נקטינן שדם על עד בבדיקה הוא ראיה גמורה, והרב פסק שאעפ"כ לא קובע וסת, רק בג' פעמים באותו יום ובאותו עונה (חודש והפלגה).
ורציתי לשאול, א' האם זה רק בדיקות של ימי טהרה, או גם בדיקה של הפסק טהרה שיצא עם דם, שיצא ג"פ באותה עונה, (או חלק בטהרה חלק בטומאה), או שמכיון שהיא כבר טמאה, נקטינן כבר הוסת על יום הראיה הראשון והבדיקה לא משמעותית לכאן.
ב' ומה הדין שקרה ג"פ באותו תאריך אבל לא רצוף, כגון בג' כסלו ג' טבת וג' אדר וכו', ועד כמה זמן. שאולי נימא שמה שלא ראתה בשבט היא כי לא בדקה, ומה הדין כשבדקה ולא ראתה?
זה שאלה למעשה, תודה רבה וייש"כ.
שלום הרב.
בזמן אלול עסקנו בסוגיית מצוות ישיבה בסוכה וההלכות היוצאות מהכלל של תשבו כעין תדורו. אך נבוכנו בהגיענו ליחס של הפוסקים לגבי אכילת קבע ושינת קבע מחוץ לסוכה.
לכאורה נראה מהברייתא והגמ' בדף כח שכל הפעולות שאדם רגיל לעשות בביתו במהלך השנה הוא מחויב לצאת מביתו ולעשותם בסוכה (אכילה, שתיה, טיול ושינון.) וכך גם ראינו שכתבו הראשונים וכדברי הפסקי ריא"ז שגם ק"ש חייבת בסוכה אלא א"כ רגיל לקוראה בבית כנסת שיכול גם בחג לקוראה בבית כנסת אך אין היתר לקרוא בבית. וכן כתב המשנ"ב לגבי חובת הבדלה בסוכה מחמת "כעין תדורו" או מחוצה לה אם רגיל כך כל השנה. ואף ראינו פוסקים בודדים שכתבו כך לגבי המתנמנם בבית כנסת שאינו צריך ללכת לסוכה מפני "כעין תדורו" שרגיל כך כל השנה.
אך משום מה ביחס לאכילת קבע ושינתה ארעי (שחוששים שתחשב קבע) כתבו אחרת. שאף עם אדם רגיל לאכול קבע מחוץ לבית כגון שיוצא למסעדות, או שמחות שונות וכדו' אסור לו לאכול מחוץ לסוכה על אף שרגיל כך כל השנה. וכמו שכתב המג"א לגבי סעודת מילה. וגם הנימוק שכתבו הראשונים לאיסור שינת ארעי זה שגם שינה כזו יכולה להיות משמעותית לאדם כמו קבע, ולא נמקו בפשטות שאדם אינו ישן ארעי מחוץ לבית וכו'.
מחילה על אריכות הדברים. סמוכני שכבוד הרב יבין את שורש שאלתי. ויגלה עיני במאור התורה הק'.
תודה רבה ויישר כח עצום לרב! אופק בן עזרא
אנחנו משפחה חרדית. זכינו בחסדי ה' לחמישה ילדים בנים ובנות ברווחים די צפופים.
בעלי עובד שעות ארוכות בעבודה פיזית ומאתגרת, ורוב עול הבית החינוך והטיפול בילדים מוטל על כתפיי.
לצד העבודה שלי אני עובדת במשרה מלאה בעבודה מעייפת בגן ילדים.
אני מרגישה בלב שלם שאינני מסוגלת נפשית וגופנית לעוד הריון נוסף לידה וגידול של תינוק בשלב זה. החשש הכבד שלי הוא, שהעומס הכבד יפגע ביכולת שלי לתפקד ולדאוג לילדים שלי ולבעלי.
יש לציין שאני גרה בעיר שונה ממשפחתי ומשפחת בעלי, ואני טיפוס שחייב סדר יום עם יציאה לעבודה, ולכן לא יכולה לחשוב על חופשת לידה להשאר בבית.
אני מבקשת לשאול האם במצב כזה של שחיקה וחוסר מסוגלות פיזית ונפשית יש מקום להתיר מניעה. בעלי זורם איתי ואומר מה שאני מרגישה, וכרגע אני עם התקן נובה טי.
אשמח לתשובה, תודה.
שלום כבוד הרב.
לפני כמה זמן התחלתי לעבוד, ואני באמת רוצה לעשות כמו "יששכר וזבולון". יש לי כמה שאלות כדי להיות בטוח שזה הסכם יששכר וזבולון:
1) האם אנחנו צריכים לחתום שטר.
