רציתי לשאול אם מותר לבעל להזיז את אשתו בימי טומאתה, כגון שיושבת על כסא עם דברים עליה, והוא צריך לעבור ואינה יכולה להזיז עצמה או לקום, האם מותר להזיזה ע"י הכסא כמובן ללא נגיעה בה. ומה הדין להיפך לאשה להזיז את הבעל. ומה הדין לגבי כסא גלגלים. תודה רבה

לכבוד הרב שלום!

ביום ראשון אשתי עשתה הפסק טהרה, לאחר לידה (תוך ימי טוהר), וההפסק יצא טהור, כך גם הבדיקות בוקר וערב של יום שני.

והיום (יום שלישי) הופיע כתם על בגד צבעוני, הכתם גדול מכגריס.

ראיתי בספר של הרב (אפיקי מים) שבמקרה זה יש לעשות שאלת חכם.

השאלה האם יש לעשות הפסק טהרה חדש, או שניתן להמשיך בשבעה נקיים?

תודה רבה

שלום לכבוד הרב.

יש לי שאלה שאולי טיפה תמוהה אבל אני מעדיפה להיות בטוחה מאשר להיות בספק.

היום אני ביום החמישי לספירת שבעה נקיים. על גבי הבד ראיתי נקודה פיצית בצבע חום בהיר, נגעתי בנקודה וראיתי שזה יצא מן הבד על האצבע והרגיש מעט קשה ממש דומה לפרור והבד נשאר נקי.

האם אני יכולה להמשיך בספירת שבעה נקיים וזה תקין או שעלי להתחיל מחדש?

המון תודה לכבוד הרב

מפני מה לא עוברים על לאו דלא תחנם שאסור לתת לנכרי חניה בקרקע בא"י, כשמקנים בהיתר עיסקא את הדירה לבנק והיות ומניות הבנק נסחרות בבורסה שותפים בהם גם נכרים. [ואם נאמר שמהגויים הוא לווה בריבית קצוצה לאחר שהגוי ימכור את המניות לישראל יעבור לוקח המשכנתא על ריבית דאורייתא כמפורש בשו"ע]. אשמח עד מאוד לתשובת הרב שליט"א בענין זה שמטריד את מנוחתי מאוד.

לכבוד הרה''ג שליט''א

אשה שבליל הטבילה אמרה לבעלה שלא הספיקה ללכת לטבילה, ושוב (אחרי תכ''ד) אמרה שהיא שוחקת וכן הלכה, באופן שלא היה מספיק האמתלא וכגון דלא היה דרכה לשחוק וכדו' , דהדין הוא דחייבת ללכת שוב לטבול (ולכ' לא מועיל לשאול את הבלנית דהרי דעת הרבה אחרונים דבשוייה אנפשיה לא נאמן אפ' במקום עדים).

האם היא יכולה לצאת מהבית חצי שעה ושוב לחזור לבית ולומר לבעלה שהיא כבר טהורה והלכה למקוה, אפ' שלא עשתה כן שוב, וההיתר משום דאליבא דאמת יודעת שבתחילה היא כן הלכה, רק דבעלה לא היה יכול להאמינה וכעת הדין נותן שהוא כן יכול להאמינה, א''ד היא מחוייבת ע''פ הדין לחזור ולטבול שוב.

היה מקרה שלתוך תנור פתוח של לחמים, נכנסה יונה  [לא ראו מה קרה, רק אחרי שאפו את החלות בתנור ביתי מצאו את היונה אפויה ליד התבנית] ואפו את הלחמים אתה.

שאלתי הם החלות נאסרו?

מו"ץ אחד התיר לדעת מרן, היכן יש מקור מפורש למקרה דידן שאוכל להגיד לו?

