שלום וברכה,
קיבלנו היתר מהרב פנירי לפני 3 שבועות לקשירת חצוצרות.
רקע: אני כמעט בת 41 בהריון תשיעי לקראת לידה שמינית בע'ה (יש לנו 7 ילדים ובע"ה יהיו 8)
מיועדת לעבור בשבוע הבא ניתוח קיסרי בעקבות שליית פתח. זה הריון שני שלי עם שליית פתח מדממת וזה מביא אותי למצב של סכנת חיים.
הרופאים ממליצים לי עכשיו בתוך כדי הניתוח לעשות קשירת חצוצרות. הרופא שמנתח אותי פרטי אומר שהוא עושה כריתה ולא קשירה כי זה יותר טוב ופחות מסובך.
הרופא הזהיר אותי לגבי הריון נוסף קודם כל שנה לאחר ניתוח קיסרי חייב לעשות מניעה ולאחר מכן אהיה כבר בת 42 יש סיכויים גבוהים שיהיו הפלות בגיל כזה, מומים לא עלינו וסיבוכים נוספים ושתהיה שוב שליית פתח ואפילו נעוצה רח'ל (שזה מצב שמצריך כריתת רחם)
לפני 3 שבועות הרב פנירי התיר לנו בטלפון לעשות קשירה.
רציתי לדעת גם לגבי הכריתה אם זה היינו אך או שעדיף לעשות התקן לא הורמונלי - למרות שהרופא לא ממליץ בכלל מכיוון שזה פחות בטיחותי למניעה מהכריתה וגם עלול לגרום לסיבוכים ולדימומים. התקן הורמונלי וגלולות גם הרופא לא ממליץ בכלל בגיל כזה הגלולות עושות לי דימום מוגבר ושמי בעבר נוברינג שגרם לי למיגרנות נוראיות.
חשוב לי לציין שבעלי ממש חושש מהריון נוסף ולא מוכן בכלל לדבר על זה בכלל בכלל הוא באותה דעה של הרופא של מניעה בכמה שיותר אחוזים והכי בטוח (בעקבות השליית פתח אנחנו מנועים מקיום יחסים כבר חצי שנה ורק לחשוב על עוד חצי שנה של דימומים בעקבות ההתקן)
אשמח לתשובה בהקדם לגבי כריתת החצוצרות תוך כדי הניתוח קיסרי.
שוב רושמת שהרב התיר קשירה והרופא אמר לנו שזה פרצדורה שכמעט לא עושים היום ושהוא עושה רק כריתה.
תודה מראש
שלום עליכם כבוד הרבנים.
ברצוני לשאול שאלה שהצניעות יפה לה, אך כיון שתורה היא וללמוד אני צריך, ובפרט שאני לא מעז לשאול ישירות לרבנים, על כן אני שואל פה, ומטעמי צניעות ופרטיות מעדיף שלא יעלו את התשובה הזאת לאתר, אלא אם כן זה יועיל לרבים כל עוד ששמי לא מופיע.
אני רוצה להקדים לתת קצת רקע, שהדרכת החתנים שקיבלתי לא הייתה מספיקה. ניסיתי לשאול שאלות והכל, אבל מה שהבנתי הוא שהרבה מדריכי חתנים שדיברתי איתם לפני שהתחתנתי וגם אחרי כן, הם לא בקיאים בנושא הזה. כן יודעים הלכות טהרה, אבל סימן ר"מ וסי' כ"ה באבן העזר לא למדו היטב. הבעיה שנוצרת מזה היא שיש אופנים שצריכים להקל ויש אופנים שצריכים להחמיר, הכל לפי הזמן, המקום, ומצב השואל. זה לא דרך ההלכה שמדת החסידות תהפוך לעיקר הדין הלכה למשה מסיני.
וכי איזה חסרון קדושה יש במי שאוהב את אשתו כגופו ומכבדה יותר מגופו? למה דווקא פה שבפרט מי ששמר את עצמו כל החיים מנשים אחרות גם אשתו תיאסר עליו ברוב הדברים. אני באמת לא מבין למה זו בכלל מעלה לעשות את זה כמי שכפאו שד או כדי לפרוע חובו וכו'. וכי האשה סמרטוט שמשתמשים בה ולא מתחשבים בה? זו דעת התורה? הגמרא בנדרים אומרת שהלכה כחכמים שמה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה, ואין הלכה כרבי יוחנן בן דהבאי. אבל סוף סוף כשמגיעים להלכה, פתאום כל מיני סברות לאסור. אז חזרנו לשיטת רבי יוחנן בן דהבאי ואין הלכה כחכמים.
