שלום לכבוד הרב.

הורי עלו ארצה, ובמהלך השנים התברר שהכתובה שלהם אבדה כנראה בחו"ל.

הם שואלים כעת האם יש עניין לשחזר את הכתובה והאם זה מעכב או עושה בעיות בשלום בית וכדומה?

יצוין שהליך שחזור יכול לקחת זמן ומאמץ וטרחה, והשלום בית שלהם ברוך ה' בסדר הם רק שואלים האם יש עניין. תודה.

לרב שליט"א.

אשה שנטמאה מכתם ביום החמישי לאבילותה או אבילות בעלה, האם לדעת הרמ"א יכולה לעשות הפסק טהרה בו ביום, כי לא שמשו מחמת איסור, דומיא דנטמאה בז' נקיים אחר מחזור או כשהמתינו מחמת ספק טומאה והתברר שטהור, או שרק בטומאת נדה אמרינן כן ולא באיסור צדדי שבזה אמרינן לא פלוג כמו לא שמשה בפועל בעלמא.

וכן מה הדין בזה לגבי יו"כ ות"ב להחשיבם כה' ימים. [מי שנטמאה מעד או כתם במוצאי כיפור או ת"ב האם יכולה לספור רק עוד ד' ימים].

ומה הדין בפרשו מסיבה רפואית, או כשלא חשו בטוב ומדעת לא שמשו. וכן באופן שהבעל לא היה בעיר. מה נכנס בתוך ה"לא פלוג" של הרמ"א ומתי יש להקל?

ייש"כ גדול מאד.

שלום וברכה.

אשתי לוקחת גלולות (יסמין), לאחר 4 ימים שהפסיקה מלקחת היינו ביחד. (בד"כ אנחנו מפסיקים בכדור האחרון. הוסת יכול להגיע לאחר כמה ימים ולפעמים לאחר שבועיים, אין משהו קבוע). ויום למחרת כבר ראתה דם.

האם נעשה איסור? ומה הדין באופן כללי מתי צריך לפרוש בתקופה שלוקחים גלולות. בברכה ותודה.

לרב שליט"א
אשה צעירה שבעלה בכלא ומידי כמה חדשים מאשרים לה לבא לבקר את בעלה, האם כשהביקור חל בזמנים שיכולה להפסיק בטהרה ולספור ז"נ ולטבול, נתיר לה לטבול ובאיזה אופן. כשרק תפגוש את בעלה וכמובן לא יוכלו לשמש. אבל רוצה להיות מותרת כלפיו לשאר דברים?
תודה רבה

שלום וברכה,

רציתי לשאול האם מותר לקיים מצוות אישות לפני תפילת שחרית, כמובן אחרי נטילת ידיים של בוקר?

לפני כחודש וחצי היתה לי תקלה במזגן - המזגן לא חימם,

הזמנתי בעל מקצוע מאתר 'מידרג' ולאחר בדיקה לפי מראה עיניו קבע שחסר גז ויש למלא גז למזגן כשעלות עבודה היא 650 ש"ח  אישרתי לו לבצע את הפעולה ולאמח"כ המזגן חזר לעבוד ולחמם,

כעת כעבור חודש וחצי המזגן שוב חדל מלחמם, בעל המקצוע הגיע שוב עם מכשיר לאיתור דליפת גז ומצא שיש דליפה במזגן עצמו ומאחר שמדובר במזגן משנת 2007 לא משתלם לתקן את הדליפה כלל וכלל,

טענתי היא שאם מראש היה בודק את מקור הדליפה לא הייתי ממלא גז ומבזבז לחינם 650 ש"ח, מבדיקה שערכתי עולה שעל הטכנאי לבצע בדיקה זו קודם מילוי הגז, מצ"ב קישור: https://www.youtube.com/watch?v=Dcy05bn-QbU

האם טענתי מוצדקת ועליו להחזיר לי את הכסף ששילמתי בעבור תיקון הגז?

שלום,

תושב ב"ב שחגג פורים בעירו ביום י"ד ובליל ט"ו הגיע לירושלים וישן בירושלים, האם צריך לחגוג גם בירושלים בט"ו?

תודה!