"אין צולין בשר כשרה עם בשר נבלה או של בהמה טמאה בתנור א', ואף על פי שאין נוגעים זה בזה. ואם צלאן, הרי זה מותר. ואפילו היתה האסורה שמינה הרבה והמותרת רזה. ואם התנור גדול שמחזיק י"ב עשרונים, ופיו פתוח, מותר לצלותם בו ובלבד שלא יגעו זה בזה. ואם אחד מהם מכוסה בקערה או בבצק וכיוצא בו, מותר לצלותם אפילו בתנור קטן ופיו סתום. הגה: וה"ה לבשר עם חלב נמי דינא הכי. (טור סימן צ"ז). ונוהגין להחמיר לכתחלה, אפילו בתנור גדול; ובדיעבד, להקל אפילו בתנור קטן. (ארוך כלל ל"ט ובתשובת ר"י מינץ ובהגהת ש"ד ואגור בשם מהרי"ל וטור בשם רשב"א שכן הסכמת רוב המורים והוא שיטת רש"י וה"ג ורי"ף ורמב"ם). ואם אפה פת עם בשר, אסור לאכלו עם חלב, אם יש לו פת אחר (שם). וכן אם עובד כוכבים אפה פת עם איסור, אסור לקנות אותו פת אם יש פת אחר, דכל זה מקרי לכתחלה. אבל אם אין לו פת אחר בריוח, מותר בשניהם, דזה מקרי לענין זה דיעבד. (אגור בשם ר"י מולין). י"א דאין מתירין ריחא, אפילו בדיעבד, אלא אם כן התנור פתוח קצת מן הצד או למעלה במקום שהעשן יוצא (שם בארוך). ובמקום הפסד אין להחמיר, בדיעבד (כי כן נראה מהפוסקים וכ"פ ב"י), אפילו סתום לגמרי".

אך מצד שני:

איך יונה מתה נכנסה לתנור? אם היא מתה צריך שמישהו יכניס אותה לתנור, שהרי לא יכולה ללכת לבד, ואם נפלה על הדלת היו רואים אותה כשסגרו את הדלת.

מרן היקל כאשר כל אחד מהמאכלים נמצא בנפרד, ואין חשש שנגעו זה בזה. אבל יונה, אם היא בחיים, כשהתנור מתחיל להתחמם מתחילה לרוץ ממקום למקום, עד שמתבשלת ומתה מהחום, ויש חשש גדול שמא נגעה בלחמים. ואפשר שכבר נזלו ממנה מיצים בזמן גסיסתה. גם נהגו להחמיר שב 45 מעלות זה כבר יד סולדת בו, ובחום כזה היונה מתרוצצת אבל עדיין יכולה לחיות?

אם מדובר ביונה חיה שנכנסה לתנור ונאפה עם הלחמים, נ"ל שיש חשש מאוד סביר שגוף האיסור נבלע בתוך הלחמים, או לפחות חלק מהם [וכמובן א"א לדעת באיזה]. האם אני צודק?

תודה.

כיצד ניתן להזמין רהיט לפי הזמנה אישית (באופן שאין לו כזה במלאי) כגון צבע ומידות שונות והמוכר מבקש על כך תשלום מראש של כל המוצר?

שלום,

האם בעונת הפרישה סמוך לווסת מותר לישון במיטה אחת הוא בבגדו והיא בבגדה (הכוונה ללא הפרדת המיטות), והאם הדין שונה כאשר עונת הפרישה היא ביום (כי קשה לקום לפני עלות השחר ולהפריד את המיטות)?

הבנתי מהמדריכת כלות שלי שאסור לדחות מקווה בכלל, ואם יש בעיה כלשהיא לא לעשות את ההפסק כדי שלא לדחות את הטבילה.

מעשה בחזן שאחר שבירך על ספירת העומר התבלבל ביום וספר ספירה אחרת, והקהל הרעיש לתקנו (ב נו... נו...) בלא לומר את המספר הנכון, והחזן ניסה לתקן ושוב לא אמר את המספר הנכון רק אחר כמה פעמים. והשאלה אם כל המספרים שאמר בין הברכה למספר האמית הוו הפסק בין הברכה למצוה ויצטרך כה"ג לספור שוב, או שהכל בכלל המצוה (כי ניסה והתעסק להגיע למספר האמיתי) ולא הוי הפסק.

