שלום רב.

לענ''ד אין דבר כזה בטה''ב שיתיר באשה שהיא מסולקת דמים (כגון מעוברת) שיכולה לטבול ללא הפסק טהרה ובדיקות, דכיון שראתה דימום חייבת לוודא על ידי בדיקות שפסק דמה. מה גם שנראה מהשואל שמתכוון שכל אשה במצב הזה נחשבת מסולקת דמים, ואינו נכון, דכל עוד שלא פסקה בטהרה אינה נחשבת מסולקת דמים, ובכל אופן בכל אשה ודאי שאין הוה אמינא שתוכל לטבול ללא הפסק טהרה ובדיקות.

וכ''כ בטה''ב (ח"א עמ' צג) להדיא, וז''ל: ראיתי לנכון להעיר כאן שמצוה לפרסם באזני המון העם, לידע כי אשה מעוברת או מניקה או זקנה, שראתה דם או אפילו כתם, שהיא טמאה נדה ודינה ככל יתר הנשים, וחייבת לספור ארבעה ימים ואחר כך לפסוק בטהרה ולספור שבעה נקיים עם הבדיקות כדת, ואחר כך לטבול עם כל הדקדוקים של דיני טבילה, ורק אחר כך תהיה טהורה לבעלה. ע"כ.

מה שכן נמצא בטה''ב (ח"ב עמ' תצט) הוא זה, (אעתיק מתוך ספרי "אבני טוהר" תמצית ההלכה הזו מהטה''ב), הדבר המצוי בזמנינו שאשה באה לטבול, ומתוך שיחתה עם המשגיחה על הנשים, מבינה המשגיחה שהאשה הזאת לא עשתה הפסק בטהרה ולא בדיקות של השבעה נקיים, ואם לא תרשה לה לטבול באותה שעה, קיים חשש סביר שהאשה הזאת תראה עצמה נפגעת, ולא תבוא למקוה יותר, והיא ובעלה יכשלו באיסור כרת ממש במשך זמן ממושך, לכן הואיל ולא נראה שיצא ממנה מכשול לשאר נשים, כי אין זה דבר הניכר לעין לנשים אחרות, והואיל ודעת הזכרון יוסף וסיעתו רוב הנשים פוסקות מלראות אחר ארבעה וחמשה ימים, ואזלינן בתר רובא מן התורה, תוכל להעלים עין לאותה שעה, ותרשה לה לטבול, ורק לאחר שתעלה מן המקוה, תעיר תשומת לבה בדרכי נועם שההלכה מחייבת הפסק בטהרה ובדיקות.

בברכה, דוד צופיוף.

מח"ס אבני טוהר - תמצית ספרי טהרת הבית.