וגם לשיטה הכי מחמירה שתפס המחבר, הראב"ד, שלא כדרכה מותר. איברא, ששיטת הראב"ד היא ש'שלא כדרכה' זה פנים כנגד עורף, אבל השאלה עדיין נשאלת, אם הלכה כחכמים, הלכה כחכמים. מי שרוצה להתקדש ולהיות חסיד, שיעשה את זה על חשבונו. כי כל לבבות דורש ה', וכל אחד יודע מתי הוא מתנהג כמו בהמה ומתי הוא עושה את זה לשם שמים לשמח את אשתו, להתקרב אליה, ולהנות אחד מן השני.
וגם יודעים שבהרבה מקומות המחבר כתב דברים ממידת חסידות. והרבה הלכות בשלחן ערוך הם של מידת חסידות ולא מעיקר הדין. ואף אחד לא מרעיש ועושה ענין מכמה הלכות בשו"ע שהרבה גדולי הראשונים והאחרונים כתבו שאינם מדינא. אבל פתאום פה, הכל הלכה למשה מסיני. איפה הלך הכלל שהמחבר הולך אחר שלושת עמודי ההוראה? מה קרא לדברי חז"ל? אפילו לא מתחשבים בדינא דגמרא. וחס ושלום אני לא מדבר ככה על מרן, אבל הוא כתב כן למידת חסידות ואין זה מעיקר הדין, כי כמעט כל הראשונים מתירים דברים מסוימים והוא אסר. אינו אלא ככל ההלכות שכתב שהם ממידת חסידות.
ומחילה מכבודכם על האריכות, אבל תורה היא ואף פעם לא העזתי לשאול, אבל אני חושב שאני לא הראשון וודאי לא האחרון שרוצה להבין. למדתי בישיבות ובכוללים ברוך השם, זה כמה שנים שאני לומד בכולל, ובפרט למי שלומד קשה לעכל את כל זה. מי שלא למד לא יודע, אז מקבל את כל מה שמלמדים אותו. אבל אחרי שלמדתי כמה מאותם סוגיות בעיון, באמת יש לי הרבה קושיות על ההדרכה שקיבלנו. אני מבין שהרבה דברים לא ראויים במיוחד בדברים הכי קדושים שיש, אבל יש את המשפט ויש את החסידות. בדברים הכי חמורים כמו שבת ונידה לא מחמירים ככל השיטות שיש, אבל פה כמעט הכל אסור ואוספים את כל החומרות וההנהגות של כל מקובל ואדמו"ר וחסיד, אין זה אלא מעצת היצר כדי להפיל אותך. כמו שאומרים בשם רבי חיים מוואלוז'ין "מי שיש לו ראשית חכמה בבית, יש לו אשת איש בחוץ", ואין משפט יותר נכון לדורנו. הנסיונות של עריות קשים עד מאוד, ושמירת הקדושה היא ממש ענין של מסירות נפש יום יום. זה היפך הקדושה להתנהג ב"קדושה". אם אפשר לומר, העולם הנוצרי מאוד מאוד השפיע עלינו בישירות או בעקיפין. דווקא סביב הנושא של בינו לבינה פתאום יש לנו תחושה לא נעימה. לא מדברים על זה, לא כותבים ספרים בנושא. ועל זה נסתתמה עינו של אותו רשע, בלעם, "מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל" כמו שכתבו חז"ל. ולא אאריך בכל המדרשים ובמה שכתבו הרמב"ן וכמה גדולים על קדושת עצם היחוד בין איש לאשתו.
שמרתי על ברית קודש וקדושה כל החיים, לא כדי שאתחתן ויוסיפו עלי עוד ועוד. די לי במה שאסרה תורה. שלא אומר על מותר אסור ולא על אסור מותר. חז"ל רצו לשמור על תורתנו הקדושה לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו.
