מעשה בחזן שאחר שבירך על ספירת העומר התבלבל ביום וספר ספירה אחרת, והקהל הרעיש לתקנו (ב נו... נו...) בלא לומר את המספר הנכון, והחזן ניסה לתקן ושוב לא אמר את המספר הנכון רק אחר כמה פעמים. והשאלה אם כל המספרים שאמר בין הברכה למספר האמית הוו הפסק בין הברכה למצוה ויצטרך כה"ג לספור שוב, או שהכל בכלל המצוה (כי ניסה והתעסק להגיע למספר האמיתי) ולא הוי הפסק.
שלום וברכה,
קיבלנו היתר מהרב פנירי לפני 3 שבועות לקשירת חצוצרות.
רקע: אני כמעט בת 41 בהריון תשיעי לקראת לידה שמינית בע'ה (יש לנו 7 ילדים ובע"ה יהיו 8)
מיועדת לעבור בשבוע הבא ניתוח קיסרי בעקבות שליית פתח. זה הריון שני שלי עם שליית פתח מדממת וזה מביא אותי למצב של סכנת חיים.
הרופאים ממליצים לי עכשיו בתוך כדי הניתוח לעשות קשירת חצוצרות. הרופא שמנתח אותי פרטי אומר שהוא עושה כריתה ולא קשירה כי זה יותר טוב ופחות מסובך.
הרופא הזהיר אותי לגבי הריון נוסף קודם כל שנה לאחר ניתוח קיסרי חייב לעשות מניעה ולאחר מכן אהיה כבר בת 42 יש סיכויים גבוהים שיהיו הפלות בגיל כזה, מומים לא עלינו וסיבוכים נוספים ושתהיה שוב שליית פתח ואפילו נעוצה רח'ל (שזה מצב שמצריך כריתת רחם)
לפני 3 שבועות הרב פנירי התיר לנו בטלפון לעשות קשירה.
רציתי לדעת גם לגבי הכריתה אם זה היינו אך או שעדיף לעשות התקן לא הורמונלי - למרות שהרופא לא ממליץ בכלל מכיוון שזה פחות בטיחותי למניעה מהכריתה וגם עלול לגרום לסיבוכים ולדימומים. התקן הורמונלי וגלולות גם הרופא לא ממליץ בכלל בגיל כזה הגלולות עושות לי דימום מוגבר ושמי בעבר נוברינג שגרם לי למיגרנות נוראיות.
חשוב לי לציין שבעלי ממש חושש מהריון נוסף ולא מוכן בכלל לדבר על זה בכלל בכלל הוא באותה דעה של הרופא של מניעה בכמה שיותר אחוזים והכי בטוח (בעקבות השליית פתח אנחנו מנועים מקיום יחסים כבר חצי שנה ורק לחשוב על עוד חצי שנה של דימומים בעקבות ההתקן)
אשמח לתשובה בהקדם לגבי כריתת החצוצרות תוך כדי הניתוח קיסרי.
שוב רושמת שהרב התיר קשירה והרופא אמר לנו שזה פרצדורה שכמעט לא עושים היום ושהוא עושה רק כריתה.
תודה מראש
בחור בישיבה שלמדתי בה, מונה לגבאי הת"ת, והיה אחראי על אסיפת הכספים בימי הפורים.
על פי התקנון כל בחור היה מגיע לו לפני חתונתו שלש אלף ש"ח, והנה הבחור הגבאי הגיע זמנו להתחתן, ומיד לאר חתונתו התברר שלקח הרבה מידי כסף שלא היה מגיע לו לקבל.
בחור אחד ניגש אליו, ושאל אותו על הענין. והוא טען שכיון שההורים שלו אין שלהם שום אפשריות לקנות לו את צרכי החתונה, כי כבר חיתנו יותר מתשעה ילדים לפניו, לכן לקח מדעתו כספים שלדעתו היו מגיעים לו. ועוד יותר טענתו, שהרי כסף זה לא שייך לישיבה אלא לבחורים, וא"כ למי יחזיר, הרי רוב הבחורים שהיו באותה עת כבר נישאו, ואולי לא היו צריכים בכלל את הכסף, אבל הוא לכאורה כסף שאין לו תובעים.
לפני כחודש וחצי היתה לי תקלה במזגן - המזגן לא חימם,
הזמנתי בעל מקצוע מאתר 'מידרג' ולאחר בדיקה לפי מראה עיניו קבע שחסר גז ויש למלא גז למזגן כשעלות עבודה היא 650 ש"ח אישרתי לו לבצע את הפעולה ולאמח"כ המזגן חזר לעבוד ולחמם,
כעת כעבור חודש וחצי המזגן שוב חדל מלחמם, בעל המקצוע הגיע שוב עם מכשיר לאיתור דליפת גז ומצא שיש דליפה במזגן עצמו ומאחר שמדובר במזגן משנת 2007 לא משתלם לתקן את הדליפה כלל וכלל,
טענתי היא שאם מראש היה בודק את מקור הדליפה לא הייתי ממלא גז ומבזבז לחינם 650 ש"ח, מבדיקה שערכתי עולה שעל הטכנאי לבצע בדיקה זו קודם מילוי הגז, מצ"ב קישור: https://www.youtube.com/watch?v=Dcy05bn-QbU
האם טענתי מוצדקת ועליו להחזיר לי את הכסף ששילמתי בעבור תיקון הגז?