2) האם הוא צריך לדעת שזה ממני או אני יכול לתת למישהו כדי שאני אוכל לתת בסתר בלי שהוא ידע, בגלל שיש יותר מעלה לתת בסתר.
3) אני נותן כסף לגבאי במקום שיש המון שיעורים ברצף כדי שישלם לרבנים, אבל הם יקבלו מהכסף שלי לדוגמה שליש כל אחד, האם גם זה נקרא הסכם יששכר וזבולון.
4) אשמח לדעת מה התנאים כדי שזה יהיה כמו הסכם יששכר וזבולון.
5) אם אני רוצה לעשות הסכם עם גדול הדור אבל הוא לא רוצה כסף, אם אני נותן כסף לישיבה שלו האם זה כמו שעשיתי הסכם יששכר וזבולון איתו.
6) האם זה בטוח שיהיה לי אותו עולם הבא של תלמיד חכם.
תודה רבה כבוד הרב, סליחה על ההפרעה.
לרה"ג שליט"א
יל"ע לשיטת המ"ב בסימן עה' שאסור לקרא ק"ש ולהתפלל ולברך נגד ערוה אף בעצימת עינים ורק יחזיר גופו לגמרי. אדם הנמצא בימים אלו במקום עם פריצות כגון מסעדה או חד"א במלון וכו', ורגילות שם הפריצות, ורוצה לברך כיצד יוכל לוודא שאין נשים מגולות כנגדו בלא שיצטרך לפתוח את עיניו ולחפש אחר העבירה כביכול, לידע לאיזה כיוון יכול לברך.
וכיצד ינהג כשכל הסביב יש פריצות, קודם הבהמ"ז ואם באו לו באמצע שמברך.
ייש"כ ותודה רבה
שלום וברכה,
קיבלנו היתר מהרב פנירי לפני 3 שבועות לקשירת חצוצרות.
רקע: אני כמעט בת 41 בהריון תשיעי לקראת לידה שמינית בע'ה (יש לנו 7 ילדים ובע"ה יהיו 8)
מיועדת לעבור בשבוע הבא ניתוח קיסרי בעקבות שליית פתח. זה הריון שני שלי עם שליית פתח מדממת וזה מביא אותי למצב של סכנת חיים.
הרופאים ממליצים לי עכשיו בתוך כדי הניתוח לעשות קשירת חצוצרות. הרופא שמנתח אותי פרטי אומר שהוא עושה כריתה ולא קשירה כי זה יותר טוב ופחות מסובך.
הרופא הזהיר אותי לגבי הריון נוסף קודם כל שנה לאחר ניתוח קיסרי חייב לעשות מניעה ולאחר מכן אהיה כבר בת 42 יש סיכויים גבוהים שיהיו הפלות בגיל כזה, מומים לא עלינו וסיבוכים נוספים ושתהיה שוב שליית פתח ואפילו נעוצה רח'ל (שזה מצב שמצריך כריתת רחם)
לפני 3 שבועות הרב פנירי התיר לנו בטלפון לעשות קשירה.
רציתי לדעת גם לגבי הכריתה אם זה היינו אך או שעדיף לעשות התקן לא הורמונלי - למרות שהרופא לא ממליץ בכלל מכיוון שזה פחות בטיחותי למניעה מהכריתה וגם עלול לגרום לסיבוכים ולדימומים. התקן הורמונלי וגלולות גם הרופא לא ממליץ בכלל בגיל כזה הגלולות עושות לי דימום מוגבר ושמי בעבר נוברינג שגרם לי למיגרנות נוראיות.
חשוב לי לציין שבעלי ממש חושש מהריון נוסף ולא מוכן בכלל לדבר על זה בכלל בכלל הוא באותה דעה של הרופא של מניעה בכמה שיותר אחוזים והכי בטוח (בעקבות השליית פתח אנחנו מנועים מקיום יחסים כבר חצי שנה ורק לחשוב על עוד חצי שנה של דימומים בעקבות ההתקן)
אשמח לתשובה בהקדם לגבי כריתת החצוצרות תוך כדי הניתוח קיסרי.
שוב רושמת שהרב התיר קשירה והרופא אמר לנו שזה פרצדורה שכמעט לא עושים היום ושהוא עושה רק כריתה.
תודה מראש
לכבוד הרה''ג שליט''א
אשה שהרגישה רטוב באו"מ וקינחה את עצמה בנייר וראתה דם יותר משיעור גריס, האם גם אפשר להקל כמו כל קינוח א"ד הכא הוא יותר חמור מאחר שהרי היא לוקחת את הדם מבשרה שהוא אכן מקבל טומאה, ולא דמי לכל קינוח בעלמא שמקילים משום דהתם התעורר הספק או הידיעה בנייר עצמו שאינו מק"ט, משא"כ בנד"ד שהספק אצלה כבר היה כשהדם על בשרה שאז הרגישה רטוב.