וכאן אני שואל. אשתי נמצאת אחרי לידה ויש לה הרבה תפרים באותו מקום. קשה לה אפילו לעשות בדיקה מהכאב. וביאה כדרכה לא הדרך הכי ראויה עכשיו. הייתי מאוד מפחד משז"ל לפני כן, ובכמה מקרים זה קרה לי והייתי מתוסכל. ואתם יכולים להבין איך זה משפיע עלי וזוגתי. שבירת הבתולים לקח לנו יותר משבוע, ואין אפילו העראה ולשיטת הרמב"ם זה כמו דרך איברים, אז מה עשיתי איסור? וכמה פעמים זה יוצא עוד לפני שאני נכנס, ואני מתחרט ועושה תשובה. ולפעמים פתאום אני מרגיש שזה תכף יוצא ואני קופץ על אשתי. ושואל את עצמי למה? למה אני צריך להתנהג ככה? יש רשימה מלאה של ראשונים ואחרונים שמתירים ביאה שלא כדרכה שלכמה פוסקים כולל ביאה דרך איברים. כמובן באקראי. למה אני לא יכול לעשות את זה לכתחילה? הלוא כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה? אם לא זה, מהו ההיתר שהקילו חכמים והרמב"ם והרא"ש וכמה ראשונים? מותר לך לגעת באשתך?! אם לא ביאה שלא כדרכה אז מה החידוש בהיתר?
ובאמת שלמדתי את כל הנושא כמה פעמים ואני לא רואה סיבה להחמיר. ובפרט בשעת הצורך כמו כאב או אפילו לפעמים אשתי רוצה את זה וזה חלק ממצוות עונה. אם באמת כל שפיכה מחוץ הייתה אסור אז ניחא, אבל רואים שבכמה מקומות זה מותר, ולא אכנס לסוגיות כי אני לא כותב תשובה על הנושא ובאמת מבקש מחילה על האריכות. מ"מ אני ירא מלהורות לעצמי היתר כי אדם קרוב לעצמו ואני חס ושלום לא רוצה לחטוא, וזה למה אני שואל לכם. גם לא נכון לומר שהבית יוסף אסר, כי הביא את הרא"ש בתוספותיו שפסק כתירוץ שני של הר"י ואחר כך כתב ושומר נפשו וכו' שמעיקר הדין מותר אבל טוב להתרחק מזה. וגם מה שכתב בבדק הבית כבר כתבו כמה אחרונים ומי זוטר מה שמובא בגמרא נדה י"ג בשם רבי יוחנן, רבי אליעזר, רב אסי ורבי אמי? וגם בשלחן ערוך סתם ולא פירש. ובסימן כ"ג פסק אסור שיהא דש מבפנים וזורה מבחוץ דווקא שיש בזה כוונה להשחית כדי שלא תתעבר.
הרמב"ם בספר היד, בפירוש המשניות סנהדרין פ"ז וגם רוב כתבי יד של הרמב"ם וההכי מדויקים שיש, כתוב שמותר שלא כדרכה/ דרך איברים בהוצאת זרע. הרי"ף סתם. הרא"ש בהלכותיו סתם. שלושת עמודי הוראה מתירים. הטור, תוספות יבמות ל"ד, תוספות סנהדרין נ"ח, תוספות הרא"ש, פסקי הרי"ד יבמות י"ב, ר"ן סנהדרין, מהרש"ל בים של שלמה יבמות ל"ד, המרדכי שבועות תשל"ב, ריא"ז קונטרס הראיות סנהדרין נ"ח, רבינו ירוחם תולדות או"ח כ"ג ע"א, אגודה סנהדרין ז, ריטב"א בשיטה מקובצת נדרים כ, כן משמע מהרא"ם שם, סמ"ק, פסקי תוספות כתב יד, פסקי הרא"ש דפוס ויניציה רפ"ב ואחר זה השמיטו בדפוסים, תוספות תלמידי רבינו פרץ נדרים כ, הב"ח אבה"ע כ"ה, דרישה אבה"ע כ"ג וכ"ה, מהרש"א סנהדרין נ"ח, אליה רבה, בית שמואל סימן כ"ה לצורך שרי, ברכי יוסף או"ח ר"ם, עזר מקודש סימן כ"ג כ"ה וע"ו, יד אהרן, תורות אמת לרבי רפאל ברדוגו אבה"ע כ"ה, שו"ת משיבת נפש סימן י"ח, שו"ת אגרות משה אבה"ע ח"א סימן ס"ג, שו"ת בריתי שלום ח"ג סימן ד, שו"ת אחיעזר ח"ג סימן כ"ד, כן משמע משו"ת תורה לשמה סימן רצ"ט, ר"י אבוהב מנורת המאור, סמ"ק כתב שאסור ממדת חסידות אבל מעיקר הדין מותר, ועיין ערך ש"י סימן כ"ה על מה כתב הבית יוסף בבדק הבית בשם הזוהר ומיישב את זה אם היתר ר"י, ועיין עצי ארזים אבה"ע סימן כ"ג ס"א ומיישב גם הוא את דברי הזוהר הקדוש עם ר"י.
