שלום רב.

לא הבנתי מדוע כתב הרב שליט"א בספרו אבני שהם דיש להחמיר שלא לטבול בלק ג'ל דחוששים לפרישה והב"ח מטעם דיש בו ממש ואפילו שאינו מקפיד.

וצ"ע מדוע, הרי סוף סוף אינה מקפידה, והספרדים לא קבלו חומרת הרמ"א להחמיר בכל דבר על גופה אפילו שאינו חוצץ.

רציתי לקנות מצלמה ואמרו לי שהיא עולה 5000 ש"ח בעשרה תשלומים של 500 ש"ח כל אחד, ואם אני רוצה אותה ביותר תשלומים (350 ש"ח לחודש), היא תעלה לי 5250 ש"ח.

האם יש בזה ריבית?

תודה רבה.

בעל הרוחץ את הכלים או שוטף ירקות וכו', האם יש להתיר שהאשה בימי נידתה תפתח את הברז כיון שאין זה לשם רחיצת ידיו ואין בזה קרבה?

ומה הדין כשהברז פתוח ורק לסובב את הברז למים יותר חמים.

ומה הדין באופן כללי בברז של חיישן שהוא לא ישירות? תודה רבה.

אשה שאין לה וסת קבוע ששכחה לעשות בדיקה אחר עונה בינונית והיא עכשיו בהיריון (עדיין לא עברו ג' חודשים) ונזכרה מזה, האם היא עדיין צריכה לעשות בדיקה? תודה רבה.

לכבוד הרבנים החשובים שליט"א

בדין ברכת הנותן ליעף כוח כיצד אנו מברכים אותה הרי מרן בשו"ע (סימן מ"ו) כותב "יש נוהגין לברך הנותן ליעף כוח ואין דבריהן נראין" ולפי מרן אין לברך. 
והרי קיבלנו הוראות מרן שפוסק כדעת הרא"ש שכל ברכה שאינה נזכרה בתלמוד אין מברכין אותה
והאר"י כותב שכן לברך.
ולכאורה כל מה שנהגנו בני הספרדים לברך זה בגלל האר"י וא"כ קשה הרי אנחנו בני הספרדים ובראשינו מרן רבינו הענק היביע אומר זי"ע ועוד פוסקים כי אומרים סב"ל נגד האר"י.
וא"נ שזה מנהג הרי קשיא לי שלכאורה הוא מנהג טעות שהרי מרן היבי"א פוסק בכמה פעמים שלא כהמנג וכדעת מרן השו"ע (לדוגמא בברכה על נרות שבת) ולכן נראה שנבטל לכאורה המנהג שהוא טעות.
וא"נ שמרן חזר בו הרי זה בדוחק רב ועצום שהרי מרן החיד"א כותב שאם מרן היה רואה דעת האר"י היה חוזר בו ולכאורה א"כ נאמר בכל ההלכות הכי. והכנסה"ג כותב ששמע ממישהו שמרן חזר בו בסוף ימיו ודי לנו במה שאנו רואים.
וא"נ שברה זאת מוזכרת בגאונים הרי בסידור רב האי גאון אינה מוזכרת.
וא"נ שהרי מוזכר בראשונים הרי קיבלנו שכל ברכה שאינה נזכרה בתלמוד אין מברכין אותה. ועוד שזה רק חמשה-שבעה ראשונים בלבד (ר"ד אבדרהם, סמ"ג, בעל העיטור, הטור, מחזור ויטרי ועוד) 
והב"ח כותב (סימן מ"ו ס"ק ח') שגם לאשכנזים יורה שלא לברך ומ"מ אין למוחקה מהסידורים,
והגם שהגאון רבי אליהו מוילנא לא היה מברך כדאיתא בספר "מעשה רב"
וכבר אמרו שאין להקשות על מרן זי"ע משתי טעמים
א. כי בכל רגע שהיה כותב תשובה היה לפני כן יושב ומעביר את כל התורה מול עיניו.
ב. כי מרן כדרכו בקודש לא משאיר את המעיין בדברי תימה, אלא תמיד מפרש דבריו מבלי שיצטרך לביאור, ואם היה כאן קושיא גדולה לא היה נמנע מרן מלכתוב הטעם. אמנם אני לא מחפש להקשות על מרן אלא להבין דעתו בלבד.

