לכבוד הרה"ג שליט"א.
ילד שנולד בבה"ש ביום חול (למשל בין יום ב' לג') דכמבואר בשו"ע דח' ימים של המילה מונין מיום המחרת וכאילו היה בודאי לילה (ליל ג'), השאלה היא אחרי הי"ג שנים מתי חשיב שנהיה בר חיובא, ומסתבר שלכל מילי דאו' כהנחת תפילין וכדו' חייב להחמיר מספק, ומסתבר דצריך לכוון על תנאי שמא היא רק הנחה של חינוך גרידא או שבאמת חייב מדאו'.
השאלה היא אם יכול להיות ש"ץ, דמחד גיסא הוא דין דרבנן שאינו מחוייב בכך משום ספקא דרבנן, אבל מאידך אולי הקולא היא שאכן יכול להוציא את אחרים י"ח.
וכמ"כ רציתי לשאול מתי כדאי לעשות את הסעודה לכבוד שמחת הכנסה לעול המצוות, האם כאילו נולד ביום (ביום ב') או דילמא ליום המחרת שהוא כבר ודאי חייב.
ב"ה.
רציתי לשאול איך החוששים לשיטת ר"ת בשקיעה וצאה"כ מדליקים נרות שבת ע"פ הלוחות 20 ,30 ואף 40 דקות קודם השקיעה דידן, שנמצא שמדליקים זמן רב קודם פלג המנחה של ר"ת שיוצא 3 דקות בלבד קודם השקיעה?
ועוד תימה שכתב המשנ"ב בסימן רס"א ס"ק כ"ג שאם ידליק 20 דקות קודם השקיעה יצא י"ח כל השיטות (אף היראים), והרי לפי ר"ת אינם כדין, וכתב הביאוה"ל לחוש לר"ת משמע יותר מליראים.
אשמח מאוד לשמוע תשובת הרב בעניין.
למורינו הרב שליט"א
האם לפצח גרעינים מצלוחיות נפרדות, אבל להשליך את הקליפות לאותו כוס או צלחת, יש לאסור כי יש בזה קירוב ומשתמשים באותו הקערה באכילתם, או שכיון שאינו אישי כי שייך גם באנשים חיצוניים אז יש להתיר, או שלא גזרו אלא על אכילה מאותה הקערה ואין לאסור.
תודה רבה וייש"כ עצום בשם כלל ישראל על ההחכמות הרבות.
לכבוד הגאון רבי משה פנירי שליט"א
אשמח מאד לשמוע דעתו של כבו' הרב, בצורת בדיקת חו"ס המקובל בספרי האחרונים שזה בצורה סיבובית. וכן מפורש בטה"ב (ח"א סי' ב ס"ג).
אולם ראיתי שטענו שבטה"ב ח"ב (בנד"מ עמ' שסז) הביא מהחזו"א שתכלית הבדיקה היא לבדוק שלא אמור לצאת עוד דם, ולכן יש לנענע את או"מ, ואין צורך בסיבוב.
אשמח לשמוע מה דעת מורנו הרב בדעת מרן הרב עובדיה זצ"ל, כי נאמרו לי בזה כמה שמועות בשם מורנו הרב.
בברכה רבה
נ.ב, מאחר ונאמרו לי בזה כמה שמועות בשם מורנו הגר"מ פנירי, אשמח מאד לשמוע את דעתו בזה.
שלום הרב.
בזמן אלול עסקנו בסוגיית מצוות ישיבה בסוכה וההלכות היוצאות מהכלל של תשבו כעין תדורו. אך נבוכנו בהגיענו ליחס של הפוסקים לגבי אכילת קבע ושינת קבע מחוץ לסוכה.
לכאורה נראה מהברייתא והגמ' בדף כח שכל הפעולות שאדם רגיל לעשות בביתו במהלך השנה הוא מחויב לצאת מביתו ולעשותם בסוכה (אכילה, שתיה, טיול ושינון.) וכך גם ראינו שכתבו הראשונים וכדברי הפסקי ריא"ז שגם ק"ש חייבת בסוכה אלא א"כ רגיל לקוראה בבית כנסת שיכול גם בחג לקוראה בבית כנסת אך אין היתר לקרוא בבית. וכן כתב המשנ"ב לגבי חובת הבדלה בסוכה מחמת "כעין תדורו" או מחוצה לה אם רגיל כך כל השנה. ואף ראינו פוסקים בודדים שכתבו כך לגבי המתנמנם בבית כנסת שאינו צריך ללכת לסוכה מפני "כעין תדורו" שרגיל כך כל השנה.
אך משום מה ביחס לאכילת קבע ושינתה ארעי (שחוששים שתחשב קבע) כתבו אחרת. שאף עם אדם רגיל לאכול קבע מחוץ לבית כגון שיוצא למסעדות, או שמחות שונות וכדו' אסור לו לאכול מחוץ לסוכה על אף שרגיל כך כל השנה. וכמו שכתב המג"א לגבי סעודת מילה. וגם הנימוק שכתבו הראשונים לאיסור שינת ארעי זה שגם שינה כזו יכולה להיות משמעותית לאדם כמו קבע, ולא נמקו בפשטות שאדם אינו ישן ארעי מחוץ לבית וכו'.
מחילה על אריכות הדברים. סמוכני שכבוד הרב יבין את שורש שאלתי. ויגלה עיני במאור התורה הק'.
תודה רבה ויישר כח עצום לרב! אופק בן עזרא
שלום רב, הרב שלי אמר לי לשאול אתכם בנושא:
אני בן 42 ואשתי בת 38. יש לנו שלושה ילדים והאחרונה נולדה לפני כחודש וחצי. אשתי עם קרישיות בדם ובעיות הורמונליות, לכן עד כה השתמשה בהתקן ללא הורמונים ולפני כשנה כאשר החליפה אותו בחדש נוצרה בעיה רפואית באגן והיא התאשפזה לשבוע בבית החולים. מאז היא ללא התקן והיינו משתמשים בקוטל זרע בצורת דפים כאלו. למרות שימוש באמצעי זה, אשתי נכנסה להריון ונולדה ביתנו בשעה טובה. עכשיו מתעוררת הבעיה עם איזה אמצעי ניתן להשתמש שכן התקן לא אפשרי, כל שאר האמצעים עם ההורמונים לא אפשריים ועל קוטל זרע בכל צורותיו אשתי לא מוכנה לשמוע. אנחנו כבר איננו רוצים להוביא עוד ילדים לעולם ולא ופוחדים להתייחד. אשתי טבלה במקווה שלשום ואנחנו אובדי עצות. גם הרב שלי לא ידע איך להדריך אותי.... אשמח לתשובה או שיחה עם הרב.
שלום לכבוד הגר"מ פנירי שליט"א
האם ביום הטבילה של האשה מותר לבעל לעזור לאשתו בסידור המיטות:
1. לחבר את המיטות.
2. לצפות פוכים ולהציע סדינים.
3. לסדר לגמרי את המיטות לקראת שינה.
חשוב לציין שהיא עדיין מתארגנת בבית ולא טבלה, והאם כשהיא כבר הלכה למקוה הכל מותר?
תודה לכבוד הרב היקר, נהנים מאוד מהספר הנפלא והייחודי ביותר.
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30