שלום הרב,

האם נכון לומר שכל כלה תבדוק רק ראשון ושביעי (כך ראיתי באפיקי מים), או שתלוי במציאות (שבאבני שהם כתב לבדוק כל הז"נ)?

אשמח לדעת הטעם והמקור לאסור להזיז אשה, שאין כאן לא נגיעה ולא חיבה לכאו'. והאם בכסא גלגלים מותר רק בחולה או גם בבריאה. תודה רבה

שלום לכבוד הרב,

רציתי לדעת האם אשה המטופלת בילדים ועושה הכנות לטבילה בבית יכולה להקל בהכנות מסוימות כגון ציפורנים וגילוח לילה לפני הטבילה, וכל השאר בליל הטבילה כנהוג.

במידה וכן אשמח לדעת באלו הכנות אפשר להקל ובאלו לא. תודה רבה.

שלום הרב, יש לי ניתוח לייזר בעיניים בשבוע הבא, וזה יוצא לי בדיוק ביום הטבילה.

רציתי לשאול כיצד עליי לנהוג, כי נאמר לי שאסור לטבול עד חודש לאחר הניתוח.

תודה.

אשה שאין לה וסת קבוע ששכחה לעשות בדיקה אחר עונה בינונית והיא עכשיו בהיריון (עדיין לא עברו ג' חודשים) ונזכרה מזה, האם היא עדיין צריכה לעשות בדיקה? תודה רבה.

לכבוד הרבנים החשובים שליט"א

בדין ברכת הנותן ליעף כוח כיצד אנו מברכים אותה הרי מרן בשו"ע (סימן מ"ו) כותב "יש נוהגין לברך הנותן ליעף כוח ואין דבריהן נראין" ולפי מרן אין לברך. 
והרי קיבלנו הוראות מרן שפוסק כדעת הרא"ש שכל ברכה שאינה נזכרה בתלמוד אין מברכין אותה
והאר"י כותב שכן לברך.
ולכאורה כל מה שנהגנו בני הספרדים לברך זה בגלל האר"י וא"כ קשה הרי אנחנו בני הספרדים ובראשינו מרן רבינו הענק היביע אומר זי"ע ועוד פוסקים כי אומרים סב"ל נגד האר"י.
וא"נ שזה מנהג הרי קשיא לי שלכאורה הוא מנהג טעות שהרי מרן היבי"א פוסק בכמה פעמים שלא כהמנג וכדעת מרן השו"ע (לדוגמא בברכה על נרות שבת) ולכן נראה שנבטל לכאורה המנהג שהוא טעות.
וא"נ שמרן חזר בו הרי זה בדוחק רב ועצום שהרי מרן החיד"א כותב שאם מרן היה רואה דעת האר"י היה חוזר בו ולכאורה א"כ נאמר בכל ההלכות הכי. והכנסה"ג כותב ששמע ממישהו שמרן חזר בו בסוף ימיו ודי לנו במה שאנו רואים.
וא"נ שברה זאת מוזכרת בגאונים הרי בסידור רב האי גאון אינה מוזכרת.
וא"נ שהרי מוזכר בראשונים הרי קיבלנו שכל ברכה שאינה נזכרה בתלמוד אין מברכין אותה. ועוד שזה רק חמשה-שבעה ראשונים בלבד (ר"ד אבדרהם, סמ"ג, בעל העיטור, הטור, מחזור ויטרי ועוד) 
והב"ח כותב (סימן מ"ו ס"ק ח') שגם לאשכנזים יורה שלא לברך ומ"מ אין למוחקה מהסידורים,
והגם שהגאון רבי אליהו מוילנא לא היה מברך כדאיתא בספר "מעשה רב"
וכבר אמרו שאין להקשות על מרן זי"ע משתי טעמים
א. כי בכל רגע שהיה כותב תשובה היה לפני כן יושב ומעביר את כל התורה מול עיניו.
ב. כי מרן כדרכו בקודש לא משאיר את המעיין בדברי תימה, אלא תמיד מפרש דבריו מבלי שיצטרך לביאור, ואם היה כאן קושיא גדולה לא היה נמנע מרן מלכתוב הטעם. אמנם אני לא מחפש להקשות על מרן אלא להבין דעתו בלבד.

