מפני מה לא עוברים על לאו דלא תחנם שאסור לתת לנכרי חניה בקרקע בא"י, כשמקנים בהיתר עיסקא את הדירה לבנק והיות ומניות הבנק נסחרות בבורסה שותפים בהם גם נכרים. [ואם נאמר שמהגויים הוא לווה בריבית קצוצה לאחר שהגוי ימכור את המניות לישראל יעבור לוקח המשכנתא על ריבית דאורייתא כמפורש בשו"ע]. אשמח עד מאוד לתשובת הרב שליט"א בענין זה שמטריד את מנוחתי מאוד.
בחור בישיבה שלמדתי בה, מונה לגבאי הת"ת, והיה אחראי על אסיפת הכספים בימי הפורים.
על פי התקנון כל בחור היה מגיע לו לפני חתונתו שלש אלף ש"ח, והנה הבחור הגבאי הגיע זמנו להתחתן, ומיד לאר חתונתו התברר שלקח הרבה מידי כסף שלא היה מגיע לו לקבל.
בחור אחד ניגש אליו, ושאל אותו על הענין. והוא טען שכיון שההורים שלו אין שלהם שום אפשריות לקנות לו את צרכי החתונה, כי כבר חיתנו יותר מתשעה ילדים לפניו, לכן לקח מדעתו כספים שלדעתו היו מגיעים לו. ועוד יותר טענתו, שהרי כסף זה לא שייך לישיבה אלא לבחורים, וא"כ למי יחזיר, הרי רוב הבחורים שהיו באותה עת כבר נישאו, ואולי לא היו צריכים בכלל את הכסף, אבל הוא לכאורה כסף שאין לו תובעים.
בס"ד
שלום לכבוד הרבנים.
אני בעל תשובה. לצערי אני מכור לשירים ובכלל לשירים לועזיים. ואם זה לא מספיק כחלק מזה גם לשירת נשים נוכריות בשפה לועזית (אין אני מבין את המילים).
הבנתי שאם לא ראיתי אותה אף פעם ואם אני לא מכיר אותה אז אפשר לשמוע?
אשמח להגדרה מה זה לא ראה אותה? כלומר במציאות? על צג במחשב? האם אי ראיית פניה, אלא רק חלקים מגופה זה נחשב שראיתי אותה?
ומה זה מכיר אותה? מכיר אותה אישית במציאות? או מספיק שקראתי את קורות חיה ברשת זה גם נחשב שאני מכיר אותה?
אשמח לעזרתכם בעניין, תודה ובשורות טובות!
שלום רב אשמח לתשובה לשאלה שאני מחפש. מה דעת השו"ע? האם במעיין חייב 40 סאה כדעת הרא"ש. או דעתו כהרמב"ם שמספיק שכל הגוף יהיה טבול בבת אחת (בסי' קצט , סע' יד לכאורה משמע כדעת הרמב"ם. כט"ז שם אולם במ"ב כתב שלא קיימא לן הכי). בפרט שבסימן ר"א כתב מרן שבמעיין חייב 40 סאה או שאולי בסימן ר"א מדובר על אשה ולא על אדם אודה לכם אם תוכלו לעשות לי סדר בעניין.
תודה רבה.
ב"ה.
רציתי לשאול איך החוששים לשיטת ר"ת בשקיעה וצאה"כ מדליקים נרות שבת ע"פ הלוחות 20 ,30 ואף 40 דקות קודם השקיעה דידן, שנמצא שמדליקים זמן רב קודם פלג המנחה של ר"ת שיוצא 3 דקות בלבד קודם השקיעה?
ועוד תימה שכתב המשנ"ב בסימן רס"א ס"ק כ"ג שאם ידליק 20 דקות קודם השקיעה יצא י"ח כל השיטות (אף היראים), והרי לפי ר"ת אינם כדין, וכתב הביאוה"ל לחוש לר"ת משמע יותר מליראים.
אשמח מאוד לשמוע תשובת הרב בעניין.
שלום לכבוד הרב.
אני אחרי הפלה שהיתה בחודש 3, לפני 5 חודשים (במשך אותו הריון היו הרבה דימומים ולבסוף הפלה, אז אמרו לי שאין קשר למנוחה).
