין כשבדקה ולא ראתה?

זה שאלה למעשה, תודה רבה וייש"כ.

שלום לכבוד הרב,

רצינו לשאול לגבי אשה שיש לה התקן תוך רחמי, והוציאו לה אותו בימי טהרה שלה, ובמהלך הוצאתו יצא דם, ושאלנו את הרופאה למה יצא דם, היא אמרה ברור שיצא דם מהרחם כי בתחילה הרופאה פותחת את צוואר הרחם ואז מושכת את החוט.

האם צריך לפרוש כדין ראייה או הדין אחר? תודה.

האם מותר ללמוד תורה ברקע של אשתו שרה, או שכיון שקול באשה ערוה אסור ללמוד או לברך כששומע ערוה, דומיא בראיה מול ערוה?

מה דעת הרב שליט"א לענין הילדים הקטנים האם צריכים לעשות עבורם פרוזבול כי החיסכון לכל ילד שהמדינה נותנת להם זה הלואה שלהם לקרנות?

אשתי בהריון שבוע 16 ויש לה שליית פתח, בהתחלה היתה שליית פתח מלאה ואח"כ חלקי, והרופא המטפל אמר להימנע מקיום יחסים.

רצינו לדעת על פי ההלכה האם מותר לשכב יחד וחו"נ וכדו', וכן עפ"י חסידות ובאיזה אופן. תודה רבה.

בעל הרוחץ את הכלים או שוטף ירקות וכו', האם יש להתיר שהאשה בימי נידתה תפתח את הברז כיון שאין זה לשם רחיצת ידיו ואין בזה קרבה?

ומה הדין כשהברז פתוח ורק לסובב את הברז למים יותר חמים.

ומה הדין באופן כללי בברז של חיישן שהוא לא ישירות? תודה רבה.

שלום וברכה,

רציתי לברר את דעת הרב בדין כיסוי ראש לאשה ע"י פאה, האם יש עדיפות לפאה, ואם כן מה מותר בפאה ומה האורך המקסימלי של פאה כי ראיתי כתוב שלמתירים היינו עד הכתף, אך רוב הנשים לא חובשות כך ואולי בגלל זה יהיה מותר יותר ארוכה?

וכן האם מותר פאת "לייס" או פאת סרט או פאה עם גוונים.

תודה רבה.

ב"ה.

רציתי לשאול איך החוששים לשיטת ר"ת בשקיעה וצאה"כ מדליקים נרות שבת ע"פ הלוחות 20 ,30 ואף 40 דקות קודם השקיעה דידן, שנמצא שמדליקים זמן רב קודם פלג המנחה של ר"ת שיוצא 3 דקות בלבד קודם השקיעה?

ועוד תימה שכתב המשנ"ב בסימן רס"א ס"ק כ"ג שאם ידליק 20 דקות קודם השקיעה יצא י"ח כל השיטות (אף היראים), והרי לפי ר"ת אינם כדין, וכתב הביאוה"ל לחוש לר"ת משמע יותר מליראים.

אשמח מאוד לשמוע תשובת הרב בעניין.

שלום לכבוד הרב,

רציתי לדעת האם אשה המטופלת בילדים ועושה הכנות לטבילה בבית יכולה להקל בהכנות מסוימות כגון ציפורנים וגילוח לילה לפני הטבילה, וכל השאר בליל הטבילה כנהוג.

במידה וכן אשמח לדעת באלו הכנות אפשר להקל ובאלו לא. תודה רבה.

האם כל כלה לפני חתונתה הנטהרת לחופתה, תבדוק רק ראשון ושביעי מחמת הקושי בבדיקות, או שעליה לבדוק כל שבעה ימים?

שלום,

האם בעונת הפרישה סמוך לווסת מותר לישון במיטה אחת הוא בבגדו והיא בבגדה (הכוונה ללא הפרדת המיטות), והאם הדין שונה כאשר עונת הפרישה היא ביום (כי קשה לקום לפני עלות השחר ולהפריד את המיטות)?

שלום הרב.

רציתי לשאול את כבודו איזה התקן תוך רחמי אתם ממליצים לאשה מניקה שיש בו הכי פחות בעיות הלכתיות.

תודה רבה.

שלום לכבוד הרב.

נסתפקנו בכולל בעניין עד הבדוק המבואר בסוף סי' קצ שדינו כראיה לחוש לו, באשה שבדקה באחד מימי הפרישה שלה בעד ונמצא דם ורק לאחר יומיים בא השפע, האם אמרינן דאזלינן בתר עיקר השפע או דלמא סו"ס חישינן בעד הבדוק לארגשה ולאו אדעתא או שנחוש לשני הימים. ואם יש חילוק אם לאישה אירע כמה פעמים אשר קודם בוא השפע ראתה ע"ג העד הבדוק בנידון הנ"ל.