השיב לי הגר"ח רבי שליט"T וז"ל "ועיין שו"ת יבי"א ח"ד סימן כ"ה ס"ק י"ד. שמיישב את הכל. וע"ש לא רק אם היה רואה אלא במציאות היה שמרן הב"י חזור בו. ע"ש.

וגם לישב חקירה גדולה, אם האר"י ז"ל זיע"א כוחו כמו תנא וכן אם קיבלנו את האר"י ז"ל. כמו קבלת מרן הב"י, או לא. כ"ז פלפולים ידועים ועכ"פ למעשה מברכים הנותן ליעף כוח וכנראה שזה משמיים נוצר מצד כזה אשר כל עם ישראל מברכים ברכה זו. ויש בזה חיזוק גדול באמונה. והתרגום (ישעיה מ. כ"ט) מבאר שהכוונה לצדיקים שעייפים מלימוד תורה נותן חכמה. וכן ביבי"א ח"ד סימן י"ח ס"ק א'. תורה מתשת ודע זה רק בהתחלה עי"ש. ויש לכוון בברכה זו ולבקש בלב כח לתורה וזיכו הרבים וקידוש השם תמיד. ועיין יבי"א שם בהוצאה החדשה בגליון בסוף הסימן על מעלת זיכו הרבים. ומה מעיד מרן זיע"א על עצמו.

בברכת התורה חיים רבי עיה"ק חולון"

וקשיא לן הרי זה מנהג טעות לכאורה וגם מה שייך לומר שזה מן השמיים.

הרה"ג שבתי לוי השיב לי וז"ל "במש''כ לשאול מדוע מברכין ברכת הנותן ליעף כח שהוא נגד השו''ע, עיין במש''כ בספר ברכת ה' ח''ד פ''ד סימן מח ובהערה 161, דמנהג זה מבוסס על מש''כ החיד''א (סימן מו אות לא) שמעיד שכך נתפשט המנהג ע''פ האר''י וגם מעידים שמרן חזר בו בסוף ימיו, וכ''כ גם בספר מטה יהודה, שרבים כך נהגו ומרן חזר בו בסוף ימיו. ובכה''ג אמרינן במקום מנהג שנתפשט לא אמרו סב''ל, אולם שאני נרות שבת שלא התפשט מנהג זה לנהוד כהרמ''א, וגם יסודתו היתה בטעות כי מדוע ננקוט רמ''א ונעזוב דברי השו''ע. משא''כ הכא נהגו כדעת האר''י ואין זה בטעות, ובמקום מנהג לא אמרינן סב''ל. והבן." 

וקשה שלפי אחיו בכלל לא אומרים סב"ל נגד האר"י

ועוד שהרי גם יסדות מנהג לברך הנותן ליעף כוח הוא טעות.

ועוד השיב הרב יחיאל ברדא נר"ו

שלום וברכה,

בנוגע לשאלתכם בדין ברכת הנותן ליעף כח, שלכאורה יש לפסוק סב"ל נגד דברי האר"י ולומר שהמנהג לברך הוא בטעות. הרי זה ביאור דברי מו"ר הגר"ד יוסף שליט"א: אף שמצינו בכ"ד שאומרים על מנהג שיסודו בטעות ויש לבטלו, הרי זה דוקא באופן שאין לו סמך אמיתי בהלכה. משא"כ בנדו"ד שיש מקור לזה מדברי חלק מן הראשונים. ומה שהמנהג הוא נגד דברי השו"ע, אינה סיבה לבטלו, וכמו שמצינו במקומות רבים, שמנהג שקדם לפסק השו"ע, ויש לו יסוד בראשונים או פוסקים, יש לקיימו אף אם הוא נגד דברי השו"ע [ולדוגמא נציין לדברי השו"ע או"ח סי' רנ"ז ס"ח, בענין הטמנה בדבר המוסיף הבל ע"י דבר אחר, שאין אנו נוהגים כדבריו, וכמו שהעיר בזה כבר מרן זיע"א בשו"ת יבי"א].