השיב לי הגר"ח רבי שליט"T וז"ל "ועיין שו"ת יבי"א ח"ד סימן כ"ה ס"ק י"ד. שמיישב את הכל. וע"ש לא רק אם היה רואה אלא במציאות היה שמרן הב"י חזור בו. ע"ש.

וגם לישב חקירה גדולה, אם האר"י ז"ל זיע"א כוחו כמו תנא וכן אם קיבלנו את האר"י ז"ל. כמו קבלת מרן הב"י, או לא. כ"ז פלפולים ידועים ועכ"פ למעשה מברכים הנותן ליעף כוח וכנראה שזה משמיים נוצר מצד כזה אשר כל עם ישראל מברכים ברכה זו. ויש בזה חיזוק גדול באמונה. והתרגום (ישעיה מ. כ"ט) מבאר שהכוונה לצדיקים שעייפים מלימוד תורה נותן חכמה. וכן ביבי"א ח"ד סימן י"ח ס"ק א'. תורה מתשת ודע זה רק בהתחלה עי"ש. ויש לכוון בברכה זו ולבקש בלב כח לתורה וזיכו הרבים וקידוש השם תמיד. ועיין יבי"א שם בהוצאה החדשה בגליון בסוף הסימן על מעלת זיכו הרבים. ומה מעיד מרן זיע"א על עצמו.

בברכת התורה חיים רבי עיה"ק חולון"

וקשיא לן הרי זה מנהג טעות לכאורה וגם מה שייך לומר שזה מן השמיים.

הרה"ג שבתי לוי השיב לי וז"ל "במש''כ לשאול מדוע מברכין ברכת הנותן ליעף כח שהוא נגד השו''ע, עיין במש''כ בספר ברכת ה' ח''ד פ''ד סימן מח ובהערה 161, דמנהג זה מבוסס על מש''כ החיד''א (סימן מו אות לא) שמעיד שכך נתפשט המנהג ע''פ האר''י וגם מעידים שמרן חזר בו בסוף ימיו, וכ''כ גם בספר מטה יהודה, שרבים כך נהגו ומרן חזר בו בסוף ימיו. ובכה''ג אמרינן במקום מנהג שנתפשט לא אמרו סב''ל, אולם שאני נרות שבת שלא התפשט מנהג זה לנהוד כהרמ''א, וגם יסודתו היתה בטעות כי מדוע ננקוט רמ''א ונעזוב דברי השו''ע. משא''כ הכא נהגו כדעת האר''י ואין זה בטעות, ובמקום מנהג לא אמרינן סב''ל. והבן." 

וקשה שלפי אחיו בכלל לא אומרים סב"ל נגד האר"י

ועוד שהרי גם יסדות מנהג לברך הנותן ליעף כוח הוא טעות.

ועוד השיב הרב יחיאל ברדא נר"ו

שלום וברכה,

בנוגע לשאלתכם בדין ברכת הנותן ליעף כח, שלכאורה יש לפסוק סב"ל נגד דברי האר"י ולומר שהמנהג לברך הוא בטעות. הרי זה ביאור דברי מו"ר הגר"ד יוסף שליט"א: אף שמצינו בכ"ד שאומרים על מנהג שיסודו בטעות ויש לבטלו, הרי זה דוקא באופן שאין לו סמך אמיתי בהלכה. משא"כ בנדו"ד שיש מקור לזה מדברי חלק מן הראשונים. ומה שהמנהג הוא נגד דברי השו"ע, אינה סיבה לבטלו, וכמו שמצינו במקומות רבים, שמנהג שקדם לפסק השו"ע, ויש לו יסוד בראשונים או פוסקים, יש לקיימו אף אם הוא נגד דברי השו"ע [ולדוגמא נציין לדברי השו"ע או"ח סי' רנ"ז ס"ח, בענין הטמנה בדבר המוסיף הבל ע"י דבר אחר, שאין אנו נוהגים כדבריו, וכמו שהעיר בזה כבר מרן זיע"א בשו"ת יבי"א].