שלום לכבוד הגר"מ פנירי שליט"א

האם ביום הטבילה של האשה מותר לבעל לעזור לאשתו בסידור המיטות:

1. לחבר את המיטות.

2. לצפות פוכים ולהציע סדינים.

3. לסדר לגמרי את המיטות לקראת שינה.

חשוב לציין שהיא עדיין מתארגנת בבית ולא טבלה, והאם כשהיא כבר הלכה למקוה הכל מותר?

תודה לכבוד הרב היקר, נהנים מאוד מהספר הנפלא והייחודי ביותר.

אשתי עשתה הפסק טהרה לפני כשבוע אך לא התחילה למחרת לבדוק ולהתחיל ז' נקיים, וביום ה' התחילה לבדוק.

האם ההפסק שעשתה לפני שבוע נחשב, באופן שבדיקת יום ה' תהיה בדיקת יום א' לז' נקיים?

תודה מראש.

מי שנוסע מהבית או ממקום העבודה הרבה לפני פסח (כשבוע וחצי) ויחזור לשם באמצע פסח, ואינו יכול למנות שליח לבדוק בליל י"ד (מטעם פרטיות וכו'), כיצד ינהג לענין הבדיקה.

תודה רבה!

לכבוד הרב משה פנירי שליט"א

כבודו כתב בספרו אבני שהם סי' קפט סעי' יט, שאשה שיש לה מיחושים קבועים והם פוסקים רק לאחר יומיים מקבלת ווסת, הדין הוא שחוששת לג' חששות ולחומרא גם לווסת הגוף.

נשאלתי מה הדין באשה שבדקה עצמה וראתה שכל חודש בזמן הביוץ מרגישה דקירה ולאחר ט"ו ימים מקבלת את ווסתה, האם דינה כדלעיל.

שלמה הלוי (ברלין).

למורינו הרב שליט"א

האם לפצח גרעינים מצלוחיות נפרדות, אבל להשליך את הקליפות לאותו כוס או צלחת, יש לאסור כי יש בזה קירוב ומשתמשים באותו הקערה באכילתם, או שכיון שאינו אישי כי שייך גם באנשים חיצוניים אז יש להתיר, או שלא גזרו אלא על אכילה מאותה הקערה ואין לאסור.

תודה רבה וייש"כ עצום בשם כלל ישראל על ההחכמות הרבות.

שלום, אני לוקחת כדורים יאז פלוס, ביום האחרון של החבילה לקחתי את הכדור אחרון ואמרו לי שאחרי 3 ימים אמור להגיע מחזור. באותו יום היתה לי הפרשה חומה וכן קצת על הפד, האם קיבלתי? האם אני מותרת לבעלי ומתי צריך לחשוש?

לכבוד הרבנים החשובים שליט"א

בדין ברכת הנותן ליעף כוח כיצד אנו מברכים אותה הרי מרן בשו"ע (סימן מ"ו) כותב "יש נוהגין לברך הנותן ליעף כוח ואין דבריהן נראין" ולפי מרן אין לברך. 
והרי קיבלנו הוראות מרן שפוסק כדעת הרא"ש שכל ברכה שאינה נזכרה בתלמוד אין מברכין אותה
והאר"י כותב שכן לברך.
ולכאורה כל מה שנהגנו בני הספרדים לברך זה בגלל האר"י וא"כ קשה הרי אנחנו בני הספרדים ובראשינו מרן רבינו הענק היביע אומר זי"ע ועוד פוסקים כי אומרים סב"ל נגד האר"י.
וא"נ שזה מנהג הרי קשיא לי שלכאורה הוא מנהג טעות שהרי מרן היבי"א פוסק בכמה פעמים שלא כהמנג וכדעת מרן השו"ע (לדוגמא בברכה על נרות שבת) ולכן נראה שנבטל לכאורה המנהג שהוא טעות.
וא"נ שמרן חזר בו הרי זה בדוחק רב ועצום שהרי מרן החיד"א כותב שאם מרן היה רואה דעת האר"י היה חוזר בו ולכאורה א"כ נאמר בכל ההלכות הכי. והכנסה"ג כותב ששמע ממישהו שמרן חזר בו בסוף ימיו ודי לנו במה שאנו רואים.
וא"נ שברה זאת מוזכרת בגאונים הרי בסידור רב האי גאון אינה מוזכרת.
וא"נ שהרי מוזכר בראשונים הרי קיבלנו שכל ברכה שאינה נזכרה בתלמוד אין מברכין אותה. ועוד שזה רק חמשה-שבעה ראשונים בלבד (ר"ד אבדרהם, סמ"ג, בעל העיטור, הטור, מחזור ויטרי ועוד) 
והב"ח כותב (סימן מ"ו ס"ק ח') שגם לאשכנזים יורה שלא לברך ומ"מ אין למוחקה מהסידורים,
והגם שהגאון רבי אליהו מוילנא לא היה מברך כדאיתא בספר "מעשה רב"
וכבר אמרו שאין להקשות על מרן זי"ע משתי טעמים
א. כי בכל רגע שהיה כותב תשובה היה לפני כן יושב ומעביר את כל התורה מול עיניו.
ב. כי מרן כדרכו בקודש לא משאיר את המעיין בדברי תימה, אלא תמיד מפרש דבריו מבלי שיצטרך לביאור, ואם היה כאן קושיא גדולה לא היה נמנע מרן מלכתוב הטעם. אמנם אני לא מחפש להקשות על מרן אלא להבין דעתו בלבד.