כרגע אני ב"ה בהריון בשבוע 11, ומתחילת ההריון היו מספר דימומים. לאחר בירור מסתבר שמדובר בהמטומה בגודל 60*20 מ"מ, לאחר הדימום השני הרופא נתן לי שבוע מנוחה (אני מורה במקצועי) ובאמת לאחר שבוע הדימום נספג בחציו, הרופא נתן עוד שבוע מנוחה ולאחריו (שלא כ"כ נחתי באמת) ההמטומה נשארה באותו גודל (35*25), הרופא נתן עוד 2 שבועות מנוחה ואמר לי לצאת לשמירת הריון.
אציין כי אני ממשיכה לעבוד יומיים קצרים מאוד בשבוע ואני מרגישה קצת מאמץ, ובאמת קשה לי לעמוד יותר מרבע שעה רצופה.
רציתי לשאול האם יש צורך אמיתי ביציאה זו או שזה רק שארגיש טוב יותר. אציין כי הרבה רופאים לא תומכים במנוחה במצב כזה וטוענים כי אין קשר.
תודה רבה.
שלום רב,
רציתי לשאול, האם בזמן שהאשה כבר יכולה לקבל מחזור מצד ההרגל החודשי שלה, האם מותר אז חיבוק ונישוק?
ובאם מותר, האם יהיה מותר גם אם הבעל מגיע על ידי כך לקישוי המקום, והאם מותר לאשה לגעת בו באותו מקום.
ובאם מותר חיבוק ונישוק אולם אסור לה לגעת שם, האם צריך להקפיד בעת החיבוק שלא יהיה מגע חזק או חלש באותו מקום לבעל.
לכבוד הרב משה פנירי שליט"א
ברצוני לשאול, אני אברך יש לי ב"ה כמה ילדים אחד מהם לצערי עם אוטיזם, ואשתי ב"ה אחרי 6 שנים בהריון בשבוע 20. עשינו אולטרסאונד ונודע לנו שיש בלב של העובר נקודה לבנה של חלבון, אמרו לנו שיש נשים שזה קיים אצלן ולא צריך להילחץ, אבל עדיף לעשות סקירת מערכות מאוחרת לבדוק שהכל תקין.
ברצוני לשאול את הרב האם כדאי לעשות את הסקירה? כי בילדים האחרים לא עשיתי. מצד שני אולי חלילה אם יש בעיה יוכלו להציל חיים, אבל גם אמרו לי שהמון פעמים הם טועים ולוחצים על ההורים לעשות חס ושלום הפלה.
שלום הרב.
בזמן אלול עסקנו בסוגיית מצוות ישיבה בסוכה וההלכות היוצאות מהכלל של תשבו כעין תדורו. אך נבוכנו בהגיענו ליחס של הפוסקים לגבי אכילת קבע ושינת קבע מחוץ לסוכה.
לכאורה נראה מהברייתא והגמ' בדף כח שכל הפעולות שאדם רגיל לעשות בביתו במהלך השנה הוא מחויב לצאת מביתו ולעשותם בסוכה (אכילה, שתיה, טיול ושינון.) וכך גם ראינו שכתבו הראשונים וכדברי הפסקי ריא"ז שגם ק"ש חייבת בסוכה אלא א"כ רגיל לקוראה בבית כנסת שיכול גם בחג לקוראה בבית כנסת אך אין היתר לקרוא בבית. וכן כתב המשנ"ב לגבי חובת הבדלה בסוכה מחמת "כעין תדורו" או מחוצה לה אם רגיל כך כל השנה. ואף ראינו פוסקים בודדים שכתבו כך לגבי המתנמנם בבית כנסת שאינו צריך ללכת לסוכה מפני "כעין תדורו" שרגיל כך כל השנה.
אך משום מה ביחס לאכילת קבע ושינתה ארעי (שחוששים שתחשב קבע) כתבו אחרת. שאף עם אדם רגיל לאכול קבע מחוץ לבית כגון שיוצא למסעדות, או שמחות שונות וכדו' אסור לו לאכול מחוץ לסוכה על אף שרגיל כך כל השנה. וכמו שכתב המג"א לגבי סעודת מילה. וגם הנימוק שכתבו הראשונים לאיסור שינת ארעי זה שגם שינה כזו יכולה להיות משמעותית לאדם כמו קבע, ולא נמקו בפשטות שאדם אינו ישן ארעי מחוץ לבית וכו'.