בברכה מרובה
הרב יחיאל ברדה וכו'"

וגם כאן קשיא לי שהרי זה מנהג טעות ויסדתו בכמה ראשונים בודדים.

וחתנא דבי נשיאה הגאון ר' אהרון בוטבול השיב וז"ל 

שלום וברכה!

כשיש מנהג שיסודו בהררי קודש ונהגו בו בכל הדורות ברצף, דור אחר דור, אין לבטלו בשום פנים ואופן.
הוכחה לדברנו שמהר"ם בן חביב פוסק להקל בדיני הטמנה ושהיה נגד מרן וטען שכך נהגו הספרדים, ועוד כמה דוגמאות.
ואולם המנהג שנהגו במרוקו לברך על הדלקת נרות לאחר ההדלקה לא התברר שהיה מנהג הספרדים מקדמא דנא, אלא להיפך.
בברכת הנותן ליעף כח, כל חכמי הספרדים נהגו לברך ברציפות בכל הדורות ממרן הב"י ועד דורנו.

בברכה
אהרן בוטבול"

וגם כאן קשיא לי שהרי המנהג שהיה בהדלקת נרות הוא לאר רק במרוקו ומסתמא היה לו סמך בהלכה ואע"פ כן ביטלנו. 

בברכת התורה

האוחז בשולי גלימתו האדורה של גדול הדורות מרן זי"ע

שלום, אודה מאוד לתשובתו של הגר"מ פנירי שליט"א

1. האם מותר לבני זוג בזמן נדתה לנגב חומוס מאותה צלחת, או שזה לא דומה להיתר שהרב כתב במריחת ממרחים שזה לא בתדירות?

2. האם מותר ללכת לאטרקציות כמו קיאקים, כאשר כל אחד בקצה אחר של הסירה, ונזהרים מנגיעה?

תודה לכבוד הרב שליט"א

לכבוד הרה"ג שליט"א.

רצינו לדעת, אם ננקוט כדעת המחמירים לסחוט לימון בשבת האם יש להקל ע"י גוי ככל מח' הפוסקים דמקילים ע"י גוי, א"ד שאני הכא דמ"מ לא גרע ממשקים שזבו מאליהם דאסורים בהנאה.

היכן יש מקום בעיר רחובות שאפשר להשאיר בתיבה עד לבדיקה?

תודה.

מי שיש לו סידורים חשובים בבוקר יום ראש חודש, האם מותר לו להתפלל בבוקר בנץ רק שחרית, ואח"כ בשעה 9,10 להתפלל הלל ומוסף. או שכל הדינים המבוארים בסי' פט' לעשות קודם התפילה נאמרו גם לגבי מוסף. תודה רבה

מה דעת הרב שליט"א לענין הרחקות בתשעה באב, שינה במיטה אחת והרחקת המיטות, כשכ"א בבגדו ובשמיכות שונות. ומה הדין לענין שאר מגע של חיבה.

והאם יש להימנע בכלל מכ"ז מעצם מהותו של יום שאסור אף בשאלת שלום? ייש"כ גדול.

מה ההמלצה הכי טובה לאשה שההפלגה שלה קצרה. והמחזור שלה מתארך ל 7 ימים ויותר, כדי לקצר את ימי המחזור? ייש"כ.

שלום רב.

כשהרב קידש אותי בחופה הוא אמר רק את השם השני שלי...

זה תופס?

לרה"ג שליט"א

א' אם הסכומים שנכתבו לא תואמים, שבאותיות נכתב מאה ואחד אלף דולר, ובמספרים מאה אלף דולר. האם זה בסדר לכתחילה ובדיעבד, וחתן שנשוי כמה שנים עם הטעות הזאת אם יש לכתוב כתובה חדשה?

ב' האם על כהן כדאי לכתוב אהרן הכהן או אהרן לבית משפחת כהן. וכן על לוי. ואיך ראוי לנהוג כשהמשפחה היא לא כהן ולא לוי, אבל החתן או הכלה כהן או לוי.

ג' איך מנהג הספרדים: כוס נפרדת לברכת אירוסין וברכת נישואין או כוס אחת.

