שלום רב.
הורים שאמרו לבנם שהם מוכנים לתת לו הלוואה בסכום גבוה בתנאי שגם הורי אשתו יתנו הלוואה בסכום דומה, או כגון שאמרו שאם הורי האשה יתנו להם מתנה בסכום נמוך הם יתנו הלוואה בסכום גבוה.
על פניו זהו דבר מקובל בין הורים, אלא שנתעוררתי לזה מדברי הש"ך (סי' קס סוף ס"ק כ) שמשמע שההנאה שיש למלווה (ההורים) במה שהלווה (בנם) מקבל הנאה ממישהו אחר אסורה מדין ריבית (ובספר מלוה ה' ח"א עמ' קסא כתב שאינה ריבית קצוצה אלא ריבית דרבנן).
[ויעויין בשיו"ב שם שהעמיד הדין בקרוב שע"י שנתן האחר צריך הוא לתת פחות, ואפשר להביא מדבריו קולא וחומרא לנ"ד (ותלוי בביאור לשון "בקרוב שמחוייב לסייעו" האם הוא חוב ממש או מצד מצוות מבשרך אל תתעלם, וצ"ע)].
אשמח לחוו"ד מורנו הרב שליט"א.
לכבוד הרב משה פנירי שליט"א
כבודו כתב בספרו אבני שהם סי' קפט סעי' יט, שאשה שיש לה מיחושים קבועים והם פוסקים רק לאחר יומיים מקבלת ווסת, הדין הוא שחוששת לג' חששות ולחומרא גם לווסת הגוף.
נשאלתי מה הדין באשה שבדקה עצמה וראתה שכל חודש בזמן הביוץ מרגישה דקירה ולאחר ט"ו ימים מקבלת את ווסתה, האם דינה כדלעיל.
שלמה הלוי (ברלין).
לכבוד הרב שלום!
ביום ראשון אשתי עשתה הפסק טהרה, לאחר לידה (תוך ימי טוהר), וההפסק יצא טהור, כך גם הבדיקות בוקר וערב של יום שני.
והיום (יום שלישי) הופיע כתם על בגד צבעוני, הכתם גדול מכגריס.
ראיתי בספר של הרב (אפיקי מים) שבמקרה זה יש לעשות שאלת חכם.
השאלה האם יש לעשות הפסק טהרה חדש, או שניתן להמשיך בשבעה נקיים?
תודה רבה
שלום כבוד הרב,
ביקשתי מאבא שלי לאסוף בשבילי ספר של דברי תורה והוא נהג מונית (נוסע בשבת).
אני רואה אותו פעם בכמה שבועות בדרך כלל והוא בא במפתיע כי זה תלוי בנסיעות שהוא לוקח...
מה לעשות כשהספר אצלו באוטו בשבת? לבקש ממנו להשאיר אותו בבית וכנראה אקבל אותו ממנו בעוד הרבה זמן, או שישאיר אותו באוטו למתי שיבוא לעיר שלי במפתיע ויוכל להביא לי?
היה מקרה שלתוך תנור פתוח של לחמים, נכנסה יונה [לא ראו מה קרה, רק אחרי שאפו את החלות בתנור ביתי מצאו את היונה אפויה ליד התבנית] ואפו את הלחמים אתה.
שאלתי הם החלות נאסרו?
מו"ץ אחד התיר לדעת מרן, היכן יש מקור מפורש למקרה דידן שאוכל להגיד לו?