השיב לי הגר"ח רבי שליט"T וז"ל "ועיין שו"ת יבי"א ח"ד סימן כ"ה ס"ק י"ד. שמיישב את הכל. וע"ש לא רק אם היה רואה אלא במציאות היה שמרן הב"י חזור בו. ע"ש.

וגם לישב חקירה גדולה, אם האר"י ז"ל זיע"א כוחו כמו תנא וכן אם קיבלנו את האר"י ז"ל. כמו קבלת מרן הב"י, או לא. כ"ז פלפולים ידועים ועכ"פ למעשה מברכים הנותן ליעף כוח וכנראה שזה משמיים נוצר מצד כזה אשר כל עם ישראל מברכים ברכה זו. ויש בזה חיזוק גדול באמונה. והתרגום (ישעיה מ. כ"ט) מבאר שהכוונה לצדיקים שעייפים מלימוד תורה נותן חכמה. וכן ביבי"א ח"ד סימן י"ח ס"ק א'. תורה מתשת ודע זה רק בהתחלה עי"ש. ויש לכוון בברכה זו ולבקש בלב כח לתורה וזיכו הרבים וקידוש השם תמיד. ועיין יבי"א שם בהוצאה החדשה בגליון בסוף הסימן על מעלת זיכו הרבים. ומה מעיד מרן זיע"א על עצמו.

בברכת התורה חיים רבי עיה"ק חולון"

וקשיא לן הרי זה מנהג טעות לכאורה וגם מה שייך לומר שזה מן השמיים.

הרה"ג שבתי לוי השיב לי וז"ל "במש''כ לשאול מדוע מברכין ברכת הנותן ליעף כח שהוא נגד השו''ע, עיין במש''כ בספר ברכת ה' ח''ד פ''ד סימן מח ובהערה 161, דמנהג זה מבוסס על מש''כ החיד''א (סימן מו אות לא) שמעיד שכך נתפשט המנהג ע''פ האר''י וגם מעידים שמרן חזר בו בסוף ימיו, וכ''כ גם בספר מטה יהודה, שרבים כך נהגו ומרן חזר בו בסוף ימיו. ובכה''ג אמרינן במקום מנהג שנתפשט לא אמרו סב''ל, אולם שאני נרות שבת שלא התפשט מנהג זה לנהוד כהרמ''א, וגם יסודתו היתה בטעות כי מדוע ננקוט רמ''א ונעזוב דברי השו''ע. משא''כ הכא נהגו כדעת האר''י ואין זה בטעות, ובמקום מנהג לא אמרינן סב''ל. והבן." 

וקשה שלפי אחיו בכלל לא אומרים סב"ל נגד האר"י

ועוד שהרי גם יסדות מנהג לברך הנותן ליעף כוח הוא טעות.

