שלום וברכה.
הרב רגיל להורות שגם אם יודעים שהטבילה תידחה אפילו באופן ודאי כגון בתשעה באב, מ"מ לא ידחו את ההפסק טהרה אף שהליל טבילה ידחה, מכיון שלא ניתן לדעת מה ילד יום, ואם מחר תצליח לעשות הפס"ט, ומרגע שתוכל תעשה.
ושאילתי, למה לא מורים לכל אשה לעשות הפס"ט מיד בגמר הראיה, ולהמתין ד' או ה' ימים ולהתחיל לספור ז"נ, כי שמא בעוד ה' ימים לא תצליח להפסיק בטהרה, ועכשיו מיהא אין בעיה כי כל ההמתנה היא רק משום הז"נ שמא תפלוט בהם. ומה הדין בזה באמת אף בדיעבד באשה שהפסיקה בטהרה ואז המתינה הימים ועוד ז"נ.
או להורות לכתחילה לאשה בהריון או עם פצעים שכדי לא להקשות על המקום הרגיש תעשה הפס"ט אחרי סיום הדם, ואחרי ימי ההמתנה תחל לספור ז"נ ותעשה בדיקת ראשון, ואינו סמוך להפסק כלל.
וכמו"כ האם ניתן לקיים הפס"ט ביום אחד ולמחרת את המוך דחוק, כדי לא להכביד על המקום הרגיש.
תודה רבה וייש"כ עצום.