שלום וברכה, רציתי לשאול האם יש איסור להניק ליד אנשים, כגון בסעודות שבת שיש בהם גיסים, דודים וכו'

רציתי לשאול: כתובה שכבר נמסרה לפני כמה שנים. בשם החתן כתוב: ״אברהם בן יעקב״ ומסדר הקידושין שם חץ בין ״אברהם״ ל״בן״ וכתב למעלה, בין השיטות, ״דמתקרי אלברט״ והחתים העדים בצד ימין של הכתובה במקביל לתיקונו. ובסוף הכתובה, כבר מודפסות התיבות ״הכל שריר וקיים״ ורק החתים העדים שוב ללא נוסח של קיום למטה.

האם יש צורך לכתוב כתובה דאישתכח בה טעותא?

לרב שליט"א
אשה צעירה שבעלה בכלא ומידי כמה חדשים מאשרים לה לבא לבקר את בעלה, האם כשהביקור חל בזמנים שיכולה להפסיק בטהרה ולספור ז"נ ולטבול, נתיר לה לטבול ובאיזה אופן. כשרק תפגוש את בעלה וכמובן לא יוכלו לשמש. אבל רוצה להיות מותרת כלפיו לשאר דברים?
תודה רבה

שלום לכבוד הרב.

הורי עלו ארצה, ובמהלך השנים התברר שהכתובה שלהם אבדה כנראה בחו"ל.

הם שואלים כעת האם יש עניין לשחזר את הכתובה והאם זה מעכב או עושה בעיות בשלום בית וכדומה?

יצוין שהליך שחזור יכול לקחת זמן ומאמץ וטרחה, והשלום בית שלהם ברוך ה' בסדר הם רק שואלים האם יש עניין. תודה.

השאלה שלי: מה הדין להבעל לראות מקומות המכוסים של אשתו כשהיא טהורה, נוגע לי הרבה כשצעיף שעל ראשה אינה כ''כ טוב עליה, ונראים שערות ראשה וגם ראשה במקומות שבדרך כלל מכוסה, עכשיו לא מכוסה, האם אני מחייב לעורר אותה לתקן את הצעיף? או שאני משוחח איתה בשעה שמניקה את התינוק, ואני רואה את הדדים, האם אני צריך להפסיק את השיחה ולעורר עליה על זה וגם נוגע כשני מתוערר מהשינה כדי לקום, והיא עדיין ישינה, ופתאום הרגלים שלה נראות, ואני לא רוצה לכסות אותה, כי תתעורר ע''י זה ואם אני ישאר בחדר (כדי להתלבש וכדו') כמעט ברור שאני יראה אותה שוב ושוב, האם אני חייב לעזוב את החדר והאם יש חילוק בין ראיה בלי התבוננות להבטה תדירה.

וכאמור השאלה נשאלת כשהיא טהורה, כי כשהיא נדה אני יודע שהדברים חמורים יותר.

שלום וברכה.

בלמדנו בכולל כעת דיני וסתות הסתפקנו מה יהיה הדין כיום שהממוצע של המחזור שידוע לנו הוא 28 יום ולא 30, והאם יש התייחסות בפוסקים בעניין זה, שהרי חז"ל קבעו זאת עפ"י המציאות שבזמנן וכ"ש הב"י בסי' קפד שכך רוב נשים היו רואות, ואולי יש לדון עפ"י המציאות כיום אם השתנתה עכ"פ לחומרא ולא לקולא.

בתודה מראש, שגיב.

לכב' הרב שליט"א.

מהו המקום שיש לציין בכתובה לחתונה שאמורה להערך אי"ה באולם הנמצא בצומת כנות ליד גדרה ולא בתוך ישוב מסוים. האולם משלם ארנונה למועצה איזורית באר טוביה הכוללת בתוכה מושבים רבים וגם את האולמות שבצומת כנות. האם לכתוב בכתובה - שאנו מונין כאן במועצה איזורית באר טוביה.

בברכת התורה ובתודה.

בעל הרוחץ את הכלים או שוטף ירקות וכו', האם יש להתיר שהאשה בימי נידתה תפתח את הברז כיון שאין זה לשם רחיצת ידיו ואין בזה קרבה?