שלום, אני כלה טרייה, ולא מובן לי הנושא לגמרי, לכן אשמח מאד אם הרב יענה ויסביר כמה שיותר בפירוט.
האם העד של הפסק הטהרה צריך לצאת לבן לגמרי ולא אמורים אח"כ לראות כלל כתמים, או שיכול להיות שהוא יוצא עם כתם קטן והכתם הזה טהור (על פי שאלת רב כמובן)?
השאלה נובעת מכך שאני מנסה כמה פעמים לעשות הפסק, זה לא יוצא נקי לגמרי (כמו שיוצא החל מהיום השלישי בערך של שבעת הנקיים - שיש הפרשה לבנה לגמרי), אבל כשלקחנו לרב את העד אמר שהמראה טהור.
אם כך, האם כבר מהיום החמישי אפשר לעשות את ההפסק ולבדוק עם רב אם זה טהור? ולמה קיימים הכתמים הללו רק בימים הראשונים, האם זה לא נחשב המשך של הווסת ? מצד שני אם נחכה שיצא לבן לגמרי זה יכול לקחת גם 8-9 ימים מתחילת הווסת.
אודה מאד לתשובה והבהרה של הנושא. תודה רבה.
שלום, אני חתן חדש.
רציתי לשאול ע"פ ההלכה בתשמיש המיטה בשבת האם מותר למרוח על האיבר שלי משחת וזלין? והאם מותר לאשתי למרוח לעצמה וזלין + ג'ל עזרקאין.
המקום שלה רגיש, ובהוראת רופאה מומחית ביקשה ממנה בתקופה הקרובה לשים את שני המשחות הללו, למרות שבד"כ לא שמה בכלל, וגם ביקשה שלא להשתמש בשמן שקדים (שזה מה שהשתמשנו עד היום).
נודה לתשובת הרב, ואשמח למקור בשו"ע ובפוסקים בקיצור.
תודה מראש.
שמעתי מיועצת העוסקת בתחום, שלגבר יש שליטה על הקישוי, כלומר הוא יכול לקבוע מתי ייכנס, וגם לאחר שנכנס יכול לקבוע מתי יזריע. וזה יכול לקחת גם הרבה זמן.
יש לי שאלה הלכתית שמאוד מציקה לי שנים, ויתכן שהבעיה פיזית או נורולוגית. אם זה נכון מה שכתבתי, מדוע יש לי כל פעם חששות גדולות ותחושות שעוד מעט ייצא.... כלומר גם בזמן ההרגל למצוה נהיה פתאום לחץ או רגש שהולך לצאת משהו, ולכן אני תמיד ממהר להכנס ואז תוך זניות נפלט משהו וזה נגמר, השאלה האם זה תקין, או שמא זה בעיה רפואית או נורולוגית. והאם מותר לי לנסות פעם להיות אמיץ ולא לחשוש גם אם ייצא משהו להמשיך רגיל כדי לראות האם זה הזרע עצמו, או שזה רק פליטות שלפני הזרע ואם אני ימשיך ברוגע אז אוכל אכן לתפקד שוב כרגיל הן בכניסה רגוע והן בבחירת זמן ההזרעה. הדבר מטריד אותי שנים. בפרט ליפ שריאית מההאר"י כי גם על הטיפות שקודם ההזרעה צרוך לשוב בתשובה האם זה הכוונה. וגם האור החיים כותב שדרך הצדיקים למהר ביאתם כדי לא לפלןוט כלום. מה הכונה בזה.
לסיכום אני מסתפק האם זה בעיה פיזית נורולוגית רפואית וכדומה, או נערווין רוחניים שגורמים לכל זה. או באמת בעיה הלכתית וצריך להזהר.
אשמח לקבל מענה מורחב למעשה מהי דרכה של ביאה וקיום המצוה ללא חשש, וכמה זמן וכיצד.
ראתה במשך כמה ימים כתמים על פד שחור בכמות שרחוקה מכמות של וסת אך כן בתדירות גבוהה (במשך יום שלם מספיק פד דקיק) בלי הרגשה מלבד הרגשת רטיבות שישנה בכל כתם רגיל, ממתי נחשב וסת? כי כמה שידוע לי יש כמות מסוימת שחוששים.
נ.ב משתמשת בהתקן קיילינה והכתמים התחזקו אחר הפסקת לקיחת פרימולוט נור שנלקח מספר שבועות.
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30
כמידי שנה יפעל מוקד מיוחד למענה לשאלות הציבור בענייני הצום בשיתוף קופת חולים כללית