ד' האם לכתוב המילה "עיר" קודם או רק את שם העיר.

ה' האם לנוסח הספרדים "חופה בקידושין" (ולא כאשכנזים "חופה וקידושין") משתנה גם המשמעות (לא גם חופה וגם קידושין, אלא חופה שנעשתה ע"י קידושין שלפניה), והאם יש הבדל בהגיה (כי הרי הב' אינה דגושה).

ו' האם ראוי למתוח קו עד סוף השורה בכל מקום ללא יוצא מן הכלל או רק במקום הסכומים.

ז' האם ראוי יותר לכתוב בכתיב חסר - שמנים, שמנה וכיו"ב.

ח' למה בסכום התוספת לא נהוג להקדים קודם היחידות ואח"כ העשרות כמו בתאריך, והיינו לכתוב - שניים וחמישים אלף דולר.

ט' למה בשנה לא מקדימים ארבע ושמונים אלא כותבים שמונים וארבע.

י' אם אין מקום בשורה מחמת מילות ההקדמה בתולתא שפירתא וכו' או שם ארוך האם ניתן להוסיף את השם בין השורות.

ייש"כ גדול...

אני נרשמתי ללימודי רבנות במכון .... מדובר במכון שמלמד למבחנים של הרבנות או דיינות. שהם מפרסמים שיש להם שיטה מיוחדת. אחרי שנרשמתי, ראיתי שזה לא זה, השיעורים נאמרו רק כדי לצאת ידי חובה, הרב מגיע מוסר שיעור מתוך סיכומים שהוא סיכם לפני שנים, ולא לומדים מתוך הספר. הרב לא מונח בתוך החומר ועל כל שאלה שנשאל התשובה תהיה לא צריך להיכנס לתוך זה או שזה כתוב בהמשך, כל השיטה הזאת מתאימה אולי ליחידי סגולה שיכולים לזכור דברים מעורפלים, בפירוש זאת לא שיטה, לא מבינים כמעט כלום הכל מלמעלה בלי להיכנס לשום דבר שמצריך להבין טוב ויסודי. (ולמשל הראתי לרב כמה שאלות מהמבחנים של הרבנות שאין לזה התייחסות בסיכום, הוא עונה לי אין אפשרות להיכנס לכל נישה.) קורס זה עולה 26,000 ש"ח, ואך ביקשתי לצאת מהלימודים הם לא הסכימו לוותר על התשלום וכמובן יש להם שיק בטחון, הלכתי וביררתי שלחתי מיילים לכל חברי הקבוצה, והנה פלא מתוך 30 מיילים ששלחתי לחברי הקבוצה לפחות 12 סיפרו שעזבו את הלימודים כליל או לא הצליחו כלל ואת הכסף הם משלמים עד היום , פשוט גזילה ע"פ חוק, והם עוד מפרסמים על 95 אחוז הצלחה. זה שיטה לעשוק אברכים תמימים שאחרי שחתמת על ציק בטחון אין להם שום חובה כלפיך חוץ ממילים יפות, כמובן זה באופן מתוחכם הם משקיעים בפרסומת, אבל בחוזה חותמים ששום פרסומת שלהם לא מחייבת ורק מה שכתוב זה מחייב. מסקנת הענין שיש עשרות שמשלמים מידי חודש 550 ש"ח למשך 4 שנים, ע"ס 26.000 ש"ח, בלי לקבל שום תמורה, פשוטו כמשמעו, כואב לי הלב אני משלם על לא כלום מילא הייתי היחיד הייתי יכול להגיד שאני עם ראש דפוק אבל כשיש עוד אז זה פשוט גזילה דרבים.

השאלה אם יש לי מה לגשת לדין תורה אחרי חוזה כתוב וחתום, האם יש פה טענות של מקח טעות וכדו' כי יש הרבה דברים שכתוב בפרסומת שזה שקר מוחלט!!! למשל שיש בדיקת התאמה וכו' או בפרסומת כתוב שיש 95 אחוזי הצלחה, השאלה היא האם אחר שיש חוזה אז פה נגמר הסיפור תודה אשמח למענה, וזה פשוט הצלת ממונם של עוד עשרות שלא הצלחתי להגיע אליהם, ובטוח שיש עוד עשרות עם אותו סיפור. אשמח לדעת מה אפשר לעשות בנידון כי על פניו זה נראה חוזה חזק שמבחינתי מחייב הכל והם מבחינתם לא חייבים לי כלום.