תודה מראש.

שלום וברכה, שאלה קצת מביכה אך אשמח לתשובה:

לגבי מה שאסור לנבל פה אף בזמני אישות בין בני הזוג, האם איסור זה חל רק על הגבר, או שגם לאשה אסור לדבר ככה?
ואם היא מדברת האם זה חמור, והאם צריך למנוע אותה מזה?

(לשם ההבהרה, הענין כשלעצמו בסדר מבחינת שנינו, ובפועל זה גם מוסיף לנו באישות, אבל רציתי לדעת אם זה מותר ע"פ ההלכה או שזה דבר בעייתי ויש להפסיק עם זה)

בתודה רבה

שלום.

אני אחרי לידה ראשונה, רציתי לשאול האם אחרי שמותרים כמובן יש הלכות נוספות ביחסי אישות?

לדוגמא: האם מותר שהתינוק יהיה נוכח בחדר בזמן המצוה או אחרי?

אשה קינחה מבחוץ בעד בדיקה, וראתה כתם הגדול מגריס, האם עד הבדיקה מקבל טומאה?

אשה שתחילת המחזור מגיע עם כתמים ממש קטנים לפני, האם נאסרת על בעלה מיד, או רק מהראיה בשפע, ואת ההתחלה לדון ככתם. לענין הרחקות נגיעה ותשמיש.

תודה רבה!

שלום,

תושב ב"ב שחגג פורים בעירו ביום י"ד ובליל ט"ו הגיע לירושלים וישן בירושלים, האם צריך לחגוג גם בירושלים בט"ו?

תודה!

שלום כבוד הרב.

אשתי בהריון ב"ה, שלשום ראתה כתם חום-אפור (יותר מגריס) על מגן תחתון, ואתמול ראתה כתם אדמדם (יותר מגריס) על מגן תחתון. היום בבוקר היה נקי. מה הדין?

יישר כח גדול.

שלום רב. הייתי רוצה לדעת בשביל מה נברא יהודי שלא יכול לסבול את החיים שלו מרוב צרות ייסורים? הוא טוען שהיה בשמחה מוותר על חייו. תודה

הבת שלי בת שנה ו 4 חודשים לא מוכנה להפסיק הנקה בשום אופן, מעירה אותי בלילה המון.

מה לגבי צום תשעה באב האם אני חייבת לצום את כל הצום כרגיל?

הרב השיב שמקלחת פשוט שמותר ובבריכה ראוי להחמיר אם לא במקום הצורך. האם כוונת הרב גם לישיבה באמבטיה או רק מקלחת רגילה. ייש"כ גדול.

באבני שהם במילואים התיר לאשה שלא התרחצה בליל שבת, לחוף ראשה בשבת בחמין שהוחמו לפני שבת. האם לפי זה, באופן המותר לטבול ביום שמיני, מה יהא אם חל בשבת, האם יהא מותר ביום שבת לחוף באופן הנזכר ולטבול בשבת ביום [ואז אין חשש של תרי קולי לא עבדינן]?

עשיתי בדיקה בבד של ניקיון שהוא לא עד זה לא נייר סופג ולא מגבון.

לכבוד הרבנים החשובים שליט"א

בדין ברכת הנותן ליעף כוח כיצד אנו מברכים אותה הרי מרן בשו"ע (סימן מ"ו) כותב "יש נוהגין לברך הנותן ליעף כוח ואין דבריהן נראין" ולפי מרן אין לברך. 
והרי קיבלנו הוראות מרן שפוסק כדעת הרא"ש שכל ברכה שאינה נזכרה בתלמוד אין מברכין אותה
והאר"י כותב שכן לברך.
ולכאורה כל מה שנהגנו בני הספרדים לברך זה בגלל האר"י וא"כ קשה הרי אנחנו בני הספרדים ובראשינו מרן רבינו הענק היביע אומר זי"ע ועוד פוסקים כי אומרים סב"ל נגד האר"י.
וא"נ שזה מנהג הרי קשיא לי שלכאורה הוא מנהג טעות שהרי מרן היבי"א פוסק בכמה פעמים שלא כהמנג וכדעת מרן השו"ע (לדוגמא בברכה על נרות שבת) ולכן נראה שנבטל לכאורה המנהג שהוא טעות.
וא"נ שמרן חזר בו הרי זה בדוחק רב ועצום שהרי מרן החיד"א כותב שאם מרן היה רואה דעת האר"י היה חוזר בו ולכאורה א"כ נאמר בכל ההלכות הכי. והכנסה"ג כותב ששמע ממישהו שמרן חזר בו בסוף ימיו ודי לנו במה שאנו רואים.
וא"נ שברה זאת מוזכרת בגאונים הרי בסידור רב האי גאון אינה מוזכרת.
וא"נ שהרי מוזכר בראשונים הרי קיבלנו שכל ברכה שאינה נזכרה בתלמוד אין מברכין אותה. ועוד שזה רק חמשה-שבעה ראשונים בלבד (ר"ד אבדרהם, סמ"ג, בעל העיטור, הטור, מחזור ויטרי ועוד) 
והב"ח כותב (סימן מ"ו ס"ק ח') שגם לאשכנזים יורה שלא לברך ומ"מ אין למוחקה מהסידורים,
והגם שהגאון רבי אליהו מוילנא לא היה מברך כדאיתא בספר "מעשה רב"
וכבר אמרו שאין להקשות על מרן זי"ע משתי טעמים
א. כי בכל רגע שהיה כותב תשובה היה לפני כן יושב ומעביר את כל התורה מול עיניו.
ב. כי מרן כדרכו בקודש לא משאיר את המעיין בדברי תימה, אלא תמיד מפרש דבריו מבלי שיצטרך לביאור, ואם היה כאן קושיא גדולה לא היה נמנע מרן מלכתוב הטעם. אמנם אני לא מחפש להקשות על מרן אלא להבין דעתו בלבד.