ויש לי עוד מה להגיד בנושא אבל לא אאריך עוד. לעניות דעתי יש להתיר ולא בדרך דיעבד. רוב ככל הראשונים פסקו להתיר. ובפרט במקום שיש גרימת צער לאישה ולמצוות עונה. אשמח אם תוכלו לעזור לי וסליחה על האריכות. תודה רבה לכם.
נקטינן שדם על עד בבדיקה הוא ראיה גמורה, והרב פסק שאעפ"כ לא קובע וסת, רק בג' פעמים באותו יום ובאותו עונה (חודש והפלגה).
ורציתי לשאול, א' האם זה רק בדיקות של ימי טהרה, או גם בדיקה של הפסק טהרה שיצא עם דם, שיצא ג"פ באותה עונה, (או חלק בטהרה חלק בטומאה), או שמכיון שהיא כבר טמאה, נקטינן כבר הוסת על יום הראיה הראשון והבדיקה לא משמעותית לכאן.
ב' ומה הדין שקרה ג"פ באותו תאריך אבל לא רצוף, כגון בג' כסלו ג' טבת וג' אדר וכו', ועד כמה זמן. שאולי נימא שמה שלא ראתה בשבט היא כי לא בדקה, ומה הדין כשבדקה ולא ראתה?
זה שאלה למעשה, תודה רבה וייש"כ.
שלום, אני חתן חדש.
רציתי לשאול ע"פ ההלכה בתשמיש המיטה בשבת האם מותר למרוח על האיבר שלי משחת וזלין? והאם מותר לאשתי למרוח לעצמה וזלין + ג'ל עזרקאין.
המקום שלה רגיש, ובהוראת רופאה מומחית ביקשה ממנה בתקופה הקרובה לשים את שני המשחות הללו, למרות שבד"כ לא שמה בכלל, וגם ביקשה שלא להשתמש בשמן שקדים (שזה מה שהשתמשנו עד היום).
נודה לתשובת הרב, ואשמח למקור בשו"ע ובפוסקים בקיצור.
תודה מראש.
שלום לכבוד הרב.
קודם כל אני מודה לכם על האפשרות לשאול שאלה בכתב זה מאד מקל עלי אישית.
יש לי שתי שאלות לכבוד הרב:
שאלה ראשונה: היום לאחר הטלת שתן ועל גבי נייר הקינוח ראיתי כתם חום בהיר. האם זה אוסר אותי?
שאלה שניה, שאחלק אותה לשתיים:
מאחר ובגלל שיש לי התקן של מירנה ואין לי מחזור כל חודש אז, 1.האם כשבלנית שואלת אותי שלא ראתה אותי הרבה זמן (אין לי ספק שזו שאלה בכיוון טוב בקטע חברי), אז האם מותר לומר לה שיש לי התקן ואין לי מחזור כל חודש? 2. והאם בעקבות זה שאומר לה שיש לי התקן היא יכולה לומר שאני לא יכולה לטבול?
תודה רבה לכבוד הרב, אתם עושים עבודת קודש.
שלום כבוד הרב.
1. היום אני בן 25 ומגיל קטן אני בישיבה ועד היום אני לא מצליח ללמוד גמרא והלכה, אפילו הדברים הבסיסיים כמו חומש ותנ"ך. כרגע אני נמצא בישיבה לוקח שיעורים לא מצליח ללמוד ב100%, בישיבה אני רואה כולם מצליחים ללמוד גמרא הלכה כל מיני נושאים בעיון חוץ מזה מצליחים ללמוד דבר מתוך דבר, אז אני מרגיש שאני אפס כשאני רואה את כולם לומדים בעיון ובהתמדה, אז אני אומר לעצמי שיש להם שכר ענק בגלל הלימוד שלהם ואני יש לי שכר קטן.
2. אני באמת רוצה לדעת ללמוד להתקדם להיות בן עליה כמו שאומר הרשב"י ולעשות את המקסימום, אבל אני לא מצליח ללמוד ואני רוצה לעשות המקסימום כדי שאני אוכל לקבל עולם הבא כמו האבות.
3. האם האדם יש לו עולם הבא לפי כמה הוא למד כמה הוא יודע.
4. יש לי הרבה נפילות בקדושה האם זאת אומרת שאני יפטר מהעולם לפני גיל 60.
5. סליחה כבוד הרב נראה לי לא הוגן כי בתקופה של התנאים הם היו ב100% דבוקים בה' היו מוסרים נפשם לה' היו מקבלים יסורין באהבת ה', ואני הקטן קשה ללמוד בקושי איך אוכל לקבל עולם הבא כמו רבי שמעון בר יוחאי האבות משה רבנו.