בברכה מרובה
הרב יחיאל ברדה וכו'"

וגם כאן קשיא לי שהרי זה מנהג טעות ויסדתו בכמה ראשונים בודדים.

וחתנא דבי נשיאה הגאון ר' אהרון בוטבול השיב וז"ל 

שלום וברכה!

כשיש מנהג שיסודו בהררי קודש ונהגו בו בכל הדורות ברצף, דור אחר דור, אין לבטלו בשום פנים ואופן.
הוכחה לדברנו שמהר"ם בן חביב פוסק להקל בדיני הטמנה ושהיה נגד מרן וטען שכך נהגו הספרדים, ועוד כמה דוגמאות.
ואולם המנהג שנהגו במרוקו לברך על הדלקת נרות לאחר ההדלקה לא התברר שהיה מנהג הספרדים מקדמא דנא, אלא להיפך.
בברכת הנותן ליעף כח, כל חכמי הספרדים נהגו לברך ברציפות בכל הדורות ממרן הב"י ועד דורנו.

בברכה
אהרן בוטבול"

וגם כאן קשיא לי שהרי המנהג שהיה בהדלקת נרות הוא לאר רק במרוקו ומסתמא היה לו סמך בהלכה ואע"פ כן ביטלנו. 

בברכת התורה

האוחז בשולי גלימתו האדורה של גדול הדורות מרן זי"ע

לרב שליט"א

האם צריכה לספור בכל יום מהז' נקיים ולדעת איזה יום נמצאת, או שסגי רק לדעת מראש לפי יום ההפסק באיזה יום תטבול. ואם תישאל באחד מהימים באיזה יום היא, לא תדע לענות ותצטרך לחשבן, האם מהני לכתחילה ובדיעבד.

ומה הדין אם באמת טעתה וחשבה שהוא היום הרביעי ורק אחרי יומיים חישבנה שוב שהיה היום החמישי, האם מהני לפי הימים האמיתיים ולא לפי מה שחשבה וספרה.

תודה רבה.

שלום.

אשתי ילדה לידה ראשונה ב''ה לפני 6 שבועות, הלידה היתה תקינה וכן לא היה הרבה תפרים אולם עדיין יש דימום, האם צריך לחכות עוד או ללכת לבודקת טהרה?

האם מותר ליטול פרימולוט נור לעשרה ימים לצורך טיול עם בעלי או אירוע משפחתי, או שזה נקרא מניעת הריון?

שלום רב,

רציתי לשאול, האם בזמן שהאשה כבר יכולה לקבל מחזור מצד ההרגל החודשי שלה, האם מותר אז חיבוק ונישוק?

ובאם מותר, האם יהיה מותר גם אם הבעל מגיע על ידי כך לקישוי המקום, והאם מותר לאשה לגעת בו באותו מקום.

ובאם מותר חיבוק ונישוק אולם אסור לה לגעת שם, האם צריך להקפיד בעת החיבוק שלא יהיה מגע חזק או חלש באותו מקום לבעל.

שלום וברכה,

הבת שלי בת 5 וחצי חודשים והיא רק יונקת או אוכלת חלב שאוב.

אני מקבלת מחזור ולא מוותרת על ההנקה.

רציתי לדעת מבחינת הצום האם אני אמורה לצום כרגיל?

תודה רבה!

הרבה מאד מקפידים למכור לגוי רק תערובת חמץ ולא חמץ גמור (אא"כ בהכרח), ורציתי לשאול מה טעם הדבר.