שלום וברכה.

האם מותר לאשה בימים שמותרת לישון ללא בגדים כלל ולהיות מכוסה בשמיכה?

מפני מה לא עוברים על לאו דלא תחנם שאסור לתת לנכרי חניה בקרקע בא"י, כשמקנים בהיתר עיסקא את הדירה לבנק והיות ומניות הבנק נסחרות בבורסה שותפים בהם גם נכרים. [ואם נאמר שמהגויים הוא לווה בריבית קצוצה לאחר שהגוי ימכור את המניות לישראל יעבור לוקח המשכנתא על ריבית דאורייתא כמפורש בשו"ע]. אשמח עד מאוד לתשובת הרב שליט"א בענין זה שמטריד את מנוחתי מאוד.

שלום הרב.

בזמן אלול עסקנו בסוגיית מצוות ישיבה בסוכה וההלכות היוצאות מהכלל של תשבו כעין תדורו. אך נבוכנו בהגיענו ליחס של הפוסקים לגבי אכילת קבע ושינת קבע מחוץ לסוכה.

לכאורה נראה מהברייתא והגמ' בדף כח שכל הפעולות שאדם רגיל לעשות בביתו במהלך השנה הוא מחויב לצאת מביתו ולעשותם בסוכה (אכילה, שתיה, טיול ושינון.) וכך גם ראינו שכתבו הראשונים וכדברי הפסקי ריא"ז שגם ק"ש חייבת בסוכה אלא א"כ רגיל לקוראה בבית כנסת שיכול גם בחג לקוראה בבית כנסת אך אין היתר לקרוא בבית. וכן כתב המשנ"ב לגבי חובת הבדלה בסוכה מחמת "כעין תדורו" או מחוצה לה אם רגיל כך כל השנה. ואף ראינו פוסקים בודדים שכתבו כך לגבי המתנמנם בבית כנסת שאינו צריך ללכת לסוכה מפני "כעין תדורו" שרגיל כך כל השנה.

אך משום מה ביחס לאכילת קבע ושינתה ארעי (שחוששים שתחשב קבע) כתבו אחרת. שאף עם אדם רגיל לאכול קבע מחוץ לבית כגון שיוצא למסעדות, או שמחות שונות וכדו' אסור לו לאכול מחוץ לסוכה על אף שרגיל כך כל השנה. וכמו שכתב המג"א לגבי סעודת מילה. וגם הנימוק שכתבו הראשונים לאיסור שינת ארעי זה שגם שינה כזו יכולה להיות משמעותית לאדם כמו קבע, ולא נמקו בפשטות שאדם אינו ישן ארעי מחוץ לבית וכו'.

מחילה על אריכות הדברים. סמוכני שכבוד הרב יבין את שורש שאלתי. ויגלה עיני במאור התורה הק'.

תודה רבה ויישר כח עצום לרב! אופק בן עזרא

לרה"ג שליט"א.

אשה שהמקום שלה יבש ונמצאת במקום ללא משחות וג'ל האם יכולה להרטיב את העד במים ולבדוק איתו הפסק טהרה? ייש"כ.

שלום רב,
שאלה זו רגישה מאוד וכמובן שלא לפרסום, אשמח אם יענו הרבנים בחזרה למייל בלבד.
האם ישנו איסור לאישה להביא עצמה לידי הנאה, שלא ע"י הבעל, אלא היא בעצמה? האם דומה הדבר לאיסור הוצאת זרע לבטלה רח"ל?
יש לציין שעולה הצורך בדבר במיוחד בזמני ההרחקות כשיש קושי רגשי, או בזמני טהרה כשעל הבעל קשה המלאכה.
האם יש עניין להחמיר בנושא מצד קדושה וצניעות?
אשמח לתשובה, שכן עניין זה מטריד אותנו מאוד והתביישנו לשאול עד עתה רב בעל פה.
חזקו ואמצו!