6. אם המשיח יבוא איך אוכל לקבל עולם הבא כמו משה רבנו כי אין לי זכויות לא זכיתי לעשות מסירות נפש.
7. מה מוטל עלי כדי להרגיש את הדרגה הכי גבוה של תשובה כמו שמובא בחובות הלבבות.
8. מה צריך לעשות כדי לא להגיע של גדר ביטול תורה כדי לקבל עולם הבא כמו האבות, כי אני לא מצליח ללמוד ובאמת רוצה אז בגלל זה יש לי הרגשה לא טובה לא מרגיש טוב.
תודה רבה.
שלום לכבוד הרב.
נסתפקנו בכולל בעניין עד הבדוק המבואר בסוף סי' קצ שדינו כראיה לחוש לו, באשה שבדקה באחד מימי הפרישה שלה בעד ונמצא דם ורק לאחר יומיים בא השפע, האם אמרינן דאזלינן בתר עיקר השפע או דלמא סו"ס חישינן בעד הבדוק לארגשה ולאו אדעתא או שנחוש לשני הימים. ואם יש חילוק אם לאישה אירע כמה פעמים אשר קודם בוא השפע ראתה ע"ג העד הבדוק בנידון הנ"ל.
תודה מראש.
שמעתי מיועצת העוסקת בתחום, שלגבר יש שליטה על הקישוי, כלומר הוא יכול לקבוע מתי ייכנס, וגם לאחר שנכנס יכול לקבוע מתי יזריע. וזה יכול לקחת גם הרבה זמן.
יש לי שאלה הלכתית שמאוד מציקה לי שנים, ויתכן שהבעיה פיזית או נורולוגית. אם זה נכון מה שכתבתי, מדוע יש לי כל פעם חששות גדולות ותחושות שעוד מעט ייצא.... כלומר גם בזמן ההרגל למצוה נהיה פתאום לחץ או רגש שהולך לצאת משהו, ולכן אני תמיד ממהר להכנס ואז תוך זניות נפלט משהו וזה נגמר, השאלה האם זה תקין, או שמא זה בעיה רפואית או נורולוגית. והאם מותר לי לנסות פעם להיות אמיץ ולא לחשוש גם אם ייצא משהו להמשיך רגיל כדי לראות האם זה הזרע עצמו, או שזה רק פליטות שלפני הזרע ואם אני ימשיך ברוגע אז אוכל אכן לתפקד שוב כרגיל הן בכניסה רגוע והן בבחירת זמן ההזרעה. הדבר מטריד אותי שנים. בפרט ליפ שריאית מההאר"י כי גם על הטיפות שקודם ההזרעה צרוך לשוב בתשובה האם זה הכוונה. וגם האור החיים כותב שדרך הצדיקים למהר ביאתם כדי לא לפלןוט כלום. מה הכונה בזה.
לסיכום אני מסתפק האם זה בעיה פיזית נורולוגית רפואית וכדומה, או נערווין רוחניים שגורמים לכל זה. או באמת בעיה הלכתית וצריך להזהר.
אשמח לקבל מענה מורחב למעשה מהי דרכה של ביאה וקיום המצוה ללא חשש, וכמה זמן וכיצד.
שלום רב!
אשתי מיניקה, כחודשיים לאחר לידת בן בשעטו"מ, ונוטלת גלולות סרזט למניעת הריון.
מאז יום כיפור (לא יודע אם זה קשור בגלל הצום ומיעוט ההנקה), היא מרגישה אחת לכמה שעות זיבת דבר לח מועט החוצה משפת הנרתיק לתחתון, ויש לה כתם קטן על התחתון הצבעוני, שכמובן בפני עצמו לא אוסר.
השאלה היא, האם הצטברות של כתם חדש על הכתמים הישנים שכבר התייבשו כך שהכתם נראה גדול יותר מחשיבה את זה כראייה? ומה שיעור הגודל ושיעור הזמן שמבדלים את הכתם מראיית וסת? והאם מועיל שהיא תימנע מהסתכלות בבגד?
יש לציין שהיא דיברה עם רופאת נשים שאמרה לה שזה בוודאות כתמים בעקבות נטילת הגלולות וזה לא מחזור.
כמו כן, בפעמים שהיא כן הסתכלה היא ראתה שהכתם הטרי ממש קטן - פחות מגריס, ורואים שסביבו יש כתמים יבשים ישנים מחוברים.
תודה רבה!
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30
כמידי שנה יפעל מוקד מיוחד למענה לשאלות הציבור בענייני הצום בשיתוף קופת חולים כללית