ומה הדין כשהברז פתוח ורק לסובב את הברז למים יותר חמים.

ומה הדין באופן כללי בברז של חיישן שהוא לא ישירות? תודה רבה.

שלום רב,

אתמול בצהריים ביום שלישי לשבעת נקיים אשתי ראתה שאלה על תחתון לבן, לכלוך בצבע כהה, לא אדום ולא שחור בטעות זה נזרק לכביסה. מה עושים?

נער העושה בר מצוה בימי ראשון או שני האם חייב לקרא שמו"ת של הפרשה הקודמת דהא ניתן להשלימן עד יום שלישי. או שבכלל לא נתחייב בפרשה זו. ומה הדין כשקרא בקטנות בשבת האם יצא יד"ח או שעכשיו רובץ עליו החיוב שלא קיימו בחד דרבנן. ובכלל יל"ד להפוסקים שצריכין לקרא כל הפרשות כסדרן (שאם לא קרא שבוע אחד ישלים בשבוע לאחמ"כ קודם הפרשה הקודמת) האם צריך להשלים כל הפרשות של לפני כדי לקיים המצוה של מכאן ולהבא בשלימות. וגם כאן יל"ד אם כן קרא בקטנותו, אי מהני לשיטה הנ"ל לקיים חציו (של הפרשות) בקטנות וחציו בחיוב. תודה רבה

בס"ד, שלום לכבוד הרב.

בהמלצת הרב שלנו אשתי עוברת להשתמש בטבעת נובה רינג לאחר שההתקן גרם לה לדימומים רבים.

אנחנו ספרדים, הבנתי שיש דעות שונות לגבי טבעת זו לגבי הפסק טהרה, בדיקות שבעה נקיים וטבילה.

שאלתי היא: האם ניתן לעשות הפסק ובדיקות עם הטבעת או שצריך להוציא? האם ניתן לטבול עם זה? מה הדין אם רואים חלילה מראה על הטבעת? תודה מראש.

לפני כחודש וחצי היתה לי תקלה במזגן - המזגן לא חימם,

הזמנתי בעל מקצוע מאתר 'מידרג' ולאחר בדיקה לפי מראה עיניו קבע שחסר גז ויש למלא גז למזגן כשעלות עבודה היא 650 ש"ח  אישרתי לו לבצע את הפעולה ולאמח"כ המזגן חזר לעבוד ולחמם,

כעת כעבור חודש וחצי המזגן שוב חדל מלחמם, בעל המקצוע הגיע שוב עם מכשיר לאיתור דליפת גז ומצא שיש דליפה במזגן עצמו ומאחר שמדובר במזגן משנת 2007 לא משתלם לתקן את הדליפה כלל וכלל,

טענתי היא שאם מראש היה בודק את מקור הדליפה לא הייתי ממלא גז ומבזבז לחינם 650 ש"ח, מבדיקה שערכתי עולה שעל הטכנאי לבצע בדיקה זו קודם מילוי הגז, מצ"ב קישור: https://www.youtube.com/watch?v=Dcy05bn-QbU

האם טענתי מוצדקת ועליו להחזיר לי את הכסף ששילמתי בעבור תיקון הגז?

לכבוד הרב פנירי שליט"א.

אשה שעלו בה כל הסימנים של הגעת הוסת (עייפות, כאבי גב, הורמונים וכיוצ"ב) ואכן ההפרשות היו כעין הוסת דהיינו טיפין והולך ומתגבר כמעיין, ולאחמ"כ מתמעט והולך. אמנם כל מה שיצא ממנה היה מראה טהור. מה הדין בכה"ג? ומה הדין אם המראה היה צבע חום שטהור לדעת הרב עובדיה ? ומה הדין אם היה בה התקן מירנה?

אשה טבלה עם טבעת, שתמיד - גם בשעת הלישה - היא לא מסירה, וחזרה לבית, והמקווה היה עדיין פתוח.