והאם מותר לקנות מהחנוית חמץ שהם מכרו אותו, וא"כ מה ההבדל אם אני מוכר או הם. ונפ"מ לענין דיעבד שכבר מכרתי לגוי האם אפשר להשתמש אחרי פסח או ראוי להימנע (כשלא בהכרח).

בשבת חתן שלאחד הגיסים של החתן נולד בן בשבת לפני ועושים את הברית בשבת חתן בבוקר, ונמצא שהסעודה של שבת בבוקר, היא גם סעודת ברית וגם סעודת שבע ברכות, האם צריך להגיד השמחה במעונו בזימון מצד החתן, או שלא אומרים בגלל הברית?

תודה רבה וייש"כ.

שלום וברכה! הבנתי שלפי הספרדים אין אפשרות ודיעה שניתן לעשות חדר יחוד בלי כיסוי ראש לכלה. ושאלתי האם חיב כיסוי ראש מלא כנשואה או אפשרי גם תוספות שיער? ב' האם יש אפשרות לעשות חדר יחוד ללא עדים או כל אופציה אחרת כדי לפטור את הבעיה. והאם יהיו מותרים אז במגע וכו'. ג' אם לא עושים חדר יחוד האם מותרים במגע כרגיל, או רק בבית. תודה רבה!

מפני מה לא עוברים על לאו דלא תחנם שאסור לתת לנכרי חניה בקרקע בא"י, כשמקנים בהיתר עיסקא את הדירה לבנק והיות ומניות הבנק נסחרות בבורסה שותפים בהם גם נכרים. [ואם נאמר שמהגויים הוא לווה בריבית קצוצה לאחר שהגוי ימכור את המניות לישראל יעבור לוקח המשכנתא על ריבית דאורייתא כמפורש בשו"ע]. אשמח עד מאוד לתשובת הרב שליט"א בענין זה שמטריד את מנוחתי מאוד.

לכבוד הרה"ג שליט"א

רצינו לחוות דעתכם בקשר לאשה שקבלה מתנה קערה והיה בדעתה להשתמש בה וטבלה אותה כדין, אלא דשוב התחרטה ורוצה לתתה במתנה לחברתה, דהדין הוא דאין צריכים לטבול שוב כלי זה, אלא דהיא בושה לומר לה דכבר טבול דתחשוב שהיא השתמשה בכך וכדו'.

וחשבנו דאולי יש פתרון שתתן הקערה במתנה לגוי ושוב תחזור ותקנה ממנו. והשאלה היא בתרתי, האם מועיל קנין זה א"ד הוי כמו הערמה בדאו', ואי נימא שאין בעיה בכך האם זה לא נקרא דגורם ברכה שאינה צריכה שתצטרך חברתה לחזור ולטבול עם ברכה.

אשתי שלפה את טבעת הנובה רינג ומצאה עליה לחות אדמומית, האם דינה ככתם או כראיה?

לכאו' אם זה כתם אזי היא טהורה, כיון שאינו ככגריס וגם אי"ז מקב"ט.

שלום וברכה.

אשתי פנתה אליי אתמול (היום יום פרישה של העונה בינונית) ואמרה שיש גלולה שלוקחים יום אחרי שהתחיל לאחר לה הוסת והכדור מבטל את הקליטה אם נתפס הריון.

אני תמים מאד בדברים הללו!!! ואינני יודע מה זה והאם זה מותר להלכה או זה נחשב הפלה ואסור.

בגדול אומר, אני גרוש עם 8 בנים ובנות והיא גרושה עם 4 בנים בלבד בלי בת.

אשמח לתשובתכם, בהערכה רבה, יוסף.

שלום לכבוד הגר"מ פנירי שליט"א

כלה שאינה יכולה לבלוע גלולת פרימולוט נור גם לא ע"י מעדן ולא עם לחם וכו'..., האם אפשר לטחון את הגלולה ולשתות עם מים? ידוע לנו על אפשרות וגינאלית, אך האם ידוע לכם לעניין ההשפעה בטחינת הכדור. תודה.