ועוד השיב הרב יחיאל ברדא נר"ו

שלום וברכה,

בנוגע לשאלתכם בדין ברכת הנותן ליעף כח, שלכאורה יש לפסוק סב"ל נגד דברי האר"י ולומר שהמנהג לברך הוא בטעות. הרי זה ביאור דברי מו"ר הגר"ד יוסף שליט"א: אף שמצינו בכ"ד שאומרים על מנהג שיסודו בטעות ויש לבטלו, הרי זה דוקא באופן שאין לו סמך אמיתי בהלכה. משא"כ בנדו"ד שיש מקור לזה מדברי חלק מן הראשונים. ומה שהמנהג הוא נגד דברי השו"ע, אינה סיבה לבטלו, וכמו שמצינו במקומות רבים, שמנהג שקדם לפסק השו"ע, ויש לו יסוד בראשונים או פוסקים, יש לקיימו אף אם הוא נגד דברי השו"ע [ולדוגמא נציין לדברי השו"ע או"ח סי' רנ"ז ס"ח, בענין הטמנה בדבר המוסיף הבל ע"י דבר אחר, שאין אנו נוהגים כדבריו, וכמו שהעיר בזה כבר מרן זיע"א בשו"ת יבי"א].

בברכה מרובה
הרב יחיאל ברדה וכו'"

וגם כאן קשיא לי שהרי זה מנהג טעות ויסדתו בכמה ראשונים בודדים.

וחתנא דבי נשיאה הגאון ר' אהרון בוטבול השיב וז"ל 

שלום וברכה!

כשיש מנהג שיסודו בהררי קודש ונהגו בו בכל הדורות ברצף, דור אחר דור, אין לבטלו בשום פנים ואופן.
הוכחה לדברנו שמהר"ם בן חביב פוסק להקל בדיני הטמנה ושהיה נגד מרן וטען שכך נהגו הספרדים, ועוד כמה דוגמאות.
ואולם המנהג שנהגו במרוקו לברך על הדלקת נרות לאחר ההדלקה לא התברר שהיה מנהג הספרדים מקדמא דנא, אלא להיפך.
בברכת הנותן ליעף כח, כל חכמי הספרדים נהגו לברך ברציפות בכל הדורות ממרן הב"י ועד דורנו.

בברכה
אהרן בוטבול"

וגם כאן קשיא לי שהרי המנהג שהיה בהדלקת נרות הוא לאר רק במרוקו ומסתמא היה לו סמך בהלכה ואע"פ כן ביטלנו. 

בברכת התורה

האוחז בשולי גלימתו האדורה של גדול הדורות מרן זי"ע

בחור בישיבה שלמדתי בה, מונה לגבאי הת"ת, והיה אחראי על אסיפת הכספים בימי הפורים.

על פי התקנון כל בחור היה מגיע לו לפני חתונתו שלש אלף ש"ח, והנה הבחור הגבאי הגיע זמנו להתחתן, ומיד לאר חתונתו התברר שלקח הרבה מידי כסף שלא היה מגיע לו לקבל.

בחור אחד ניגש אליו, ושאל אותו על הענין. והוא טען שכיון שההורים שלו אין שלהם שום אפשריות לקנות לו את צרכי החתונה, כי כבר חיתנו יותר מתשעה ילדים לפניו, לכן לקח מדעתו כספים שלדעתו היו מגיעים לו. ועוד יותר טענתו, שהרי כסף זה לא שייך לישיבה אלא לבחורים, וא"כ למי יחזיר, הרי רוב הבחורים שהיו באותה עת כבר נישאו, ואולי לא היו צריכים בכלל את הכסף, אבל הוא לכאורה כסף שאין לו תובעים.

לכבוד הרב שלום,

אני ואשתי עברנו הרבה תלאות בנישואין שלנו, אין לי את הזמן והמקום לפרט, הרבה הרבה צרות ובעיות. יש רגלים לדבר שמישהו מהמשפחה עשה לנו משהו ביום של החתונה שהוא מעכב אותנו גם מבחינת להביא ילדים, וגם מבעיות של שלום בית, וגם מכל מיני בעיות אחרות שהתחילו לשנינו מייד עם החתונה. כללו של דבר הגיעו מים עד נפש, וכעת אנחנו עומדים לפני צומת דרכים. הצ'אנס האחרון שאנחנו מוכנים לתת לנישואי האלה זה רק אם נלך לרב שיקדש אותנו בצינעה בלי שאף אחד מהמשפחה ידע מזה, אולי אז יהיה סיכוי שהדברים יסתדרו, בפרט אם הנישואין יעשו בחודש אדר ב' שהוא מסמל מזל טוב לישראל.