השיב לי הגר"ח רבי שליט"T וז"ל "ועיין שו"ת יבי"א ח"ד סימן כ"ה ס"ק י"ד. שמיישב את הכל. וע"ש לא רק אם היה רואה אלא במציאות היה שמרן הב"י חזור בו. ע"ש.

וגם לישב חקירה גדולה, אם האר"י ז"ל זיע"א כוחו כמו תנא וכן אם קיבלנו את האר"י ז"ל. כמו קבלת מרן הב"י, או לא. כ"ז פלפולים ידועים ועכ"פ למעשה מברכים הנותן ליעף כוח וכנראה שזה משמיים נוצר מצד כזה אשר כל עם ישראל מברכים ברכה זו. ויש בזה חיזוק גדול באמונה. והתרגום (ישעיה מ. כ"ט) מבאר שהכוונה לצדיקים שעייפים מלימוד תורה נותן חכמה. וכן ביבי"א ח"ד סימן י"ח ס"ק א'. תורה מתשת ודע זה רק בהתחלה עי"ש. ויש לכוון בברכה זו ולבקש בלב כח לתורה וזיכו הרבים וקידוש השם תמיד. ועיין יבי"א שם בהוצאה החדשה בגליון בסוף הסימן על מעלת זיכו הרבים. ומה מעיד מרן זיע"א על עצמו.

בברכת התורה חיים רבי עיה"ק חולון"

וקשיא לן הרי זה מנהג טעות לכאורה וגם מה שייך לומר שזה מן השמיים.

הרה"ג שבתי לוי השיב לי וז"ל "במש''כ לשאול מדוע מברכין ברכת הנותן ליעף כח שהוא נגד השו''ע, עיין במש''כ בספר ברכת ה' ח''ד פ''ד סימן מח ובהערה 161, דמנהג זה מבוסס על מש''כ החיד''א (סימן מו אות לא) שמעיד שכך נתפשט המנהג ע''פ האר''י וגם מעידים שמרן חזר בו בסוף ימיו, וכ''כ גם בספר מטה יהודה, שרבים כך נהגו ומרן חזר בו בסוף ימיו. ובכה''ג אמרינן במקום מנהג שנתפשט לא אמרו סב''ל, אולם שאני נרות שבת שלא התפשט מנהג זה לנהוד כהרמ''א, וגם יסודתו היתה בטעות כי מדוע ננקוט רמ''א ונעזוב דברי השו''ע. משא''כ הכא נהגו כדעת האר''י ואין זה בטעות, ובמקום מנהג לא אמרינן סב''ל. והבן." 

וקשה שלפי אחיו בכלל לא אומרים סב"ל נגד האר"י

ועוד שהרי גם יסדות מנהג לברך הנותן ליעף כוח הוא טעות.

ועוד השיב הרב יחיאל ברדא נר"ו

שלום וברכה,

בנוגע לשאלתכם בדין ברכת הנותן ליעף כח, שלכאורה יש לפסוק סב"ל נגד דברי האר"י ולומר שהמנהג לברך הוא בטעות. הרי זה ביאור דברי מו"ר הגר"ד יוסף שליט"א: אף שמצינו בכ"ד שאומרים על מנהג שיסודו בטעות ויש לבטלו, הרי זה דוקא באופן שאין לו סמך אמיתי בהלכה. משא"כ בנדו"ד שיש מקור לזה מדברי חלק מן הראשונים. ומה שהמנהג הוא נגד דברי השו"ע, אינה סיבה לבטלו, וכמו שמצינו במקומות רבים, שמנהג שקדם לפסק השו"ע, ויש לו יסוד בראשונים או פוסקים, יש לקיימו אף אם הוא נגד דברי השו"ע [ולדוגמא נציין לדברי השו"ע או"ח סי' רנ"ז ס"ח, בענין הטמנה בדבר המוסיף הבל ע"י דבר אחר, שאין אנו נוהגים כדבריו, וכמו שהעיר בזה כבר מרן זיע"א בשו"ת יבי"א].