הוריתי לה שהיא לא צריכה לטבול שוב, וחלקו עליי, כי אמרו שבטלה דעתה.

רציתי לשאול מה דעת הרב פנירי בזה?

שלום.

אשתי לא הצליחה להטהר כבר 7 שבועות בגלל כתמים. בשני בערב עשתה הפסק טהרה, אך היום מחמת בלבול שכחה לבדוק ביום, ובדקה כמה שעות אחר צה"כ.

האם ניתן לצרף את שיטת הראב"ד והרמ"א (קצו ד) שבדיקת לילה הוי בדיקה, וכן את שיטות רוב הראשונים שהלכה כרב שסופן אע"פ שאין תחילתן, וכן שיטת הדגמ"ר שאפילו בשני אמצעיים סגי, ולהורות לה לבדוק עכשיו, וכן בימים הבאים ותטבול בשני בערב כמתוכנן?

תודה.

לגבי מרק בטעם עוף שהשתמשתי בו ונשאר כמעט מלא האם עדיף לזרוק ולא למכור לגוי?

בשבת חתן שלאחד הגיסים של החתן נולד בן בשבת לפני ועושים את הברית בשבת חתן בבוקר, ונמצא שהסעודה של שבת בבוקר, היא גם סעודת ברית וגם סעודת שבע ברכות, האם צריך להגיד השמחה במעונו בזימון מצד החתן, או שלא אומרים בגלל הברית?

תודה רבה וייש"כ.

לרב שליט"א.

אשה שנטמאה מכתם ביום החמישי לאבילותה או אבילות בעלה, האם לדעת הרמ"א יכולה לעשות הפסק טהרה בו ביום, כי לא שמשו מחמת איסור, דומיא דנטמאה בז' נקיים אחר מחזור או כשהמתינו מחמת ספק טומאה והתברר שטהור, או שרק בטומאת נדה אמרינן כן ולא באיסור צדדי שבזה אמרינן לא פלוג כמו לא שמשה בפועל בעלמא.

וכן מה הדין בזה לגבי יו"כ ות"ב להחשיבם כה' ימים. [מי שנטמאה מעד או כתם במוצאי כיפור או ת"ב האם יכולה לספור רק עוד ד' ימים].

ומה הדין בפרשו מסיבה רפואית, או כשלא חשו בטוב ומדעת לא שמשו. וכן באופן שהבעל לא היה בעיר. מה נכנס בתוך ה"לא פלוג" של הרמ"א ומתי יש להקל?

ייש"כ גדול מאד.

שלום.

חיתנתי את הבת שלי לפני שלוש שנים, וכעת פונה אלי אחד שאומר שנתן לנו שרותי הגברה לחתונה ומחזיק שיק של אשתי, שיק שלא הופקד וללא שם המוטב, הוא גם שלח לנו תמונה של השיק - על פניו נראה כתב וחתימה של אשתי. אנחנו לא זוכרים מה היה ולמה אולי שלמנו לו במזומן וחיכה עד עכשיו שיעבור זמן ויבקש תשלום.

ביום החתונה הרבה כסף מזומן מסתובב בין הידיים ואי אפשר לזכור כל דבר.

הוא גם מאיים לפנות להוצאה לפועל...

לכבוד הרה"ג שליט"א

רצינו לחוות דעתכם בקשר לאשה שקבלה מתנה קערה והיה בדעתה להשתמש בה וטבלה אותה כדין, אלא דשוב התחרטה ורוצה לתתה במתנה לחברתה, דהדין הוא דאין צריכים לטבול שוב כלי זה, אלא דהיא בושה לומר לה דכבר טבול דתחשוב שהיא השתמשה בכך וכדו'.

וחשבנו דאולי יש פתרון שתתן הקערה במתנה לגוי ושוב תחזור ותקנה ממנו. והשאלה היא בתרתי, האם מועיל קנין זה א"ד הוי כמו הערמה בדאו', ואי נימא שאין בעיה בכך האם זה לא נקרא דגורם ברכה שאינה צריכה שתצטרך חברתה לחזור ולטבול עם ברכה.