השאלה היא האם אפשר להתגרש ולהתקדש באותו יום (כדי שאני או אשתי לא נצטרך לישון בבתים נפרדים, ואז המשפחה עלולה להרגיש בנו).

תודה. ארז.

השאלה שלי: מה הדין להבעל לראות מקומות המכוסים של אשתו כשהיא טהורה, נוגע לי הרבה כשצעיף שעל ראשה אינה כ''כ טוב עליה, ונראים שערות ראשה וגם ראשה במקומות שבדרך כלל מכוסה, עכשיו לא מכוסה, האם אני מחייב לעורר אותה לתקן את הצעיף? או שאני משוחח איתה בשעה שמניקה את התינוק, ואני רואה את הדדים, האם אני צריך להפסיק את השיחה ולעורר עליה על זה וגם נוגע כשני מתוערר מהשינה כדי לקום, והיא עדיין ישינה, ופתאום הרגלים שלה נראות, ואני לא רוצה לכסות אותה, כי תתעורר ע''י זה ואם אני ישאר בחדר (כדי להתלבש וכדו') כמעט ברור שאני יראה אותה שוב ושוב, האם אני חייב לעזוב את החדר והאם יש חילוק בין ראיה בלי התבוננות להבטה תדירה.

וכאמור השאלה נשאלת כשהיא טהורה, כי כשהיא נדה אני יודע שהדברים חמורים יותר.

שלום הרב,

האם נכון לומר שכל כלה תבדוק רק ראשון ושביעי (כך ראיתי באפיקי מים), או שתלוי במציאות (שבאבני שהם כתב לבדוק כל הז"נ)?

האם כשעונת הוסת ביום יש לנהוג להפריד המיטות מהלילה כיון שבעלות השחר עדיין ישנים או כיון דהתחילו בהיתר שרי?

שלום כבוד הרב.
הנוטלת פרימולוט-נור למשך 10 ימים, והפסיקה, האם צריכה לפרוש מתשמיש עד שתראה דם וסת?

שלום הרב, יש לי ניתוח לייזר בעיניים בשבוע הבא, וזה יוצא לי בדיוק ביום הטבילה.

רציתי לשאול כיצד עליי לנהוג, כי נאמר לי שאסור לטבול עד חודש לאחר הניתוח.

תודה.

האם מותר ללמוד תורה ברקע של אשתו שרה, או שכיון שקול באשה ערוה אסור ללמוד או לברך כששומע ערוה, דומיא בראיה מול ערוה?

אני נרשמתי ללימודי רבנות במכון .... מדובר במכון שמלמד למבחנים של הרבנות או דיינות. שהם מפרסמים שיש להם שיטה מיוחדת. אחרי שנרשמתי, ראיתי שזה לא זה, השיעורים נאמרו רק כדי לצאת ידי חובה, הרב מגיע מוסר שיעור מתוך סיכומים שהוא סיכם לפני שנים, ולא לומדים מתוך הספר. הרב לא מונח בתוך החומר ועל כל שאלה שנשאל התשובה תהיה לא צריך להיכנס לתוך זה או שזה כתוב בהמשך, כל השיטה הזאת מתאימה אולי ליחידי סגולה שיכולים לזכור דברים מעורפלים, בפירוש זאת לא שיטה, לא מבינים כמעט כלום הכל מלמעלה בלי להיכנס לשום דבר שמצריך להבין טוב ויסודי. (ולמשל הראתי לרב כמה שאלות מהמבחנים של הרבנות שאין לזה התייחסות בסיכום, הוא עונה לי אין אפשרות להיכנס לכל נישה.) קורס זה עולה 26,000 ש"ח, ואך ביקשתי לצאת מהלימודים הם לא הסכימו לוותר על התשלום וכמובן יש להם שיק בטחון, הלכתי וביררתי שלחתי מיילים לכל חברי הקבוצה, והנה פלא מתוך 30 מיילים ששלחתי לחברי הקבוצה לפחות 12 סיפרו שעזבו את הלימודים כליל או לא הצליחו כלל ואת הכסף הם משלמים עד היום , פשוט גזילה ע"פ חוק, והם עוד מפרסמים על 95 אחוז הצלחה. זה שיטה לעשוק אברכים תמימים שאחרי שחתמת על ציק בטחון אין להם שום חובה כלפיך חוץ ממילים יפות, כמובן זה באופן מתוחכם הם משקיעים בפרסומת, אבל בחוזה חותמים ששום פרסומת שלהם לא מחייבת ורק מה שכתוב זה מחייב. מסקנת הענין שיש עשרות שמשלמים מידי חודש 550 ש"ח למשך 4 שנים, ע"ס 26.000 ש"ח, בלי לקבל שום תמורה, פשוטו כמשמעו, כואב לי הלב אני משלם על לא כלום מילא הייתי היחיד הייתי יכול להגיד שאני עם ראש דפוק אבל כשיש עוד אז זה פשוט גזילה דרבים.