לרב שליט"א.

אשה שנטמאה מכתם ביום החמישי לאבילותה או אבילות בעלה, האם לדעת הרמ"א יכולה לעשות הפסק טהרה בו ביום, כי לא שמשו מחמת איסור, דומיא דנטמאה בז' נקיים אחר מחזור או כשהמתינו מחמת ספק טומאה והתברר שטהור, או שרק בטומאת נדה אמרינן כן ולא באיסור צדדי שבזה אמרינן לא פלוג כמו לא שמשה בפועל בעלמא.

וכן מה הדין בזה לגבי יו"כ ות"ב להחשיבם כה' ימים. [מי שנטמאה מעד או כתם במוצאי כיפור או ת"ב האם יכולה לספור רק עוד ד' ימים].

ומה הדין בפרשו מסיבה רפואית, או כשלא חשו בטוב ומדעת לא שמשו. וכן באופן שהבעל לא היה בעיר. מה נכנס בתוך ה"לא פלוג" של הרמ"א ומתי יש להקל?

ייש"כ גדול מאד.

שלום וברכה.

אשתי לוקחת גלולות (יסמין), לאחר 4 ימים שהפסיקה מלקחת היינו ביחד. (בד"כ אנחנו מפסיקים בכדור האחרון. הוסת יכול להגיע לאחר כמה ימים ולפעמים לאחר שבועיים, אין משהו קבוע). ויום למחרת כבר ראתה דם.

האם נעשה איסור? ומה הדין באופן כללי מתי צריך לפרוש בתקופה שלוקחים גלולות. בברכה ותודה.

אשה שטוענת שהרגישה את זרימת הדם האם דנים לדאורייתא, או שעדיין יש לדון ככתם?

תודה רבה

שלום וברכה.

יש לי סתימה זמנית ואני צריכה לטבול, מה ההנחיות לגבי הסתימה?

האם מותר ליטול פרימולוט נור לעשרה ימים לצורך טיול עם בעלי או אירוע משפחתי, או שזה נקרא מניעת הריון?

שלום לכבוד הגר"מ פנירי שליט"א, שאלה לעניין זמן ההפסקה של הכדורי פרימולוט נור לכלה.

האם יש להפסיק ליטול כדורים מיד לאחר קיום המצוה, או שכדאי להמשיך לקחת (כשאין בעיה רפואית) בימים שלאחר הבעילה, ובכך להיטהר תוך שבוע, ולהרוויח זמן קצר שלא יכשלו ולא יקשה עליהם... מה שבאפשרות הראשונה זה לפעמים נפק"מ של כמה שבועות שאסורים. (עד שהמחזור מגיע ועד שמתנקה לגמרי וז"נ). מה ההוראה לכתחילה בכך.

אני זקוק לעזרה בבדיקת עד. האם יש מקום שאני יכול להשאיר בו את העד ולקבל תשובה בחול המועד. אני גר בירושלים

שלום לכבוד הרב הגאון אשר שותים אנו בצמא את דברי תורתו.

הסתפקנו בכולל בעניין אם חוששים לדם בתולים וכיצד יש לנהוג בבעילת המצוה, בנשים שמורגלות עוד מנערותן להניח באותו מקום טמפון המשמש לספיגה, האם השימוש במוצר זה גורם להשרת הבתולים ויהיה דינה כמי שרופאה ביתקה את בתוליה, או שגורם להשרה חלקית.

תודה מראש.

שלום,

האם בעונת הפרישה סמוך לווסת מותר לישון במיטה אחת הוא בבגדו והיא בבגדה (הכוונה ללא הפרדת המיטות), והאם הדין שונה כאשר עונת הפרישה היא ביום (כי קשה לקום לפני עלות השחר ולהפריד את המיטות)?

שלום,

אשה חודשיים אחרי לידה, אולם רואה מידי פעם כתמים, השאלה האם יש היתר לשטוף כמה זמן לפני הבדיקה של ראשון או ושביעי אם ראתה כתמים באותו יום?