לכבוד הרב משה פנירי שליט"א

ברצוני לשאול, אני אברך יש לי ב"ה כמה ילדים אחד מהם לצערי עם אוטיזם, ואשתי ב"ה אחרי 6 שנים בהריון בשבוע 20. עשינו אולטרסאונד ונודע לנו שיש בלב של העובר נקודה לבנה של חלבון, אמרו לנו שיש נשים שזה קיים אצלן ולא צריך להילחץ, אבל עדיף לעשות סקירת מערכות מאוחרת לבדוק שהכל תקין.

ברצוני לשאול את הרב האם כדאי לעשות את הסקירה? כי בילדים האחרים לא עשיתי. מצד שני אולי חלילה אם יש בעיה יוכלו להציל חיים, אבל גם אמרו לי שהמון פעמים הם טועים ולוחצים על ההורים לעשות חס ושלום הפלה.

רציתי לברר באם הלידה יוצאת בשבת מה מותר ומה אסור לי לעשות בשעת הלידה? 

כגון האם מותר לקחת אפידורל בזמן שהכאב לא כ"כ חזק או שיש בזה בעיה, וכן לגבי בדיקת דם בשבת האם בעינן ממש סכנה?

כמו כן לגבי חתימות או מה לומר לרופא שהוא לא יחלל בגללי וכדומה או שאר דברים.

תודה.

לרה"ג שליט"א
יל"ע לשיטת המ"ב בסימן עה' שאסור לקרא ק"ש ולהתפלל ולברך נגד ערוה אף בעצימת עינים ורק יחזיר גופו לגמרי. אדם הנמצא בימים אלו במקום עם פריצות כגון מסעדה או חד"א במלון וכו', ורגילות שם הפריצות, ורוצה לברך כיצד יוכל לוודא שאין נשים מגולות כנגדו בלא שיצטרך לפתוח את עיניו ולחפש אחר העבירה כביכול, לידע לאיזה כיוון יכול לברך.
וכיצד ינהג כשכל הסביב יש פריצות, קודם הבהמ"ז ואם באו לו באמצע שמברך.
ייש"כ ותודה רבה

מה האופן הראוי לבדיקה ע"י מוך דחוק. לבדוק בדיקה רגילה ולהשאיר העד בפנים או לקפל את העד ולדחוק אותו ע"י האצבע לבפנים. כמה זמן אחרי השקיעה אפשר להוציאו. והאם זה מועיל גם להפסק לכתחילה ובדיעבד. תודה רבה

מעונין להתייעץ לגבי המשך מניעת הריון עקב מצב בריאותי.

שלום לכבוד הרב.

קודם כל אני מודה לכם על האפשרות לשאול שאלה בכתב זה מאד מקל עלי אישית.

יש לי שתי שאלות לכבוד הרב:

שאלה ראשונה: היום לאחר הטלת שתן ועל גבי נייר הקינוח ראיתי כתם חום בהיר. האם זה אוסר אותי?

שאלה שניה, שאחלק אותה לשתיים:

מאחר ובגלל שיש לי התקן של מירנה ואין לי מחזור כל חודש אז, 1.האם כשבלנית שואלת אותי שלא ראתה אותי הרבה זמן (אין לי ספק שזו שאלה בכיוון טוב בקטע חברי), אז האם מותר לומר לה שיש לי התקן ואין לי מחזור כל חודש? 2. והאם בעקבות זה שאומר לה שיש לי התקן היא יכולה לומר שאני לא יכולה לטבול?

תודה רבה לכבוד הרב, אתם עושים עבודת קודש.

שלום הרב,

האם נכון לומר שכל כלה תבדוק רק ראשון ושביעי (כך ראיתי באפיקי מים), או שתלוי במציאות (שבאבני שהם כתב לבדוק כל הז"נ)?

ב"ה.

רציתי לשאול איך החוששים לשיטת ר"ת בשקיעה וצאה"כ מדליקים נרות שבת ע"פ הלוחות 20 ,30 ואף 40 דקות קודם השקיעה דידן, שנמצא שמדליקים זמן רב קודם פלג המנחה של ר"ת שיוצא 3 דקות בלבד קודם השקיעה?