השאלה אם יש לי מה לגשת לדין תורה אחרי חוזה כתוב וחתום, האם יש פה טענות של מקח טעות וכדו' כי יש הרבה דברים שכתוב בפרסומת שזה שקר מוחלט!!! למשל שיש בדיקת התאמה וכו' או בפרסומת כתוב שיש 95 אחוזי הצלחה, השאלה היא האם אחר שיש חוזה אז פה נגמר הסיפור תודה אשמח למענה, וזה פשוט הצלת ממונם של עוד עשרות שלא הצלחתי להגיע אליהם, ובטוח שיש עוד עשרות עם אותו סיפור. אשמח לדעת מה אפשר לעשות בנידון כי על פניו זה נראה חוזה חזק שמבחינתי מחייב הכל והם מבחינתם לא חייבים לי כלום.

היה מקרה שלתוך תנור פתוח של לחמים, נכנסה יונה  [לא ראו מה קרה, רק אחרי שאפו את החלות בתנור ביתי מצאו את היונה אפויה ליד התבנית] ואפו את הלחמים אתה.

שאלתי הם החלות נאסרו?

מו"ץ אחד התיר לדעת מרן, היכן יש מקור מפורש למקרה דידן שאוכל להגיד לו?

"אין צולין בשר כשרה עם בשר נבלה או של בהמה טמאה בתנור א', ואף על פי שאין נוגעים זה בזה. ואם צלאן, הרי זה מותר. ואפילו היתה האסורה שמינה הרבה והמותרת רזה. ואם התנור גדול שמחזיק י"ב עשרונים, ופיו פתוח, מותר לצלותם בו ובלבד שלא יגעו זה בזה. ואם אחד מהם מכוסה בקערה או בבצק וכיוצא בו, מותר לצלותם אפילו בתנור קטן ופיו סתום. הגה: וה"ה לבשר עם חלב נמי דינא הכי. (טור סימן צ"ז). ונוהגין להחמיר לכתחלה, אפילו בתנור גדול; ובדיעבד, להקל אפילו בתנור קטן. (ארוך כלל ל"ט ובתשובת ר"י מינץ ובהגהת ש"ד ואגור בשם מהרי"ל וטור בשם רשב"א שכן הסכמת רוב המורים והוא שיטת רש"י וה"ג ורי"ף ורמב"ם). ואם אפה פת עם בשר, אסור לאכלו עם חלב, אם יש לו פת אחר (שם). וכן אם עובד כוכבים אפה פת עם איסור, אסור לקנות אותו פת אם יש פת אחר, דכל זה מקרי לכתחלה. אבל אם אין לו פת אחר בריוח, מותר בשניהם, דזה מקרי לענין זה דיעבד. (אגור בשם ר"י מולין). י"א דאין מתירין ריחא, אפילו בדיעבד, אלא אם כן התנור פתוח קצת מן הצד או למעלה במקום שהעשן יוצא (שם בארוך). ובמקום הפסד אין להחמיר, בדיעבד (כי כן נראה מהפוסקים וכ"פ ב"י), אפילו סתום לגמרי".

אך מצד שני:

איך יונה מתה נכנסה לתנור? אם היא מתה צריך שמישהו יכניס אותה לתנור, שהרי לא יכולה ללכת לבד, ואם נפלה על הדלת היו רואים אותה כשסגרו את הדלת.