שלום וברכה,
אשתי בהריון באמצע חודש שלישי, ובעקבות דימומים (קריש דם שנמצא ברחם - "המטומה" בשפה הרפואית) נטמאנו ועכשיו לאחר 5 שבועות בהם אנו אסורים היא עשתה בדיקה היום שזה היום השביעי של השבעה נקיים, והעד יצא לבן עם קצת הפרשה חומה.
רציתי לשאול מה הדין, והאם אשתי יכולה לטבול היום?
תודה רבה על העשייה המבורכת.
לכבוד הרה"ג משה פנירי שליט"א,
במסגרת תפקידי בחברה בה אני עובד, עלינו לחתום על הסכם התקשרות עם חברת תקשורת מסוימת.
שמתי לב שבהסכם כתוב המשפט הבא: "על הסכם זה יחולו דיני מדינת ישראל. סמכות השיפוט הבלעדית בקשר עם הסכם זה מוקנית לבתי המשפט של תל אביב יפו."
האם מותר לי לחתום על הסכם בו מופיע המשפט הנ"ל, או שיש בכך חלילה משום הודאה בערכאות?
בברכה ובברכת בשורות טובות בקרוב ב"ה.
שלום רב.
לבעלי ולי ב"ה יש חמישה ילדים, שני בנים ושלוש בנות. אחרי לידת הבת החמישית, לפני 8 שנים, שמתי התקן בלי לשאול רב, יש לי פחד כיוון שלפני שהתחתנו רציתי למנוע בשנה הראשונה כי חששתי שיהיה לי קשה השילוב של חיי נישואים והריון ולידה ביחד. הרב ממנו ביקשנו היתר למנוע לא נתן, ואכן הריתי שבועיים לאחר החתונה וחוויתי את השנה הראשונה והלידה כקשות מאוד, יש דברים שאני עד היום נזכרת בהם בדמעות.
כמו כן אנחנו נשואים 18 שנים ובשנים שהילדים היו קטנים היו לנו הרבה בעיות בשלום בית, אפשר לומר שגידלתי את הילדים לגמרי לבד גם בתקופות של לפני לידה ואחרי לידה, אני קמתי בלילה ובבוקר, טיפלתי ועשיתי הכל הכל לבד ותוך כדי זה התמודדתי גם עם הקשיים בינינו שהיו ממש לא פשוטים, ופשוט - איך אומרים - הותשתי. היה לא קל בכלל, ורק בזמן האחרון כשהילדים קצת גדלו אני קצת נושמת וגם הקשיים בשלום בית קצת הסתדרו.
אני מרגישה שאני לא מסוגלת לא רוצה ולא יכולה להעלות על דעתי!!!! הריון נוסף ופוחדת שלא יתנו לי היתר למנוע, כמו הרב ששאלנו בתחילת הנישואים ולא נתן, ולכן מעדיפה לא לבקש לכתחילה. אני מרגישה שלהביא עוד ילד כשאני במצב כזה יהיה פשוט עוול גם לתינוק וגם לי - אני לא האמא שהייתי, ואין לי כוחות לתת לילד את מה שהוא צריך כגון הקשבה סבלנות וטיפול כמו שילד צריך, ואני פשוט אחזור לדיכאון שהייתי בו, זה ברור לי.
בעיה נוספת - עם ההתקן עצמו, הוא גורם לכתמים ואנחנו צריכים פעם בחודשיים-שלושה לקחת את העדים לרב, ולפעמים בעלי מרגיש שהרב מטהר אבל לא לכתחילה. (כשאני בלי התקן אין לי בכלל כתמים, אבל למעשה גם כאן דעותינו חלוקות. אני יודעת מחברות ואחיות שלי שהן צריכות לבקש מרב לבדוק את העדים שלהן לעתים מאוד קרובות, הרבה יותר קרובות ממה שאני צריכה לבקש אפילו עם ההתקן, אבל בגלל שבדרך כלל אין לי בכלל כתמים בעלי לא רגיל לזה וזה נראה לו הרבה, זו דעתי).
ההתקן שיש לי לא הורמונלי, לא מומלץ שאקח גלולות או כל אמצעי הורמונלי אחר כיוון שיש חשש שהורמונים גורמים למחלות קשות ואמא שלי נפטרה מסרטן השד בגיל צעיר מאוד, 46, ואני היום בת 40, ולכן אני נמצאת בקבוצת סיכון. כמו"כ אני נקלטת בקלות רבה וחוששת להשתמש באמצעי מניעה אחרים כמו נר או שיטת המודעות לפוריות, שאינם מונעים במאה אחוז.