מחילה על אריכות הדברים. סמוכני שכבוד הרב יבין את שורש שאלתי. ויגלה עיני במאור התורה הק'.
תודה רבה ויישר כח עצום לרב! אופק בן עזרא
שלום וברכה
אנו נשואים למעלה מ 10 שנים בלהע"ר, והיינו בטוחים שאסור לטבול עם איפור.
פתחתי שו"ע סימן קצ"ח סעי' י"ז כתוב בפירוש שמותר לכתחילה ואין אף אחד שמערער על כך. אם כן, למה ומדוע עושים את כל העסק של האיפור בשבת? שנשים תטבולנה עם איפור ונגמר כל הסיפור...
נשים דוחות טבילות בשבת כשזה מורכב לא להיות מאופרת וכו' ועוד כל מיני שיקולים - שלדעתי האיסור לדחות טבילה בזמנה יותר חמור מטבילה באיפור שזה לכתחילה. למי בער ומה העניין שעשו את זה כאיסור?
תודה רבה.
בס"ד, שלום לכבוד הרב.
בהמלצת הרב שלנו אשתי עוברת להשתמש בטבעת נובה רינג לאחר שההתקן גרם לה לדימומים רבים.
אנחנו ספרדים, הבנתי שיש דעות שונות לגבי טבעת זו לגבי הפסק טהרה, בדיקות שבעה נקיים וטבילה.
שאלתי היא: האם ניתן לעשות הפסק ובדיקות עם הטבעת או שצריך להוציא? האם ניתן לטבול עם זה? מה הדין אם רואים חלילה מראה על הטבעת? תודה מראש.
בחורה שהיתה צריכה לעשות הרבה עבודות מטעם הסמינר [רגיל] לשם קבלת תעודה, ועבודה אחת היא לא השלימה, והמורה טעתה ורשמה לה ציון כאילו היא עשתה אותה. האם מותר לה להתעלם ולשתוק. או שחייבת לגלות שלא עשתה. ואז יהיה לה ממש טרחה מרובה ללמוד חומר ארוך ולכתוב את כל התשובות ולשלוח אותה. [הזמן להגשת העבודה היא עוד יומיים וזה ממש זמן קצר לעבודה כזאת. ובפרט כשיש עוד עבודה ארוכה להשלים. וגם שמדובר בנשואה שיש לה הרבה עול הבית עליה. וזה ממש טרחה מרובה]. [לאמיתו, אין כאן שקר בעצם התעודה כי היא יודעת את החומר וכידוע שזה הכבדה ועבודה שנלמדת רק בשביל המבחן ובשלב זה כבר לא מוסיפה באמת]. נשמח לתשובה ממש בהקדם זה דחוף מאד!
חבר ביקש ממני הלואה של 2000 ש"ח ולא היה עלי, ואמרתי לו שאמשוך לו מהכספומט, והיה רק פרטי שגובים על כל משיכה 6.9 והמירב הוא 500 ש"ח. והייתי צריך למשוך 4 פעמים. והוא אמר ששוה לו ומשכתי עבורו. האם את העמלה מותר לו להחזיר לי כיון שהיתה משיכה עבורו, או שכיון שקיבל ממני רק 2000 ש"ח ממילא מה שמשלם גם את העמלה זה ריבית, ואני צריך לספוג עלי את הסכום של ה6.9 *4.והאם הדין שונה אם אני הבאתי לו את הכרטיס שלי שהוא ימשוך או שאני משכתי עבורו.והאם זה שונה בין כרטיס בנקאי שמחייב את החשבון שלי מיד. או אשראי חוץ בנקאי, שמחייב את החשבון רק במועד חיוב האשראי.
ושאלה נוספת, האם לחברות האשראי כולם גם יש היתר עיסקא כמו הבנקים?
ומה הדין לגבי המשיכה מהכספומט הנ"ל, האם העמלה יש בה איסור רבית, או שגם להם יש היתר עיסקא, ואולי בכלל העמלה נגבית על השירות לתת מזומן ולא על ההלואה?
ייש"כ גדול מאד.
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30