ועוד תימה שכתב המשנ"ב בסימן רס"א ס"ק כ"ג שאם ידליק 20 דקות קודם השקיעה יצא י"ח כל השיטות (אף היראים), והרי לפי ר"ת אינם כדין, וכתב הביאוה"ל לחוש לר"ת משמע יותר מליראים.

אשמח מאוד לשמוע תשובת הרב בעניין.

בס"ד, שלום לכבוד הרב.

בהמלצת הרב שלנו אשתי עוברת להשתמש בטבעת נובה רינג לאחר שההתקן גרם לה לדימומים רבים.

אנחנו ספרדים, הבנתי שיש דעות שונות לגבי טבעת זו לגבי הפסק טהרה, בדיקות שבעה נקיים וטבילה.

שאלתי היא: האם ניתן לעשות הפסק ובדיקות עם הטבעת או שצריך להוציא? האם ניתן לטבול עם זה? מה הדין אם רואים חלילה מראה על הטבעת? תודה מראש.

שלום.

כתבו הפוסקים שאם נוסעים באוטובוס בזמן נידתה יכולים לשבת סמוך אם בטוחים שלא יגעו זב"ז וככל ספסל דשרי. והציעו להניח תיק או כל מחיצה ביניהם. ולכאו' מה הועילו, הרי אם יבא ליגע בה אף ע"י המחיצה תהיה זאת נגיעה ע"י דבר אחר דאסור? ייש"כ

שלום הרב.

בזמן אלול עסקנו בסוגיית מצוות ישיבה בסוכה וההלכות היוצאות מהכלל של תשבו כעין תדורו. אך נבוכנו בהגיענו ליחס של הפוסקים לגבי אכילת קבע ושינת קבע מחוץ לסוכה.

לכאורה נראה מהברייתא והגמ' בדף כח שכל הפעולות שאדם רגיל לעשות בביתו במהלך השנה הוא מחויב לצאת מביתו ולעשותם בסוכה (אכילה, שתיה, טיול ושינון.) וכך גם ראינו שכתבו הראשונים וכדברי הפסקי ריא"ז שגם ק"ש חייבת בסוכה אלא א"כ רגיל לקוראה בבית כנסת שיכול גם בחג לקוראה בבית כנסת אך אין היתר לקרוא בבית. וכן כתב המשנ"ב לגבי חובת הבדלה בסוכה מחמת "כעין תדורו" או מחוצה לה אם רגיל כך כל השנה. ואף ראינו פוסקים בודדים שכתבו כך לגבי המתנמנם בבית כנסת שאינו צריך ללכת לסוכה מפני "כעין תדורו" שרגיל כך כל השנה.

אך משום מה ביחס לאכילת קבע ושינתה ארעי (שחוששים שתחשב קבע) כתבו אחרת. שאף עם אדם רגיל לאכול קבע מחוץ לבית כגון שיוצא למסעדות, או שמחות שונות וכדו' אסור לו לאכול מחוץ לסוכה על אף שרגיל כך כל השנה. וכמו שכתב המג"א לגבי סעודת מילה. וגם הנימוק שכתבו הראשונים לאיסור שינת ארעי זה שגם שינה כזו יכולה להיות משמעותית לאדם כמו קבע, ולא נמקו בפשטות שאדם אינו ישן ארעי מחוץ לבית וכו'.

מחילה על אריכות הדברים. סמוכני שכבוד הרב יבין את שורש שאלתי. ויגלה עיני במאור התורה הק'.

תודה רבה ויישר כח עצום לרב! אופק בן עזרא

שלום,

האם בעונת הפרישה סמוך לווסת מותר לישון במיטה אחת הוא בבגדו והיא בבגדה (הכוונה ללא הפרדת המיטות), והאם הדין שונה כאשר עונת הפרישה היא ביום (כי קשה לקום לפני עלות השחר ולהפריד את המיטות)?