"אין צולין בשר כשרה עם בשר נבלה או של בהמה טמאה בתנור א', ואף על פי שאין נוגעים זה בזה. ואם צלאן, הרי זה מותר. ואפילו היתה האסורה שמינה הרבה והמותרת רזה. ואם התנור גדול שמחזיק י"ב עשרונים, ופיו פתוח, מותר לצלותם בו ובלבד שלא יגעו זה בזה. ואם אחד מהם מכוסה בקערה או בבצק וכיוצא בו, מותר לצלותם אפילו בתנור קטן ופיו סתום. הגה: וה"ה לבשר עם חלב נמי דינא הכי. (טור סימן צ"ז). ונוהגין להחמיר לכתחלה, אפילו בתנור גדול; ובדיעבד, להקל אפילו בתנור קטן. (ארוך כלל ל"ט ובתשובת ר"י מינץ ובהגהת ש"ד ואגור בשם מהרי"ל וטור בשם רשב"א שכן הסכמת רוב המורים והוא שיטת רש"י וה"ג ורי"ף ורמב"ם). ואם אפה פת עם בשר, אסור לאכלו עם חלב, אם יש לו פת אחר (שם). וכן אם עובד כוכבים אפה פת עם איסור, אסור לקנות אותו פת אם יש פת אחר, דכל זה מקרי לכתחלה. אבל אם אין לו פת אחר בריוח, מותר בשניהם, דזה מקרי לענין זה דיעבד. (אגור בשם ר"י מולין). י"א דאין מתירין ריחא, אפילו בדיעבד, אלא אם כן התנור פתוח קצת מן הצד או למעלה במקום שהעשן יוצא (שם בארוך). ובמקום הפסד אין להחמיר, בדיעבד (כי כן נראה מהפוסקים וכ"פ ב"י), אפילו סתום לגמרי".
אך מצד שני:
איך יונה מתה נכנסה לתנור? אם היא מתה צריך שמישהו יכניס אותה לתנור, שהרי לא יכולה ללכת לבד, ואם נפלה על הדלת היו רואים אותה כשסגרו את הדלת.
מרן היקל כאשר כל אחד מהמאכלים נמצא בנפרד, ואין חשש שנגעו זה בזה. אבל יונה, אם היא בחיים, כשהתנור מתחיל להתחמם מתחילה לרוץ ממקום למקום, עד שמתבשלת ומתה מהחום, ויש חשש גדול שמא נגעה בלחמים. ואפשר שכבר נזלו ממנה מיצים בזמן גסיסתה. גם נהגו להחמיר שב 45 מעלות זה כבר יד סולדת בו, ובחום כזה היונה מתרוצצת אבל עדיין יכולה לחיות?
אם מדובר ביונה חיה שנכנסה לתנור ונאפה עם הלחמים, נ"ל שיש חשש מאוד סביר שגוף האיסור נבלע בתוך הלחמים, או לפחות חלק מהם [וכמובן א"א לדעת באיזה]. האם אני צודק?
תודה.
חבר ביקש ממני הלואה של 2000 ש"ח ולא היה עלי, ואמרתי לו שאמשוך לו מהכספומט, והיה רק פרטי שגובים על כל משיכה 6.9 והמירב הוא 500 ש"ח. והייתי צריך למשוך 4 פעמים. והוא אמר ששוה לו ומשכתי עבורו. האם את העמלה מותר לו להחזיר לי כיון שהיתה משיכה עבורו, או שכיון שקיבל ממני רק 2000 ש"ח ממילא מה שמשלם גם את העמלה זה ריבית, ואני צריך לספוג עלי את הסכום של ה6.9 *4.והאם הדין שונה אם אני הבאתי לו את הכרטיס שלי שהוא ימשוך או שאני משכתי עבורו.והאם זה שונה בין כרטיס בנקאי שמחייב את החשבון שלי מיד. או אשראי חוץ בנקאי, שמחייב את החשבון רק במועד חיוב האשראי.
ושאלה נוספת, האם לחברות האשראי כולם גם יש היתר עיסקא כמו הבנקים?
ומה הדין לגבי המשיכה מהכספומט הנ"ל, האם העמלה יש בה איסור רבית, או שגם להם יש היתר עיסקא, ואולי בכלל העמלה נגבית על השירות לתת מזומן ולא על ההלואה?
ייש"כ גדול מאד.
לכבוד הגר"מ פנירי שליט"א
האם מותר לאשה שרואה הכתמות ביום וסתה לא לבדוק כדי להישאר מותרים מבחינה חו"נ ועזרה פיזית מהבעל? (בעמ' נח בספר נראה שא"צ בדיקה לנשים מסוימות, ובאופן כללי התפשט המנהג להחמיר, לפיכך השאלה האם מותר באופן שלא ישמשו בימים אלו אא"כ יבדקו). והאם כבוד הרב דיבר על הנקודה הזו בספרו הנפלא?
יישר כח.
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30