בעלי פוחד מאוד שכל פעם שאנחנו ביחד מדובר בעבירה ולכן מאוד מבקש שאבקש היתר למנוע ואני - כאמור - פוחדת. הוא אפילו הציע שאני אסיר את ההתקן ולא נקיים יחסי אישות, ואני מודה שממש נעלבתי.
איך נכון לי לנהוג במצב הזה? האם אני חייבת לבקש היתר למנוע גם לאחר שיש לנו גם בנים וגם בנות וקיימנו את מצוות פרו ורבו?
לכבוד הרה''ג שליט''א
אשה שבליל הטבילה אמרה לבעלה שלא הספיקה ללכת לטבילה, ושוב (אחרי תכ''ד) אמרה שהיא שוחקת וכן הלכה, באופן שלא היה מספיק האמתלא וכגון דלא היה דרכה לשחוק וכדו' , דהדין הוא דחייבת ללכת שוב לטבול (ולכ' לא מועיל לשאול את הבלנית דהרי דעת הרבה אחרונים דבשוייה אנפשיה לא נאמן אפ' במקום עדים).
האם היא יכולה לצאת מהבית חצי שעה ושוב לחזור לבית ולומר לבעלה שהיא כבר טהורה והלכה למקוה, אפ' שלא עשתה כן שוב, וההיתר משום דאליבא דאמת יודעת שבתחילה היא כן הלכה, רק דבעלה לא היה יכול להאמינה וכעת הדין נותן שהוא כן יכול להאמינה, א''ד היא מחוייבת ע''פ הדין לחזור ולטבול שוב.
שלום.
חיתנתי את הבת שלי לפני שלוש שנים, וכעת פונה אלי אחד שאומר שנתן לנו שרותי הגברה לחתונה ומחזיק שיק של אשתי, שיק שלא הופקד וללא שם המוטב, הוא גם שלח לנו תמונה של השיק - על פניו נראה כתב וחתימה של אשתי. אנחנו לא זוכרים מה היה ולמה אולי שלמנו לו במזומן וחיכה עד עכשיו שיעבור זמן ויבקש תשלום.
ביום החתונה הרבה כסף מזומן מסתובב בין הידיים ואי אפשר לזכור כל דבר.
הוא גם מאיים לפנות להוצאה לפועל...
לרב שליט"א.
אשה שנטמאה מכתם ביום החמישי לאבילותה או אבילות בעלה, האם לדעת הרמ"א יכולה לעשות הפסק טהרה בו ביום, כי לא שמשו מחמת איסור, דומיא דנטמאה בז' נקיים אחר מחזור או כשהמתינו מחמת ספק טומאה והתברר שטהור, או שרק בטומאת נדה אמרינן כן ולא באיסור צדדי שבזה אמרינן לא פלוג כמו לא שמשה בפועל בעלמא.
וכן מה הדין בזה לגבי יו"כ ות"ב להחשיבם כה' ימים. [מי שנטמאה מעד או כתם במוצאי כיפור או ת"ב האם יכולה לספור רק עוד ד' ימים].
ומה הדין בפרשו מסיבה רפואית, או כשלא חשו בטוב ומדעת לא שמשו. וכן באופן שהבעל לא היה בעיר. מה נכנס בתוך ה"לא פלוג" של הרמ"א ומתי יש להקל?
ייש"כ גדול מאד.
לכבוד הרב משה פנירי שליט"א
ברצוני לשאול, אני אברך יש לי ב"ה כמה ילדים אחד מהם לצערי עם אוטיזם, ואשתי ב"ה אחרי 6 שנים בהריון בשבוע 20. עשינו אולטרסאונד ונודע לנו שיש בלב של העובר נקודה לבנה של חלבון, אמרו לנו שיש נשים שזה קיים אצלן ולא צריך להילחץ, אבל עדיף לעשות סקירת מערכות מאוחרת לבדוק שהכל תקין.
ברצוני לשאול את הרב האם כדאי לעשות את הסקירה? כי בילדים האחרים לא עשיתי. מצד שני אולי חלילה אם יש בעיה יוכלו להציל חיים, אבל גם אמרו לי שהמון פעמים הם טועים ולוחצים על ההורים לעשות חס ושלום הפלה.
א'-ה' – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו' וערבי חג – 10:00-11:30
כמידי שנה יפעל מוקד מיוחד למענה לשאלות הציבור בענייני הצום בשיתוף קופת חולים כללית