מרן היקל כאשר כל אחד מהמאכלים נמצא בנפרד, ואין חשש שנגעו זה בזה. אבל יונה, אם היא בחיים, כשהתנור מתחיל להתחמם מתחילה לרוץ ממקום למקום, עד שמתבשלת ומתה מהחום, ויש חשש גדול שמא נגעה בלחמים. ואפשר שכבר נזלו ממנה מיצים בזמן גסיסתה. גם נהגו להחמיר שב 45 מעלות זה כבר יד סולדת בו, ובחום כזה היונה מתרוצצת אבל עדיין יכולה לחיות?

אם מדובר ביונה חיה שנכנסה לתנור ונאפה עם הלחמים, נ"ל שיש חשש מאוד סביר שגוף האיסור נבלע בתוך הלחמים, או לפחות חלק מהם [וכמובן א"א לדעת באיזה]. האם אני צודק?

תודה.

שלום, אני חתן חדש.

רציתי לשאול ע"פ ההלכה בתשמיש המיטה בשבת האם מותר למרוח על האיבר שלי משחת וזלין? והאם מותר לאשתי למרוח לעצמה וזלין + ג'ל עזרקאין.

המקום שלה רגיש, ובהוראת רופאה מומחית ביקשה ממנה בתקופה הקרובה לשים את שני המשחות הללו, למרות שבד"כ לא שמה בכלל, וגם ביקשה שלא להשתמש בשמן שקדים (שזה מה שהשתמשנו עד היום).

נודה לתשובת הרב, ואשמח למקור בשו"ע ובפוסקים בקיצור.

תודה מראש.

אשתי שלפה את טבעת הנובה רינג ומצאה עליה לחות אדמומית, האם דינה ככתם או כראיה?

לכאו' אם זה כתם אזי היא טהורה, כיון שאינו ככגריס וגם אי"ז מקב"ט.

שלום וברכה

אנו נשואים למעלה מ 10 שנים בלהע"ר, והיינו בטוחים שאסור לטבול עם איפור.

פתחתי שו"ע סימן קצ"ח סעי' י"ז כתוב בפירוש שמותר לכתחילה ואין אף אחד שמערער על כך. אם כן, למה ומדוע עושים את כל העסק של האיפור בשבת? שנשים תטבולנה עם איפור ונגמר כל הסיפור...

נשים דוחות טבילות בשבת כשזה מורכב לא להיות מאופרת וכו' ועוד כל מיני שיקולים - שלדעתי האיסור לדחות טבילה בזמנה יותר חמור מטבילה באיפור שזה לכתחילה. למי בער ומה העניין שעשו את זה כאיסור?

תודה רבה.

שלום רב.

רציתי לשאול האם בתולים גמישים זה דבר חריג, והאם יש סיבה לחשוש לעתיד שיופיע דם?

יישר כוח, נשמח לתשובה תודה רבה.

לכבוד הרה"ג שליט"א.

ילד שנולד בבה"ש ביום חול (למשל בין יום ב' לג') דכמבואר בשו"ע דח' ימים של המילה מונין מיום המחרת וכאילו היה בודאי לילה (ליל ג'), השאלה היא אחרי הי"ג שנים מתי חשיב שנהיה בר חיובא, ומסתבר שלכל מילי דאו' כהנחת תפילין וכדו' חייב להחמיר מספק, ומסתבר דצריך לכוון על תנאי שמא היא רק הנחה של חינוך גרידא או שבאמת חייב מדאו'.

השאלה היא אם יכול להיות ש"ץ, דמחד גיסא הוא דין דרבנן שאינו מחוייב בכך משום ספקא דרבנן, אבל מאידך אולי הקולא היא שאכן יכול להוציא את אחרים י"ח.

וכמ"כ רציתי לשאול מתי כדאי לעשות את הסעודה לכבוד שמחת הכנסה לעול המצוות, האם כאילו נולד ביום (ביום ב') או דילמא ליום המחרת שהוא כבר ודאי חייב.

הבנתי מהמדריכת כלות שלי שאסור לדחות מקווה בכלל, ואם יש בעיה כלשהיא לא לעשות את ההפסק כדי שלא לדחות את הטבילה.