בברכה מרובה
הרב יחיאל ברדה וכו'"

וגם כאן קשיא לי שהרי זה מנהג טעות ויסדתו בכמה ראשונים בודדים.

וחתנא דבי נשיאה הגאון ר' אהרון בוטבול השיב וז"ל 

שלום וברכה!

כשיש מנהג שיסודו בהררי קודש ונהגו בו בכל הדורות ברצף, דור אחר דור, אין לבטלו בשום פנים ואופן.
הוכחה לדברנו שמהר"ם בן חביב פוסק להקל בדיני הטמנה ושהיה נגד מרן וטען שכך נהגו הספרדים, ועוד כמה דוגמאות.
ואולם המנהג שנהגו במרוקו לברך על הדלקת נרות לאחר ההדלקה לא התברר שהיה מנהג הספרדים מקדמא דנא, אלא להיפך.
בברכת הנותן ליעף כח, כל חכמי הספרדים נהגו לברך ברציפות בכל הדורות ממרן הב"י ועד דורנו.

בברכה
אהרן בוטבול"

וגם כאן קשיא לי שהרי המנהג שהיה בהדלקת נרות הוא לאר רק במרוקו ומסתמא היה לו סמך בהלכה ואע"פ כן ביטלנו. 

בברכת התורה

האוחז בשולי גלימתו האדורה של גדול הדורות מרן זי"ע

האם יהודי יכול להיות בעלים של בית קברות של גויים (גם אלו שקוברים לאחר שריפה), חיות בית וחלק יהודי בנפרש?

מה ההפרשה הנצרך לקרות היהודים? והאם יש בעיה שהם מיצרים את האבן של הקברות עם סימני נצרות וכו'?

שלום הרב.

חתן שמסתפק האם נכנס כל האיבר ויצא זרע ולא ראו דם האם נאסרו לשיטת הטה"ב?

במידה וכן כיון שנאסרת מספק מה הדין לגבי ביאה שנייה האם צריך לחוש שוב שמא יצא דם?

חשוב לי לציין שהכלה הייתה אצל בודקת טהרה לפני החתונה ונאמר לה שיש לה קרום בתולים והכלה טוענת שלא הרגישה קריעת הקרום.

שלום וברכה,

אמר לי ד''ר אבי גלון (מומחה לגניקולוגיה ויילוד בפ''ת), שע''פ הרפואה המודרנית המציאות שאשה תראה דם הורמונלי (דם נדה) מחמת התשמיש אינו קיים, והרפואה לא רואה בתשמיש שום גורם לדימום שכזה.

שאלתי היא, האם אכן יתכן שבזמנינו נשתנו הטבעים ואין מי שתראה מחמת תשמיש? (ואותן נשים שטענו שראו מחמת תשמיש, אפשר שבאותם מקרים הדם היה מהוגינה, וידוע שהדבר מאד שכיח...) האם יהיה לזה השלכה למעשה לדין רואה מחמת תשמיש?

בתודה ובברכה.

שלום.

אשתי לא הצליחה להטהר כבר 7 שבועות בגלל כתמים. בשני בערב עשתה הפסק טהרה, אך היום מחמת בלבול שכחה לבדוק ביום, ובדקה כמה שעות אחר צה"כ.

האם ניתן לצרף את שיטת הראב"ד והרמ"א (קצו ד) שבדיקת לילה הוי בדיקה, וכן את שיטות רוב הראשונים שהלכה כרב שסופן אע"פ שאין תחילתן, וכן שיטת הדגמ"ר שאפילו בשני אמצעיים סגי, ולהורות לה לבדוק עכשיו, וכן בימים הבאים ותטבול בשני בערב כמתוכנן?

תודה.

אשתי נשלחה לסקירה מוקדמת בעקבות מחיצה בשליה. בסקירה (בוצעה בהר הצופים ע״י הרופאה הילה הוכלר, ופרופ' יגל הסתכל על הצילומים) יצא שהכול תקין ואכן ישנה מחיצה אך אינה מפריעה (רק שאם יהיה מצב עכוז, לא יהיה ניתן להפך).

הרופאה ביקשה לבצע גם את הסקירה המאוחרת. (כלשונה בדף הסיכום: "נצפה AMNIOTIC BAND בחלק השמאלי האחורי של הרחם. יש לבצע סקירת מערכות מאוחרת").

האם לעשות סקירה מאוחרת במצב זה?

תודה.